שיחת משתמש:דניאל ב./ארכיון 19

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הסדנה לגרפיקה[עריכת קוד מקור]

הטיפול בבקשתך בוצע שלום, בקשתך בסדנה לגרפיקה בוצעה. ניתן לבדוק את התוצאה ולהעיר עליה בדף הסדנה. אם הבקשה מולאה באופן משביע רצון ניתן לציין זאת ולארכב את הבקשה. בברכה, Amirki ‏ 17:12, 31 ביולי 2012 (IDT)[תגובה]

אז מה אתה מציע לעשות עם האנימציה? בברכה, Amirki ‏ 14:49, 4 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

ערכים בעבודה[עריכת קוד מקור]

שלום דניאל ב./ארכיון 19,
הצבת בעבר תבנית {{בעבודה}} על הערכים ציוד שחייה, משפט החלוקה של אוילר, מבנה (לוגיקה מתמטית), וזמן מה לא ערכת אותם.
לנוחותך, ישנה רשימה שמתעדכנת באופן תדיר, שמרכזת את הערכים עליהם הצבת את התבנית ואותם לא ערכת כבר תקופה. ניתן למצוא רשימה זו כאן.
יש לשים לב: אם טעיתי, והתבנית הונחה על ידי אחר/ת, אשמח להודעה בדף שיחתי. ניתן לבטל את ההודעה בעתיד על ידי הוספת שם המשתמש בדף הזה.
בברכה, OfekBot - שיחה 21:05, 31 ביולי 2012 (IDT)[תגובה]

יום חדש (עיתון)[עריכת קוד מקור]

תוכל להסיר את ההגנה מהקישור? הסיבה בגינה נחסם כבר לא קיימת, שייך להיסטוריה. יורם10 - שיחה 23:05, 2 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

והסרה תגרום לכתיבה מחודשת, מה שיצור טרטור לקהילה. = הגנה נדרשת • חיים 7 • (שיחה) • י"ד באב ה'תשע"ב • 23:12, 2 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
מה טעם בהגנה על ערך העוסק בעיתון שנסגר לפני 4 שנים?? זה ערך היסטורי נטו, שמא תסיר את ההגנה ותעקוב אחר הערך, אבל לפחות הזדמנות.... יורם10 - שיחה 23:19, 2 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
עניתי על שאלתך בתגובתי הקודמת, הפתרון הבסיסי הוא כתיבה בארגז חול, ואז יהיה דיון חשיבות • חיים 7 • (שיחה) • י"ד באב ה'תשע"ב • 23:20, 2 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
הסרתי את ההגנה. לא ברור לי הטיעון של חיים לאור העובדה שלא מצאתי דיון חשיבות קודם. דניאל תרמו ערך 23:22, 2 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
עיתון שלא שרד ולו תגובה קצרה, לא זכאי לערך. אך כעת בעקבות חוסר ההגנה הוא ייכתב, ואז דיון חשיבות וימצא תומך אחד, ומשם דיון מחיקה וכו', ומירב הסיכויים שזה ימחק. האם זה שווה לטרטר את כל הקהילה בשביל זה? • חיים 7 • (שיחה) • י"ד באב ה'תשע"ב • 23:26, 2 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
קיים ארגז החול הזה משתמש:מוטי010/יום חדש (עיתון). חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 13:50, 3 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
התלבטתי אם לכתוב, סתם נראה לי שיש דמיון כלשהו בין שמות המשתמש (ונושאי העניין)? • חיים 7 • (שיחה) • ט"ו באב ה'תשע"ב • 16:01, 3 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
התלבטתי אם לשאול, סתם נראה לי שיש לך איזשהו צד בענין? מעניין מה הוא שונה מהערך הפלס (שבינתיים מחזיק זמן הרבה פחות) שעל קיומו אתה מגן בחרוף נפש... יורם10 - שיחה 21:23, 4 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

אם לא תענה לי בהכה, אז אני אסמס לגרטל ואגיד לו שאתה שלחת אותי. יוסישיחה 23:42, 2 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

שבת שלום![עריכת קוד מקור]

Shabbat Challos.jpg שבת שלום
נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי (שבת נחמו) שבת שלום ומבורך!כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר

מה בין פליטי ריאליטי לאנשים אחרים שהתפרסמו[עריכת קוד מקור]

שלום דניאל,
כהרחבה לקושיה שלך על הצבעתי בהצבעה על סתיו שפיר אני רוצה להסביר את ההבדל העקרוני, כמו שאני רואה אותו, בין כוכבי תוכניות ריאליטי ל"סתם" מפורסמים. (הדברים כלליים ולא מתייחסים להצבעה מסוימת כלשהי)
כוכבי ריאליטי הם גיבורי תרבות. גיבורי תרבות שלא עשו דבר מועיל ופרסומם בא להם רק מהעובדה שהם גרו בבית מצולם במשך כמה שבועות. ובכל זאת - גיבורי תרבות. תרבות עליה ניתן להרעיף ביקורת רבה, ולמרות זאת: תרבות. כשם שאין להקטין את כמות המידע על דתות פרימיטיביות אלא לייצגן בכבוד כך אין לעשות זאת לתרבויות. זו הסיבה שאני תומך בערכים אודות כוכבים אלו. ואם יש קורא נאור שחושב שאין משמעות לאדם שלא חידש ולא יצר דבר יבוא וילמד על עולם בו לאיש בשם "קותי סבג" יש חשיבות גבוהה ושמו הוא שם נרדף לתהילה. וגם אם הוא באופן אישי לא מוצא סיבות לתהילה זו - ודאי שהן קיימות.
לעומת זאת, אני לא רואה צורך בערכים על אנשים רק כי שמעו עליהם/דברו עליהם/כתבו עליהם גם אם מה ששמעו/דברו/כתבו עליהם היה מוזר, מרגש, מצחיק, מדכא או חשוב. לא זה מה שיוצר חשיבות, זה רק מעיד שיש מי שחושב שהם חשובים או לפחות - מוכרים עותקים. לכן אדם התפרסם יש כאן סיבה להימנע ממחיקה מהירה אך יש לקיים דיון החשיבות ולבחון בדקדוק האם באמת קיימת חשיבות אנציקלופדית.
בברכה, ‏ישרוןשיחה 22:09, 16 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

