בנק גרמין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטה הבנק

בנק גרמיןאנגלית: Grameen Bank) הוא בנק חברתי המעניק מיקרו אשראי (מיקרו קרדיט). הבנק הוקם בבנגלדש ב-1983 על ידי דוקטור לכלכלה, מוחמד יונוס. ב-2006 הבנק ויונוס זכו יחד בפרס נובל לשלום וכמו כן ב-2001 בפרס גנדי לשלום.

רעיון המיקרו קרדיט הוא לתת הלוואות קטנות לאנשים שלא יוכלו לקבל הלוואות מבנקים גדולים. אנשים אלו הם יזמים שישקיעו את כספם ויוכלו להחזירו. יונוס ביקש לראות את המעלות של העניים: לאפשר להם באמצעות הלוואה להגיע לעצמאות כלכלית.

בשנת 1974, בזמן הרעב הגדול בבנגלדש, כאשר היה מרצה לכלכלה באוניברסיטת צ'יטגונג, ערך יונוס סיור עם קבוצת סטודנטים בכפר בבנגלדש במטרה לנסות להבין כיצד הם יכולים לסייע. בסיור הם הבינו שבעלי האדמה מצליחים לקיים את עצמם אבל חסרי האדמה גוועים ברעב.

בכפר הם פגשו בסופייה בגום, אישה צעירה אשר יצרה שרפרפי במבוק במטרה למכור אותם. בגום סיפרה להם כיצד לוותה מעט כסף על מנת לקנות את חומרי הגלם בריבית גבוהה של כ-10% לשבוע אולם אחרי החזר ההלואה כמעט ולא נשאר לה רווח. הסטודנטים הבינו כי לו יכלה בגום ללוות את הכסף בריבית סבירה יותר, הייתה יכולה להתפרנס מעבודת ידה. יונוס הלווה מכיסו סך של כ-17 פאונד (בריטי) שחולקו בין 42 עוסקים זעירים בתוכם סופייה בגום. הלוואה זו איפשרה לאותם העוסקים הזעירים להתנתק מהמלווים בריבית קצוצה, לפתח את עיסקיהם באופן שיוציא אותם ממעגל העוני ויאפשר להם להתפרנס מעבודתם. כל הלווים החזירו את ההלוואה שלקחו ויונוס הלך למנהלי בנקים וניסה לשכנעם להלוות כספים לאותם יזמים מחוסרי אדמה. הבנקים סירבו להלוות כספים ללא ביטחונות וערבויות, ולכן יונוס הלווה סכומים גדולים יותר מכספו הפרטי ולשם ניהול ההלוואות ייסד את הבנק.

ב-2006 העניק בנק גראמין הלוואות לכ-2.4 מיליון איש בכ-37,000 כפרים והעסיק לשם כך כ-12,500 עובדים ב-1,084 סניפים ברחבי בנגלדש, מתוכם קרוב ל-10,000 במטה הבנק בדאקה. 94% מההלוואות ניתנות לנשים ולמעלה מ-98% מההלוואות משולמות חזרה לבנק על ידי הלווים (שיעור גבוה אף מהשיעור הממוצע בבנקים מערביים "רגילים"). בשנת 2006 גובה ההלוואה הממוצע היה 160 דולר ארצות הברית.

שיטת המיקרו קרדיט הועתקה ב-58 מדינות נוספות לרבות ארצות הברית, קנדה, צרפת, הולנד ונורבגיה.

עקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוואה בין בנק גראמין לבנק רגיל
נושא בנק רגיל בנק גראמין
הסיבה לקיום הבנק רווח לבעלי המניות מיגור העוני, מתן הזדמנות ליזמים, רווח מינימלי שיספיק על מנת לשרוד
בעלי הבנק בעלי מניות שאינם קשורים ללווים שני שליש מהבעלים הם הלווים עצמם דרך נציגיהם
מי מקבל את ההחלטות בנקאים המנותקים ממבקשי ההלואות אספת יזמים מיישוב, ביישובים גדולים מבית אב, רובם נשים וישיבות הנהלה בהם שני שליש הם נציגי הלווים
פומביות הדיונים סודיות בנקאית מפגש שבועי פומבי בו גם החזרי ההלוואה נעשים לעיני כולם
צורך במתן ערבויות נדרשות ערבויות ולכן חסרי רכוש לא יכולים לקבל את ההלואה כי אין להם רכוש לשעבד ערבות הדדית של הלווים. על מנת לקבל הלוואה יש ליצור קבוצה של לווים שיערבו האחד לשני
דרך התנהלות הבנקאי יושב במשרדו וממתין שלווה פוטנציאלי יגיע אליו הבנקאים יוצאים לשטח לאתר לווים פוטנציאליים

בנוסף לכך, הבנק רואה עצמו כמוביל שינוי חברתי ולכן על כל לווה לקבל על עצמו שש-עשרה התחייבויות. בין ההתחייבויות:

  • סעיף 6 כולל התחייבות לפיקוח על הילודה ושמירה על משפחה קטנה
  • בסעיף 11 מתחייבים לא לתת ולא לבקש מוהר או נדוניה
  • בסעיף 4 מתחייבים לגדל ירקות במשך כל השנה, לאכול מהם כמה שיותר ולמכור את העודפים
  • סעיף 9 - חפירת בתי שימוש
  • סעיף 7 - מתן השכלה לילדים
  • סעיף 8 - שמירה על סביבה נקיה לעצמם ולילדיהם

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי נקודות ביקורת עיקריות כנגד הבנק הן

  • הכסף שבידי הנשים מעודד צריכה. צריכה אצלן מעוררת קינאה ומעודדת צריכה גם אצל האחרים. רוב הצריכה המתווספת היא של מוצרי מותרות (המאמר מדבר על הגידול האדיר בצריכת שפתונים) בניסיון להידמות לעולם המערבי
  • אפליה מינית - למרות שנשים הן לקוחות הבנק, אחוז הנשים בין עובדי הבנק לא עובר 10% מכוח העבודה ורובן בתפקידים זוטרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
מוחמד אל-בראדעי והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית
פרס נובל לשלום
2006
במשותף עם מוחמד יונוס
הבא:
אל גור והפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים