עוצבת ראם

חטיבה 179

פרטים
כינוי	עוצבת ראם
מדינה
שיוך	צה"ל
סוג	חטיבת שריון במילואים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1956–הווה (כ־68 שנים)
מקים היחידה	אריה שחר
מלחמות	מבצע קדש   מלחמת ששת הימים   מלחמת יום הכיפורים מלחמת חרבות ברזל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	טנקי מרכבה סימן 3 ב"ז
פיקוד
יחידת אם	עוצבת הבזק
יחידות בת	גדוד 7029 גדוד 8104 גדוד 8130 פלס"ר 5352 גדחה"ן 710 יחס"ם 5517
דרגת המפקד	אלוף-משנה
מפקד נוכחי	יונתן מאיר
מפקדים	מפקדי החטיבה

עוצבת ראם או חטיבה 179, ובעבר חטיבה 37 וחטיבה 673, היא חטיבת שריון מילואים בצה"ל המשתייכת לעוצבת הבזק (אוגדה 99) בפיקוד המרכז. לפני 2020 הייתה תחת עוצבת הפלדה שבפיקוד הדרום.

מפקד החטיבה הנוכחי הוא אל"ם יונתן מאיר.

היסטוריה

הקמת החטיבה

החטיבה הוקמה ב-1955 על ידי אלוף-משנה אריה שחר ונועדה לשמש ככוח השריון העיקרי של צה"ל בצפון ישראל. בשנת 1956 מונה אל"ם שמואל גלינקא למפקד החטיבה אשר המשיך את תהליך ההקמה.

מלחמת סיני

בפרוץ מלחמת סיני, הוחזקה החטיבה (חטיבה 37) בפיקוד שמואל גלינקא בתור עתודה פיקודית. החטיבה כללה 3 גדודים: גדוד 377 – טנקי שרמן בפיקוד אהרן נחשון, גדוד 266 – טנקי AMX-13 בפיקוד ישראל גרנית, וגדוד 278 – חרמ"ש בפיקוד זאב אשכולות, כמו כן תוגברה החטיבה בגדוד חרמ"ן (חיל רגלים ממונע) 54 מחטיבה 11 בפיקוד ישראל גרמן.

החטיבה שהייתה בהתארגנות מפרוץ המלחמה, הצטוותה ב-31 באוקטובר להעביר פלוגה מגדוד 278 לסיוע לחטיבה 11 בכיבוש עזה. בליל ה-1 בנובמבר, כוח של 2 פלוגות טנקים ו-2 פלוגות חרמ"ש מגדוד 377 הובהל בחיפזון לסייע בהתקפה על אום כתף. מכיוון שפלוגות הטנקים התעכבו, הוכנסו לפעולה רק פלוגות החרמ"ש להתקפה חזיתית על המתחם. המתקפה נכשלה בשל תותחי הנ"ט, משחיתי הטנקים והמוקשים המצריים, והכוח ספג בקרב זה אבדות כבדות, 20 הרוגים ובכללם המח"ט שמואל גלינקא ו-65 פצועים. הפלוגות חולצו לפני עלות השחר בחיפוי ארטילרי.

בליל ה-2 בנובמבר, פלוגת טנקים בפיקודו של רב-סרן שמעון ליבר מגדוד טנקי שרמן 377, שסופחה לחטיבה 10 והייתה בנסיעה מנהלתית ממתחם אום כתף לאבו עגילה, זוהתה ככוח אויב הנסוג מהמתחם על ידי מארב חסימה של פלוגה א' מגדוד 82, בפיקודו של משה בר כוכבא, בשל תיאום לקוי. כתוצאה מאש כוחותינו הושמדה למעשה הפלוגה וספגה כ-25 הרוגים על פי המניין הרשמי. במהלך המלחמה איבדה החטיבה 45 מאנשיה, רובם המוחלט מגדוד 377, ובתוכם מפקדה הראשון אלוף-משנה שמואל גלינקא.

