טירנוזאורוס רקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טירנוזאור רקס)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןטירנוזאורוס רקס
טירנוזאור רקס
תקופה
קרטיקון עליון, 65–68 מיליון שנה לפני זמננו
Arrow for fossil range 17x9.png
מיון מדעיעריכה
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: זוחלים
סדרה: בעלי אגן דמוי לטאה
תת־סדרה: תרופודה
משפחה: טירנוזאוריים
תת־משפחה: Tyrannosaurinae
סוג: טירנוזאורוס
מין: טירנוזאורוס רקס
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Tyrannosaurus rex
אוסבורן, 1905
דגם של טירנוזאורוס
דגם גדול של טירנוזאורוס.

טירנוזאורוס רקס (שם מדעי: Tyrannosaurus rex) ידוע גם בתור כינויו המקוצר T-rex הוא מין של דינוזאור תרופוד טורף ממשפחת הטירנוזאוריים. שמו נגזר מהמילים היווניות והלטיניות שמשמעותן "מלך הלטאות העריצות".

הטירנוזאורוס חי בקרטיקון (לפני 68 עד 66 מיליון שנים), והיה בן זמנו של הטריצרטופס, דינוזאור צרטופסי צמחוני גדול בעל קרניים. סביר להניח שהטירנוזאורוס ניזון בין השאר ממיני צרטופסיים בהם הטריצרטופס, והקרבות שאולי התרחשו בין המינים ריתקו הן את המדענים והן הציבור, ושוחזרו במספר רב של סרטים, ציורים, תוכניות טלוויזיה ותוכניות מדע פופולרי במהימנות מדעית משתנה, לרוב נמוכה. בנוסף לכך חי לצד אדמונטוזאורוס, טורוזאורוס ודינוזאורים נוספים.

מאובנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידיו של הטירנוזאורוס רקס נדירים, ונכון לשנת 2005 נמצאו 30 מאובנים שלו הכוללים שלוש גולגולות שלמות. הוא נתגלה לראשונה על ידי ברנום בראון בתחילת המאה ה-20 בארצות הברית.

שלד הטירנוזאורוס רקס הגדול ביותר שנמצא נקרא "סו" שהייתה שייכת לנקבת רקס שבאורך 12.8 מטר ובגובה של כמעט 4 מטרים, מתוך השלד מומחים גילו שנקבות הטי רקס היו גדולות מהזכרים, על השלד נמצאו חבלות ופציעות רבות המרמזות על החיים הלא פשוטים של הטורף הזה.

מראה ואנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של הטירנוזאורוס רקס היה 11-13 מטרים, ומשקל של 6 עד 9 טונות לפרט בוגר. בסוף המאה ה-20 שינו המדענים את השערתם לגבי צורת עמידתו. במקום העמידה הזקופה הם משערים שהוא היה בעל גב מאוזן כמו שאר הדינוזאורים הטורפים. במשך שנים נחשב הטירנוזאורוס לתרופוד ולדינוזאור הטורף הגדול ביותר. גילויים של ספינוזאורוס במצרים (שאורכו כ-14-18 מטרים), של גיגאנוטוזאורוס באמריקה הדרומית (אורכו כ-13-14 מטרים) ושל הקרכרודונטוזאורוס בצפון אפריקה (שאורכו כ-13-14.5 מטרים) הביאו לנישולו מתואר זה. עם זאת, הטירנוזאורוס הוא עדיין הטורף הגדול ביותר הידוע באמריקה הצפונית והיה ללא ספק טורף על באזורו.