אני מסכים לגמרי עם החלק הראשון של דבריך אבל לא מבין כלל איך הם מתיישבים עם החלש השני. גם אם נניח לרגע שסתיו שפיר לא עשתה בפועל כלום, הציבור כן תופס אותה כמישהי שעשתה משהו ולכן מגיע לה ערך כמו כל אחד אחר שהציבור חושב שהוא חשוב (כפי שהסברת בעצמך במקרה של פליטי ריאלטי). דניאל תרמו ערך 22:23, 16 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
אני טוען שצריך להכיר בכך שתוכניות ריאליטי יוצרות חשיבות ליוצאיהן, לא רק כי "מכירים את השם שלהם", אלא חשיבות בפני עצמה שלא ניתן למדוד בכלים של זמרים-מגישי טלוויזיה-דוגמנים אלא צריך להכיר שבחלק ניכר מהתרבות הישראלית אדם הופך לגיבור תרבות כי הוא השתתף בתוכנית ריאליטי. מכאן ועד לבוא ולומר שכל מי שהתפרסם הופך לחשוב מעצם פרסומו יש מרחק שאני מתנגד לחצייתו. ‏ישרוןשיחה 22:40, 16 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
אוקיי, אז אני כן אומר שמי שהתפרסם הופך לחשוב מעצם פרסומו (זו כמובן לא הדרך היחידה להיות חשוב). דניאל תרמו ערך 22:48, 16 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

שלום דניאל[עריכת קוד מקור]

אני מבין שחלק מכבודו של אדם, זה שמירה על מילתו, ולכן אני מבין לגמרי למה לא יכולת להרשות לעצמך להגיב על דבריי האחרונים בדף השיחה שלי, למרות שאין לי ספק כי אילו אכן קראת אותם אז - לולי רצונך (הלגיטימי) לשמור על מילתך - לא היית נמנע מלהגיב להם, שכן - בניגוד להתרשמותך הקודמת שהביאה אותך להבטיח שלא להמשיך בדיון - הרי שבתגובתי האחרונה הראיתי כיצד בכל זאת ניתן להתקדם בדיון לקראת הסכמה הדדית; לטעמי, ההסכמה ההדדית - היא היא ההתקדמות הגדולה ביותר. איך שלא יהיה, רצונו של אדם - הוא כבודו, ולכן לא אפציר בך יותר בענין זה. ומכל מקום, בלי שום קשר לדיון הישן שהתקיים בינינו, אשאל אותך שאלה טכנית - בענין הארגומנט, אשר אותה ניתן היה כעת להציג - אמנם - גם ב"הכה את המומחה", אך היה חשוב לי לשמוע במיוחד את חוות דעתך-שלך עליה. השאלה היא, האם (לדעתך) יש פונקצית ארגומנט רציפה (לאו דווקא שלמה) שאינה חסומה מלעיל. בתודה מראש, סמי20 - שיחה 12:01, 17 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

