דומיניק פיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דומיניק פיר
Dominique Pire
Georges Pire 1958.jpg
לידה 10 בפברואר 1910
בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בינואר 1969 (בגיל 58)
לוון, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Georges Charles Ghislain Clement Pire עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקצוע תאולוג, לוחם מחתרת עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לשלום (1958)
  • צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דומיניק פיר (שם מלא: ז'ורז' צ'ארלס קלמנט גיזליין פיר; 10 בפברואר 1910 - 30 בינואר 1969) היה נזיר דומיניקני בלגי, שסייע לפליטים באירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ועל כך הוענק לו פרס נובל לשלום בשנת 1958.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיר נולד בדינאן, בלגיה. הוא היה הילד הבכור מבין ארבעה שנולד לג'ורג' פיר האב, פקיד אזרחי, ולברטה (רווט) פיר.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 משפחת פיר נמלטה מבלגיה לצרפת בסירה כדי להימלט מהכוחות הגרמנים שהתקדמו לעבר בלגיה. לאחר שביתת הנשק של 1918 הצליחה המשפחה לחזור לדינאן, שהייתה לעיי חורבות. [1]

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיר למד לימודים קלאסיים ופילוסופיה בקולג' בלווי ובגיל שמונה עשרה נכנס למסדר הנזירים הדומיניקנים של לה סארט באואי. הוא נדר את נדריו האחרונים ב־23 בספטמבר 1932, ואימץ את השם דומיניק, על שם מייסד המסדר. לאחר מכן למד תאולוגיה ומדעי החברה במכון הבינלאומי האפיפיורי אנג'ליקום, האוניברסיטה האפיפיורית של סנט תומאס אקווינס, אנג'ליקום ברומא, שם קיבל את הדוקטורט שלו בתאולוגיה בשנת 1936 עם תזה שכותרתה L'Apatheia ou insensibilité irréalisable et destructrice Apatheia. לאחר מכן חזר לסטודיום של לה סארט שם לימד סוציולוגיה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיים את לימודיו חזר פיי לפרורי בלה סארט, בהוי, בלגיה, שם התמסר לסיוע למשפחות עניות לחיות על פי כבודן. במהלך מלחמת העולם השנייה שימש פייר ככומר של ההתנגדות הבלגית, והשתתף באופן פעיל בפעילותה, כגון סיוע בהברחת טייסי בעלות הברית מחוץ למדינה. הוא קיבל מספר מדליות עבור שירות זה לאחר המלחמה.

בשנת 1949, הוא החל ללמוד סוגיות הנוגעות לפליטים אחרי המלחמה וכתב ספר על העקורים. הוא הקים ארגון שיעזור להם. הארגון נתן חסות למשפחות פליטים, ובמהלך שנות החמישים הקים מספר כפרים באוסטריה ובגרמניה כדי לסייע לפליטים רבים. אף על פי שהיה נזיר דומיניקני, דומיניק פיר תמיד סירב לערבב את אמונתו האישית עם התחייבויותיו למען המקופחים, החלטה שלא תמיד הובנה על ידי הממונים עליו הדתיים.

לאחר שזכה בפרס השלום, פיר עזר גם בהקמת "אוניברסיטת שלום". מאוחר יותר השתכנע כי לא ניתן יהיה להשיג שלום ללא מיגור העוני, הוא הקים את "איי השלום", ארגון לא ממשלתי המוקדש להתפתחות ארוכת טווח של אוכלוסיות כפריות במדינות מתפתחות. הפרויקטים החלו בבנגלדש ובהודו .

הוא נפטר בבית החולים הרומי-קתולי בלובאן ב־30 בינואר 1969, מסיבוכים בעקבות ניתוח.

יותר מ-30 שנה לאחר מותו, ארבעת הארגונים שהקים עדיין פעילים. בשנת 2008 הוקמה תוכנית לכבוד עבודתו במכון לאס קאסאס באולם בלקפריארס, באוניברסיטת אוקספורד .

ארגונים שהוקמו על ידי דומיניק פייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ורז' פיר מקבל את פרס נובל לשלום 1958 מגונאר ג'אהן, יו"ר ועדת נובל, באוניברסיטת אוסלו.
  • Service d'Entraide Familiale : ארגון חברתי
  • aide aux personnes de placees : פעיל בתחום הפליטים בבלגיה ומעניק חסות לילדים במדינות מתפתחות.
  • אוניברסיטת השלום : מתמחה במניעת סכסוכים במקום ובמקום העבודה,
  • איי השלום: מקיים פרויקטים של פיתוח לטווח ארוך עם אוכלוסיות בורקינה פאסו, בנין, מאלי, גינאה ביסאו, אקוודור, בוליביה ופרו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דומיניק פיר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2012-07-02. בדיקה אחרונה ב-15 באוקטובר 2012.