אנדרטת חטיבה 37 בעין זיתים

מלחמת ששת הימים

ערב מלחמת ששת הימים גויסה החטיבה בפיקוד אל"ם אורי רום והתמקמה בחורשות באזור עין זיתים. החטיבה כללה 3 גדודים: גדוד 377 – טנקי שרמן בפיקוד אמנון חינסקי, גדוד 266 – טנקי AMX-13 בפיקוד רפול שפר, וגדוד 278 – חרמ"ש בפיקוד מישקה נהוראי. בבוקר ה-5 ביוני 1967 הייתה החטיבה מוכנה לבלום את התקפות הסורים באצבע הגליל, אולם קיבלה פקודה לנוע לעבר השומרון. החטיבה, בתוספת פלוגת טנקי צנטוריון וללא גדוד 377, השתתפה בקרבות לכיבוש צפון השומרון. החטיבה נעה דרומה דרך טלוזה וטובאס, ופתחה ציר עוקף ממזרח לג'נין תוך התגברות על מחסומי רק"ם. בהתקפה לילית התגברה על מערך שריון ירדני שחסם את דרכה, התקדמה וכבשה את שכם בסיוע גדוד 17 של חטיבת גולני.

בבוקר 8 ביוני הוחזרה החטיבה לחזית הסורית. גדוד 377 פוצל והשתתף בשני המאמצים העיקריים בקרבות ההבקעה לרמת הגולן ב-9 ביוני. גדוד 377 בכוח מוקטן (שתי פלוגות) הוכפף לחטיבה 8 ופרץ דרך כפר סאלד – גבעת האם לרמה. הגדוד נע עם הטור החטיבתי והשתתף בכיבוש מוצבי זעורה. פלוגה נוספת סייעה לגדוד 12 של חטיבת גולני בקרב תל פאחר. כוח נוסף של שבעה טנקים תקף יחד עם גדוד 51 של גולני את תל עזזיאת, ושתי מחלקות טנקים נוספות הושארו בעתודה יחד עם גדוד 13 של גולני.

פלוגת טנקי AMX-13 מגדוד 266 עלתה יחד עם גדוד המ"כים של גולני בנתיב קשה למעבר בכיוון מוצב רויה (בסיסי רויה של היום, ממזרח לגונן). הטנקים עלו בנתיב הצר, אולם משהגיעו לקצה העלייה נתקלו באש נ"ט חזקה. הסתבר כי מולם עמד מוצב פלוגתי סורי אשר כלל תותחי נ"ט רבים. מספר טנקים נפגעו וההתקדמות נעצרה. מפקד הפלוגה, רן שריג, הצליח לצבור כוח של שמונה טנקים אשר הסתערו באור אחרון על המוצב הסורי והצליחו לכבוש אותו.

שתי מחלקות טנקי AMX-13 סייעו לגדוד 65 מחטיבה 80 בכיבוש הכפר דרבשיה והמוצבים שסביבו. ב-10 ביוני הייתה אמורה החטיבה להתקדם במהירות מרבית אל עבר קוניטרה על מנת לתפוס אותה לפני הפסקת האש אולם עקב מחסור בדלק המשיכה החטיבה רק עד צומת נפח ואבטחה אותו.

החטיבה איבדה 27 מלוחמיה בקרבות בשומרון וברמת הגולן.

מלחמת יום הכיפורים

ערך מורחב – חטיבה 179 במלחמת יום הכיפורים

בשנים שלפני מלחמת יום הכיפורים עברה החטיבה הסבה לטנקי שוט קל (צנטוריון משופר). גדוד החרמ"ש 278 הפך לגדוד טנקים וגדוד 266 עבר הסבה מטנקי AMX-13 לשוט קל. גדוד השרמנים 377 עבר לחטיבה 9, ובמקומו הוקם גדוד 96. החטיבה קלטה חיילי מילואים צעירים שהוכשרו בשירותם הסדיר על טנק השוט. כמו כן הוקמה פלוגת סיור חטיבתית. מספרה של החטיבה שונה ל-179.