היי סמי. קראתי דבריך האחרונים וקיבלתי את התחושה שהם רק מרחיקים בין העמדות שלנו, ולכן אני מעדיף לסיים את הדיון שם. לגבי שאלתך. במישור המרוכב כולו ודאי שאין אבל בתת קבוצה של המישור יש. דמיין רצועה דקה שמתחילה ליד הראשית ומקיפה אותה אינסוף פעמים בצורת ספירלה (ובפרט היא אינה מכילה מעגל). מוגדרת שם פונקציית ארגומנט רציפה שאינה חסומה מלמעלה. דניאל תרמו ערך 13:43, 17 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
יפה, חיכיתי לתשובה הזאת. הסיבה ששאלתי אותך, זה - לא כדי לדעת האם יש פונקציה כזו (כי ידעתי שיש) - אלא כדי שמתוך תשובתך אוכל לדעת האם אתה מודע לכך שיש פונקציה כזו. משהתברר לי כעת - מתוך תשובתך - שאתה אכן מודע לכך שיש פונקציה כזו, אז עולה אצלי כעת תמיהה חדשה: למה לא פרכת - באמצעות פונקצית הארגומנט הרציפה הנ"ל (כ"דוגמה נגדית") - את טענת הדיסיונקציה הסופית שלי (שהתימרה להתיחס לכל פונקצית ארגומנט רציפה שרירותית נתונה, כולל אפוא לפונקציה הנ"ל). שים לב שאין לי כוונה לחזור שוב אל הדיון בינינו, שאליו אתה כאמור מעדיף שלא לחזור, אבל באמת סתם מסקרן אותי ברמה האישית (ובלי שום קשר לדבריי האחרונים בדף השיחה שלי) לפתור לעצמי את התמיהה הנ"ל אודותיך: האמנם - לאורך הדיון הישן בינינו - פשוט לא שמת לב לדוגמה הנ"ל, או שהתעלמת ממנה בגלל כל סיבה אחרת. סמי20 - שיחה 14:15, 17 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
אכן פשוט קיבלתי את דבריך ללא בדיקה, ולכן לא עלה בדעתי לחפש דוגמה נגדית. דניאל תרמו ערך 14:19, 17 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
הידד. היגענו סוף סוף אל ההסכמה ההדדית המיוחלת: הגד המודולו שלך עדיף אוביקטיבית מהגד הדיסיונקציה שלי, כי הגד המודולו שלך מתייחס לכל פונקצית ארגומנט, בעוד שהגד הדיסיונקציה שלי יכול להתייחס רק לכמה פונקציות-ארגומנט רציפות - אך לא לכולן, וממילא נפגעת כלליותו (אם כי עדין צריך לבדוק האם הוא יכול להתייחס לכל פונקציות הארגומנט הרציפות החסומות). בזאת הגיע אם כן - לקיצו, הדיון הישן שהתקיים בינינו. סוף סוף.
ההבדל אפוא ביני לבינך - הוא בזה, שאני - טורח בעשר אצבעותיי להבין את דברי הצד הנגדי - גם ע"י ניסיונות בלתי פוסקים לפרוך את דברי עצמי, ובלבד שאגיע - לאיזשהו פוטנציאל של הסכמה הדדית (אשר אגב הושג לדעתי כבר אמש כשסיימתי לנסח את דבריי בדף השיחה שלי, למרות שאתה סירבת משום מה להכיר בכך שכבר אתמול נוצר פוטנציאל להסכמה הדדית), וכשאני דוחף כל הזמן להגיע להסכמה הדדית כזו - אני עושה זאת גם כשאני יודע שהדבר עלול להביא לקריסת כל טענותיי המוקדמות (כפי שלמשל קרה היום); בעוד שאתה אינך טורח אפילו לבחון איך ניתן לפרוך על הסף את דברי זולתך - באמצעות טיעון פורמלי כה פשוט. סמי20 - שיחה 14:56, 17 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
ההבדל הוא שאני ראיתי את הדיון ביננו בפן יותר עקרוני מפורמלי. לא התעניינתי כל כך בתוכן הטענות עצמן (למרות שכשחשבתי שיש בידך טעות עובדתית הצבעתי על כך), אלא בגישה הכללית למתמטיקה. לא כאוסף טענות פורמליות מדויקות ככל הניתן, אלא כאוסף טענות שמשפרות את ההבנה האינטואיטיבית שלנו. סברתי שטענת המודולו שלי העבירה את הרעיון של כפל מרוכבים טוב יותר מאשר הטענה שלך, אפילו אילו היתה מדויקת או חזקה יותר. ייתכן ואתה סברת הפוך, וזה לגיטימי, ולכן לא ראיתי טעם בהמשך הדיון על טעם ועל ריח. דניאל תרמו ערך 15:07, 17 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
יתכן כי, ההבדל הזה בין שנינו - נובע גם מהרקע הביוגרפי השונה של שנינו: כפי שבטח שמת לב, תחום עיסוקי איננו מתמטיקה: אינני מתמטיקאי בשום מובן שהוא, ולצערי גם אין לי השכלה מתמטית אקדמית בסיסית. כמי שגם נולד וגדל בשכונת מצוקה, ועוסק מאז ילדותו בעולם משעמם ומתיש של חומריות נטולת-מעוף אינטלקטואלי, לא זכיתי - כפי שזכו מרבית הישראלים - להנות מקמפוס אוניברסיטאי (שאותו יכולתי לראות רק מרחוק - ורק בעת ביקורים נדירים באי-אילו ספריות), ולמותר לציין שאין לי שום תואר אקדמי (כשהגורם לכך הוא כלכלי לצערי). אני די בטוח שאתה בעצמך כבר שמת לב לכך, וגם אני שמתי לב - שאתה כנראה שמת לב לכך - פעמיים: פעם אחת, כשראיתי שאתה מתחת ביקורת מרומזת על "הסגנון המתמטי" שלי; ופעם שניה, כשראיתי שהיכנסת לינקים למשפט לגראנז' ולמשפט ארבעת הצבעים: אמנם היכרתי אותם עוד קודם, אבל אתה לא יכולת לנחש זאת - כל עוד שאתה הערכת בצדק-גמור שאינך משוחח עם מתמטיקאי. ומכל מקום, איך כל זה קשור להבדל בין שנינו מבחינת אופן ניהול הדיון בינינו? אסביר לך:
ובכן, כשאני מסיים פרק ביום העבודה המיוזע שלי, מסיר מעליי את סינר-העבודה המלוכלך שלי, ומתיישב אל מול הנייד המיושן שלי (עם חלונות אקספי, ודפדפן אקספלורר שש), אני מרגיש שסוף סוף היגעתי אל המנוחה ואל הנחלה - כלומר אל העולם האמיתי: עולם החוכמה. אני מטייל לי שם בכל מיני אתרי דעת, כולל כמובן בויקיפדיות השונות, קצת העברית, קצת האנגלית, קצת הצרפתית, קורא בהן בשקיקה, מרבה להיעזר בדלפקי הייעוץ שבהן (אם כי פחות בזה של ויקיפדיה העברית), ומידי פעם תורם שם גם את חלקי שלי (כפי שלמשל קרה בפרשת הארגומנט). זו אפוא דרכי שלי ללמוד ולהחכים - על החיים האמיתיים באמת: החיים האמיתיים אינם בחומר. הם בהבנה. הם בשכל. הם בדעת ובחוכמה. והנה, יש דבר אחד שאני באמת מעריץ בעולם החוכמה, וזה הדיוק. והרי זה כל כך רחוק מעולם החומר שאליו אני כבול במסגרת עבודתי היומיומית המיוסרת והמתישה - שבה מה שחשוב - זה ההסתמכות על אינטואיציה, שגורמת תדיר להמון טעויות, גם כאלו שגורמות בסופו של דבר לנזקים כבדים - הן למנהל העבודה - והן לפועלים עצמם, שנאלצים יום-יום לחוות את אותה חויה מתסכלת: לחזור שוב ושוב על אותה פעולה מיגעת - רק בגלל שלא הוגדרו די צורכן ההוראות שניתנו ע"י מנהל העבודה - שציפה מהפועלים להשתמש גם באינטואיציה שלהם. כך קורה, שבגלל הטעויות החוזרות ונישנות - שלא באשמת הפועל, הוא שוב נאלץ לרדת, ושוב לעלות, ושוב לרדת, וחוזר חלילה, מבלי שהוא יכול לנחש-מראש מתי מנהל העבודה יצהיר סוף סוף שהוא מרוצה, בעוד שהצהרה שכזו ניתנת - לפעמים רק אחרי עשרות ניסיונות כושלים של הפועל, וגם אז - לגמרי לא ברור לפועל למה בסופו של דבר החליט מנהל העבודה שהמטרה הושגה - כי לא ברור מראש מה הם הקריטריונים שלפיהם מחליט מנהל העבודה שהמטרה הושגה, כי המטרה הסופית עצמה - אינה מוגדרת מראש לפועל - אלא בצורה אמורפית ולגמרי לא מדוייקת. אין לי ספק כי אילו המטרה הסופית היתה מוגדרת מראש באופן מספיק מדוייק, אז היו נחסכים: המון טעויות, המון זמן, והמון יזע ודמעות. זו אפוא חויה מתסכלת ביותר, והכל - רק בגלל שהפועל לא מקבל מראש הגדרות מדוייקות. ובכן, ככה זה עובד - בעולם העבודה שאני מכיר מאז ילדותי.
אבל במדעים המדוייקים - זה לא יתכן, כי המתמטיקה מבוססת על הגדרה מדוייקת של המטרה. קח למשל, את בעיית השערת גולדבך: לכל המתמטיקאים ברור מהי הבעיה, כי היא הוגדרה באופן פורמלי ומדוייק. וזה לא שהצטיידות המתמטיקאי בהגדרות מדוייקות - מחסנת אותו מפני טעויות, כי ברור שהדרך אל המתמטיקה עוברת דרך טעויות - לעיתים אף רבות ומיגעות, אלא שאם המתמטיקאים טועים - אז זה כבר לא מתמטיקה - אלא זה רק הדרך אל המתמטיקה. וזה לא שאני שולל את ההסתמכות על האינטואיציה: אני מודע לכך שבלעדיה לא היה קנטור מצליח לבנות לתפארה את תורת הקבוצות שלו, ואז כל העולם המתמטי היה מפסיד את אחד הדברים הכי מופלאים שקרו למתמטיקה במאה התשע עשרה; אבל הרי ברור לכולם כי, אחרי עידן צרמלו פרנקל - זה כבר מסוכן להסתמך על תורת הקבוצות הנאיבית של קנטור, וכי יש צורך בהגדרות קשיחות. אז מתי בכל זאת חשובה ההבנה האינטואיבית? כאמור - בדרך אל המתמטיקה, וכן: לצרכים דידקטיים כמובן. אני לגמרי מודע אפוא לכך שבהכה את המומחה - תגובתך נועדה לצרכים דידקטיים, ולכן אני מבין היטב את הצורך שהירגשת לספק גם את האינטואיציה. אבל אני, כמי שיש לו הערצה גדולה וענקית אל הדיוק ואל הפורמליזם (לאור החוייה הנגדית שיש לי מעולם העבודה הפיזית הסיזיפית שלי, הממלאת את הרוב המכריע של חיי), רציתי לבחון עד תום - דווקא מההבט המדוייק הפורמלי - את היחס שבין ההגד שלי להגד שלך: האמנם להגד שלי יש עדיפות אוביקטיבית פורמלית על ההגד שלך? זה מה שסיקרן אותי. לכן "לא אהבתי" (בלשון המעטה) את הרעיון שלך להתבסס על מידת ה"אלגנטיות" של ההגד, או על מידת ה"אינטואיטיביות" שלו, וכל כיוצא בזה, על מנת להעדיף אותו על פני הגד אחר שלכאורה היה נחזה להיות יותר חזק מבחינה פורמלית. סמי20 - שיחה 17:59, 17 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
