חג'ה (נפת קלקיליה)

חָגֶ'ה (כפר)
حجة
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה קלקיליה
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 2,500 (2006)
קואורדינטות 32°12′17″N 35°07′50″E / 32.204744444444°N 35.130569444444°E / 32.204744444444; 35.130569444444 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חָגֶ'הערבית: حجة) הוא כפר פלסטיני בנפת קלקיליה. בסוף 2006 היו בכפר 2,529 תושבים. בכפר מצויות משפחות אחדות, צאצאים למשפחות שומרוניות שהתאסלמו, ושמותיהם נרשמו בפנקס המתאסלמים שנוהל בידי מנהלת המחוז בתקופה הממלוכית בשכם, הכפר נמצא כ-420 מטר מעל פני הים, ושוכן על כביש 5506, שיוצא מכביש 55 באל פנדק לכיוון צפון, כ־13 ק"מ ממערב לשכם (נבלוס), וכ-18 ק"מ דרומית לטול כרם.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר היו שזיהו את היישוב עם חגלה, ישוב המוזכר ב"חרסי שומרון" (על שם חגלה אחת מבנות צלפחד) ממנו היו מביאים יין ושמן כמס לבית המלוכה שם.[1] אולם לאור המשך המחקר וניתוח תמונת תפרוסת הנחלות בהתאם ליישובים הנזכרים בחרסי שומרון וההתפרסות שלהם, הצעת זיהוי זאת נמצאת בספק, שכן הכפר יושב בתחום התפרסות היישובים שבנחלת אביעזר (אשר משתמר בכפר בזריה צפונית לחג'ה)

בתקופת בית שני נודע הכפר בשם "בית חגי", ולאחר מכן נקרא בשם "קרית חגה".[2] הכפר יושב בידי שומרונים החל מהתקופה ההלניסטית וכנראה עד ראשית התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל.[3] כך גם מופיע שם הכפר ברשימת התעודות הממלוכיות והעות'מאניות, וכן בסקר ה- PEF מכונה הכפר בשם "קריית חג'ה"

השומרונים בחג'ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכתובת ארמית, שנמצאה בחפירות הר גריזים חרותה הכתובת 'אשר הקריב חגי בן קימי מן כפר חגי' הוא קריית חגה (כפר חג'ה של ימינו)[4]

קריית חגה, נקרא כיום חג'ה, היה יישוב שומרוני חשוב שבו נולד בבא רבה,[5] מנהיג בולט של עדת השומרונים במאה ה-4, שעל-פי המקורות השומרוניים בנה בכפר בית כנסת. הכרוניקה השומרונית מספרת על הקמתם של שמונה בתי כנסת על ידי בבא רבה במספר יישובים באזור וביניהם בכפר חג'ה.[6]

במקור שומרוני אחר, ספר ה'תולידה' המתאר את תולדות השומרונים מימות יהושע בן-נון, מוזכר אדם ששמו 'גבר בן כרמי מקרית חגה' (ארליך, תשמ"ה, עמ' 174).

מקורם של תושבי חג'ה כיום הוא ממצרים, מתימן וגם מיפו, והם חיים במספר חמולות, ובהן באטא־חאמד, בצאלאת, טובס, מצאלחה, נופל, תעיון, פרחאת ואחרות. לצד אלו, מתגוררת בכפר חמולה הידועה בשם "אל-ציפי". למוסלמים תושבי הכפר היום ידוע שחמולה זו מקורה במשפחה שומרונית בשם ציפור המטרי שהתאסלמה ככל הנראה בימי הביניים.[3]

פעילות טרור בחג'ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 ביולי 2006 הגיע ד"ר דניאל יעקבי לתקן את רכבו במוסך של אחמד טיון בחג'ה, ונרצח בעת ההמתנה על ידי אחיו של בעל המוסך, טיון טיון, שניהם תושבי הכפר. הרוצח ואחיו הכניסו את גופת הנרצח לרכב והציתו אותו. לאחר כשלוש שנים השב"כ פענח את הרצח[7].