במלחמת יום הכיפורים הייתה חטיבה 179 חטיבת הגיוס המהיר של פיקוד הצפון. החטיבה, בפיקוד רן שריג, כללה 3 גדודי טנקי שוט קל: גדוד 96 בפיקוד ישראל לוין, גדוד 266 בפיקוד עוזי מור, וגדוד 278 בפיקוד יוסי עמיר. ביום שלישי ערב המלחמה, הופעל צו 8 ואנשי הצוות של 2 גדודי טנקים הגיעו לרמת הגולן. הצוותים זיוודו את הטנקים ואחד מהגדודים גם חומש. ביום רביעי שוחררו אנשי אחד מן הגדודים לביתם לקראת יום הכיפורים, ולמחרת, ביום חמישי, שוחררו גם אנשי הגדוד שהספיק להתחמש. הציוד הוטנקים נותרו במצב של חוסר סדר. החטיבה נקראה לגיוס כבר בבוקר יום הכיפורים, טרם פרוץ המלחמה, אך בהגיעה למחנה פילון גילתה כי מרבית הטנקים שלה נלקחו על ידי חטיבה 7 הסדירה, ששניים מגדודיה הועלו מהנגב לרמת הגולן בבהילות בערב יום כיפור, והצטיידו בטנקים של גדוד 96 וגדוד 278. גדוד 266 היה היחיד שנותר עם ציוד. ביום ראשון, היום השני למלחמה, החל הגדוד להתארגן במהירות וכוחות ראשונים של הגדוד עלו לעבר רמת הגולן סביב השעה 10 בלילה במוצאי יום כיפור, בעוד שני הגדודים האחרים הצטיידו בטנקי חטיבה 164 שבסיסה היה באזור צומת גולני. לקראת הצהריים עלו הטנקים על זחלים לכיוון גשר אריק. כבר בדרך טנק אחד התהפך.

אנדרטת חטיבה 179 ברמת הגולן

בימים הבאים לחמה החטיבה בדרום רמת הגולן במסגרת הקרב על חושניה. בשלב הראשון לחם כל גדוד עצמאית, בשני צירי רוחב של דרום ומרכז רמת הגולן, ציר בני יהודה – רמת מגשימים וציר גשר אריק – קצבייה. בהמשך השתתפה החטיבה בפריצה למובלעת הסורית ב-11 באוקטובר ובקרבות כנגד הכוחות העיראקיים. לקראת סיום המלחמה עברה החטיבה לחזית הדרום, שם לחמה נגד המצרים מעבר לתעלת סואץ בכיבוש נמל עדביה ובהידוק כיתור הארמייה השלישית של מצרים, והתייצבה על הק"מ ה-101 בדרך לקהיר.

חטיבה 179 הייתה החטיבה היחידה שסיימה את לחימתה בצפון 41 ק"מ מדמשק ובדרום 101 ק"מ מקהיר. סיפור לחימתה של החטיבה במלחמת יום הכיפורים מונצח באנדרטת חטיבה 179, כ-3 ק"מ ממערב לחושנייה. בבסיס פילון קם חדר המורשת של החטיבה אשר הועבר בשנת 2017 למחנה נחשונים.

במהלך המלחמה נפלו 84 לוחמים מחיילי החטיבה.

לאחר מלחמת יום כיפור

לאחר המלחמה עברה החטיבה תהליך שיקום וחזרה לכשירות, ושמה שונה לחטיבה 673. בשנת 2000 עברה החטיבה הסבה מטנקי שוט לטנקי מרכבה.

במהלך מלחמת לבנון השנייה טען מפקד החטיבה רועי אלקבץ שהחטיבה אינה בכשירות למלחמה, ובעקבות כך לא גויסה החטיבה במסגרת עוצבת נתיב האש.

בשנת 2016 שונה שוב מספרה של החטיבה והיא חזרה להיקרא חטיבה 179.

בחנוכה 2018 יצא לאור ספרם של הדס ועופר רגב, "ראם – סיפורה של חטיבה". הספר סוקר את תולדות החטיבה מהקמתה ועד שנת 2018 ומתאר בפרוטרוט את פעילות יחידות החטיבה בקרבות הבלימה ברמת הגולן והפריצה למובלעת הסורית במלחמת יום הכיפורים.

