פיליפ נואל-בייקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיליפ נואל-בייקר
Philip Noel-Baker
לידה 1 בנובמבר 1889
הנדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 באוקטובר 1982 (בגיל 92)
הסיטי של וסטמינסטר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
שם לידה Philip John Baker עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
בן או בת זוג
  • Irene Noel-Baker (12 ביוני 1915–?)
  • מייגן לויד ג'ורג' עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
הישגים
פרסים והוקרה פרס נובל לשלום (1959) עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
אתלטיקה
מתחרה עבור בריטניהבריטניה בריטניה
המשחקים האולימפיים
כסף אנטוורפן 1920 ריצת 1500 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיליפ ג'ון נואל-בייקראנגלית: Philip John Noel-Baker, או הברון נואל בייקר; 1 בנובמבר 18898 באוקטובר 1982) היה פוליטיקאי, דיפלומט ואקדמאי בריטי. זכה בפרס נובל לשלום לשנת 1959 על פעילותו כחבר בפרלמנט של בריטניה שפעל להשגת שלום ושיתוף פעולה בינלאומי. מלבד זאת, בייקר היה גם אתלט מחונן, אשר זכה במדליית כסף בריצת 1,500 מטר באולימפיאדת אנטוורפן בשנת 1920. בייקר הוא האדם היחידי שזכה גם במדליה אולימפית וגם בפרס נובל לשלום.

נעוריו והקריירה הספורטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיליפ נואל-בייקר נולד כפיליפ בייקר. אביו, קווייקר ממוצא קנדי, היגר לאנגליה והקים בית חרושת מצליח, ובנוסף לכך היה חבר גם במועצת מחוז לונדון ובבית הנבחרים הבריטי. נואל-בייקר עצמו למד בתיכון ביורק ואחר כך בקינגס קולג' שבאוניברסיטת קיימברידג'.

לאחר סיום לימודיו במכללה פרצה מלחמת העולם הראשונה, במהלכה פיקד על יחידת אמבולנסים שפעלה בצרפת (19141915), ואחר כך באיטליה (1915–1918).

במהלך הקריירה שלו כאתלט חובבן השתתף נואל-בייקר בשתי אולימפיאדות: באולימפיאדת סטוקהולם ובאולימפיאדת אנטוורפן. הישג השיא שלו בקריירה היה זכייה במדליית כסף בה בריצת 1500 מטר באולימפיאדת אנטוורפן בשנת 1920.

הקריירה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, השתתף נואל-בייקר בתהליך הקמת חבר הלאומים, כששימש עוזרו של לורד אדגר ססיל, ממקימי הארגון. באותו זמן הוא התמנה לפרופסור למשפט בינלאומי, תחילה באוניברסיטת לונדון, ואחר כך באוניברסיטת ייל.

הקריירה הפוליטית שלו כחבר במפלגת הלייבור החלה ב-1924 כאשר התמודד מטעמה ללא הצלחה בבחירות למושב מחוז הנדסוורת' ברמינגהאם (Birmingham Handsworth). במאי 1929 נבחר לנציג מחוז קובנטרי בבית הנבחרים שבו היה חבר עד 1970 (למעט בשנים 19311936; בתקופה 1936[1]1950 מטעם מחוז דרבי, ואילו בתקופה 1950–1970 מטעם מחוז דרום דרבי). בשנות הארבעים היה מנציגי בריטניה באו"ם ועזר לנסח את מגילת האו"ם וחוקים נוספים שלו.

הוא שימש במספר תפקידים זוטרים בממשלתו של קלמנט אטלי. ב-1959 הוא זכה בפרס נובל לשלום, ובריאיון לעיתון הניו יורק טיימס לאחר הזכייה בפרס אמר: ”מלחמה היא דבר מתועב ומטונף, אשר הרס ציוויליזציה אחר ציוויליזציה - זוהי תמצית האמונה שלי”. בשנת 1970 נואל-בייקר הפך ללורד לימי חייו כברון נואל-בייקר מדרבי.

במהלך כל הקריירה הפוליטית שלו פעל בייקר למען עזרה לפליטי מלחמה, בקרה על ייצור נשק ופירוק נשק. בין היתר הוא פעל למען פירוק נשק גרעיני והתנגד להמשך בניית נשק גרעיני.[2] בנוסף הוא כתב ספרים רבים על הנושא, שאחד המפורסמים ביניהם – "מרוץ החימוש: תוכנית עולמית לפרוק מנשק" (The Arms Race: A Programme for World Disarmament) – יצא לאור ב-1958.

על פעילותו ארוכת השנים נגד התחמשות זכה נואל-בייקר בפרס נובל לשלום בשנת 1959.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1915 התחתן פיליפ בייקר עם איירין נואל, אחות במקצועה. בנם היחיד, פרנסיס נואל-בייקר, הפך גם הוא לחבר פרלמנט ועבד יחד עם אביו בבית הנבחרים הבריטי. נואל-בייקר עצמו מת ב-1982 בגיל 92 וקבור כיום לצד אשתו במערב סאסקס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיליפ נואל-בייקר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נבחר בבחירות הביניים ביולי 1936 אחרי התפטרותו של חבר פרלמנט ג'.ה. תומאס (אנ').
  2. ^ ההיסטוריה של הנשק הגרעיני והפעולות לפירוקו באתר פרסי נובל