שמורת חוף האלמוגים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

‏‏

Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
שמורת חוף האלמוגים
EilatFringingReef.jpg
מבט על על השונית החוגרת
מידע
אזור מפרץ אילת
מאפיינים עיקריים שונית האלמוגים
סלע משה
סלע יהושע
קיר השונית
כניסה בתשלום
תאריך הכרזה 1964 - השמורה הראשית
2002 - שמורת טבע הים הדרומי אילת
2009 - שמורת טבע ים האלמוגים
קואורדינטות 29°30′29″N 34°55′19″E / 29.508°N 34.922°E / 29.508; 34.922 קואורדינטות: 29°30′29″N 34°55′19″E / 29.508°N 34.922°E / 29.508; 34.922 
בעלי חיים
אלמוגים, דגי שונית, שושנות ים, צב ים קרני, כריש שחור סנפירים, טחן נקוד, זנבתן מנומר, חשמלן פרסי, זהרון הדור, תוכינוניים, כוכבי ים, פרפרוניים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שְׁמוּרַת חוֹף הָאַלְמֻגִּים או שְׁמוּרַת אַלְמֻגֵּי אֵילַת היא שמורת טבע מוכרזת של רשות הטבע והגנים[1]. בשמורה שונית האלמוגים הצפונית בעולם, והשונית היחידה בישראל. השמורה היא החלק הראשי והמשומר ביותר של השונית שבעבר הייתה בכל החוף המערבי של מפרץ אילת, והיא מהווה מוקד שיקום ושימור עבור השונית בשאר המפרץ.

מיקומה של השמורה הוא לצד חופי הים האדום, ליד העיר אילת, והיא משתרעת לאורך שונית אלמוגים שאורכה הוא כ-1.2 קילומטר. בצמוד לשמורה מדרום מצוי פארק המצפה התת-ימי, שמהווה בעצמו מוקד שימור ושיקום חשוב לשונית, והשמורה למעשה נמשכת דרומה דרך החוף של המצפה. החוף בו מצוי המצפה הוגדר כשמורת טבע נפרדת, לא נגישה לתיירים, שנקראת "שמורת טבע הים הדרומי באילת".[2]

חוף האלמוגים איננו חוף רחצה מוכרז, אך הוא עדיין מהווה מוקד תיירות פופולרי, מאחר שהוא מספק גישה נוחה לשונית למטרות צלילה ושנירקול.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שונית האלמוגים באילת היא ייחודית מבחינות רבות. היא שונית האלמוגים הצפונית העולם, ומיקומה המבודד במפרץ אילת, בו המליחות גבוהה יותר ויש פחות תנועת מים מברוב הימים, איפשרה התפתחות זנים אנדמיים רבים. השונית בעבר השתרעה על כל החוף המערבי של מפרץ אילת, ועל חלקים מהחוף הצפוני, כך שאורכה היה מעל 12 קילומטר, אך עקב פגיעת האטדם בה השונית הצטמצמה לשטח קטן מאוד בדרום החוף המערבי, בו הוקמה השמורה, שהחלה לשקם והגדיל מחדש את שטח השונית.

השמורה הראשית, שמורת חוף האלמוגים, הוקמה בשנת 1964. שמורה צמודה לה ודרומית יותר, שמורת טבע הים הדרומי אילת, הוכרזה בשנת 2002, ושמורה שלישית, שמורת טבע ים האלמוגים, הוכרזה בשנת 2009.

סיבות להקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השמורה הוקמה כאזור שימור לשונית האלמוגים הייחודית של מפרץ אילת, מכמה סיבות[2]:

  • בשמורות הימיות הללו מצויה השונית היחידה של מדינת ישראל, מה שהופך אותן לאזור טבעי מיוחד לישראל, ולאוצר טבע לאומי.
  • שוניות האלמוגים במפרץ הן הצפוניות ביותר בעולם, ומכילות מגוון רחב של מינים אנדמיים, שפגיעה בשונית תגרום להכחדתם.
  • השמורה באה לספק אזור שימור למעט מהשונית שנשאר קיים, ולאפשר לשונית לגדול חזרה.
  • העלאת מודעות הציבור לשונית באילת, לסכנות ולאיומים לה, ולדרכי שימור והצלה שלה.
  • לאפשר לציבור מקום לראות את השונית ולבצע מחקרים שקשורים בשונית, מבלי לפגוע בשונית או להפריע לבעלי החיים שחיים בה.