כוחות הנדסה של אוגדת איו"ש בשיתוף עם לוחמי משמר הגבול והמנהל האזרחי הרסו ביוני 2016 את בית המחבל בשאר מצאלחה שבחג'ה.[8]

אתרי טבע ונוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ליד הכפר הוכרזה שמורת טבע - "שמורת נבי רביח" - חורשת עצים סביב קבר קדוש. השמורה הוכרזה ב-1 ביולי 1986 ומשתרעת על 45 דונם. סביב מבנה הקבר נמצאים שרידי גיתות ובור מים. במקום גדל עץ חרוב גדול (בעל שבעה גזעים) ובקרבתו אלת המסטיק, אשחר ועוזרר קוצני. מההר תצפית יפה על כל מערב השומרון עד לשפלת החוף.
  • בכפר שני קברים מקודשים:שֵׁיח' עַטָא בצד הכביש מדרום ונָבֵּי רַבַּח בראש הגבעה לעיל. מצפון לכפר יש בור קארסטי:קוטרו מטרים אחדים ועומקו כמה עשרות מטרים - ראו את פיתחו בתמונה.
  • צפונית מערבית לכפר חג'ה נמצאת שמורת קמין חג'ה. שם השמורה לפי הצורה הקרסטית שלה (קמין) ולפי דמיון הצליל לכפר הסמוך. שם נלווה: שמורת בור חג'ה. זוהי שמורת טבע נקודתית סביב בור קרסטי המצוי באזור שטוח, במרכזו של בולען קטן. במקום נחשפים סלעי גיר מגיל הטורון. קוטר הבור מטרים אחדים ועומקו כמה עשרות מטרים. קירותיו זקופים ויורדים אנכית למעמקים. תהליך היווצרותו אינו ברור.[9]
  • שמורת שלולית פנדק - נמצאת כ-0.6 ק"מ מכוון אל-פנדק אל כפר חג'ה. זוהי שמורה נקודתית סביב שלולית חורף. בתוכה בעלי חיים זעירים שונים. בקרקעית השלולית צומח בצפיפות "דמסון כוכבני", צמח נדיר המוכר בעיקר בגולן ובשפלת החוף. בשולי השלולית גדלה פרעושית-סיצילית.[10]


גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ישראל: משרד החינוך ישראל, 2010, עמ' 289-290
  2. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ישראל: משרד החינוך, 2010, עמ' 290
  3. ^ 1 2 Erlich (Zhabo), Ze’ev H.; Rotter, Meir (2021). "ארבע מנורות שומרוניות בכפר חג'ה שבשומרון" [Four Samaritan Menorahs from the village of Hajjeh, Samaria]. במעבה ההר. Ariel University Publishing: 188–204. doi:10.26351/IHD/11-2/3.
  4. ^ אפרים שטרן וחנן אשל, ספר השומרונים, ירושלים, ישראל: יד יצחק בן-צבי, רשות העתיקות, 2002, עמ' 249
  5. ^ אפרים שטרן וחנן אשל, ספר השומרונים, ירושלים, ישראל: יד יצחק בן-צבי , רשות העתיקות, 2002, עמ' 248
  6. ^ אפרים שטרן וחנן אשל, ספר השומרונים, ירושלים ישראל: יד יצחק בן-צבי, רשות העתיקות, 2002, עמ' 267
  7. ^ פוענח רצח ד"ר דניאל יעקובי ז"ל שנרצח ביולי 2006, www.shabak.gov.il
  8. ^ שבתי בנדט‏, צה"ל הרס את ביתו של המחבל שביצע את פיגוע הדקירה ביפו, באתר וואלה!‏, 21 ביוני 2016
  9. ^ עמנואל הראובני, קום והתהלך בארץ, ישראל: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, חמישית, 1985, עמ' 267
  10. ^ עמנואל הראובני, קום התהלך בארץ, ישראל: משרד הביטחון-ההוצאה לאור, 1985, עמ' 270


Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים בישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.