ויהי היום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ויהי היום
Vayehi hayom Big(1).jpg
כריכת הספר במהדורת תשכ"ה, עם איורים של נחום גוטמן
מידע כללי
מאת חיים נחמן ביאליק
שפת המקור עברית
סוגה מעשיה
הוצאה
הוצאה הוצאת דביר
שנת הוצאה מהדורה ראשונה - 1933
מהדורה שנייה - 1965
מספר עמודים 282
קישורים חיצוניים
OCLC 50904798
הספרייה הלאומית 001295139, 001295144, 001295147, 002134949, 001295141, 001295145, 002678521, 002716814, 001872223, 002707493, 002639662, 001295140, 001295143, 001295146, 002470666, 001876546

ויהי היום הוא ספר מעשיות מאת חיים נחמן ביאליק, שהוא, כדברי ביאליק בפתח הספר "עיבוד ספרותי של אגדות ושברי-אגדות שאובים ממקורות שונים".

על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו של ביאליק בספר זה היא עבודה ספרותית ולא פולקלוריסטית. הספר איננו ליקוט אגדות אלא עיבוד אמנותי שלהן המוגש בלבוש חדש ומקורי. הספר כולל 35 אגדות, מהן 12 במדור "אגדות המלך דוד", 21 במדור "אגדות המלך שלמה", ושתי יצירות נפרדות, אגדת ספר בראשית ו"אלוף בצלות ואלוף שום".

ביאליק החל את העבודה על הספר במקביל לעבודתו עם יהושע חנא רבניצקי על "ספר האגדה", שבו ליקטו השניים אגדות תלמודיות. מטרתו של ביאליק בקובץ "ויהי היום" הייתה ליצור עבור בני הנעורים חומר קריאה עברי מקורי, אשר יסתמך על אגדות שורשיות מחכמת ישראל. ברוב יצירות הקובץ נטל ביאליק מהאגדות העממיות את הבסיס ואת הרוח, אך הקפיד על גלגול העלילה באופן הגיוני ורצוף והשתמש בלשון ובסגנון מקוריים משלו. כך הצליח להנגיש את האגדות המיושנות בלשונן ובסגנונן לבני הנעורים של תקופתו, ולפיכך השווה מרדכי בן יחזקאל את "גאולת האגדות העבריות" של ביאליק עם עבודתם של האחים גרים.[1]

מקורות האגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאליק כותב בפתח הדבר שהאגדות בקובץ מהוות עיבוד ספרותי לחומרים ממקורות שונים, בכתב ובעל פה, עבריים, ערביים ולועזיים.

מרדכי בן יחזקאל חילק את החומר הבסיסי עליו נסמכות האגדות לארבעה סוגים:

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר ראה אור לראשונה ב-1933 (תרצ"ד) עם איורים מאת נחום גוטמן. ב-1965 ראה במהדורה חדשה, שתיהן בהוצאת דביר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרדכי בן יחזקאל, ויהי היום בתוך גרשון שקד (עורך), ביאליק: יצירתו לסוגיה בראי הביקורת, הוצאת מוסד ביאליק עמ' 348-349
  2. ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק כ': "וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַיִל רַב פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל, הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבֹּאר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג."