שמורת המסרק
מיקום | |
---|---|
מדינה | ישראל |
מיקום | מחוז ירושלים |
קואורדינטות | 31°47′57″N 35°02′44″E / 31.7992453°N 35.0456303°E |
שְׁמוּרַת הַמַּסְרֵק היא שמורת טבע בסמוך למושב בית מאיר.
השמורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השמורה קיבלה את שמה בזכות עצי אורן ירושלים הצומחים בפסגתה והמזכירים מרחוק צורה של מסרק לשיער הנעוץ בראשה. ככל הנראה הראשונים שנתנו לשמורה את שמה היו חברי הכשרה של הפלמ"ח שישבו בגבעת ברנר ויצאו לסיורים באזור. השמורה מאופיינת בצמחיית חורש ארץ ישראלי של עצים ירוקי עד כמו אלון מצוי ואלה (אלה ארצישראלית ואלת המסטיק), צמחים מטפסים כגון קיסוסית ועוד. בשמורה קיימים גם פרטים בודדים של אלת הכלאיים הנדירה.
כיפת המסרק בנויה מחוואר תצורת מוצא, אשר ממנו מתהווה קרקע רנדזינה - תשתית נוחה להתפתחות חורש האורנים. בתחילת שנות השבעים נמדד גילם של כמה מהאורנים המבוגרים ביותר בשמורה. המדידות נעשו על ידי קידוח בגזע העץ וספירת טבעות הצימוח העונתיות (דנדרוכרונולוגיה). אחדים מהעצים היו כבר אז בני יותר מ 150 שנה[1].
בתחום שמורת המסרק נמצא גם קבר שייח' אחמד אל עג`אמי. לפי וילנאי אל עג`מי היה הספר של הנביא מוחמד, אולם נראה כי אין בסיס לאגדה זו[2]. המקום שימש כמקום תפילה וסביבו נקברו תושבי הכפר הסמוך בית מחסיר שאת קבריהם ניתן לאתר עד היום ברחבי השמורה.
במלחמת העצמאות התנהלו קרבות עזים על השליטה ברכסים השולטים על הכביש לירושלים העובר בסמוך. במפות של לוחמי הפלמ"ח וההגנה סומנו פסגות הרכסים במספרים עוקבים ששימשו אותם בעת ניהול הקרבות. משלט מספר 1 היה בגבעה עליה ניצבת כיום האנדרטה לפורצי הדרך לירושלים, בסמוך לצומת שואבה. הפסגה של המסרק ובה קבר השיח הייתה משלט 17. כיבוש המסרק, משלט 17 והכפר בית מחסיר הסמוך נעשה על ידי חטיבת הראל של הפלמ"ח במהלך מבצע מכבי. השלט המוצב בשמורה מתאר את מהלך הקרבות.
בעת טיול בשמורה ניתן להבחין בשרידי תעלות הגנה, בעיקר בצידה הצפוני של השמורה, כמו גם במערכת בונקרים מבטון בפסגתה בסמוך לקבר השיח. אלה גם אלה שייכים לביצורי הגנה של תושבי בית מאיר שבעת מלחמת סיני (1956) נערכו להגנה היקפית סביב פסגת השמורה למקרה של הצטרפות ממלכת ירדן למלחמה. שרידים של ביצורים דומים ניתן למצוא גם בסמוך לצומת בר גיורא וישובים אחרים בהרי יהודה שנערכו להגנה בצורה דומה.
תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנחם מרקוס, הרי ירושלים - סקר נוף ומסלולי טיול, רשות שמורת הטבע, 1973
- כל מקום ואתר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והוצאת כרטא, תשל"ח 1978. עמוד 61.
- שמואל ואזנה, "מסרק ללא ספר", טבע וארץ כז/ 5 (תשמ"ב) עמ' 8–9
- זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, הוצאת עם עובד, 1986. עמוד 1874.
- ספי בן-יוסף, מדריך ישראל החדש כרך 111 הרי יהודה, הוצאת ידיעות אחרונות, משרד הביטחון וכתר 2001. עמוד 210.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמורת טבע המסרק, באתר רשות הטבע והגנים
- סיור לשמורת המסרק, באתר דעת
- שמורת המסרק ורכס שיירות, החברה להגנת הטבע
- שמורת המסרק, טבע ונופים בישראל
- שמורת המסרק ורכס השירות, גלי צה"ל
- יעל זילברשטיין ברזידה, טיול בשמורת המסרק, באתר הארץ, 20 בינואר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]