פרעוני מצרים

ערך זה כולל רשימה של פרעוני מצרים העתיקה, החל מהתקופה השושלתית הקדומה, בשנת 3000 לפנה"ס לערך וכלה בקיצו של בית תלמי, כאשר הפכה מצרים לפרובינציה רומית תחת שלטונו של אוגוסטוס קיסר בשנת 31 לפנה"ס. עקב הערפל ההיסטורי ששורר בחלק מהתקופות והבעיה שזוהתה בקביעת הכרונולוגיה המצרית והכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק ייתכנו כפילויות ואי דיוקים בתאריכים הנקובים כאן. בעיקרון התיארוך בטבלאות נעשה לפי הכרונולוגיה הגבוהה.

רשימה חלקית של רשימות פרעונים קדמוניות

מקורות בהם משתמשים כדי לבנות את רשימת הפרעונים כוללים:

אבן פלרמו - שבר אסטלה הכוללת רשימות מלכים מהשושלת הראשונה ועד החמישית
רשימת המלכים מטורינו - פפירוס מתקופת רעמסס השני הכולל רשימה של רוב המלכים עד תקופתו
האגיפטיקה של מנתון מהמאה השלישית לפנה"ס וכוללת רשימות מלכים
רשימת המלכים מאבידוס - רשימה "מצונזרת" הכוללת 76 מלכים ופרעונים מהשושלת הראשונה ועד השושלת ה-19 שנמצאה באבידוס.
רשימת המלכים מכרנך - כוללת 61 מלכים, אך רק 39 עדיין קריאים
אבן דרום סקארה - על מכסה הסרקופג של המלכה אנח'סנפפי הראשונה הכוללת רשימת מלכים מהשושלת השישית
לוח סקארה - רשימה הכוללת מלכים לא מלאה, מהשושלת הראשונה ועד ה-19.

הכומר ארכיבד סייס השווה בין הרשימות השונות בספרו The Ancient Empires of the East מ־1984 בנוסף לרשימות שנמצאו אצל הרודוטוס, דיודורוס סיקולוס, ארטוסתנס, ואפילו רשימה מוזרה המשויכת ל"סופרים ערביים".

התקופה הפרוטו-שושלתית

תקופה זו, בשלהי התקופה הקדם-שושלתית, היא התקופה שבה מצרים התחתונה ומצרים העליונה התחילו להתקדם לקראת שלב של איחוד פוליטי אבל עדיין לא היו מאוחדות כמו בשלבים מאוחרים יותר. תקופה זו התקיימה באלף ה-4 לפנה"ס.

מצרים התחתונה

שם	תאריכי שלטון	הערות
...פו	?	על פי אבן פלרמו
סקע	?	על פי אבן פלרמו
ג'או	?	על פי אבן פלרמו
טיו	?	על פי אבן פלרמו
ת'ש	?	על פי אבן פלרמו
סקיו	?	על פי אבן פלרמו
וואנזר	בערך 3200 לפנה"ס	על פי אבן פלרמו
[...]א^[1]	?	על פי אבן פלרמו
הדג'ו הור	תרבות סמאינה או תרבות גרזה
ני הור	תרבות גרזה	ידוע מכתובות בתרחן, טור, טרזן ונגדה.
ני ניץ	3200 לפנה"ס	ידוע מכתובות בחלוואן
הט הור	3180 לפנה"ס
"בז כפול" (דג'ו או נבווי)	3150 לפנה"ס
וואש	3150 לפנה"ס

מצרים העליונה

שושלת 0 - תקופת נקאדה III. סדר השליטים או מניינם המלא לא ידוע.

	שם	תאריכי שלטון	הערות
	א	3150 לפנה"ס	ידוע מגרפיטי בסהרה המזרחית שנמצא ב-2004
—	"דג"	תרבות סמאינה	ייתכן כי לא התקיים במציאות.
—	"חילזון אצבע"	תרבות סמאינה
	"פיל"	סביבות 3240–3220 לפנה"ס	ידוע גם כ"פן אבו". כנראה שלא התקיים במציאות.
—	"פר"	סביבות 3250 לפנה"ס
—	"עקרב הראשון"	סביבות 3200 לפנה"ס

שושלת 0 - סוף תקופת נקאדה 3. סדר השליטים או מניינם המלא לא ידוע.

שם	תאריכי שלטון	הערות
ירי-חור	?	-
כא	?	-
עקרב השני	3150 לפנה"ס	ייתכן שהשם בוטא "סרקת". ידוע גם כ"מלך העקרב של מצרים"
נערמר (מנס)	3050 לפנה"ס	כובש מצרים התחתונה ומיסד השושלת הראשונה

התקופה הארכאית

ערך מורחב – התקופה השושלתית הקדומה

תקופה זו כוללת את התקופה השושלתית הקדומה, בה שלטו במצרים השושלות הראשונה והשנייה:

השושלת הראשונה

ערך מורחב – השושלת הראשונה של מצרים

מלכי השושלת הראשונה שלטו במצרים המאוחדת משנת 3050 לפנה"ס ועד ל־2890 לפנה"ס:

שם	תאריכי שלטון	הערות
חור אחע	3050 לפנה"ס	"הורוס הלוחם". יש הרואים בו את מנס, אולם ככל הנראה היה למעשה יורשו
צ'ר	57 שנים	-
צ'ת	-	ידוע גם כ"ואצ'י", "מלך הנחש"
דן	14–20 שנים	נקרא גם "וּדימוּ"
אצ'יב	26 שנים	-
סמרחת	9–18 שנים	-
קע	34 שנים בערך; 2916–2890 לפנה"ס	ידוע גם כ"כאע"
סנפרקע	בערך 2900 לפני הספירה	-
הורוס-בע (הורוס הציפור)	בערך 2900 לפני הספירה	-

השושלת השנייה

ערך מורחב – השושלת השנייה של מצרים

מלכי השושלת השנייה שלטו במצרים משנת 2890 לפנה"ס ועד ל־2686 לפנה"ס:

שם	תאריכי שלטון	הערות
חותפ סח'מוי	החל מ־2890 לפנה"ס למשך 15 שנים	פירוש שמו, "רגיעת שני הכוחות", מרמז על התוהו ששרר בממלכה בתום תקופת השושלת הראשונה
רע נב	39 שנים	ידוע גם כ"נב-רע", שמו קשור לאל השמש רע
ני נתר	23 שנים	-
וּנג	8 שנים	-
סֶנֶצ'	לא ברור אם 20, 41, 47 או 70 שנים	-
פרי יב סן	17 שנים	שמו הקודם פרי-נ-מעאת, בתקופתו התפלגה החברה למאמיני האל סת ולמאמיני האל הורוס
חעא סח'ם	?	-
נפרקארא הראשון	25 שנים לפי מנתון
נפרקאסוקאר	8 שנים
חודג'פה הראשון	11 שנים לפי רשימת המלכים מטורינו
חעא סח'מוי	?	יש המזהים אותו עם קודמו ברשימה. פירוש שמו: "שני כוחות שווים" מרמז על איחוי הקרע בין מאמיני שני האלים שקרה בתקופת סבו והשגת שקט פוליטי.

הממלכה הקדומה

ערך מורחב – ממלכת מצרים הקדומה

"הממלכה הקדומה" הוא השם שניתן לרצף התרבותי הגדול הראשון מבין שלושה אשר נוצר בתחומי עמק הנילוס. בתקופה זו מלכו השושלות השלישית עד השישית. חלק מחוקרי מצרים העתיקה מכלילים בתקופה זו גם את השושלות השביעית והשמינית כהמשך מצומצם לתקופה זו אשר מרכזו היה בממפיס.

בירתה של הממלכה הראשונה הייתה ממפיס, אולם התקופה נודעה בעיקר בשל הפירמידות הרבות אשר נבנו במהלכה.

השושלת השלישית

ערך מורחב – השושלת השלישית של מצרים

מלכי השושלת השלישית שלטו במצרים משנת 2686 לפנה"ס ועד ל־2613 לפנה"ס. בקרב החוקרים חלוקות הדעות בדבר מספר הפרעונים בשושלת זו.

שם	תאריכי שלטון	הערות
סאנח'ת	2686–2668 לפנה"ס	נקרא גם נכרופס או נב-כא
ג'וסר	2668–2649 לפנה"ס	בנו של חעא סח'מוי. בנה את הפירמידה הראשונה, על פי מנתון מלך 29 שנים. בחלק מהמקורות היה המלך הראשון בשושלת השלישית
סחמחת	2649–2643 לפנה"ס	-
חעבה	2643–2637 לפנה"ס	-
חוני (פרעה)	2637–2613 לפנה"ס	קרוי גם חוּ

השושלת הרביעית

ערך מורחב – השושלת הרביעית של מצרים

בין שליטי השושלת הרביעית אשר שלטו במצרים בין השנים 2613 ל־2498 לפנה"ס נמנים גם הבונים של שלוש הפירמידות הגדולות בגיזה: יש הטוענים שבתקופה זו מלך פרעה הידוע בשם היווני ת'מפת'יס.^{[דרושה הבהרה]}

שם	תאריכי שלטון	הערות
סנפרו	2613–2589 לפנה"ס	ראשון בוני הפירמידות הגדולות. קיבל את זכות המלוכה מאשתו חתפ-חרס שהייתה בתו של חוני
ח'ופו	2589–2566 לפנה"ס	ידוע גם בכינויו היווני חפוס
ג'דפרע	2566–2558 לפנה"ס	יש הגורסים כי פרעה זה לא היה קיים
חעפרע	2558–2532 לפנה"ס	ידוע גם בכינויו היווני חפרן
-	-	יש הטוענים שבתקופה זו מלך פרעה הידוע בשם היווני ביכריס
מנכאורע	2532–2503 לפנה"ס	ידוע גם בכינויו היווני מיקרינוס. (שבר ספינקס הנושא את שמו התגלה בתל חצור^[2])
שפסס כאף	2503–2498 לפנה"ס	-
ת'מפתיס	-	לפי מנתון היה השליט האחרון בשושלת הרביעית אך אין ממצאים ארכאולוגיים שמאשרים זאת

השושלת החמישית

ערך מורחב – השושלת החמישית של מצרים

מלכי השושלת החמישית שלטו במצרים משנת 2498 לפנה"ס ועד ל־2345 לפנה"ס. בעקבות עליה בתקופה זו בכוחו של אל השמש רע מאון (הליופוליס), נכלל שמו במרבית משמות הפרעונים של השושלת:

שם	תאריכי שלטון	הערות
אוסר כאף	2498–2491 לפנה"ס	-
סחו רע	2487–2477 לפנה"ס	-
נפריר כא רע	2477–2467 לפנה"ס	ידוע גם בכינוי קאקאי
שפסס כא רע	2467–2460 לפנה"ס	ידוע גם בכינוי איסי
נפרף רע	2460–2453 לפנה"ס	-
נ-אוסר	2453–2422 לפנה"ס	-
מנכאו ח'ר	2422–2414 לפנה"ס	-
צ'ד כא רע	2414–2375 לפנה"ס	ידוע גם כאססי
אוּנַס	2375–2345 לפנה"ס	נקבר בפירמידה של אונס

השושלת השישית

ערך מורחב – השושלת השישית של מצרים

מלכי השושלת השישית שלטו במצרים משנת 2345 לפנה"ס ועד ל־2181 לפנה"ס:

שם	תאריכי שלטון	הערות
תתי	2345–2333 לפנה"ס	-
אוסר כא רע	2333–2332 לפנה"ס	-
פפי הראשון	2332–2283 לפנה"ס	ידוע גם בכינוי מרי רע
מר נ רע	2283–2278 לפנה"ס	-
פפי השני	2278–2184 לפנה"ס	ידוע גם בכינוי נפר כא רע
נפר כא	2200–2199 לפנה"ס
מר נ רע השני	2184 לפנה"ס שנה וחודש
ניטיקרטי סיפטה	2184–2181 לפנה"ס	בעלה של ניטוקריס המצרית

תקופת הביניים הראשונה

ערך מורחב – תקופת הביניים הראשונה של מצרים

תקופת הביניים הראשונה הוא השם שניתן לתקופה שבין הממלכה הקדומה לממלכה התיכונה. לאחר מותו של פפי השני הלכה ממלכת הפרעונים והתמוטטה: איחוד הממלכות קרס וברחבי הממלכה קמו שליטים מקומיים. בסביבות שנת 2160 לפנה"ס ניסו פרעוני שושלת חדשה לאחד את מצרים התחתונה וזאת בזמן ששושלת מקבילה מאחדת את מצרים העליונה. בין השושלות פרצו עימותים חריפים אשר נמשכו כמאה שנים ובסופם הובסו פרעוני הממלכה העליונה בידי מנתו חותפ הראשון אשר נחשב למיסד הממלכה התיכונה. כתוצאה מפילוג היסטורי זה, התקשו החוקרים להסכים באשר לשאלה מי היה השליט המצרי באותה התקופה, בעיקר בקרב השושלות ה-7 וה-8.

מפאת ריבוי הגרסאות בנוגע לפרעונים בתקופה זו לא ניתן להציג תמונה אחידה בחלק זה של הרשימה. סברה אחת מני רבות מונה בתקופה זו את המלכים הבאים:

השושלת השביעית והשמינית

המידע לגבי השלטון בתקופה זו אינו ברור. על פי מנתון, היסטוריון מצרי מהמאה השלישית לפנה"ס, בזמן השושלת השביעית מלכו במצרים 70 מלכים, כל אחד מהם מלך יום אחד בלבד - ידיעה שמהימנותה מוטלת בספק. על פי מנתון בשושלת השמינית מלכו 27 מלכים במרכזם היה בעיר ממפיס ממצרים התחתונה. מלכים אלה שלטו 146 שנים. מקור אחר מתקופה זו המצטט את מנתון מציין שבתקופה זו מלכו 5 מלכים ושתקופת שלטונם ארכה 100 שנים. בסקארה ששימשה כנקרופוליס של ממפיס נמצאה פירמידה של המלך איבי מהשושלת השמינית. מלכי השושלת השמינית טענו שהם צאצאים של מלכי השושלת השישית. אחת העדויות החשובות מתקופה זו הוא פפירוס ליידן המספר על התמרדויות של גדודים זרים, אי סדר פנימי ופלישות של שבטים.

עוד מלכים שאינם ידועים

וואדג'קר
סקמקר
איטי
אימחותפ
איסו
איתנו

השושלות התשיעית והעשירית

על פי מנתון היו בשושלות אלה 19 מלכים. השושלת התשיעית כללה שליטים מ"בית אכטואס". מלכים אלה ידועים משלושה מונומנטים שנשאו את שמם. החשוב בהם הוא אכטואס הראשון שאיחד תחת שלטונות את מחוזות מצרים העליונה עד יב שבאזור אסואן. מלך זה הפך את העיר הרקליאופוליס שבמצרים התחתונה לעיר בירה. העיר המשיכה לשמש כעיר בירה גם בתקופת השושלת העשירית. בתקופת שלטונם התחזקה משפחת לוחמים במצרים העליונה ששלטה בתבאי שנשאו את השמות "אַנתֶפ" ו"מֶנת-חותֶפּ". משפחה זו הייתה מרכז ההנגדות לשלטון הרקליאופוליס.

נפרקר השביעי
שלושה מלכים ששמם אַכטואֶס (שם אלטרנטיבי חֶטי)
מרי-חטור
מריקר

השושלת ה-11

מקורם של מלכי השושלת ה-11 במצרים העליונה והם שלטו החל משנת 2134 לפנה"ס ועד לשנת 1991 לפנה"ס:

שם	תאריכי שלטון	הערות
אנתפ הראשון	2134–2117 לפנה"ס	-
אנתפ השני	2117–2069 לפנה"ס	-
אנתפ השלישי	2069–2060 לפנה"ס	-
מנתוחותפ הראשון	2060–2010 לפנה"ס	ידוע גם בכינוי נב-ח'תפ-רע. כבש את כל מצרים והקים את הממלכה התיכונה
מנתוחותפ השני (אנ') ‏	2010–1998 לפנה"ס	ידוע גם בכינוי סנחקה-רע
מנתוחותפ השלישי	1998–1991 לפנה"ס	ידוע גם בכינוי נב-טאוי-רע

הממלכה התיכונה

ערך מורחב – ממלכת מצרים התיכונה

תקופת הממלכה התיכונה היא התקופה שבין תקופת הביניים הראשונה לבין תקופת הביניים השנייה. בנוסף לשושלת השתים עשרה אשר מהווה את עיקר תקופת הממלכה התיכונה ישנם חוקרים המונים גם את השושלות האחת עשרה, השלוש עשרה והארבע עשרה כחלק מתקופה זו.