ראשית אומר שלא ניחשתי שאין לך השכלה פורמלית כלל במתמטיקה. לא חשבתי שאתה מתמטיקאי, אבל הנחתי שכמו רבים נדרשת גם אתה למתמטיקה במהלך לימודיך. זה מרשים שללא רקע פורמלי הגעת לרמת הידיעה שלך את הנושא. ויקיפדיה נכתבת בדיוק בשביל אנשים כמוך. בשביל שכל אדם שרוצה לדעת, יוכל לדעת, בלי הגבלות. אפשר לומר שהרקע שלי הפוך. אבא שלי מתמטיקאי ועשיתי תואר במתמטיקה בזמן התיכון (בדיוק סיימתי). הגישה שלי למתמטיקה אחרת. אני רואה במתמטיקה יותר אומנות מאשר מדע. בניגוד למדע שמוכתב לתאר את המציאות במתמטיקה אתה יכול להתעסק בכל דבר שמעניין אותך (כמו באומנות). אני (ורוב המתמטיקאים העיוניים לדעתי) שופט תוצאות מתמטיות לפי אסתטיקה. תוצאה היא בעלת עניין אם היא גורמת לי להגיד "וואו" אם היא מפתיעה אותי או נותנת לי תחושה שהיא מושלמת יותר מן המציאות עצמה. זה מזכיר לי את הציטוט הידוע המיוחס להילברט, שכשנאמר לו שתלמידו פרש והפך למשורר, הוא אמר "יופי, הוא בין כה לא היה יצירתי מספיק כדי להיות מתמטיקאי". הפורמליזם הוא רק כלי. דניאל תרמו ערך 18:39, 17 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
דווקא בקטע של מתמטיקה כאומנות, אני מזדהה איתך לגמרי. יש ויכוח ישן ביני לבין קרוב-משפחה שלי, צייר פסל ואומן, על מהות האומנות: הוא מגדיר יצירת אומנות (שבה מתבונן הצופה) - בתור דבר ש"מלמד" את הצופה (משהו על החיים), בעוד שאני מגדיר יצירת אומנות (שבה מתבונן הצופה) בתור משהו ש"מפתיע" את הצופה; לאור עמדתי הנ"ל, תמיד סברתי כי החלק החשוב ביותר בכל תגלית מתמטית - הוא מידת ההפתעה הקיימת באותה תגלית, וכי אם בבתי הספר היו מלמדים מתמטיקה דרך ההפתעות המתמטיות (במקום דרך נוסחאות מתמטיות משעממות) - אז אהבת התלמידים למתמטיקה היתה גדלה באופן ניכר ביותר. פעם כתבתי אפילו מאמר שכותרתו "הפתעות במתמטיקה".
גם טענתך ש"פורמליזם זה רק כלי" - מקובלת עלי לחלוטין, ובהקשר זה - של היחס בין פורמליזם לבין אומנות ההפתעה המתמטית - יש לי אפילו, תיזה אשר (טרם הושלמה ואשר) מנסה להגדיר - באופן פורמלי קשיח - מתי נוסחה מתמטית היא "מפתיעה" (לדעתי ההפתעה שישנה בנוסחה מתמטית נתונה, תלויה בשלושה פרמטרים: ההפתעה אמורה לגדול באופן מתכונתי - למידת הטריויאליות המיוחסת למערכת האכסיומות שמהן ניתן להוכיח את הנוסחה, וכן באופן מתכונתי - לאורכה של ההוכחה הקצרה ביותר האפשרית עבור הנוסחה - מתוך מערכת האכסיומות הנ"ל, ובאופן מתכונתי הפוך - לאורך הנוסחה עצמה; יוצא אפוא, שכל הפתעה של נוסחה נתונה - היא יחסית, כלומר היא תמיד תלויה: הן במערכת האכסיומות שמהן מוכיחים את הנוסחה, והן במערכת הסימנים שבהם הנוסחה מנוסחת).
כמובן, אין קשר בין כל זה לבין דבריי הקודמים על היתרון העצום שאני מוצא במדעים מדוייקים על פני המדעים האחרים, והיתרון הוא - כאמור - היכולת לדייק בעת ניסוח של טענות. כאמור, היתרון האדיר הזה - חשוב לי אישית, בראש ובראשונה בגלל החויה הנגדית שיש לי מעולם העבודה הפיזית שלי.
אתה כותב שבדיוק סיימת את התואר. האם זה אומר שאתה לפני גיוס? ואם כן, אז האם בכוונתך להשתמש בתואר הזה במהלך שירותך? סמי20 - שיחה 22:09, 19 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
אני לא מסכים עם המדד שתיארת למדידת ה"מפתיעות" של נוסחה, וחושב שלנסות לנסח מדד פורמלי כזה זה כמו לנסות לנסח מדד להערכת יצירת אומנות. אני גם לא רואה הבדל מהותי בין נוסחה למשפט. אני לפני גיוס. היתה לי האופציה להשתמש בתואר בשירות, אבל העדפתי להתגייס ליחידה מובחרת שאינה קשורה לתואר. תהיה לי אפשרות להתחרט במהלך השירות. דניאל תרמו ערך 21:56, 21 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
שים לב לארבע הטענות הבאות: א. אחת ועוד שתים זה שלוש. ב. שלושים ושבע ועוד עשרים וחמש זה ששים ושתים. ג. אחת ועוד אחת זה שלוש. ד. משפט מילס נכון.
מבין כל ארבע הטענות הנ"ל, הטענה היחידה המפתיעה (ביחס למערכת צרמלו פרנקל ולשפת צרמלו פרנקל) היא הטענה הרביעית. למה? כי לטענה הראשונה יש הוכחה קצרה מידי (מתוך מערכת צרמלו פרנקל). לטענה השניה - יש אמנם הוכחה ארוכה יחסית (מתוך מערכת צרמלו פרנקל), אבל גם הטענה עצמה - כשהיא מנוסחת בשפת צרמלו פרנקל - ארוכה מידיי. הטענה השלישית, לא תוכל להיחשב "מפתיעה" - כי אין לה הוכחה (כלומר כי היא לא משפט, בשונה מדבריך שאין להבדיל בין טענה לבין משפט). הטענה הרביעית - לפי הקריטריונים שלי - תוכל להיחשב "מפתיעה" ביחס למערכת צרמלו פרנקל ולשפת צרמלו פרנקל, כי אורכה של טענה זו (בשפת צרמלו פרנקל) קצר יחסית לאורך ההוכחה הקצרה ביותר האפשרית לטענה זו מתוך מערכת צרמלו פרנקל.
שיהיה לך בהצלחה רבה בגיוס. סמי20 - שיחה 10:56, 22 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
טוב, ברור שאתה יכול לבנות דוגמה שהתזה שלך תקפה לגביה. אבל אתה צריך להראות למה הטענה שלך תקפה לגבי כל מקרה. למשל ההוכחה של משפט קנטור קצרה מאוד ולמרות זאת הוא מפתיע מאוד. אני בטוח גם שאין קשר למערכת האקסיומות. תגובות רגשיות לטענות לא מושפעות מגישה האקסיומטית כלשהי. שים לב שאמרתי שאין הבדל מהותי בין נוסחה למשפט, לא אמרתי שאין הבדל מהותי בין טענה למשפט. דניאל תרמו ערך 14:05, 22 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
ב"טענה" התכוונתי לנוסחה (למשל כשאני מדבר על "הטענה ששלושים ושבע ועוד עשרים וחמש זה ששים ושתיים" אני מתכוון לנוסחה המביעה את הטענה הזו - למשל בשפת צרמלו פרנקל). כשאני מדבר על נוסחה מפתיעה, אני מתכוון - מניה וביה - לנוסחה אשר (בפרט גם) יש לה הוכחה, כי אם אין לה הוכחה, אז לא נוכל לדעת האם היא נכונה, וממילא לא נוכל להיות מופתעים ממנה, כי עוד לפני שנספיק להיות מופתעים ממנה - כבר נספיק להסתייג ממנה - בטיעון שאולי היא לא נכונה. לדוגמה: הנוסחה 1=0 אינה מפתיעה, כי היא לא נכונה (ובפרט - אין לה הוכחה).
משפט קנטור הוא דוגמה בעייתית. הבט: אם נתונה לנו מראש מערכת צרמלו פרנקל, ואנחנו מייחסים טריויאליוּת לאכסיומות של המערכת הזו, אז משפט קנטור כבר אינו מפתיע. מבחינה היסטורית, משפט קנטור היה כרוך ב"הפתעה" (או ליתר דיוק: בפסאודו-הפתעה), רק בתקופה שבה מערכת צרמלו פרנקל טרם הוגדרה; ואכן, קנטור "הוכיח" כזכור את המשפט שלו רק על סמך שיקולים אינטואיטיביים המאפיינים את תורת הקבוצות הנאיבית, מבלי שהיתה לו מראש - מערכת אכסיומות שמתוכה הוא היה יכול להוכיח את ה"משפט" שלו באופן פורמלי. כך קרה, שתורת הקבוצות הנאיבית, הניבה פסאודו-משפט - אשר הפסאודו-הוכחה שלו היתה בעייתית, כי היא לא היתה מבוססת על מערכת אכסיומות נתונה מראש - מה שלמעשה איפשר לתקוף את הפסאודו-משפט הזה בטענה שאולי הוא לא נכון. ה"הפתעה" שהיתה כרוכה בפסאודו-משפט הזה, היתה אפוא (לפי הקריטריונים שלי) פסאודו-הפתעה, כי כאמור לפני שמופתעים מנוסחה כלשהי - צריך קודם כל לברר שהיא באמת נכונה; אחרת, ניתן לטעון שגם הנוסחה 1=0 "מפתיעה".
סמי20 - שיחה 15:26, 22 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
