משתמשת:Batyaeiz/טיוטה

פרסית יהודית

מדינות	איראן, אוזבקיסטן, טג'יקיסטן, אפגניסטן, ישראל, ארצות הברית
אזורים	מרכז אסיה והמזרח התיכון
דוברים	60,000 בישראל (1995)
כתב	אלפבית עברי ואלפבית ערבי
משפחה	הודו-אירופית הודו-איראנית איראנית דרום-מערבית פרסית פרסית יהודית
לאום	אין
ארגון	אין
מוסד	אין
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

פרסית יהודית (ידועה גם בשם ג'ידי) היא קבוצה של דיאלקטים יהודיים של השפה הפרסית, שדוברו על ידי יהדות איראן, יהדות בוכרה, יהדות אפגניסטן וקהילות יהודיות נוספות באזור מרכז אסיה. הדיאלקטים שונים במקצת זה מזה, אך לרוב מאפשרים הבנה הדדית.

העדויות הראשונות לקיומה של פרסית-יהודית מופיעות מהמאה ה-8, אך ייתכן שהיהודים דוברי הפרסית בפרס העתיקה גם כן היו בעלי דיאלקט ייחודי. לאורך הדורות ספרות, שירה ויצירה תרבותית ענפה נוצרו בפרסית יהודית, שכמו שפות יהודיות אחרות נכתבה לרוב באותיות האלפבית העברי.

היצירות המוקדמות בפרסית יהודית הן גם כלי חשוב עבור בלשנים של השפה הפרסית, כתיעוד להתפתחות של השפה לאורך השנים.

היסטוריה

במגילת אסתר, ספר דניאל וספר עזרא, קיימות עדויות רבות להשפעה של השפה הפרסית על העברית. מילים רבות (כגון "דת" או "גזבר"), שמוצאן בפרסית עתיקה, שולבו בטקסטים העבריים שנכתבו על ידי יהודים שנחשפו להשפעת השפה הפרסית. ייתכן שהייתה גם השפעת גומלין של העברית על הפרסית שדוברה על ידי היהודים בעת העתיקה, אך אין לכך תיעוד מספק. גם עדויות מאוחרות יותר למאפיינים ייחודיים בפרסית האמצעית שבה דיברו היהודים בימי האימפריה הסאסאנית, כגון תרגומים של ציטוטים מהתנ"ך לפהלוית, לא נותנות תיעוד מספק כדי לקבוע שהיה דיאלקט יהודי מובחן.

עדויות ראשונות לפרסית היהודית מופיעות החל מהמאה ה-8. העדות הקדומה ביותר היא שורה של כתובות החקוקות על סלעים באזור מדברי של אפגניסטן, המיוחסות לשנת 752. העדות הבאה המוקדמת ביותר היא שני מכתבים שנכתבו בפרסית-יהודית בכתב עברי על ידי סוחר בסוף המאה ה-8 ואותרו במנזר בודהיסטי במחוז שינג'יאנג שבמערב סין (טורקסטן הסינית). עדויות מוקדמות אלו מתעדות כמה מתהליכי השינוי שהפרסית עברה בתקופה זאת במעבר בין פרסית אמצעית לפרסית חדשה, ונחשבות לטקסטים הראשונים שנכתבו בפרסית חדשה (יהודית או לא-יהודית), ולכן הן מהוות מקור חשוב לידע היסטורי על התפתחות השפה הפרסית עבור בלשנים של השפה.

בגניזת קהיר נמצאו מספר ממצאים בפרסית יהודית קדומה, הגדול שבהם הוא ספר פרשנות בן יותר מ-200 עמודים על ספר יחזקאל.

הפרסית היהודית זכתה לעדנה במאה ה-14 עד המאה ה-17, בהן חוברו מספר רב יחסית של יצירות ספרותיות, שירה ופילוסופיה. היצירה הקלאסית של הפרסית יהודית היא האפוס על התורה של המשורר היהודי מולאנא שאהין, והאפוסים שחוברו על ידי ממשיכי דרכו כגון המשורר היהודי עמראני ואלישע בן שמואל. בתקופה זאת נכתבו בפרסית יהודית גם כרוניקות היסטוריות על דרך השירה על ידי אישים כגון באבאי בן לוטף ונכדו באבאי בן פרהאד, שתיעדו בצורה זאת את הרדיפות הקשות שחוו יהודי פרס. במהלך המאה ה-17 פורסמו בפרסית יהודית גם כמה מחיבוריו של ר' יהודה בן אלעזר, כולל ספרו הפילוסופי הגדול "חובות יהודה".

