קרלוס לאמאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לאמאס

קרלוס סאבדרה לאמאסספרדית: Carlos Saavedra Lamas;‏ 1 בנובמבר 1878 - 5 במאי 1959) היה פוליטיקאי ואקדמאי ארגנטינאי, והלטיני הראשון שזכה בפרס נובל לשלום, בשנת 1936. נודע במיוחד כשר החוץ של ארגנטינה וכפרופסור במשפטים שהיה מומחה בדיני עבודה ובמשפט בינלאומי.

נולד בבואנוס איירס. קיבל דוקטורט בהצטיינות יתרה משפטים מאוניברסיטת בואנוס איירס בשנת 1903. לאחר מכן נסע לפריז. שם נהפך לפרופסור והחל לעסוק בהוראה, קריירה שנשכה למעלה מ-40 שנה. חזר לארגנטינה וחנך באוניברסיטה בבירה קורסים במשפטים ובסוציולוגיה. לבסוף נהפך לנשיא באוניברסיטה. נחשב למסור מאוד בענייני דיני עבודה.

באותן השנים החל את הקריירה הפוליטית שלו. בשנת 1907 התמנה למנהל עיריית בואנוס איירס ושנה לאחר מכן נבחר לפרלמנט. בשנים 19071908 היחסים הארגנטינאים עם איטליה עלו על השרטון, ולאמאס פתר את המשבר כיועץ לא רשמי.

בשנת 1915 התמנה לשר המשפטים והחינוך וקידם רפורמות רבות.

בשנת 1932 מונה לשר החוץ, והחזיק בתפקיד זה במשך שש שנים. במהלך כהונתו לאמאס נחשב לדמות מאוד דומיננטי ביבשת, נכח במפגשים בינלאומיים רבים והכניס את מדינתו לחבר הלאומים ואף נבחר לנשיא הארגון בשנת 1936. בשנת 1935 ניהל מגעים בין בוליביה לפרגוואי על מנת לסיים את מלחמת הצ'אקו, והצליח במשימתו.

בשנת 1938 עזב את משרד החוץ וחזר לאקדמיה.

נפטר בגיל 80 בשנת 1959 משטף דם פנימי במוח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרלוס לאמאס בוויקישיתוף