משפט קנטור הוא דוגמה מצוינת. כל אחד יגיד לך שהוא מפתיע, זה ממש לא משנה האקסיומות (ואגב הוא מפתיע באותה מידה בדיוק מתוך ZF, שמניחה במפורש רק קיום קבוצה בת מנייה). אף אחד לא היה מעלה בדעתו לקשר את משפט מילס ל-ZF. דניאל תרמו ערך 15:30, 22 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
אילו משפט קנטור היה מפתיע ביחס אל מערכת צרמלו פרנקל (שכן - לטענתך - הקיום היחיד שאותו מניחה המערכת הזו "במפורש" - הוא רק הקיום של קבוצת המספרים הטבעיים), אז גם המשפט "ישנה קבוצת הקבוצות של מספרים טבעיים" - היה מפתיע לא פחות (ביחס למערכת צרמלו פרנקל).
אגב האם לדעתך הנוסחה 1=0 "מפתיעה"?
לגבי משפט מילס: הוא לא מפתיע, אם מערכת האכסיומות שלנו מכילה - כאכסיומה - את משפט מילס.
סמי20 - שיחה 15:48, 22 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
לא, זו הרי טענה שגויה. בכלל לא אמרתי פה כלום על טענות שגויות. חשבתי שאנחנו מדברים על משפטים. ZF מניחה קיום קבוצה אינסופית וקבוצת חזקה. ההוכחה של משפט קנטור מתוך שתי העובדות הללו היא אותה הוכחה של קנטור (גם ב-ZF) והיא מופלאה לא פחות. אין שום הבדל. דניאל תרמו ערך 15:51, 22 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
אבל קנטור לא היה יכול להוכיח את המשפט שלו אם לא נתונה לו מראש מערכת אכסיומות שמהן הוא יכול להוכיח את המשפט שלו. בלי מערכת אכסיומות נתונה מראש, אפשר לטעון שאולי מדובר בפסוק שקרי, כמו 1=0. סמי20 - שיחה 15:54, 22 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
גם היום אתה לא יודע ש-ZF עקבית. בכל מקרה, כאמור, קנטור מפתיע באותה מידה במסגרת ZF. זו אותה טענה עם אותה הוכחה. המעבר ל-ZF לא משנה כלום. ובכלל, כל זה לא ממש אכפת לרוב המתמטיקאים. רוב המתמטיקאים בכלל לא מכירים את האקסיומות של ZF. דניאל תרמו ערך 16:00, 22 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
דווקא בגלל שאנחנו לא יודעים האם ZF עקבית, אנחנו תמיד מקפידים לייחס את העקביות של פסוק A (למשל של השערת הרצף) אל העקביות של ZF, ולא אומרים סתם כך ש-A "עקבי" ותו לא. בדומה לכך, אנחנו לא אומרים שהשערת גולדבך החלשה - נכונה, אלא אנחנו תולים - את נכונותה של השערת גולדבך החלשה - בנכונותה של השערת רימן. אז זה גם מה שאני עושה עם ההפתעה - תולה אותה במערכת מסויימת של אכסיומות אשר להן אני מתייחס כטריויאליות; ואני מדגיש "טריויאליות", כי אם הן לא טריויאליות, אז אפשר להכליל בתוכן גם את משפט מילס למשל, ואז משפט מילס כבר לא יהיה מפתיע.
אם אין לנו את ZF, אלא אנחנו מתבססים על שיקולי אינטואיציה גרידא (כפי שנשקלו ע"י קנטור במסגרת תורת הקבוצות הנאיבית), אז המשפט שלו אינו שונה בהרבה מהנוסחה "יש רק דבר אחד": אף לא אחת משתי הנוסחות הללו אינה ניתנת להוכחה (וגם לא להפרכה), ולכן כל הפתעה שתימצא בכל אחת משתי הנוסחאות הנ"ל - לא תהיה אלא בגדר של פסאודו-הפתעה. מאידך, אם אנחנו כן מניחים מראש את ZF, אז משפט קנטור כבר לא מפתיע, ממש כשם שהמשפט "ישנה קבוצת הקבוצות של המספרים הטבעיים" אינו מפתיע - אם מניחים מראש את ZF, ממש כשם שמשפט מילס אינו מפתיע - אם מניחים מראש מערכת אכסיומות שכוללת את משפט מילס כאכסיומה. כל זה מעלה את העיקרון הבא: ההפתעה שבנוסחה - תלויה במערכת האכסיומות שמהן מוכיחים את הנוסחה. וזה שאתה חולק עלי בנקודה זו, זו עוד יותר מפתיע (ביחס למערכת צרמלו פרנקל - אם אני יכול להוכיח מתוך מערכת צרמלו פרנקל שאתה חולק עלי). סמי20 - שיחה 16:42, 22 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
אין דבר כזה "פסאודו-הפתעה". הפתעה זה רגש, שלא תלוי בכלל בפלפולים פורמליים שלאף אחד לא אכפת מהם. האם משפט קנטור הנאיבי מפתיע? כן. 1=0 לא מפתיע כי אנחנו יודעים שזה שגוי, אבל ההוכחה של משפט קנטור הנאיבי נראית לנו לנכונה (והיא אכן נכונה אגב) תחת הנחות הגיוניות. גם פרדוקס ראסל המראה שחלק מההנחות של קנטור (שלא קשורות במשפט קנטור) לא עקביות הוא מפתיע. לא ממש הבנתי מה לא מפתיע במשפט קנטור במסגרת ZF. מה ההבדל בין קנטור ב-ZF לקנטור בנאיבית? אותן הנחות ואותה הוכחה בדיוק. דניאל תרמו ערך 17:06, 22 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
אם מפרשים את המושג הפתעה במובנו הרגשי, אז אני מסכים שאין דבר כזה פסאודו-הפתעה. אבל אפשר לעשות פורמליזציה לרגש, ואז המושג "הפתעה" (במובנו הפורמלי המחודש) כבר לא יוכל לחול על משפטים שקריים למשל - אשר מהם יכולנו להיות מופתעים אילו היינו מפרשים את ההפתעה במובנה הרגשי. דוגמה לפורמליזציה שנעשתה למושג אינטואיטיבי בבסיסו, היא הפורמליזציה שעשה קושי למושג ה"רציפות" - כמושג שהובן עד אז באופן אינטואיטיבי בלבד.
לשאלתך על משפט קנטור הנאיבי: כשקנטור הוכיח את המשפט שלו, הוא לא התבסס על אכסיומת ההפרדה (או אכסיומת ההחלפה), כי הוא טרם הכיר אותה. הוא התבסס אינטואיטיבית על הנחת הקומפרהנסיה, שידועה לנו כיום כשגויה, ושגורסת כי ישנו אוסף הדברים שניחנו בתכונה נתונה.
פרדוקס ראסל, או ליתר דיוק: טענתו של ראסל, האומרת שיש תכונה חסרת אוסף הדברים שניחנו בה, היא טענה מפתיעה - רק ביחס למערכת האכסיומות הטריויאליות שמתוכן ניתן להוכיח את טענתו של ראסל; ואכן, אם אדם יגיד לך כי - מערכת האכסיומות הטריויאליות שלו - מכילה גם את האכסיומה האומרת שישנה התכונה "לא להיות שייך לעצמו", אז מבחינת אותו אדם - לא תהיה שום הפתעה בטענתו הנ"ל של ראסל.
אנא ענה לי על שאלה אחת פשוטה: לדעתך - הגורסת שהפתעת האדם אינה תלויה במערכת האכסיומות (הטריויאליות) הנתונה לו מראש, האם אדם אמור להיות מופתע ממשפט מילס - אם מערכת האכסיומות (הטריויאליות) שלו - כוללת גם את משפט מילס עצמו? מה שאני אומר אפוא - זה דבר פשוט: קודם תגדיר לי מראש מהי - מבחינתך - מערכת האכסיומות (הטריויאליות) שלך, ואז אגיד לך האם נוסחה פלונית היא מפתיעה - מבחינתך. לשון אחר: מה שאני אומר, זה שכל הפתעה היא יחסית - כלומר תלויית מערכת; או - אם אנסח את זה באופן יותר אינטואיטיבי - כל הפתעה היא יחסית לאדם: למשל, יש כאלו שיופתעו מאד אם הם יווכחו שצודקים האתאיסטים, ויש כאלו שיופתעו מאד אם הם יווכחו כי - גם אחרי שהאדם נהרג פיזית - אז הוא עדין ממשיך להרגיש את ה"אני" שלו (בלי גוף); וכל כיוצא בזה. בסופו של דבר, הכל תלוי בשאלה מהי נקודת המוצא שלך, ומהי מערכת הדיעות הקדומות שלך, ורק לפיהן ניתן לקבוע מראש עד כמה תהיה מופתע מהדברים שמהם תיווכח מאוחר יותר. כל זה היה כאמור הסבר אינטואיטיבי לטענה שלי בדבר היחסיות של מושג ההפתעה, אבל אני ניסיתי לתת לזה גם פורמליזציה (ובהקשר לזה אני שוב מחזיר אותך לפיסקה הראשונה שבתגובתי הנוכחית).
סמי20 - שיחה 18:02, 22 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
אם אתה מנסה להגיד משהו פורמלי שנקרא "הפתעה" אין לי בעיה עם זה. רק כדאי שתבהיר שהקשר בינו לבין הרגש "הפתעה" קלוש כדי למנוע בלבול. ברור שמידת ההפתעה מושפעת גם מההנחות המוקדמות. אבל התלות אינה חזקה ואינה לובשת את הצורה שאתה מציג. כל ההנחות ששימשו את קנטור לשם הוכחת משפט קנטור תקפות גם ב-ZF. איני מעוניין להמשיך בדיון, לא אגיב עוד. דניאל תרמו ערך 18:34, 22 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
מה ששימש את קנטור זה הנחת הקומפרהנסיה, והיא אינה תקפה ב-ZF. לטעמי, משפט קנטור אינו מפתיע אם מניחים מראש את ZF.
להגיד שקלוש הקשר - בין מושג ההפתעה הפורמלי שלי - לבין מושג ההפתעה הרגשית, זה כמו להגיד שקלוש הקשר - בין מושג הרציפות שהוגדר ע"י קושי - לבין מושג הרציפות האינטואיטיבי כפי שנתפס עד דורו של קושי.
רצונו של אדם הוא כבודו, ולכן אין לי ענין שתשבור את המילה שלך. עם זאת, אני די מצטער על כך שההבטחה שלך שלא להגיב עוד - ניתנה לפני שהיספקת לענות על שאלתי על משפט מילס.
סמי20 - שיחה 19:02, 22 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

