ג'ניה ברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ניה ברגר
ג'ניה ברגר בגלריית עין הוד, 1960
ג'ניה ברגר בגלריית עין הוד, 1960
לידה 5 בספטמבר 1907
חרקוב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בספטמבר 2000 (בגיל 93)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלישראל ישראלית
תקופת הפעילות ? – 7 בספטמבר 2000 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור, עיצוב תלבושות, פיסול קרמי
בן או בת זוג יהודה גבאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גֶ'ניָה ברגר (5 בספטמבר[1]1907 או 1910[2]7 בספטמבר 2000, ז' באלול תש"ס) הייתה ציירת, מעצבת תלבושות ואמנית קרמיקה ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברגר נולדה ב-1910 בחרקוב שבהאימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) ליצחק ברגר (?-1937) ולאה לבית פקר. אביה היה אגרונום במקצועו ובעל מפעל תעשייתי גדול. הוא החזיק במשתלה בחצי האי קרים, שם ערך ניסיונות בגידול גפנים לקראת עלייתו לארץ ישראל. בנוסף היה פעיל בחוגים ציוניים ושימש כציר בכינוסים של הקונגרס הציוני העולמי. [3] ג'ניה בילתה חלקים מתקופות הקיץ בחווה זו, לצד ביקור בחוף הים ביאלטה.[4] על פי עדותה היה הבית "ציוני חופשי", וברגר נחשפה לתרבות אירופית גבוהה, כמו גם למסורת היהודית.[5] על פי עדותה היתה ברגר הולכת להצגה יומית בכל יום ראשון.[6] בין היתר ראתה הצגות של בימאים חדשניים כוסבולוד מיירהולד, יבגני וכטנגוב ואחרים.[7] כבר בנעוריה החלה לעסוק באמנות. בין היתר למדה פיסול בחראקוב אצל ליאונורה בלוך.[8] בעקבות המהפכה הרוסית ירד האב מנכסיו.

בשנת 1925 עזבה המשפחה את חראקוב. ג'ניה, יחד עם האם ואחיה אביגדור ברתל, התיישבו בברלין, גרמניה, בעוד האב עלה לארץ ישראל, כנראה כדי להתבסס בטרם תעלה המשפחה. ג'ניה ניצלה שהות זו כדי ללמוד אמנות אצל הצייר וילי יקל[9] (אנ'). בשנת 1926 עלתה לארץ ישראל עם שאר המשפחה, שהתישבה בתל-אביב.

לאחר עלייתה החלה ברגר בלימודי אדריכלות ב'טכניון מונטפיורי' בתל אביב. לאחר כשנה פרשה מלימודיה והחלה בלימודי אמנות ב'סטודיה לציור שליד ועדת התרבות של הסתדרות העובדים', בהנחיית יצחק פרנקל.

בסוף שנת 1929 חזרה לברלין, שם החלה ללמוד בבית הספר הגבוה לאמנויות בברלין אצל קארל הופר (אנ'). בשנת 1933 שבה לארץ ישראל והחלה להתפרנס מציור ועיצוב תפאורות. בשנים 1935–1937 המשיכה את הכשרתה בגראנד שומייר שבפריז. בשנת 1938 נישאה לשחקן יהודה גבאי.

בשנות ה-40 ציירה את התפאורות להצגה שלמה המלך ושלמי הסנדלר, בגרסה הראשונה, של תיאטרון "האהל". היא עיצבה תלבושות ותפאורות עבור יותר ממאה הצגות ב"האהל", ב"הבימה" ובאופרה הישראלית, ביניהן: "בר כוכבא" (1945), "חובנשצ'ינה" (1952), "האחים קרמזוב" (1956).

בשנת 1953 נמנתה עם מייסדי כפר האמנים בעין הוד.

ברגר זכתה בין השאר בפרס ההסתדרות, ובשנת 1971 בפרס משרד החינוך והתרבות על יצירתה. במרץ 1998 כתב עליה נתן זך את השיר "ידידות", לרגל פתיחת תערוכה מעבודות הקרמיקה שלה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.