מיקום גאוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר צפחות ובית ספר שדה אילת כפי שהם נראים מהשמורה

השמורה ממוקמת כ 7 קילומטר מדרום לאילת, בצמוד לכביש 90. השמורה נמצאת מול בית ספר שדה אילת והר צפחות, שהם הסיום של שביל ישראל. השמורה נמצאת בצמוד למצפה התת-ימי, שנמצא מדרום לה, ובסמוך למספר מועדוני צלילה קרובים, שמשתמשים בשמורה כאתר צלילה פופולרי. השמורה עצמה נמצאת קילומטרים ספורים מהגבול עם מצרים, וקרובה לעיר טאבה.[2]

מבנה השמורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגשר הצפוני מעל השונית

השמורה בנויה מקטע חוף תחום באורך 1.2 קילומטר, כשהשונית החוגרת (השונית העילית הצמודה לחוף), מוקפת במצופים שתוחמים אותה ומונעים כניסת אנשים לשונית החוגרת, שעומקה לא עולה על 2.5 מטר, כך שהיא לא תיפגע על ידי שחיית אנשים. מעל השונית יש שני גשרים שמובילים לקצה השונית החוגרת, שם נמצאת חזית השונית, קיר אלמוגים בעומק שנע בין 6 ל 12 מטר גובה, ועומק הקרקעית נע בין 8 ל 15 מטר. באזור זה ניתן לצלול ולשנרקל, ולהתקרב לקיר האלמוגים עצמו שמציג מגוון רחב של בעלי חיים ואלמוגים.

תצפית להרי אילת מהגשר הצפוני

המרחק בין הגשר הצפוני לדרומי הוא 150 מטר, ומהגשר הדרומי ניתן להמשיך 250 מטר נוספים לאורך חזית השונית עד היציאה הבאה לחוף. הגשרים מאפשרים תצפית עילית על השונית החוגרת.[2] סביב הגשרים ניתן למצוא בעלי חיים שמשתמשים בגשרים כמחסה, כגןו חלילונים ובלוטי ים.

לאורך החוף מצויים אזורי שכשוך רדודים, שבנויים בצורת חצי עיגול תחום במצופים, ומאפשרים כניסה ללגונה הרדודה, ונועדה בעיקר לילדים ולאנשים שלא יכולים לשחות במים העמוקים. בעלי החיים הנפוצים באזורי השכשוך הם דפדוף הפסים, נתחן סגול, תוכינוניים מסוגים שונים וקיפודי ים.

מעבר לחזית השונית נמצא ים חולי פתוח, בו יש בלטי אלמוגים מהגדולים בעולם כמו סלע משה וסלע יהושע.

בחוף השמורה מפוזרות שמשיות וציליות, עם חנות בה ניתן להשכיר ציוד שנירקול.לאורך החוף מפוזרות עמדות הסבר על השונית, השמורה, ובעלי החיים השונים החיים בה.

מדרום לשמורה מצויה שמורת טבע צמודה בשם "שמורת טבע הים הדרומי באילת", ובה מצוי המצפה התת-ימי, והיא לא נגישה לקהל.

החי בשמורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – החי במפרץ אילת
פזיות בחוף האלמוגים
קיסר הדור בשמורה

שונית האלמוגים באילת היא שונית האלמוגים הצפונית ביותר בעולם, והתנאים במפרץ אילת הם ייחודיים גם בעבור שונית אלמוגים, המליחותם ובטמפרטורת המים, ובבידוד המפרץ מימים אחרים. תופעה זו גורמת לכך ש 70% מהפאונה במפרץ משותפת עם בעלי החיים באוקיינוס ההודי, ו 30% מבעלי החיים הם אנדמיים למפרץ, דוגמת צבעון פרידמן, טווסון אילתי, יולית ים סוף ופרפרון לבן מצח. במפרץ ישנם בעלי חיים רבים שאינם נדירים במפרץ או אנדמיים אליו, אך ייחודיים בישראל למפרץ ולשמורה וניתן לראות אותם רק שם, דוגמת זהרון מקרין, זהרון הדור, טריגון נקוד,כריש שחור סנפירים,קופסינון נקוד, פיקסון ים סופי, קרנפון קצר קרן, חלילון חלק, חשמלן פרסי, קיסר הדור, פזית ים סוף ועוד.