כמה שאלות בענייני מים[עריכת קוד מקור]

היתה לנו בזמנו, שיחה מאוד מעניינת בנוגע למיומנויות מים, היבטים אנרגטיים שלהם וקושי יחסי של סגנונות. אשמח אם אוכל לשאול שתיים: א. ראיתי בספרון הדרכה אמריקאי שביצוע נכון של סגנון חזה דורש פעולה בו-זמנית של גריפה באמצעות הידיים ושל תנועת ההדיפה לאחור ברגליים. האם זה אפשרי לדעתך ? ואם כן, האם ההנחייה היא הנחייה מקובלת, מקצועית ? ב. לגבי עמידה אנכית במים, תוך השארת הראש בגובה קבוע פחות או יותר: יש תנועות ידיים ויש תנועות רגליים. מהן התנועות הנכונות בשני המקרים ? חשובה לי במיוחד הטמעת טכניקות עיקריות עם הרגליים, שכן הדבר משאיר את הידיים חופשיות לפעולות נחוצות אחרות (לדוגמא: שחיה אמנותית, כדורמים, גלישות רטובות אל גב או בריכה טבעית). הטכניקה המקובלת ביותר, לפי הבנתי, היא תנועת מטרף-ביצים, ויש גם את תנועת מספריים, המתאימה לצוללים או לשחיית צד. ליתר דיוק, מהו רצף התנועות הנכון, הן ידיים והן רגליים, בטכניקות אלה, או ככל שתמצא לנכון. בברכה, בנצי - שיחה 15:38, 17 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

