משה קלוגהפט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

משה קלוגהפט (נולד ב-1980) הוא יועץ תקשורת ופזמונאי ישראלי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה קלוגהפט נולד בבת ים, בן שלישי לחיה ומאיר קלוגהפט. לאחר סיום שירותו בצה"ל למד פרסום, ובמקביל קיבל תואר ראשון במדעי המדינה ובתקשורת מאוניברסיטת בר-אילן.

במהלך לימודיו הקים מכון הכנה לבר מצווה שפנה לציבור החילוני ואת אתר "פאזלנד" למכירת פאזלים. כיהן כדובר התאחדות הסטודנטים הארצית בשנים 2005-2006 והשתתף במאבקי הסטודנטים בנושאי שכר הלימוד נגד שרת החינוך דאז לימור לבנת.

היה יועץ פוליטי לפנינה רוזנבלום, שהתמודדה בפריימריז בליכוד. משנת 2006 שימש יועץ תקשורת בכנסת, בין השאר של חברי הכנסת ישראל חסון, ורונית תירוש[1] והיה דובר ועדת הכלכלה של הכנסת.

שימש כיועץ התקשורת של מאבק המשפחות השכולות ממלחמת לבנון השנייה ואחר כך של קואליציית הארגונים, בהם מטה מאבק המילואימניקים והמשפחות השכולות, שתבעו את התפטרותו של אהוד אולמרט בעקבות המלחמה.

בשנת 2008 דורג על ידי המגזין "פורבס" כיועץ התקשורת המשפיע בישראל אחרי יועץ ראש הממשלה באותה תקופה, ובין 100 הצעירים המשפיעים של ישראל.

בשנת 2009 ניהל את הקמפיין נגד מס הבצורת שהטילה ממשלת נתניהו עד לביטולו. בתחילת 2010 ניהל יחד עם שמואל ויליאן את הקמפיין הציבורי של "אם תרצו" נגד הקרן החדשה לישראל[2], שבו נטען שדוח גולדסטון התבסס על נתונים שפרסמו ארגונים שהקרן החדשה מממנת. במהלך הקמפיין הוצגו מודעות שבהן הופיעה נשיאת הקרן נעמי חזן כשלראשה קרן והיא מנגחת את דגל ישראל ונערכה הפגנה מול ביתה שבה התחפשו אנשי "אם תרצו" לפלסטינים ונשאו שלטים שעליהם נכתב: "אוהבים את נעמי, שונאים את צה"ל".

בקיץ 2010 ניהל מטעם "הפורום למען ארץ ישראל" קמפיין נגד ועדת ששינסקי שהמליצה על העלאת התמלוגים והמסים שעל חברות להפקת גז ונפט לשלם למדינה‏[3][4]. בקמפיין נטען שהעלאת התשלומים למדינה היא מזימה של הקרן החדשה לישראל שנועדה להחליש את מדינת ישראל, על ידי הפיכת ההשקעה בהפקת גז טבעי ללא כדאית, והגברת התלות בגז המיובא ממצרים.

בהמשך, הקים יחד עם רונן צור משרד לייעוץ תקשורתי ואסטרטגי "EDK תקשורת" (ראשי תיבות של "אין דבר כזה").

שימש יועץ אסטרטגי למועצת יש"ע, בעת שנפתלי בנט היה מנכ"ל המועצה.

בנובמבר 2012 ניהל קלוגהפט את קמפיין הבחירות של בנט לראשות הבית היהודי-מפד"ל, שבהן גבר על זבולון אורלב בתוצאה של 67% מול 32%. בהמשך ניהל את קמפיין הבחירות של "הבית היהודי" בבחירות לכנסת ה-19, שבהן זכתה ב-12 מנדטים, מספר המנדטים הגדול ביותר של המפלגה מאז שנת 1977. קלוגהפט המשיך בתפקיד זה גם בבחירות לכנסת ה-20, שבהן איבדה המפלגה שליש מכוחה. קלוגהפט היה יועץ אסטרטגי למשא ומתן הקואליציוני.

בדצמבר 2013 נבחר למנהל המבטיח בישראל בתחום הפוליטי על ידי העיתון "גלובס".

פזמונאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלוגהפט כתב שירים רבים, מהם בעלי פן ציבורי. בין השירים: "חיוך של ילד", שנכתב לזכר אחיו שמוליק שאותו מצא ירוי מנשקו האישי בעת ששירת בצה"ל[5], ושהתפרסם בלחנו של יוני רועה ובביצועם של ישי לפידות וחיים ישראל; "הפכתי שבוי" שהלחין נמרוד לב וביצע יחד עם קרנית גולדווסר בעת מלחמת לבנון השנייה; "מגיע לנו יותר" שאותו ביצעו גלעד שגב ורעות חסון בעצרת שקראה להתפטרותו של אהוד אולמרט בעקבות דו"ח וינוגרד, ו"שיר ערש" שאותו חיבר ב-2010 אחרי אירועי המשט לעזה, הלחין עמיר בניון ואותו הם שרו עם חברי הכנסת מישראל ביתנו, הליכוד, וקדימה. שיר זה בוצע גם ב-2011 על ידי נינט טייב בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות. לאחר רצח בני משפחת פוגל ב-2011 כתב את מילות השיר "התנערי" שביצע עמיר בניון‏[6]. כתב גם את מילות השיר "תשירי ילדה" שיצא בתקליטו של הזמר ישי לוי בשנת 2012. ביולי 2015, במלאת עשור להתנתקות, הוציא עם הזמר דוד ד'אור את השיר "הבית שלי הולך אתי".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]