"כוסרו ושירין" של נזאמי בפרסית יהודית

לאורך השנים יהודי פרס גם תעתקו לפרסית יהודית באלפבית העברי כמה מהיצירות הקלאסיות של הספרות הפרסית, תוך שמירה על המבנה והתבניות של היצירות הפרסיות. היצירות תועתקו לאותיות עבריות כדי שיהיו מובנות לקהל היהודי הרחב. בין היצירות הפרסיות שתועתקו כלולות "כוסרו ושירין" ו"הפת פיכר" (שבע תמונות יופי) של המשורר הפרסי נזאמי, שירים מתוך היצירה "מסנאווי" של המשורר הצופי המפורסם רומי, שירים מתוך "גולתאן" (גן הוורדים) של המשורר סעדי, הדיוואן של חאפז ועוד. רבים מהיצירות שתועתקו השתמרו עד ימינו בגרסתן הפרסית-יהודית בכתבי יד ופזורות בספריות בארצות שונות.

בעת המודרנית, בניגוד לתקופות קודמות, הפרסית היהודית נכתבה על פי רוב, כמו הפרסית הרגילה, באותיות האלפבית הערבי. מספר עיתונים ("שלום", "החיים" ו"הגאולה") יצאו לאור בטהרן בפרסית יהודית באותיות עבריות בתחילת המאה ה-20, אך בהמשך עיתוני הקהילה וספרים שהתפרסמו בה נכתבו ברובם בכתב פרסי סטנדרטי. בבוכרה הפרסית היהודית נכתבה באלפבית הקירילי, שהיה נהוג באזור. בעת החדשה חלה גם ירידה ברמת השילוב של אלמנטים מהעברית. במהלך המאה ה-20 חל בקרב יהודי איראן תהליך הדרגתי של זניחת הפרסית-היהודית המדוברת לטובת פרסית סטנדרטית. בדור הראשון לשינוי היו היהודים עדיין בעלי מבטא ואוצר מילים שונה במקצת, אך כעבור דור מרבית בני הקהילה דיברו פרסית סטנדרטית (גברים יותר מנשים, ומי שחיו מחוץ לרובע היהודי יותר מאשר מי שחיו בתוכו).

בתחילת המאה ה-20 אישים כגון שמעון חכם הביאו לדפוס בארץ ישראל מספר רב של כתבים בפרסית-יהודית בכתב עברי. לאחר קום מדינת ישראל והעלייה של רבים מבני יהדות פרס אליה, חל עירבוב בן הפרסית שבה דיברו יוצאי פרס לבין עברית ישראלית, וכך המרכיב העברי בפרסית שלהם נובע הן מהמרכיב העברי הקדום שבפרסית-יהודית והן מהמרכיב העברי-ישראלי החדש. פרסומים של בני הקהילה בפרסית לרוב יוצאים לאור באלפבית פרסי סטנדרטי.

כתבי עת מאוירים

בקורפוס כתבי היד הפרסיים יהודיים התגלו עד כה כתבי יד ספורים המעוטרים במיניאטורות. כתבי יד נדירים וייחודיים אלו זכו להתייחסות מועטה במחקר האמנות היהודית וכמעט שאינם נזכרים במחקרים העוסקים באמנות הפרסית. כיום, מוכרים במחקר רק 13 כתבי יד מאוירים בפרסית יהודית הפזורים בספריות ובמוזיאונים ברחבי העולם. לא ידוע מתי החלו להוסיף איורים לכתבים בפרסית-יהודית, אך סגנון הציור של המיניאטורות המעטרות את 13 כתבי היד המוזכרים, מוביל להנחה כי הללו אוירו בין המאות ה-19-17. מרבית מן המיניאטורות המופיעות בכתבי היד הללו הן ייחודיות ואין להן כל מקבילה בציור הפרסי או המוסלמי מבחינת הנושאים המתוארים בהן. אמנם, בעיצוב הסצנות השתמשו האמנים במודלים מוכרים מרפרטואר הציור הפרסי, אך התאימום לסצנות העוסקות באיקונוגרפיה יהודית. כמו כן, באף לא אחד מכתבי היד הללו מצוין שמו של האמן אשר צייר את הציורים המעטרים אותם. לשאלות האם הייתה אסכולה של אמנים שהתמחתה בעיטור כתבי היד הפרסיים-יהודיים ומה הייתה זהותם של אלו, אין עדיין מענה.

להלן פרוט כתבי היד המוכרים במחקר על פי נושאי חיבורם: 

• ג'אמי, יוסוף וזוליכא  New York, The Jewish Theological Seminary of America, Ms.1496
• ג'אמי, יוסוף וזוליכא  New York, The Jewish Theological Seminary of America, Ms.1534
• שועלה', יוסוף וזוליכאJerusalem, The Jewish National and University Library, Ms. 38.4418
• ניט'אמי, ח'וסרו ושירין New York, The Jewish Theological Seminary of America, Ms.1398
• ניט'אמי, הפת פייכר London, The British Library, Or.4730
• דפי אלבום London, The British Library, Or.10194
• שאהין, ארדשיר נאמה Berlin, Die Stiftung Preussischer Kulturbesitz, Or.Qu. 1680
• שאהין, ארדשיר נאמהNew York, The Jewish Theological Seminary of America, Ms.40919 (8270)
• שאהין, מוסא נאמה Jerusalem, Israel Museum, Ms. 180.54
• שאהין, מוסא נאמה Berlin, Die Stiftung Preussischer Kulturbesitz, Or.Oct. 2885
• שאהין, מוסא נאמהCincinnati, The Klau Library of the Hebrew Union College Jewish Institute of Religion, Ms.2101
• עמראני, פתח נאמה London, The British Library, Or.13704
• עמראני, פתח נאמה Jerusalem, Ben-Zvi Institute, Ms.4602

לקריאה נוספת

• חיים סעדון (עורך), איראן, בסדרת "קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים", הוצאת משרד החינוך ומכון בן צבי, 2006.

• Gindin, Thamar E. The Early Judaeo-Persian Tafsīrs of Ezekiel: Text, Translation and Commentary, vol. 3: Grammatical Commentary (Vienna: AustrianAcademy of Science, forthcoming).
• Gindin, Thamar E. The Hebrew Component and the Israeli Component: ‘Sandwich Languages’ in Israel, in Creating Outsiders: Endangered Languages, Migration and Marginalisation,ed. Nigel Crawhall and Nicholas Ostler (Bath, 2005), pp. 129–134.
• Ludwig Paull (ed.) Persian Origins: Early Judaeo Persian and the Emergence of New Persian, Otto Harrassowitz Verlag, 2003.
• Lazard, Gilbert. La dialectologie du judéo persan, Studies in Bibliography and Booklore 8 (1968): 77–98.
• Paul, Ludwig. Grammatical and Philological Studies on the Early Judaeo Persian Texts from the Cairo Geniza (habilitation thesis, Göttingen, 2002).
• Shaked, Shaul. Early Judaeo Persian Texts with Notes on a Commentary to Genesis, in Persian Origins: Early Judaeo Persian and the Emergence of New Persian, ed. L. Paul (Wiesbaden, 2003), pp. 195–219.
• Shaked, Shaul. New Early Judaeo Persian Finds, in Irano-Judaica, vol. 6, ed. S. Shaked and A. Netzer (Jerusalem, 2008), pp. 222–250.
• Shapira, Dan. Biblical Quotations in Pahlavi, Henoch 23 (2001): 187–195.

קישורים חיצוניים

• אמנון נצר, ‏הספרות של יהודי פרס, פעמים 13, תשמ"ב 1982, עמ' 19-5.
• יהודי איראן: שפה ומורשת תרבותית מאת פרופ' דוד ירושלמי, אתר בית התפוצות.
• תרג'ימה אהבת ציון, תרגום לפרסית יהודית של הרומן העברי "אהבת ציון" מאת אברהם מאפו, מתרגם: שמעון חכם, 1906, באתר הספרייה הלאומית

• Thamar E. Gindin. "Judeo-Persian language." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2013.
• JUDEO-PERSIAN LANGUAGE in Encyclopedia Iranica
• JUDÆO-PERSIAN LITERATURE, 1906 Jewish Encyclopedia.