א. הסיפור קצת יותר מורכב מזה. תנועת הידיים מתחילה קודם וכשהגריפה עם הידיים מסתיימת אז מבתצעת תנועת הרגליים בו בעת שהידיים (שסיימו את הגריפה בקרבת החזה) מושטות קדימה כדי להכין עוד גריפה. היתרון של הטכניקה הזו הוא שתנועת הרגליים מסתיימת בדיוק כשהידיים מושטות בחץ קדימה, המצב ההידרודינמי ביותר שבגדר האפשר. שחיינים מנצלים את הדחף של תנועת הרגליים יחד עם המצב ההידרודינמי כדי לגלוש כמה שיותר בלי לבצע שום תנועה. שחייני חזה מקצועיים מסוגלים לשחות כך מאות מטרים כשכל מחזור תנועה (תנועת ידיים ורגליים) מקדם אותם כ-4 מטרים. זה מודגם יפה בסרטון הזה בו רואים את קוסוקה קיטאג'ימה, שידוע במיוחד ביעילות הגלישה שלו.
ב. מה שאתה קורא לו מטרף ביצים אכן יעיל במיוחד. לכל רגל יש זמן מנוחה יחסית ארוך בזמן שהרגל השנייה מבצעת את התנועה הסיבובית הארוכה. גם תנועה איטית מאוד תספיק כדי לשמור על הגוף מעל המים ולשחרר את הידיים. עם קצת מיומנות אפשר גם לשמור על יציבות (כנחוץ לשחקני כדור מים ושחייניות צורניות). אדם מיומן יכול להחזיק את עצמו במצב כזה שעה לפחות. אם נעזרים בידיים התנועה האופטימלית דומה. מניעים את הידיים באיטיות בתנועות רחבות מהחזה החוצה במקביל לקו המים, כששומרים על זווית קטנה בין כף היד לפני המים לשם יצירת דחף. אפשר להפעיל את הידיים לסירוגין. דבר נוסף שנחוץ לשחקני כדור מים ושחייניות צורניות הוא הוצאת הגוף מהמים כמה שיותר גבוה (למשל כשחיין כדור מים זורק לשער). אני לא יודע מה בדיוק הם עושים שם בפועל, אבל כשחיין אין לי ספק שהתנועה האופטימלית במקרה כזה היא תנועת דולפין עם הרגליים (שתי הרגליים צמודות ונעות יחדיו כמו זנב של דולפין) בתדירות גבוהה. שחיינים מיומנים מסוגלים להוציא כך את כל פלג גופם העליון מחוץ למים, עד קו המתניים, ואף להחזיק מצב זה לכמה שניות. זו כמובן תנועה בזבזנית מאוד באנרגיה ודרושה מיומנות רבה כדי לבצעה נכון. דניאל תרמו ערך 19:24, 17 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