אחיה הצעיר, אביגדור ברתל (ברגר), כיהן בין השאר כמנהל בתי הזיקוק.

ג'ניה ברגר נפטרה בתל אביב בשנת 2000 ונטמנה בבית העלמין נחלת יצחק ליד בעלה. לזוג לא היו ילדים.

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1940 גלריה לאמנות כ"ץ, תל-אביב
  • 1957 מוזיאון תל אביב, תל-אביב-יפו
  • 1959 הגלריה לאמנות ע"ש צ'מירינסקי, תל-אביב-יפו
  • 1962 מוזיאון תל אביב, ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו, תל-אביב-יפו
  • 1964 מרכז ליטון, לוס אנג'לס, ארצות-הברית
  • 1965 הגלריה לאמנות ע"ש צ'מירינסקי, תל-אביב-יפו
  • 1969 גלריה יפו העתיקה, תל-אביב-יפו
  • 1970 תבליטי קרמיקה ופיסול קרמי, גלריה נורה, ירושלים
  • 1970 תבליטי קרמיקה ופיסול קרמי, בית יד לבנים, חולון
  • 1972 גלריה יפו העתיקה, תל-אביב-יפו
  • 1975 בית יד לבנים, חולון
  • 1976 ציורי שמן ופיסלוני קרמיקה, צבי נעם, גלריה לאמנות בבית לייוויק, תל-אביב-יפו
  • 1980 גלריה יפו העתיקה, תל-אביב-יפו
  • 1982 ג'ניה ברגר 1940–1980, צבי נעם, גלריה לאמנות בבית לייוויק, תל-אביב-יפו
  • 1987 ציור ופיסול (עם הופעת אלבום יצירותיה), גלריה שולמית, תל אביב-יפו
  • 1990 עבודות חדשות, גלריה נלי אמן, תל אביב-יפו
  • 1991 ציור שמן ופיסול קרמי, מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, קיבוץ הזורע
  • 1992 ציור שמן ופיסול קרמי, גלריה אפרת, תל-אביב-יפו
  • 1993 ציור שמן ופיסול קרמי, גלריה אפרת, תל אביב-יפו
  • 1995 עיצובים לתיאטרון, מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 1997 עבודות חדשות, מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד
  • 1998 ג'ניה ברגר: פיסול קרמי, מוזיאון ארץ ישראל, תל-אביב-יפו
  • 1999 ציורים, מבט גלריה לאמנות עכשווית, תל-אביב-יפו
  • 2000 מנחה לשלום: ציורי שמן ופיסול קראמי, גלריה לאמנות חמוד אל-קרא, דליאת אל כרמל
  • 2001 ציירת אופרה, מוזיאון בר-דוד לאמנות ויודאיקה, קיבוץ ברעם

עבודות במרחב הציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריחי קרמיקה מזוגגים, סניף הביטוח הלאומי, יפו
  • אריחי קרמיקה מזוגגים, המכון המטאורולוגי, בית דגן
  • ציפורים ואיילות, תבליט קרמיקה מזוגג, בניין עיריית קריית שמונה
  • מכון וינגייט
  • קיר המזרח (1959), בית הכנסת המרכזי בצפון תל-אביב, תל אביב-יפו
  • מלך ומלכה (1959), גובה 62 ס"מ, ליד ביתן הקרמיקה, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב-יפו
  • ושבו בנים לגבולם (1961), תבליט קרמיקה מזוגג, רחוב מבצע סיני, רמת יוסף, בת ים
  • אריחי קרמיקה מזוגגים (1966), תבליט קרמיקה מזוגג, הגלריה המרכזית, עין הוד (הקיר נוצר עבור בית החולים לחולי נפש בטירת הכרמל והועבר לעין הוד)
  • יונים במעופן (1968), תבליט קרמיקה מזוגג, לשעבר במרכזית הדואר, רחוב לינקולן, תל אביב-יפו (פורק והועבר לאוסף מוזיאון ארץ ישראל)
  • ללא כותרת (1968), אריחי קרמיקה מזוגגים, גובה 300 ס"מ, אורך 1000 ס"מ, סניף הדואר, רחוב ויצמן, תל אביב-יפו
  • שלט מוזאיקה (1970), כיכר אבא חושי, עין הוד
  • תמונות מן המושבה (1980-1970) תבליט קרמיקה מזוגג, רחוב הפנינה פינת היהלום, כפר סבא (לשעבר בניין של משרד התקשורת)