השושלת ה-12

ערך מורחב – השושלת השתים עשרה של מצרים

תקופת השושלת השתים עשרה הייתה תור זהב במצרים העתיקה. פרעוני השושלת שלטו בממלכה משנת 1991 לפנה"ס ועד 1782 לפנה"ס:

שם	שנות חיים	הערות
אמנמחת הראשון	1991–1962 לפנה"ס	-
סנוסרת הראשון	1971–1926 לפנה"ס	-
אמנמחת השני	1929–1895 לפנה"ס	-
סנוסרת השני	1897–1878 לפנה"ס	-
סנוסרת השלישי	1878–1841 לפנה"ס	-
אמנמחת השלישי	1842–1797 לפנה"ס	-
אמנמחת הרביעי	1798–1786 לפנה"ס	-
סובקנפררע	1785–1782 לפנה"ס	בתו של אמנמחת השלישי

תקופת הביניים השנייה

ערך מורחב – תקופת הביניים השנייה של מצרים

תקופת הביניים השנייה היא תקופה המפרידה בין תקופות הממלכה התיכונה והחדשה. תקופה זו החלה עם תחילתה של השושלת ה-13 שהייתה שושלת חלשה ונמשכה עם כיבוש מצרים בידי החיקסוס אשר היוו בשלטונם את השושלות ה-15 וה-16.

השושלת ה-13 הייתה חלשה בצורה ניכרת ביחס לקודמתה, ונכשלה בהחלת השלטון הממלכתי על חלקים רבים בממלכה. חולשה זו נוצלה בידי השליטים המקומיים באזור כמואיס שבדלתא להקמת השושלת ה-14 כשושלת נבדלת מזו של שאר מצרים. צעד זה הוא הסנונית המבשרת את בואה של תקופת הביניים השנייה. כאשר כבשו החיקסוס את ממפיס, הכריזו פרעוני מצרים בתבי על הקמת השושלת ה-17, שושלת אשר הדפה לבסוף את החיקסוס ממצרים חזרה לאסיה.

השושלת ה-13

בשל חולשתה של השושלת ה-13 קשה ליצור רשימה מדויקת של השליטים בה. איגרות שנמצאו מהתקופה מרמזות שרבים ממלכי השושלת נשאו שמות בעלי זיקה לפרעוני השושלת ה-12 וזאת כדי לנסות ולחזק את מעמדם החלש בקרב העם. שם נוסף שהיה נפוץ בקרב מלכי השושלת ה-13 היה סובחוטפ שמשמעותו: "האל סובח מרוצה". שם זה מציין את החשיבות שהייתה לאל סובח (אל תנין) בתקופה זו. פרעוני השושלת ה-13 מלכו במצרים משנת 1876 לפנה"ס ועד לשנת 1650 לפנה"ס לערך:

השושלת ה-14

השושלת ה-14 הוקמה בעיר כמואיס שבשפך נהר הנילוס. שליטיה שהיו אישים ממוצא כנעני שלטו בצפון מצרים במקביל לשליטי השושלת ה-13, בין השנים 1785–1633 לפנה"ס:

ששי
נחסי
חטיר
נבפאור
סנבר
מרירדג'פר
סוודג'קר
הריבר
סנחיבר
קנפרטמר
נפרירבר
אנקר
נבסנרע

השושלות ה-15, ה-16 וה-17

בתקופת שלטונם של שושלות אלה מצרים הייתה מחולקת לשני אזורי שליטה נפרדים: מצרים העליונה (הדרומית) שמרכזה היה בתבאי, ומצרים התחתונה (הצפונית). השושלות שלטו במקביל.

השושלת ה-15

השושלת ה-15, הייתה שושלת החיקסוס הראשונה. אנשים ממוצא שמי שהגיעו מאזור הסהר הפורה (ככל הנראה מכנען). הם הקימו ממשל באזור מצרים התחתונה, ומרכזם היה בעיר אווריס. על פי רשימת המלכים מטורינו היו בשושלת 6 מלכים. אין ביטחון בשמות וסדר המלכים. מלכי השושלת מלכו במאה ה-17 וה-16 לפנה"ס.

סליטיס
בנון
אפכנן
אפופיס
ח'מודי

ככל הנראה בשושלת זו נמנה גם יעקב-הר (ידוע גם במקורות שונים כ"יעקב-בעל")

השושלת ה-16

שושלת מקומית ששלטה במצרים העליונה ומרכזה היה בתבאי, במקביל לשלטון השושלת ה-15 במצרים התחתונה. תקופת מלוכתם מוערכת ב-50 עד 100 שנים.

השושלת ה-17

מסמכים שנמצאו במצרים מתארים המשכיות בין פרעוני השושלת ה-13 לאלו של השושלת ה-17. מכאן ניתן להסיק כי בחלקים של מצרים אשר לא נכבשו בידי החיקסוס המשיך להתקיים שלטון הפרעונים. גם בשושלת זו נמצאות גרסאות רבות של השליטים בה ועל רובם המידע דל מאוד. סופה של השושלת הגיע עם גירושם של החיקסוס והקמת הממלכה החדשה בשנת 1580 לפנה"ס. השושלת שלטה במצרים העליונה ומרכזה היה בתבאי.