לטירנוזאורוס רקס היו יותר מ-60 שיניים בפה והוא הצמיח שיניים חלופיות כל הזמן, כדי להחליף את אלו שנשרו או נשברו בקרב, מה שעזר לתאוריה שהשתמש בעוצמת הנשיכה המשמעותית שלו לצורך ההרג. אורך כל שן היה כ-20 סנטימטרים, הן היו משוננות כמו סכיני בשר אך צורתם הייתה כמעין בננה עבה עם שורש ארוך מאוד שעיגן את השן חזק אל תוך הלסת. שיניים אלו לא נועדו לחיתוך אלא לדקירה, מחיצה ותפיסת הטרף. שרירים חזקים שהיו מחוברים לקצה גולגלתו של הטירנוזאורוס רקס הניעו את לסתותיו, והוא סגר אותן בעוצמה של פי שלושה מזו של אריה. כך הוא נהג לרסק את עצמות הטרף ולבלוע אותן. הגולגולת החזקה שלו יכלה לעמוד במאמצי פיתול וטלטול גדולים, ובכך אפשרה לו לקרוע חתיכות בשר מהטרף. קיבתו של הטירנוזאור רקס יכלה להכיל עד 230 קילוגרמים של בשר.

מוחו היה גדול פי 2 ממוחו של קרנזאור ממוצע, דבר המעיד שהיה חכם יותר מרוב הדינוזאורים הטורפים. מערות האף הענקיות של הטירנוזאורוס הן מהגדולות והמורכבות בעולם הטבע, דבר שאפשר לו לחוש בריח הטרף או בדם ממרחקים גדולים במיוחד.

במשך שנים חשבו הפלאונטולוגים שעורו של הטירנוזאורוס היה עטוי קשקשים כמו עור זוחל רגיל. עם זאת, מציאת דינוזאורים מנוצים רבים בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, בהם דינוזאורים קטנים וגדולים ממשפחת הטירנוזאוריים, הוביל להשערה שגם הטירנוזאורוס היה מכוסה בפלומת נוצות (fluppy proto-feathers). עם זאת, עד כה לא נתגלה מאובן של טירנוזאורוס שבו נשמרה עדות לנוצות אלו.

שלדים משוחזרים של טירנוזאורים:

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר שנעשה באוניברסיטת מנצ'סטר מצא שהטירנוזאורוס רקס היה יכול לפתח מהירות של עד כ-30 קמ"ש.[1]

תזונה ושיטות טרף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטירנוזאורוס הרג את טרפו על ידי נשיכה בעוצמה אדירה ביחס לשאר הדינוזאורים הטורפים, שהייתה כל כך חזקה שיכל לשבור את העצמות ולפגוע באיבריו הפנימיים של הטרף. כנראה שעיקר טרפו היו הצרטופסיים וההדרוזאוריים שהיו אז מאוד נפוצים באמריקה הצפונית. סברות חדשות טוענות כי הטירנוזאורוס היה גם אוכל נבלות שמצא או ש"גנב" לטורפים קטנים או חלשים ממנו, אבל סביר שהוא היה טורף פעיל בזכות חושיו החדים והמאפיינים שהפכו אותו לטורף יעיל. רגליו האחוריות החזקות היו משענת נגד לגולגולת הענקית וללסתות המאסיביות, דבר שהקל את קריעת הבשר ופיצוח העצמות במבנה המזכיר את הצבוע. לפי דעת מומחים הטירנוזאור היה שרירי מאוד או אפילו מדי ביחס לטורפים מצליחים אחרים כנראה בגלל שטרפו היה חזק ולרוב מתנגד או נלחם בו בזמן הציד.

טירנוזאור נגד טריצרטופס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציור המפורסם של צ'ארלס נייט ב-FMNH המתאר קרב בין שני טירנוזאורים לטריצרטופס
גולגולת של טירנוזאורוס מוצגת מול גולגולת של טריצרטופס, כשמעליהן שחזור ראש של טירנוזאורוס. תצוגה במוזיאון להיסטוריה של הטבע בווינה.