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ז' אריאל, 101 מעשיות אגדות וספורים, הוצאת אמנות, תר"ץ [1930]
  • אלף בית: מקראה, מולדת, תל אביב, תרצ"ג [1933-1932]
  • קיפניס, לוין, מי בן חיל?, הוצאת ספרים א.י.שטיבל, תל אביב, 1940 בקירוב [עם נחום גוטמן]
  • טשרנוביץ, ימימה, מוקי, מסדה, תל אביב, תש"ג [1943-1942]
  • טשרנוביץ, ימימה, מוקי השובב, מסדה, הרצליה, תש"ח [1949-1948] [פורסם בשתי מהדורות נוספות]
  • גבאי, יהודה, סבתה בבושקה, תג, תל אביב, 1996
  • הר, סולו, אורח לרגע: שירים, מעיינות, תל אביב, 2000

קטלוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ניה ברגר: תמונות ותפאורות תיאטרון, מוזיאון תל אביב, תל אביב, 1957
  • ג’ניה ברגר: תערוכת ציורי קרמיקה, גלריה לאמנות ע"ש צ’מרינסקי, 1959
  • ג'ניה ברגר, מוזיאון תל אביב, תל אביב, 1962
  • ג’ניה ברגר: תבליטי קרמיקה, גלריה נורה, ירושלים, 1970
  • ג'ניה ברגר, גלריה יפו העתיקה, תל אביב, 1972
  • ג'ניה ברגר, [חמו"ל], תל אביב, 1977
  • ג'ניה ברגר, גרפאור, תל אביב, 1987 בקירוב
  • זך, נתן (עורך), ג'ניה ברגר: עבודות לתיאטרון, הוצאת שפיר, תל אביב, 1994
  • בן מאיר, אורנה (אוצרת), ג'ניה ברגר: ציירת אופרה, אמנות לעם - המדור לאמנות פלאסטית, תל אביב, 1997
  • ג'ניה ברגר: פיסול קרמי, [חמו"ל], תל אביב, 1998
  • ג'ניה ברגר: ציורים 1994-1999, גלריה מבט, תל אביב, 1999

עיצוב במה ותלבושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשימה נבנתה על-פי רשימת העבודות שבספר "ג'ניה ברגר: עבודות לתיאטרון" (הוצאת שפיר, 1994), בצירוף מידע שנשאב מעיתונות התקופה.