הממלכה החדשה (האימפריה המצרית)

ערך מורחב – ממלכת מצרים החדשה

הממלכה החדשה היא התקופה בה שלטו במצרים השושלות ה-18, ה-19 וה-20. הייתה זו התקופה בה ראתה מצרים את ההתפשטות הטריטוריאלית הגדולה ביותר בתולדותיה והממלכה השתרעה מנוביה בדרום ועד לסוריה בצפון, שם נלחמו צבאות המצרים בצבאות החיתים. מבין הפרעונים החשובים בתקופה זו ניתן לציין את אחנתון (אמנחותפ הרביעי) אשר יסד דת מונולטריסטית סביב האל אתן ואת הפרעה רעמסס השני אשר הצטיין בכיבושיו בתחומי ארץ ישראל וסביבותיה.

השושלת ה-18

פרעוני השושלת ה-18 שלטו במצרים מ־1580 לפנה"ס ועד ל־1320 לפנה"ס:

שם	תמונה	שנות השלטון	הערות
יעחמס הראשון		1580–1546 לפנה"ס	ידוע גם בכינוי נב-פחתי-רע. גרש את החיקסוס ואיחד את מצרים מחדש תחת שלטון נא אמון התחיל את מסעות הכיבושים לכנען
אמנחותפ הראשון	‏	1546–1526 לפנה"ס	כבש ביחד עם יורשו את כנען ומשם המשיכו לכבוש את מיתני.
תחותמס הראשון	‏	1525–1512 לפנה"ס	הרחיב את גבולות מצרים בדרום, וצרף את נוביה לאימפריה המצרית, הגיע במסעותיו עד נהר הפרת.
תחותמס השני	‏	1512–1504 לפנה"ס	-
חתשפסות	‏	1503–1482 לפנה"ס	בתו של תחותמס הראשון. הייתה עוצרת המלוכה לאחר מותו של בעלה ואחיה למחצה, תחותמס השני, ובהמשך הפכה לאישה הראשונה שהמליכה עצמה לפרעונית.
תחותמס השלישי	‏	1490–1450 לפנה"ס	בנו של תחותמס השני. מלך בשיתוף עם חתשפסות עד מותה. אחד מממלכיה הבולטים של מצרים העתיקה. בימיו השתרעו גובלות הממלכה מהפרת עד נוביה
אמנחותפ השני	‏	1450–1425 לפנה"ס	-
תחותמס הרביעי	‏	1425–1417 לפנה"ס	-
אמנחותפ השלישי	‏	1417–1379 לפנה"ס	-
אחנתון (אמנחותפ הרביעי)	‏	1379–1362 לפנה"ס	שינה את שמו מאמנחותפ הרביעי לאחר הרפורמה בדת שהנהיג. לפי מספר תאוריות בתקופתו התרחשה יציאת מצרים. תאוריה נוספת (החוקר גראהם פיליפס) גורסת כי רבים מבני מצריים שהאמינו במונולטריזם יצאו את מצריים ביחד עם בני ישראל.
סמנח כא רע	‏	1364–1361 לפנה"ס	ישנה תאוריה הגורסת כי סמנח כא רע היא בתו של אחנתון והאשה שיועדה לתות ענח' אמון
תות ענח' אמון	‏	1361–1352 לפנה"ס	החזיר את עיר הבירה לתבאי, ואת האל הראשי אמון
איי	‏	1352–1348 לפנה"ס	היה יועצו הפוליטי של הפרעה תות ענח' אמון וירש ממנו את המלוכה; חשוד ברציחתו
חורם ח'ב	‏	1348–1320 לפנה"ס	היה שר הצבא של תות ענח' אמון; חשוד ברציחתו

השושלת ה-19

השושלת ה-19 החלה בהמלכתו של רעמסס הראשון, אשר היה מפקד צבאי, בידי חורם ח'ב. מלכי השושלת שלטו במצרים משנת 1293 לפנה"ס ועד 1185 לפנה"ס:

שם	תמונה	שנות השלטון	הערות
רעמסס הראשון	‏	1320–1318 לפנה"ס	הומלך על ידי חורם ח'ב ומלך יחד עם בנו סתי בשל גילו המופלג
סתי הראשון	‏	1318–1304 לפנה"ס	יצא למסעות כיבוש בארץ כנען
רעמסס השני	‏	1304–1237 לפנה"ס	יש הטוענים כי בתקופתו החלה יציאת מצרים
מרנפתח	‏	1236–1223 לפנה"ס	הראשון לתאר בכתביו את "ישראל" בתעודה שאינה עברית.
אמנ מסס	‏	-1223 1218?	השתלט על השלטון בכח. שלטונו נחשב כלא חוקי
סי פתח הראשון		1218 ?1216-	שלט שלטון לא חוקי בממלכה
סתי השני	‏	1216–1210 לפנה"ס	החזיר את המלוכה לבני השושלת
סי פתח השני		1210–1200 לפנה"ס	מלך תחת עוצרות של אימו החורגת תאוסרת
תאוסרת		1210-1197	מלכה במקביל לקודמה ועוד כ-3 שנים לבדה - אחרונה בשושלת ה-19

שלטון חורי קצר

שליט ירסו (אנ') - מהגר חורי (במצרית: ח'ארו) אשר המליך עצמו למלך במצרים בתקופת האנרכיה של סוף תקופת שלטון השושלת ה-19. הוא עלה לגדולה בתקופת מלכותו של סתי השני. כפה על כל מצרים מס כבד. שליט זה מוזכר בפפירוס האריס א.

