משתמש:נוי/ארגז חול/שיפור הערך שבטה

30°53′N 34°38′E

דרך הבשמים - ערי מדבר בנגב
אתר מורשת עולמית

שרידי כנסייה בשבטה
שרידי כנסייה בשבטה
מדינה	ישראל
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2005, לפי קריטריונים 3,5
תבנית:מיקום ללא כותרת

שבטה הייתה ישוב נבטי באזור הנגב בין ניצנה לשדה בוקר. היא נמצאת בדרך הבשמים.

רחוב בשבטה

אטימולוגיה

העיר נקראה בפפירוסי נינצה מהמאה השישית עד השביעית לספירה בשם סוּבֶּטָה ומקורו כנראה שמי כמו שׁוּבִּיתוּ שהוא שם פרטי נבטי שכיח. שמה הערבי של שבטה א-סּבֶּיטַה (או ח'רבת סביטה) משמר את השם העתיק הידוע מהפפירוסים הנ"ל. חוקר צרפתי בשם פליקס אבּל סבור שמקורו שמי-נבטי ומשער שפרושו "שבט קטן", אם כי אין לו בסיס מוצק לכך.

גאוגרפיה וטופוגרפיה

שבטה ממוקמת על פני הקצה הדרום מערבי רכס ההרים "כתף שבטה", כ43 קילומטר מדרום-מערב לבאר שבע. היא ממוקמת בחלקו העליון של אגן נחל לבן, והנחל זה (יחד עם הנהרות שנשפכים אליו לקח חלק גדול בעיצובם של פני השטח של העיר וסביבתה. העיר נמצאת בגובה של כ340 מטר מעל גובה פני הים. היא בנויה מסלעי גיר קשים, שלפני כ90 מליון שנים שקעו בשל הצפה ימית ונדחסו אחר כך. הקרקע באיזור זה היא ברובה מסוג הנקרא לס. בממוצע יש באיזור זה 86 מילימטר גשם בשנה, והטמפרטורות באיזור נעות בין 7.4 מעלות צלזיוס (טמפרטורה מינימלית ממוצעת בינואר) ל33.5 מעלות צלזיוס (טמפרטורה מקסימלית ממוצעת לאוגוסט).

המדרון שעלי בנויה שבטה משתפל אל עבר נחל זיתן, המקיף את העיר מדרום (מרחק של כמה מאות מטרים בלבד מהגבול הדרומי שלה). מצפון לשבטה נמצאות גבעות, מרביתן בגובה של כ450 מטרים מעל פני המים.

באזור שבטה אין מקורות מים טבעיים, כך שתושביה נזדקקו למי נגר.

היסטוריה

תחילתה של שבטה ככפר חקלאי קטן שייעודו המרכזי היה אגירת מי גשמים אשר ניגרו מכל אזור כתף שבטה. למעשה הכפר היה חלק מסדרת כפרים שהקימו הנבטים ברמת הנגב למטרה זו. היישוב הוקם ככל הנראה בסוף המאה הראשונה לפני הספירה או בתחילת המאה הראשונה לספירה והוא התקיים כישוב נבטי עד לכיבושה בידי הרומאים בשנת 106 לספירה.

בתקופה הביזאנטית התקיימה במקום קהילה נוצרית. עדות לכך נמצאה בחפירות ארכאולוגיות אשר חשפו שרידים של שלוש כנסיות המתוארכות למאה ה-7. בימי האימפריה הביזנטית הגיע היישוב לשיא עוצמתו וגודלו ומנה מעל 2,000 תושבים.

במרכז הרובע הדרומי, העתיק, של המקום נמצאות שתי בריכות, שאליהן נוקזו המים ששימשו את הישוב. נמצאו ליד הבריכה חרסים שעליהם כל תושב כתב שהוא מילא את חובתו וניקה את הבריכה.

בזמן הכיבוש הערבי התקיימה בעיר קהילה מוסלמית אשר הותירה אחריה מסגד שנשתמר עד ימינו.

ככל הנראה היישוב ננטש במהלך המאה ה-8, בזמן שליטתם של בית עבאס באזור.

מבנה ומתאר

תקופתו הפוריה ביותר של היישוב היא התקופה הביזנטית, ובה הוא קיבל את צורתו הכללית, אם כי גם התקופות שלפניה ואחריה השפיעו עליו.

מתארו הכללי של היישוב מרושל למראה- הוא רחב יחסית בצפון ובדרון וצר יותר באמצעו. באופן כללי, שבטה היא ישוב בלתי מתוכנן, והדבר ניכר במבנהו הכללי. בתחילה העיר הייתה מפוזרת למדי- לא הייתה בה תשתית עירונית מסודרת והבתים פוזרו על השטח ללא סידורם ברחובות. ככל הנראה רק בהמשך העיר התפתחה בהדרגה לכדי יישוב מסודר.

היישוב לא היה מבוצר מעולם, ולכן ניתן לומר שהוא המשיך להיות מעין כפר חקלאי הולך וגדל במשך כל תולדותיו. המבנה של היישוב יצר קו המזכיר חומה שנקטע רק במוצא הרחובות ובמקומות בהם הקו נעצר נבנו שערים, כך שהדבר לא פגע בביטחון התושבים.

כיום

החפירות הארכאולוגיות במקום החלו לאחר הקמת המדינה וטרם הושלמו עד לימנו.

בשנת 2005 הוכרזה שבטה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ביחד עם חלוצה, עבדת וממשית, כחלק מדרך הבשמים.

סמוך לעיר הקדומה שוכן היום מחנה שבטה ובו מספר יחידות של חיל התותחנים הישראלי.

לקריאה נוספת

• האנציקלופדיה העברית כרך לא, עמ' 402, ערך "שבטה"
• ארתור סגל, שבטה- דמותה של עיר ביזאנטית בנגב, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה

קישורים חיצוניים

• גן לאומי שבטה, באתר רשות הטבע והגנים
• שבטה- מבוא אקלימי-גיאוגרפיה היסטורי, "נגב 180"

קטגוריה:ארץ ישראל: גאוגרפיה קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים בארץ ישראל קטגוריה:ישראל: אתרי מורשת עולמית קטגוריה:הנגב קטגוריה:נבטים