שם הצגה תיאטרון מחבר במאי הערות שנה
מלכת השלג ברלין, גרמניה האנס כריסטיאן אנדרסן א. פ. דיאמאנטידי 1931
מרד המכבים ברלין, גרמניה רפאל צבי רפאל צבי 1931
בני קריק ברלין, גרמניה איסאק באבל (ע"פ) איז'ו גולנד (לא הוצג) 1931
אופרה בגרוש אהל ברטולד ברכט אלפרד וולף 1933
רסיטל של דבורה ברטונוב תלבושות 1933
רסיטל של תהילה ריטלר תלבושות 1934
ליליום אהל פרנץ מולנאר פרידריך לובה 1935
המכשפה תיאטרון 'קומדיה א"י' אברהם גולדפדן מיכאל גור 1935
הילד הזר תיאטרון 'קומדיה א"י' א. שקוורקין מיכאל גור 1935
טופאז תיאטרון סדן מוריס פאניול יצחק משה דניאל 1936
השגעון הגדול תיאטרון סדן אביגדור המאירי (ע"פ) יצחק משה דניאל 1936
בלט פנטומימה תיאטרון רמפא בהנהלת מארק לברי מארק לברי 1936
נינה תיאטרון 'קומדיה א"י' ברונו פרנק אלפרד וולף 1936
קברט סאטירי תיאטרון סדן אביגדור המאירי (?) יצחק משה דניאל 1937
יום הדין אהל אלמר רייס משה הלוי 1938
מעל החורבות [סרט קולנוע] סרטי כרמל נתן אקסלרוד תלבושות ורקווזיטים. הסרט הופק בשנים 1936–1938 1938
גם הוא באצילים אהל מולייר משה הלוי 1939
גם הוא באצילים אהל מולייר משה הלוי 1940
Palestinian Picture Book - להקת מחול טיל רוזנר (Tile Roessler) קולנוע מוגרבי 1940
עזה כמות אהבה חוג צעירים תימנים בחסות ההסתדרות הכללית אהרון פולאק משה הלוי 1940
דבורה ברטונוב - תוכנית חדשה מוגרבי תלבושות 1940
פרופסור תומאס (היוצר) אהל הנס מילר פרידריך לובה 1941
מיכל בת שאול (מחזה) הבימה אהרן אשמן ברוך צ'מרינסקי 1941
על חטא שלא חטאו הבימה אלכסנדר ניקולאייביץ' אוסטרובסקי יהושע ברטונוב 1941
חטיפת בנות הסבינים הבימה פראנץ שנתאן, פאול שנתאן צבי פרידלנד 1941
הקונצרט הבימה הרמן באהר צבי פרידלנד 1942
כוכב השחר הבימה אמלין ויליאמס צבי פרידלנד 1942
במעגל הנישואין חוג צעירים תימנים בחסות ההסתדרות הכללית לזלי סטיבנס משה הלוי 1942
שלמה המלך ושלמי הסנדלר אהל סמי גרונימן משה הלוי 1943
אנשי רוסיה הבימה קונסטנטין סימונוב צבי פרידלנד 1943
קולחוז של נשים אהל מיכאיל וודופיאנוב, י. לפטיב משה הלוי 1944
בר כוכבא אהל ירוסלאב ורבליצקי (ע"פ) משה הלוי 1945
שידוכים הבימה ניקולאי גוגול יהושע ברטונוב 1945
נשות וינדזור העליזות אהל ויליאם שייקספיר משה הלוי 1946
ריקוד-יחיד של גרטרוד קראוס אהל תלבושות 1946
מעגל הגיר אהל אלפרד הנשקה פרידריך לובה 1947
הסערה אהל אלכסנדר ניקולאייביץ' אוסטרובסקי משה הלוי 1947
ערב מחול של נעמי אליסקובסקי 1947
אהבת ציון הבימה אברהם מאפו (ע"פ) צבי פרידלנד 1947
העוצר הגדול המטאטא יהושע בר-יוסף יוסף אוקסנברג 1947
שורשים עמוקים אהל ארנו ד'איסו, ג'יימס גאן פרידריך לובה 1948
תאיס האופרה הארצישראלית ז'יל מאסנה פרידריך לובה 1948
הספר מסביליה האופרה הארצישראלית רוסיני אדיס דה פיליפ 1948
מנון האופרה הארצישראלית ז'יל מאסנה אדיס דה פיליפ 1948
ארבעת הגדולים אהל ג'ורג רולאנד פרידריך לובה 1949
יום מנוחה אהל ואלנטין קאטאייב איזידור הרשקוביץ 1949
אהבת נעורים הבימה אהרון אשמן אברהם ברץ 1949
סיפורי הופמן האופרה הארצישראלית אופנבך אדיס דה פיליפ 1949
לה בוהם האופרה הארצישראלית פוצ'יני אדיס דה פיליפ 1949
ריגולטו האופרה הארצישראלית ג'וזפה ורדי אדיס דה פיליפ 1949
טוסקה האופרה הארצישראלית פוצ'יני אדיס דה פיליפ 1949
חליל הכשפים הבימה רוברט מקאנדרו שמעון פינקל 1950
מיס מייבל הבימה רוברט סדריק שריף שמעון פינקל 1950
בית הלל הבימה משה שמיר צבי פרידלנד 1950
שועלים קטנים הבימה ליליאן הלמן צבי פרידלנד 1951
זה קרה בתל אביב המטאטא יהושע בר יוסף יוסף אוקסנברג 1951
הכפר סטפאנצ'יקובו אהל דוסטויבסקי (ע"פ) פטר שארוף 1951
הבן יקיר לי אהל רונאלד פרטוי, מיכאל פרטוי זאב ברבן 1951