השושלת ה-20

פרעוני השושלת ה-20 שלטו במצרים משנת 1200 לפנה"ס ועד לשנת 1085 לפנה"ס:

שם	שנות שלטון	הערות
סת נ אחת'	1200–1198 לפנה"ס	הרג את המורדים במצרים, וטהר את כס המלכות
רעמסס השלישי	1198–1166 לפנה"ס	על פי תיאוריו במקדש במדינת האבו לחם בגויי הים, נצחם והפכם לנתיני מצרים
רעמסס הרביעי	1166–1160 לפנה"ס	בנו החמישי של רעמסס השלישי ויורשו
רעמסס החמישי	1160–1156 לפנה"ס	בנו של רעמסס הרביעי
רעמסס השישי	1156–1148 לפנה"ס	בנו של רעמסס השלישי
רעמסס השביעי	1158–1156 לפנה"ס	בנו של רעמסס השישי
רעמסס השמיני	1148–1141 לפנה"ס	בנו של רעמסס השלישי
רעמסס התשיעי	1141–1123 לפנה"ס	נכדו של רעמסס השלישי מבנו Mentuherkhepeshef
רעמסס העשירי	1123–1114 לפנה"ס	-
רעמסס האחד עשר	1114–1085 לפנה"ס	-

תקופת הביניים השלישית

ערך מורחב – תקופת הביניים השלישית של מצרים

השושלת ה-21

בזמן כהונתו של רעמסס האחד עשר נחלש מאוד כוחה של השושלת ה-20, ובעקבות כך הכריז על הכהן הגדול מנוא אמון, חרי-חור, כפרעה. אירוע זה הביא לחלוקתה של מצרים בקרב השושלת החדשה שצמחה בדרום מצרים (מצרים העליונה) ובירתה נא אמון (תבאי), לבין יורשי השושלת הקודמת בצפון המדינה (מצרים התחתונה) שבירתם הייתה טאניס. כיום ניתן לבנות רשימה של שליטיהם הראשונים של השושלות המקבילות, אולם סופן קשה למעקב וזאת בשל חוסר תיעוד שנבע מתוהו ובוהו שלטוני במדינה. הממלכה מתחלקת לצפון ולדרום.

השושלת שמלכה בטאניס

שם	תמונה	שנות השלטון	הערות
סמנדס (Smendes)	‏	1077–1051 לפנה"ס	מייסד השושלת
אמנמניסו (Amenemnisu)	‏	1051–1047 לפנה"ס
פסוסנס הראשון	‏	1047–1001 לפנה"ס
אמנופ (Amenemope (pharaoh))	‏	1001–992 לפנה"ס	בנו של פסוסנס הראשון
אוסורכון (Osorkon the Elder)	‏	992–986 לפנה"ס
סיאמון	‏	986–967 לפנה"ס
פסוסנס השני (Psusennes II)	‏	967–943 לפנה"ס

שושלת חרי-חור של כוהני נוא אמון

שליטי השושלת הזאת לא היו באופן רשמי פרעונים אלא כוהנים בנו-אמון (אנ') שבפועל שלטו על מצרים העליונה.

חרי-חור
פיאנק (יש הטוענים שהיה רק כוהן גדול ולא שליט בפועל בממלכה)
פינצ'ם הראשון
מחסרתא
מנ חפ רע
סמנדס השני
פינצ'ם השני
פסוסנס השלישי (כיום יש הסכמה לגבי היותו למעשה פאוסנס השני).

השושלת ה-22

רוב מלכי השושלת ה-22 היו למעשה מלכים ממוצא לובי שהשתלטו בהדרגה על הממלכה

שם	שנות שלטון	הערות
שושנק הראשון	935–914 לפנה"ס	מוכר בתנ"ך כ"שישק", אצלו מצא ירבעם בן נבט מקלט מפני עונש המוות שהטיל עליו שלמה
אוסורכון הראשון	914–874 לפנה"ס	-
תקלות הראשון	874–860 לפנה"ס	-
אוסורכון השני	860–837 לפנה"ס	-
ששנוק השני	837 לפנה"ס	גם הוא ידוע כ"שישק"
תקלות השני	837–813 לפנה"ס	-
ששנוק השלישי	822–770 לפנה"ס	-
פאמי	-	-
ששנוק הרביעי	-	-
אוסורכון הרביעי	-	-

השושלת ה-23

כבר בסוף תקופת השושלת ה-22 החל השלטון המרכזי בממלכה מתפורר. מצב זה נוצל על ידי שליטי העיר בובסטיס שבצפון להקמת שושלת מקבילה לשושלת ה-22, השושלת ה-23. פילוג זה התווסף על הפילוג הקיים בין הצפון לדרום מתקופת השושלת ה-21 ולמעשה בתקופה זו היו במצרים מלכים כמספר משפחות האצולה.