נושא פופולרי מיוחד בקשר לטירנוזאור, בייחוד בספרי ילדים על דינוזאורים ותוכניות טלוויזיה, הוא "דו-קרב הענקים" בין הטירנוזאורוס רקס האימתני לבין הטריצרטופס, הדינוזאור הצמחוני הגדול בעל הקרניים הארוכות והחדות. ב-1942 צייר צ'ארלס נייט ציור גדול ומפורסם המתאר עימות בין השניים במוזיאון פילד להיסטוריה של הטבע (FMNH) בשיקגו עבור נשיונל ג'יאוגרפיק. ציור זה טבע את חותמו בתרבות וקיבע את מעמדם של הטריצרטופס והטירנוזאורוס רקס כאויבים קלאסיים.[2] הפלאונטולוג בוב בקר (Bob Bakker) אמר על היריבות בין שני הדינוזאורים: "שום קרב בין טורף לטרף היה כה דרמטי". זה ראוי ששני גיבורים ענקיים אלה חיו את היריבות הקו-אבולוציונית ביניהם עד סוף הימים האחרונים של הפרק האחרון בעידן הדינוזאורים".[2] מאז ניסו סרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה ותוכניות מדע פופולרי לשחזר את הקרבות האדירים שאולי התרחשו בין השניים.

השאלה האם טירנוזאורוס רקס וטריצרטופס אכן נלחמו זה בזה הייתה הרבה זמן פתוחה. אין ספק שהטירנוזאור היה ניזון בין השאר מפגרים של טריצרטופסים מתים וצד פרטים צעירים או זקנים של טריצרטופס, אך השאלה האם הוא תקף טריצרטופסים בוגרים ובריאים נותרה פתוחה. למרות שהסברה הייתה שהם אכן נלחמו זה בזה, זמן רב לא נמצאו לכך ראיות במאובנים, אך גולגולת של טריצרטופס שמצא הפלאונטולוג John Happ במונטנה[3] כללה קרן שנשברה על ידי נשיכה וצלקת עם סימני שיניים בעטרה שזוהו כשיניו של הטירנוזאורוס רקס - הוכחה לכך שהטירנוזאור אכן תקף טריצרטופס והשניים נלחמו. פצע הנשיכה בעטרה החלים, דבר המעיד שהטריצרטופס שרד את ההתקפה, וכנראה ניצח בקרב או הרג את הטירנוזאורוס התוקף.[4]

למרות המוניטין שיצא לטירנוזאור כטורף קטלני, הפלאונטולוג פיטר דודסון מעריך דווקא שהיתרון בדו-קרב בין טריצרטופס בוגר לטירנוזאורוס רקס, נטה בבירור לטובת הטריצרטופס - שקרניו הארוכות יכלו בקלות לפצוע קשה ואף להרוג כל טורף שאיים עליו.[5] מחקר הראה[דרוש מקור] שהטירנוזאורוס לא נהג לתקוף חיות ששקלו יותר ממנו עצמו, וזאת על מנת להבטיח ניצחון די ברור בקרב. אם סברה זו נכונה ניתן להבין שטירנוזאורוס בוגר תקף טריסרטופס בוגר רק לעתים נדירות, שכן הטריצרטופס שקל בין בין 2 ל-4 טון יותר ממנו, והיה חזק ומסוכן מספיק כדי לפצוע ואף להרוג את הטירנוזאורוס התוקף. לכן סביר להניח שהטירנוזאור נהג לתקוף טריצרטופסים צעירים, זקנים, חולים או פצועים ומהם ניזון, ולא טריצרטופסים בוגרים בריאים שיכלו לו[6].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רויטרס, בקהאם תיזהר, דינוזאור מאחוריך, באתר nrg‏, 22 באוגוסט 2007
  2. ^ 2.0 2.1 Bakker, R.T. 1986. The Dinosaur Heresies. New York: Kensington Publishing, p. 240. On that page, Bakker has his own T. rex/Triceratops fight.
  3. ^ סרטון קצר של ג'ון האפ מסביר על התגלית באתר ה-BBC
  4. ^ תוכנית "The Truth About Killer Dinosaurs" של ה-BBC. קטעים מהתוכנית ניתן למצוא גם באתר ה-BBC, בקישור הזה.
  5. ^ פיטר דודסון, The Horned Dinosaurs, הוצאת פרינסטון. ע"מ 19.
  6. ^ ‫אבי בליזובסקי, ‏טי רקס היה צייד ולא אוכל נבלות, באתר "הידען", 17 ביולי 2013‬