חכם והוא פתי (מיומנו של מנוול) אהל אלכסנדר ניקולאייביץ' אוסטרובסקי פטר שארוף 1951
מופע לכבוד מחצית היובל לאזור נהלל והקישון אמפיתיאטרון בקרבת גבת יגאל מוסינזון משה הלוי 1951
תמר איש ער אהל יגאל מוסינזון משה הלוי 1952
המצודה הבימה עמנואל רובלס צבי פרידלנד 1952
חובנשצ'ינה האופרה הארצישראלית מודסט מוסורגסקי אדיס דה פיליפ 1952
בית ספר למשלמי מיסים המטאטא ורני בר יוסף אוקסנברג תלבושות (תפאורה: י. רוזנבלום) 1952
שבת בטבריה המטאטא יהושע בר יוסף יוסף אוקסנברג 1952
פעמי רגלים קבוצת יבנה יצחק אשר צבי פרידלנד מופע של הסתדרות הפועל המזרחי - הקיבוץ הדתי בקבוצת יבנה 1952
שירת נורווגיה האופרה הארצישראלית אדוארד גריג אדיס דה פיליפ 1953
זהירות, הדרך בתיקון לי-לה-לו זנון ורדן זנון ורדן 1953
מסע העדלאידע בתל אביב-יפו משה הלוי 1953
מיסים ונפלאות המטאטא יעקב דווידון יוסף אוקסנברג 1953
מנדל החוכר אהל י"ל פרץ (ע"פ) צבי פרידלנד 1953
מחזה המונים לרגל האחד במאי: מפגן חגיגי של משלחות האגודות המקצועיות, תל אביב-יפו יעקב אורלנד צבי פרידלנד 1953
חתונה בעיירה [סרט קולנוע] סרט מחול של דבורה ברטונוב. ברגר יצרה תפאורת רקע לסרט זה. 1953
אתה מספר לי המטאטא אפרים קישון מנחם גולן 1954
המת החי הבימה טולסטוי (ע"פ) צבי פרידלנד 1954
מירנדולינה אהל קארלו גולדוני משה הלוי 1954
שוק התערוכה של ארגון אמהות עובדות, תל אביב-יפו בית לסין עיצוב הדוכנים 1954
עצרת המונים לכבוד האחד במאי, תל אביב-יפו אצטדיון תל אביב 1954
בדגל קדומים - חגיגת יובל השבעים לגדרה עבר הדני צבי פרידלנד 1954
מסע העדלאידע בתל אביב-יפו משה הלוי עיצוב מבני התהלוכה עם אריה נבון 1955
תה וסימפתיה אהל רוברט אנדרסון יונס טורקוב 1955
אלדורדו אהל יגאל מוסינזון מנחם גולן 1955
ר. או. אר (רוסמוס אוניברסל רובוטס) אהל קארל צ'אפק יהודה גבאי 1955
עצרת לילית - משא ההתנדבות [מטעם ועד חגיגות ההתנדבות במלחמת העולם השנייה] אצטדיון רמת גן משה שמיר צבי פרידלנד 1955
שמשון (אורטוריה) הבימה גאורג פרידריך הנדל גרטרוד קראוס ביצוע בהפקת עיריית אשקלון 1955
לעולם לא מאוחר אהל פליסיטי דאגלס משה הלוי 1956
האחים קרמזוב הבימה דוסטויבסקי (ע"פ) צבי פרידלנד 1956
נשות וינדזור העליזות אהל ויליאם שייקספיר נשה הלוי 1957
המבשר: מחזה מחיי יהודי תימן אהל סעדיה דמארי זאב ברבן 1957
שולמית תיאטרון דו-רה-מי אברהם גולדפאדן (ע"פ), משה וילנסקי, יגאל מוסינזון מנחם גולן ברגר יצרה, כנראה, תלבושות. בפרסומים מצוינת כיוצרת "ציור". תפאורה מאת שלמה יוריני 1957
פעמי רגלים - שמחת בית השואבה (חגיגות העשור) אמפיתיאטרון, קבוצת יבנה יצחק אשר צבי פרידלנד 1958
דון פסקואלה האופרה הארצישראלית דוניצטי אדיס דה פיליפ 1958
אסירה מס' 72 אהל פראנטישק לאנגר זאב ברבן 1958
משרה טובה אהל אלכסנדר ניקולאייביץ' אוסטרובסקי משה הלוי 1958
מחזה התקומה האצטדיון העירוני, חיפה יעקב אורלנד צבי פרידלנד 1958
אבן אל אבן - מחזה עם המתאר שלבי בנינה של ירושלים החדשה ביניני האומה, ירושלים יעקב אורלנד צבי פרידלנד במסגרת חגיגות העשור 1958
הספר מסביליה האופרה הארצישראלית רוסיני אדיס דה פיליפ 1959
לה בוהם האופרה הארצישראלית פוצ'יני אדיס דה פיליפ 1959
חשמלית ושמה תשוקה אהל טנסי ויליאמס מנחם גולן 1959
החייל טאנאקה אהל גיאורג קייזר האנס יראי 1959
הידועה בציבור אהל אדוארדו דה פיליפו יוסף שן 1960
גם הוא באצילים אהל מולייר משה הלוי 1962
הבאיאדרה תיאטרון האופרטה יוליוס בראמר, אלפרד גרינוואלד ביטוש דוידוב 1962
במעגל הנישואין תיאטרון משה הלוי לסלי סטיבנס משה הלוי 1962
פרח של הוואי תיאטרון האופרטה פאבל אברהם, אלפרד גרינוואלד ביטוש דוידוב 1963

