בגינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בַּגִּנָּה

בַּעֲרוּגַת הַגִּנָּה
מִסָּבִיב לֶחָבִית
עָמְדוּ לְרַקֵּד
כְּרוּב עִם כְּרוּבִית.

זֹאת הַסֶּלֶק רָאָה
וְהִנֵּה גַּם הוּא בָא,
אִתּוֹ עַגְבָנִית
וְהַשִּׂמְחָה רַבָּה!

רַק הַפּוֹל הַמִּסְכֵּן
עָמַד לוֹ בָּדָד,
נִשְׁעַן עַל מַקְלוֹ,
וְלֹא נָע וְלֹא נָד.

אֵיךְ אוּכַל לִשְׂמֹחַ,
אֵיךְ אוּכַל לִרְקֹד,
וְתַרְמִילַי כֻּלָּם,
כֻּלָּם רֵיקִים עוֹד?

מילות השיר "בגינה", מתוך ספר הלימוד "חברי"

בַּגִּנָּה הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק, אשר חובר כנראה בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20. הולחן על ידי המוזיקאי מנשה רבינא. השירי נמנה עם השירים המעטים שכתב ביאליק בהגייה ספרדית. השיר נעשה אהוד מאוד וצורף אל קובצי שירים לילדים, ואל תוכנית הלימודים בגני הילדים ובבתי הספר של היישוב החדש, וזכה לביצועים רבים במאה ה-20 וה-21.

תולדות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשיר שתי גרסאות, קצרה הקרויה "בגינה" וארוכה הקרויה "בגינת הירק". השיר "בגינה" נכתב, כנראה, בארץ ישראל, בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20. בגרסתו הקצרה, בת ארבעה בתים מרובעים, פורסם השיר לראשונה בכתב העת "נתיבנו", (חוברת ב-ג, תשרי-טבת תרצ"ב), שבעריכת פניה שרגורודסקה, בלוויית לחן מאת מנשה רבינא.

הגרסה המורחבת של השיר, ובה 13 בתים מרובעים, בשם "בגינת הירק", פורסמה לראשונה במוסף לילדים של 'דבר' שבעריכת יצחק יציב, ב-11 בנובמבר 1932.[1] גרסה זו נכללת בספרו של ביאליק "שירים ופזמונות לילדים", משנת 1933 (תרצ"ג).[2]

הגרסה הקצרה של השיר הודפסה גם במקראה "ספרנו", בעריכת פ' אוירבך ואחרים, בשנת תרצ"ג, וב"מקראה אלף", בעריכת פניה שרגורודסקה, בהוצאת דביר, תש"ד.

על השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מתאר מסיבת ריקודים עליזה של זוגות אוהבים בגינת ירק "מסביב לחבית", כלי הכלה מעוגל גדול שמסמן כיכר מטאפורית, ובהם: כרוב עם כרובית וסלק עם עגבנייה, ולצדם ניצב בודד הפול שמרגיש חסר אונים מלהשתתף בה. ביאליק התייחס בשירו לאושר ולצער שעשויה לגרום האהבה בחיי האדם, שמחה רבה לזוג ועצב לבודדים. השיר מאזכר ירקות אופייניים שגודלו באותן שנים ביישוב, אשר טפח מאוד את החקלאות ברחבי הארץ, במושבות, קיבוצים ומושבים חדשים. גידול הירקות, היה עיסוקם בצעירותם, של אישים נודעים ומשפיעים בתרבות העברית החדשה, ובני זמנו של המשורר, כגון רחל המשוררת, רחל ינאית וברל כצנלסון. ועל כן כנראה שניתנה בשיר הסתכלות אוהדת על חיי חקלאות ברוח ערכי תנועת העבודה.

בגרסתו הקצרה מקדיש השיר שני בתים לשמחת החברותא ושני בתים לצער הבדידות (חלוקה דומה קיימת בשיר ילדים אחר של ביאליק, "עציץ פרחים". בגרסתו המורחבת נותרו שני בתים, בסופו של השיר, העוסקים בצער הבדידות, והרחבת השיר מתמקדת כולה בהרחבת מעגל הרוקדים, משני זוגות בגרסה הקצרה לתשעה זוגות בגרסה המורחבת.

בשתי גרסאות השיר עוברים הירקות האנשה - יש להם רגשות והם יוצאים במחול. אף שמדובר בירקות, הקפיד המשורר שכל זוגות הירקות יהיו זוגות הטרוסקסואליים, וכך הצנון אינו מפזז עם המלפפון אלא עם אחות המלפפון, והבצל רוקד עם בת שום. בין הזוגות מתקיימת התאמה בדרכים שונות - מהם בני אותה משפחה (כרוב וכרובית ממשפחת המצליבים, אבטיח ודלעת ממשפחת הדלועיים, בצל ושום ממשפחת השומיים), ומהם בעלי אותו צבע (תירס וחמנית צהובים).

אל מול הרוקדים המאושרים ניצב הפול האומלל. זיוה שמיר העירה על מצבו:

פרישתו של האפון מן הכלל (או של הפול, בנוסח המקוצר) הן אין בה הכרח; כלומר, אין כל סיבה שתאלץ את האפון לפרוש מן הציבור, אלא שאין הוא בוטח בעצמו ובערכו, וברי לו שכבר אין הוא יפה וצעיר ועדיין אין בו בגרות ובשלות. רגשי הנחיתות שלו הם הם הסיבה לפרישתו, אך אלה אינם נובעים דווקא מנחיתות אובייקטיבית ממשית, כי אם מתחושות סובייקטיביות, שאין בהן ממש.[3]

על פי שמיר, בתיאור הזוגות הרוקדים עמד לנגד עיני ביאליק פירושו למסכת כלאיים.[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דן מירון, עוזי שביט ואחרים (עורכים), חיים נחמן ביאליק - 1873-1934: שירים, (מהדורה מדעית בלוויית מבואות וחילופי נוסח), תל אביב : הוצאת מכון כץ לחקר הספרות העברית - אוניברסיטת תל אביב, תשמ"ג 1983-תשס"א 2000. ‬
  • קובי לוריא, "הצנון והחזרת שהפכו לכרוב עם כרובית", פנים 53-52, 2011.
  • זיוה שמיר, שירים ופזמונות גם לילדים - לחקר שירת ביאליק לילדים ולנוער, הוצאת פפירוס, 1986, הפרק: 'בגינת הירק' - אנטומיה של שיר ילדים, עמ' 187-173.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ח"נ ביאליקבגינת הירק, דבר, 11 בנובמבר 1932
  2. ^ בגינת הירק, בספר "שירים ופזמונות לילדים", הוצאת דביר, 1933, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
  3. ^ זיוה שמיר, שירים ופזמונות גם לילדים - לחקר שירת ביאליק לילדים ולנוער, הוצאת פפירוס, 1986, הפרק: 'בגינת הירק' - אנטומיה של שיר ילדים, עמ' 187-173.
  4. ^ שישה סדרי משנה מנוקדים ומפורשים על ידי ח.נ.ביאליק / סדר ראשון: זרעים, הוצאת דביר, תרצ"ב, עמ' סד