צב ים קרני
צב ים גילדי

בעלי חיים נדירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפרץ ישנם בעלי חיים שנדיר לראותם, דוגמת צבי ים ירוקים וצבי ים קרניים. צבי ים קרניים אף מקננים במפרץ אילת לחופי ישראל.

בנוסף יש בעלי חיים שמגיעים למפרץ לעתים רחוקות. דוגמת:

כריש לוויתן
  • כריש לוויתן - כרישי לוויתן מגיעים לעתים למפרץ אילת. בשנות ה-2000 החלו להגיע מספר כרישי לוויתן בודדים למפרץ ולשמורה כמעט כל קיץ, בחודשים אפריל עד יוני, כחלק מהנדידה השנתית שלהם. ההערכות הן שבעבר הייתה אוכלוסייה מתרבה יותר יציבה של כרישי לוויתן במפרץ אילת, שהתמעטה עם הפגיעה במפרץ, ומתחילה לשוב עם שיקום במפרץ.[3][4]
  • צב ים גילדי - צבי ים גילדיים הם נדירים מאוד בחופי ישראל, עם פחות מ 70 תצפיות ב 50 השנים האחרונות, אף על פי שמשנת 2010 החלה לעלות בצורה משמעותית מספר התצפיות בצבים אלה. מדי כמה שנים נצפה צב כזה במפרץ אילת. צבים אלה לא מקננים במפרץ אילת, ומעדיפים את החופים בעלי החול הרך יותר והדק יותר לחופי סיני.[5]

גלריית מינים החיים בשמורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילויות שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמוג בפארק המצפה התת ימי

הקשר עם המצפה התת-ימי[6][עריכת קוד מקור | עריכה]

המצפה התת ימי מוביל תכנית שימור ושיקום של אלמוגים, בה הוא אוסף שברי אלמוגים מהשונית, משקם אותם וגדל אותם בחזרה, ואז מחזיר אותם לטבע. בתכנית אף משתתפים תלמידי תיכון מאילת, ש"מאמצים" אלמוג לשנה עד לשיחרורו. בצורה זו המצפה גם משקם את השונית וגם עוזר לה להתפשט לאיזורים חדשים.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוללנים בשמורה

השמורה היא אתר צלילה פופולרי, שמושך צוללנים רבים מישראל ומחו"ל, ובנוסף השמורה מושכת תיירות בתור אתר לשנירקול. חלק מהחוף של השמורה מונגש לתיירים, ויש בו סככות צל, שמשיות, כיסאות חוף ושלטי הדרכה על המקום. בנוסף יש באתר חנות של רשות הטבע והגנים, שמאפשרת השכרת ציוד שנירקול וצלילה. באתר אין שירותי הצלה.

האתר משמש מספר מועדוני צלילה כאתר צלילה ראשי, והוא כולל את סלע משה, סלע יהושע, ויותר לעומק את גני הצלופחים, שלושתם אתרי צלילה פופולריים בפני עצמם, וגם את השונית עצמה. האתר נמצא מול בית ספר שדה אילת, שהוא הסוף של שביל ישראל, כך שהוא בעצם שמורת הטבע האחרונה לאורך שביל ישראל.

השמורה משמשת גם מקום למחקרים על השונית ובעלי החיים שחיים בה, מאוניברסיטאות בארץ ובעולם, כולל מחקרים על הלבנת אלמוגים בים באדום.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סימי שאואר, שוניות האלמוגים בסכנת הכחדה, במסע אחר
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 שמורת טבע חוף האלמוגים, www.parks.org.il (בhe-IL)
  3. ^ "כריש לווייתן באורך של יותר מ-6 מ' ביקר באילת". ynet. בדיקה אחרונה ב-20 באוקטובר 2017. 
  4. ^ כריש לוויתן בים אילת, www.parks.org.il (בhe-IL)
  5. ^ "ביקור נדיר: צב ים גילדי ענק נצפה באילת". ynet. בדיקה אחרונה ב-20 באוקטובר 2017. 
  6. ^ "שיקום אלמוגים - המצפה התת ימי". המצפה התת ימי (בעברית). 1 ביולי 2016. בדיקה אחרונה ב-4 בנובמבר 2017.