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך על פי “Berger, Genia,” in: Frithjof Trapp (ed.), Handbuch des deutschsprachigen Exiltheaters 1933–1945, 2, Munich: K.G. Saur, 1999, p. 71.
  2. ^ על מצבת קברה נכתבה שנת הלידה 1907, ראו הקבר של ג'ניה ברגר גבאי בבית הקברות נחלת יצחק, באתר BillionGraves. במקורות אחרים מופיעה השנה 1910.
  3. ^ ראו: י. בעאם, יצחק ברגר ז"ל, הארץ, 3 במאי 1937; וגם: י. בעאם, יצחק ברגר ז"ל, הארץ, 14 באפריל 1947
  4. ^ ראו: חזרה למגדלים על החול, דבר, 19 במרץ 1965
  5. ^ ראו: זאב בר נוף, ג'ניה ברגר: העבר חי בהווה, דבר, 28 במאי 1970
  6. ^ ראו: בן מאיר, אורנה, "ג'ניה ברגר - השפעות והתפתחות", בתוך: ג'ניה ברגר: ציירת אופרה, אמנות לעם, עין הוד, 1997, עמ' 6
  7. ^ ראו: שבא, שלמה, "ג'ניה ברגר - מסורת וחידוש בתיאטרון", בתוך: זך, נתן (עורך), ג'ניה ברגר: עבודות לתיאטרון, הוצאת שפיר, תל אביב, 1994 (ללא מספרי עמודים).
  8. ^ ליאונורה בלוך (1943-1881; Eleonora Abramovna Bloch) היתה פסלת שלמדה אצל אוגוסט רודן בפריז. ראו: טלפיר, גבריאל, "ג'ניה ברגר", גזית, כרך כ"ח, חוב' ט-יב, עמ' 73.
  9. ^ יקל החל בשנת 1925 ללמד בבית הספר הממלכתי לאמנויות של ברלין.