ברשימה המובאת כאן מצוינים השליטים המתייחסים למלכי השושלת ה-22:

השושלת ה-24

השושלת ה-24 הייתה שושלת קצרה בת שני פרעונים בלבד אשר התקיימה בשנים 727-715 לפנה"ס במצרים התחתונה:

שם	שנות שלטון	הערות
תפנ אח'ת	727–720 לפנה"ס	-
בוכחוריס	720–715 לפנה"ס	מוכר גם בשמו המצרי: ואח-כא-רע

השושלת ה-25

ערך מורחב – השושלת ה-25 של מצרים

במקביל לשושלת ה-24 שמלכה בצפון המדינה, התקיימה בדרום השושלת ה-25, שושלת של מלכים אשר פלשו לאזור מנוביה. תקופה זו הייתה משופעת במלחמות פנים ארציות כמו גם באיום מתמיד מצפון של ממלכת אשור. ואמנם, סופה של השושלת הגיע מאשור אשר כבשה את האזור כולו והבריחה את שליטי השושלת חזרה לנוב. זהו למעשה סוף תקופת שלטון המצרים במצרים ותחילת שלטון הזרים במדינה.

שם	שנות שלטון	הערות
פ-ענח'י	751–716 לפנה"ס	מוכר גם בשם פיי
שא בא כא	716–702 לפנה"ס	-
שא בא תא כא	702–690 לפנה"ס	-
תהרקה	690–664 לפנה"ס	מוזכר בספר מלכים בשם תרהקה
תנות אמון	664–656 לפנה"ס	-

התקופה המאוחרת

ערך מורחב – תקופה מאוחרת של מצרים העתיקה

השושלת ה-26

שליטי השושלת ה-26 (אנ') (השושלת הסאיטית) היו אלו אשר גירשו את האשורים בעזרת צבאות של שכירי חרב יוונים. מלכי שושלת זו היו בעלי מעורבות גבוהה במתרחש באזור המזרח התיכון כולו באותה התקופה.

שם	תמונה	שנות השלטון	הערות
נכו הראשון		671–664 לפנה"ס	שליט בובה של האשורים, נהרג בידי תנות אמון
פסמתיך הראשון (אנ')		664–610 לפנה"ס	מגרש האשורים ממצרים. נקרא גם ואח-יב-רע
נכו השני		610–595 לפנה"ס	הביס את צבא יהודה בראשות יאשיהו במגידו
פסמתיך השני (אנ')		595–589 לפנה"ס	-
אפריס		589–570 לפנה"ס	מופיע בספר ירמיהו כ"חפרע"
יעחמס השני	‏	570–526 לפנה"ס	מוכר גם בכינוי היווני "אמסיס". היה מפקד בצבא שניצל את חולשת הפרעה המכהן ועלה לשלטון במקומו
פסמתיך השלישי (אנ')		526–525 לפנה"ס	אחרון מלכי השושלת שנכנע לצבאותיו של כנבוזי השני

התקופה הפרסית

השושלת ה-27

בשנת 525 לפנה"ס נכבשה מצרים בידי הפרסים והממלכה סופחה לשטח פרס עד לשנת 404 לפנה"ס. בתקופה זו ראו המלכים הפרסים בעצמם כפרעוני מצרים בני השושלת ה-27 (אנ'):

שם	שנות שלטון	הערות
כנבוזי השני	525–522 לפנה"ס	מושל מצרים הראשון מטעם הפרסים
דריווש הראשון	521–486 לפנה"ס
חשיארש הראשון	486–466 לפנה"ס
ארתחששתא הראשון	465–424 לפנה"ס
דריווש השני	424–404 לפנה"ס

השושלת ה-28

לשושלת ה-28 היה פרעה אחד: אמירתאיוס, אשר מרד בשליטים הפרסיים וחידש את השלטון המצרי במדינה

אמירתאיוס (404–398 לפנה"ס)

השושלת ה-29

שושלת ששליטיה היו ממוצא מצרי, אך הסתמכו רבות על עזרת היוונים במלחמתם נגד הפרסים

שם	שנות שלטון	הערות
נפריתס הראשון	398–393 לפנה"ס	-
פסמותיס	393 לפנה"ס	-
אכוריס	393–380 לפנה"ס	-
נפריתס השני	380 לפנה"ס	-

השושלת ה-30

ידועה גם כשושלת האחרונה של הפרעונים המצרים. בתקופה זו הפנו המצרים עורף ליוונים ובתגובה חברו האחרונים לפרס במלחמתה מול מצרים:

שם	שנות שלטון	הערות
נכתנבו הראשון	380–362 לפנה"ס	-
טאוס	362–360 לפנה"ס	-
נכתנבו השני	360–343 לפנה"ס	ויתר על כיסאו בעקבות פלישת הפרסים השנייה

השושלת ה-31

השלטון הפרסי החדש במצרים מעמיד את פרעוני השושלת ה-31:

שם	שנות שלטון	הערות
ארתחששתא השלישי	343–338 לפנה"ס	-
ארתחששתא הרביעי (ארסס)	338–336 לפנה"ס	שליט מצרים התחתונה בלבד
חבש	338–335 לפנה"ס	נסיך נובי שהנהיג מרד מוצלח בפרסים שהביאו למלכות קצרה במצרים העליונה
דריווש השלישי	336–332 לפנה"ס	השיב את שליטת הפרסים במצרים העליונה

מצרים ההלניסטית לאחר הכיבוש בידי אלכסנדר הגדול

יש המונים את המלכים המקדונים אשר הביסו את פרס כחלק ממלכי השושלת ה-31:

שם	שנות שלטון	הערות
אלכסנדר מוקדון "הגדול"	332–323 לפנה"ס	כובש פרס ומצרים
ארהידאיוס	323–317 לפנה"ס	אחיו למחצה של אלכסנדר הגדול
אלכסנדר הרביעי	317–309 לפנה"ס	בנו של אלכסנדר הגדול

השושלת התלמית

ערך מורחב – בית תלמי

אחרי מות אלכסנדר הגדול, תלמי, אחד הקצינים הבכירים של אלכסנדר, נטל את השלטון במצרים והתחיל את השושלת התלמאית. זוהי שושלת השלטון האחרונה של מצרים, לפני הפיכתה לפרובינציה רומית. ברשימה זו נכללות גם נשותיהם של המלכים.

