מבצע יצוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבצע יצוב
תאריך התחלה: 7 במרץ 1949
תאריך סיום: 10 במרץ 1949
משך הסכסוך: 4 ימים
קרב לפני: מבצע חורב
קרב אחרי: מבצע עובדה
מקום: עין גדי
שינויים בטריטוריות: כיבוש אזור ים המלח (היישובים סדום ועין גדי, ואת מצדה) בידי כוחות צה"ל.
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל  ישראל

ירדןירדן  ירדן

מפקדים
כוחות
מהלך המבצעים יצוב ועובדה

מבצע יצוב הוא מבצע שבו כבשה חטיבת אלכסנדרוני, בין ה-7 ל-10 במרץ 1949, את אזור עין גדי. המבצע, שהתרחש בשלהי מלחמת העצמאות של ישראל, נערך במשולב עם מבצע עובדה והשתתפו בו גם כוחות של חיל הים.

מטרות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע יצוב היה מבצע נלווה למבצע עובדה, ומטרתו הראשית הייתה לסכל אפשרות תקיפה של כוחות הלגיון הערבי מירדן, על מנת לאפשר לכוחות חטיבת הנגב וחטיבת גולני לנוע דרומה בבטחה ולכבוש את דרום הנגב ואת אום רשרש.

בנוסף לכך היה על הכוחות במבצע לכבוש את אזור ים המלח (היישובים סדום ועין גדי, ואת מצדה), ואף לשפר את תוואי הגבול באזור חברון.

מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 במרץ החלו כוחות חטיבת אלכסנדרוני, בראשותם של דן אבן ובן ציון פרידן (זיו), לנוע מבאר-שבע שהייתה כבר בשליטה ישראלית, בכיוון דרום-מזרח. הכוחות נעו דרך מעלה עקרבים ומצד חצבה (עין חוסוב), ולאחר מכן פנו צפונה לסדום והגיעו אליה עם רדת החשיכה.

למחרת סייעו כוחות של חיל הים לכוחות החטיבה לצאת ממפעל האשלג בסדום, והשיטו אותם צפונה, לאורך ים המלח, לכיוון עין גדי.

ב-9 במרץ לפנות בוקר הונחתו כוחות של חטיבת אלכסנדרוני, מסירות ואסדות של חיל הים, לחוף עין גדי. הכוחות השתלטו על אזור מעיין עין גדי ומצדה ללא כל התנגדות של כוחות הלגיון הערבי. במקביל תפסו יחידות נוספות של החטיבה עמדות שליטה בקו שבין עין גדי וערד, והתקדמו לכיוון כביש באר שבע-חברון.