מעבר לים (שיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מֵעֵבֶר לַיָּם הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק. חובר כנראה בראשית שנות העשרים של המאה ה-20 ונשלח לפרסום בשנת תרפ"ד 1924.[1]

מספר מנגינות חוברו לשיר, שנעשה אהוב ביישוב, על ידי אלמונים,[2] גרשון אפרת,[3] נחום נרדי, ניסן כהן מלמד ואפרים בן-חיים.[4] השיר, שנכתב בנימה הומורסיטית ואגדתית, מספר על געגועים לארצות רחוקות "אִיֵּי הַזָּהָב", שבהן חיו בני אדם בעלי יכולות וסגולות מופלאות, הן במוסר: "עַם יָשָׁר וָתָם" והן בממדי גופם ובכמותם: "עֲנָקִים, עַם גָּדוֹל וָרָם", וסביבם בעלי חיים דמיוניים כציפורי גן עדן; וייחודן ואו מופתיותן שלכאורה של חברות אנושיות בעתות קדומות, כמו ביצירותיו האחרות של המשורר, כגון אגדת שלושה וארבעה" ו"אלוף בצלות ואלוף שום".

מילות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מֵעֵבֶר לַיָּם,
מֵעֵבֶר לַיָּם, -
הֲתֵדְעוּ, צִפֳּרִים,
הַדֶּרֶךְ לְשָׁם?

מֵעֵבֶר לַיָּם,
בִּמְדִינוֹת הַיָּם,
שָׁם אִיֵּי הַזָּהָב,
שָׁכַחְתִּי מַה שְּמָם.
 

וּבְאִיֵּי הַזָּהָב
מֵעֵבֶר לַיָּם,
מִתְהַלְּכִים עֲנָקִים,
עַם גָּדוֹל וָרָם.

עַם גָּדוֹל וָרָם,
עַם יָשָׁר וָתָם,
וּמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם
כָּמוֹהוּ לֹא קָם.
 

וְגַנִּים לַמֶּלֶךְ
מֵעֵבֶר לַיָּם –
צִפֳּרֵי גַן-עֵדֶן
מְקַנְּנוֹת בָּם.

מֵעֵבֶר לַיָּם,
מֵעֵבֶר לַיָּם, -
הֲתֵדְעוּ, צִפֳּרִים,
הַדֶּרֶךְ לְשָׁם?
 

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: דן מירון, ביאליק: שירים ביידיש, שירי ילדים, שירי הקדשה, תל אביב: הוצאת דביר תשס"א-2001, עמ' 356.
  2. ^ על פי החוקר יעקב מזור, לחן האלמונים הושר בבת הספר בכפר הנוער בן-שמן "מראשית שנות הארבעים".
  3. ^ ראו: מעבר לים, באתר זמרשת.
  4. ^ ראו: מעבר לים, באתר זמרשת.