תקופה זו מתאפיינת בשלטון משותף של מספר מלכים, לעיתים מספר אחים יחדיו, לעיתים עם אחד ההורים. השלטון המשותף לא היה רציף, והשותפויות השתנו בהתאם לצרכים הפוליטיים.

שם	שנות שלטון	הערות
תלמי הראשון סוטר	305–285 לפנה"ס	מייסד השושלת התלמיית
ברניקי הראשונה	305–285 לפנה"ס	אשתו של תלמי הראשון
תלמי השני פילדלפוס	288–246 לפנה"ס	בנם של תלמי הראשון וברניקי הראשונה
ארסינואי הראשונה	284–274 לפנה"ס	בתו של ליסימכוס ואשתו הראשונה של תלמי השני
ארסינואי השנייה	277–270 לפנה"ס	בתו של תלמי הראשון וברניקי הראשונה ואשתו השנייה של תלמי השני
תלמי השלישי אאוארגטר	246–222 לפנה"ס	-
ברניקי השנייה	243–222 לפנה"ס	אשתו של תלמי השלישי
תלמי הרביעי פילופטור	222–204 לפנה"ס	-
ארסינואי השלישית	220–204 לפנה"ס	אשתו של תלמי הרביעי
תלמי החמישי אפיפנס	204–180 לפנה"ס	-
קלאופטרה הראשונה	193–176 לפנה"ס	אשתו של תלמי החמישי ועוצרת בשם בנה הקטין תלמי השישי
תלמי השמיני אאורגרטס השני	171–163 לפנה"ס	מונה על ידי אנטיוכוס אפיפנס לשלוט יחד עם תלמי השישי וקלאופטרה השנייה
תלמי השישי פילומטור	180–145 לפנה"ס	- מלך בתקופות שונות ביחד עם קלאופטרה השנייה ותלמי השמיני
קלאופטרה השנייה	163–127 לפנה"ס	התחתנה עם תלמי השישי ושלטה יחד אתו, בחלק מהזמן שלט אתם גם תלמי השמיני. לאחר מות תלמי השישי נישאה לתלמי השמיני והובילה נגדו מרד שהציבה כשליטה יחידה בממלכה
תלמי השביעי נאוס פילופטור	145–144 לפנה"ס	שלט תחת אימו קלאופטרה השנייה
תלמי השמיני אאורגרטס השני	145–131 לפנה"ס	עלה לשלטון בשנית
קלאופטרה השלישית	142–131 לפנה"ס	אשתו השנייה של תלמי השמיני
תלמי ממפיטיס	131 לפנה"ס	הוכרז כמלך על ידי קלאופטרה השנייה אך נרצח במהרה על ידי תלמי השמיני
תלמי השמיני אאורגרטס השני	127–116 לפנה"ס	עלה לשלטון בשלישית
קלאופטרה השלישית	127–107 לפנה"ס	שבה לשלטון עם בעלה תלמי השמיני
תלמי התשיעי סוטיר השני	116–110 לפנה"ס	-
קלאופטרה הרביעית	116–115 לפנה"ס	שלטה לזמן קצר עם בעלה תלמי התשיעי אך הודחה על ידי אימו
תלמי העשירי אלכסנדר הראשון	110–109 לפנה"ס	-
תלמי התשיעי סוטיר השני	109–107 לפנה"ס	עלה לשלטון בשנית
תלמי העשירי אלכסנדר הראשון	107–88 לפנה"ס	עלה לשלטון בשנית
תלמי התשיעי סוטיר השני	88–81 לפנה"ס	עלה לשלטון בשלישית
ברניקי השלישית	81–80 לפנה"ס	הוכרחה להנשא לתלמי האחד עשר ונרצחה על ידו לאחר 19 ימים
תלמי האחד עשר	80 לפנה"ס	בנו של תלמי העשירי, נרצח על ידי המון זועם לאחר שרצח את אשתו
תלמי השנים עשר	80–58 לפנה"ס	בנו של תלמי התשיעי
קלאופטרה החמישית	?–57 לפנה"ס	אשתו של תלמי השנים עשר ואמה של ברניקי הרביעית
קלאופטרה השישית	?–58 לפנה"ס	בתו של תלמי השנים עשר
ברניקי הרביעית	58–55 לפנה"ס	-
תלמי השנים עשר	55–51 לפנה"ס	עלה לשלטון בשנית. מלך בשנותיו האחרונות יחד עם ביתו קלאופטרה השביעית
קלאופטרה השביעית	51–30 לפנה"ס	נקראת בפשטות קלאופטרה. מלכה יחד עם אביה תלמי ה-12, אחיה תלמי ה-13, בעלה ואחיה תלמי ה-14 ובנה תלמי ה-15
תלמי השלושה עשר	51–47 לפנה"ס	אחיה של קלאופטרה השביעית
תלמי הארבעה עשר	47–44 לפנה"ס	אחיה ובעלה של קלאופטרה השביעית
תלמי החמישה עשר	44–30 לפנה"ס	בנה של קלאופטרה השביעית