מלחמת חרבות ברזל

במלחמת חרבות ברזל גויסה החטיבה כחלק מגיוס המילואים הנרחב, ולחמה במרכז רצועת עזה ובשכונת בקשי יחד עם גדוד 8226 מחטיבה 11 וגדוד 466 מחטיבה 646.גדוד 8104 לחם עם צק"ח גבעתי בגזרת חאן יונס ונותר בלחימה עד 27 בינואר. גדוד 8130 נותר בלחימה בגזרת חאן יונס עד 15 בפברואר. גדוד 7029 ביחד עם צק"ח 55 נלחמו בשכונת בני סווהילה שבחאן יונס, בהובלת פלוגת החרמ"ש מתחילת דצמבר ועד סוף ינואר 2024. פלוגת החרמ"ש של 7029 חזרה לסיבוב שני של מילואים ותפסה את קו זיקים.

בקיץ 2024 הייתה אחראית החטיבה על מתחם המזח האמריקאי בעזה (במערב מסדרון נצרים), כשתחת פיקודה גדודים מחטיבות אחרות.

סמל החטיבה

בסמל החטיבה דמות ראם המנגח בקרניו, בעקבות ברכת משה את יוסף בספר דברים: ”בְּכוֹר שׁוֹרוֹ - הָדָר לוֹ, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח”.

מפקדי החטיבה

שם	תקופת כהונה	הערות
אריה שחר	1955 – 1956	מקים החטיבה
שמואל גלינקא	1956	מפקד החטיבה במלחמת סיני. נהרג במלחמה
עמוס בנין	1956
אריה שחר	1956 – 1958
עמוס בנין	1958 – 1959
יששכר (ישכה) שדמי	1959 – 1961
אורי רום (רוזנבלום)	1961 – 1969	מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים
משה (מוסה) פלד	1969 – 1972	לימים אלוף ומפקד גייסות השריון
דן שומרון	1972 – 1973	לימים הרמטכ"ל
רן שריג	1973 – 1975	מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים
יאיר נפשי	1975 – 1976	בעל עיטור העוז
עמרם מצנע	1976 – 1977	לימים אלוף
גיורא קופל	1978 – 1980
מאיר דגן	1980 – 1982	לימים אלוף וראש המוסד
שמואל בן שחר	1982 – 1985
בני לידור	1985 – 1987
זיו הלוי	1987 – 1993
משה קינן	1993 – 1997
דורון מיינרט	1997 – 2001
תמיר היימן	2001 – 2003	לימים מפקד המכללות הצבאיות והגיס הצפוני, וראש אמ"ן
רועי אלקבץ	2003 – 2007	לימים מפקד עוצבת אדום
אבי פרסטנפלד	2007 – 2010
תומר יפרח	2010 – 2012	לימים מפקד חטיבה 188
יואב טילן	2012 – 2015
איתי ברין	2015 – 2017
אוהד מאור	2017 – 2020	לימים קצין שריון ראשי
ניסים חזן	2020 – 2022
איציק אלפסי	2022 – ספטמבר 2024	מפקד החטיבה במלחמת חרבות ברזל
יונתן מאיר	2024-	מפקד החטיבה במלחמת חרבות ברזל

ראו גם

• אנדרטת חטיבה 37
• אנדרטת חטיבה 179

לקריאה נוספת

• הדס ועופר רגב, ראם – סיפורה של חטיבה, 2018.
• אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות!: על מהירות בשדה הקרב, הוצאת מערכות ומודן, 2011, עמ' 103–120 – הפרק מתאר את הבקעת החטיבה לתוך שטח סוריה במלחמת יום כיפור.

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא עוצבת ראם בוויקישיתוף
• גדוד 377 באתר יד לשריון
• עוצבת ראם באתר יד לשריון
• בין דמשק לקהיר, אתר זרוע היבשה, 25 באוקטובר 2010
• יעל בניה, "נסענו על הדרך כצאן שמובל לטבח", באתר הגבורה, במחנה, ‏ 7 במרץ 2013, כפי שהועלה "אתר הגבורה"
• מיכל רוטנברג, ‏ארבעה עשורים אחרי: לוחמי חטיבה 179 רוצים שתכירו את הסיפור שלהם, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 11 באוקטובר 2016
• אורלי גולדקלנג, ‏"עומדת לפרוץ מלחמה, והתחמושת נעולה בבונקרים", בעיתון מקור ראשון, 21 בספטמבר 2018
• לחימת חטיבת טנקים 179 במלחמת יום הכיפורים, רשימת השמעה, באתר יוטיוב