לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "אירועי כיכר טיין-אן-מן (1989)"

מ
קישורים פנימיים
מ (הסרת תבנית Link FA (מטופל בוויקינתונים) - The interwiki article is not featured)
מ (קישורים פנימיים)
ב-[[20 במאי]] [[1989]] הוכרז בסין [[שלטון צבאי]], אך צעד זה לבדו לא הרתיע את המפגינים מלהמשיך במחאותיהם שזכו לתמיכה רחבה. לאחר מספר שבועות התקבלה ההחלטה לפנות את הכיכר ממפגינים תוך שימוש בכוח. כניסת ה[[חייל]]ים לכיכר נתקלה בהתנגדות מצד תושבי בייג'ינג וכמה חיילים אף נפצעו ונהרגו. התושבים חסמו את צירי ההגעה לכיכר, דבר שעיכב את הכוחות אך לא מנע מהם לטהר אותה מאנשים בליל [[4 ביוני]] [[1989]]. הקרבות בין המפגינים לצבא נמשכו ברחובות הסמוכים לכיכר, והמפגינים שניסו לחזור לכיכר נתקלו בירי [[אש חיה]] מרובי ה[[AK-47|קלצ'ניקוב]] של החיילים. הפצועים הרבים פונו באמצעות [[ריקשה|ריקשות]] שהורשו לנוע בתווך שבין החיילים והמפגינים. דיכוי המהומות גרם להתמרמרות רבה בשורות הצבא, ו[[משפט שדה|משפטי שדה]] מהירים נערכו לקצינים שסירבו לפעול נגד המפגינים.{{מקור}}
 
דיכוי המחאות סומל לרבים בעולם המערבי באמצעות התמונה המפורסמת שצולמה ב-[[5 ביוני]] [[1989]] שבה נראה מפגין בודד כשהוא עומד ועוצר בגופו שיירת [[טנק|טנקים]]. האיש עמד במשך מחצית השעה עד שלבסוף נמשך מהמקום על ידי צופה מן הצד. למרות מאמצים רבים, זהותו של האיש בצילום לא נתגלתה עד היום. מגזין "[[טיים]]" כינה אותו "[[המורד האלמוני]]" והכניס אותו לרשימת [[טיים 100|100 האנשים המשפיעים ביותר]] ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]].
 
בקרב המפגינים נחלקו הדעות בין התומכים בנסיגה שקטה לבין אלו שהאמינו כי יש להישאר בכיכר אפילו במחיר של גרימת מרחץ דמים בהתנגשויות עם הצבא. לבסוף נתקבלה ההחלטה לסגת בשקט, והמפגינים עזבו את הכיכר ואת סביבותיה. לטענת הממשלה הסינית לא היו הרוגים בכיכר, טענה נכונה מן הפן הטכני אך לא מן הפן המהותי, מכיוון שבכיכר אכן לא נהרג אף אדם, אבל ברחובות המובילים אליה נהרגו לפי הערכות [[הצלב האדום]] כ-2,600 איש (המספר האמיתי עודנו סוד מדינה בסין) ונפצעו כעשרת אלפים אזרחים.{{מקור}}