אב קדמון משותף[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:אב קדמון משותף (בשביל להעביר שיחה פשוט עושים קופי פייסט)

ברנרד בולצאנו[עריכת קוד מקור]

ראשית, אברך אותך על עבודתך הברוכה הויקיפדיה. העברת את שם הערך על דעת עצמך ללא דיון. שנית, מכיוון שאביו הוא מצפון איטליה שם המשפחה נגזר מן העיר בולצנו. שלישית, אני הפכתי ערך מאדום לכחול, כך שמן הסתם לא כל המקורות מאייתים כך בדקתי בגוגל ויש עשרות תוצאות ללא 'א'. צורת ההתנהגות הדורסנית הזו לא הולמת ואבקש ממך לחדול ממנה.A_Holy_Bartender - שיחה 22:17, 21 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

העברתי אחרי שראיתי שאתה עצמך כתבת בערך בולצאנו. בעברית המתמטיקאי מוכר באופן בלעדי כבולצאנו. בגוגל יש 29 תוצאות בלבד ל"בולצנו ויירשטראס" לעומת 1500 ל"בולצאנו ויירשטראס". אני רואה שני פתרונות אפשריים: לדבוק במקובל בספרות העברית, שזה "בולצאנו", או לדבוק בכתיב "בולצנו" שתואם יותר את הנחיות האקדמיה. בכל מקרה כדי להוסיף הערה לשונית בערך בנוגע לעניין. דניאל תרמו ערך 22:36, 21 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
אפשרות נוספת, ובעלת היגיון, זה להוסיף א' לשם העיר בערך עליה. emanשיחה 13:04, 1 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

תאוריית המטאוריט[עריכת קוד מקור]

היי דניאל. הסרת משני ערכים – הכחדת קרטיקון-שלישון (עריכה זו) ומכתש צ'יקשולוב (עריכה זו) – התנגדויות לתאוריית המטאוריט המופיעות במאמר של יהודה בלו. הסרה זו אינה ברורה לי, במיוחד לאור תקצירי העריכה מהם משתמע פקפוק במידע המדעי שאסף בלו. המאמר שלו נשען על רשימה מכובדת של מאמרים מדעיים שפורסמו במגזינים מהשורה הראשונה (את חלקם קראתי לפני שהחלטתי להישען על הסיכום שלו) ומציג מחקרים ענייניים. איני מבינה את העדפת הערך בוויקיאינגליש על פניהם. זו ליגה אחרת לגמרי. מדובר במחלוקת מדעית לגיטימית ואותנטית שהוצגה באופן ברור בשני הערכים – ואינה משתקפת בהם לאחר הסרתה. העריכות שלך מעדיפות באופן חד-צדדי את תאוריית המטאוריט, ובאין נימוק משכנע יותר מ"סומך יותר על ויקי האנגלית מאשר על בלו", כפי שכתבת באחד מתקצירי העריכה – אני מתכוונת לבטל אותן. דקיהמטבחוןהסלוןבקרוב אצלכם 11:10, 22 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

היי דקי. לבלו יש רקורד בעייתי עם אמינות. לא פעם ולא פעמיים הוא הולך נגד המיינסטרים המדעי ויצא לו כבר לפרסם שטויות מוחלטות. הוא מומחה מטעם עצמו בהמון תחומים שהוא לא מכיר באמת. עליך לעומת זאת אני סומך, ואם קראת את המאמרים אין לי בעיה שתשחזרי אותי. רק שימי לב שבערך המומלץ על המכתש בוויקי האנגלית מפנים למקורות המעידים שהקונצנזוס המדעי עדין אומר שההכחדה היא עקב האירוע שיצר את המכתש. הטקסט שהיה לפני עריכתי אמר להיפך, והציג תמונה חד משמעית שוללת. לא היה לי את הידע כדי להשלים את התמונה ולהציגה במלואה, ולכן העדפתי למחוק תחת ההנחה שעדיף לא לומר כלום מאשר להטעות את הקורא. יש מקום לדברי ביקורת, אבל לא כאמת מוחלטת. בברכה, דניאל תרמו ערך 14:18, 22 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
דניאל, אני מקבלת גם את התנגדותך לאיש וגם את גישתך שיש להציג תמונה מלאה, ומקווה שתקבל את התנגדותי להישענות על ויקי באנגלית. ובדקתי, למחקר רב-המשתתפים שהם מדברים עליו ענה כמה שבועות אחר-כך, באותו כתב-עת, מאמר אחר המבקר את ה"קונצנזוס המדעי" וחושף את חולשות התאוריה, נקודה-נקודה. מאמר התשובה גם טוען שכדי "ליישר קו", התעלמו החוקרים ההם מעדויות חשובות. משכך, הטקסט שהושב אינו מציג פרשנות של אדם אחד או "תמונה חד משמעית שוללת" אלא נתונים המעלים סימני שאלה, מחלוקת או גישות חלופיות (דוגמת אלה המוצגות כבר בהכחדת קרטיקון-שלישון) – וככאלה ראוי שיוצגו בערכים. גישה זו אולי אינה באה לידי ביטוי מלא במכתש צ'יקשולוב, ואני מתכוונת לשוב אל הערך, אולי בעצם לשניהם, לאחר שאקרא את שני המאמרים לעומק. יום נעים, דקיהמטבחוןהסלוןבקרוב אצלכם 15:07, 22 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]
מצוין. תמונה מלאה של הראיות לעומת הקושיות צריכה להינתן. תבורכי. דניאל תרמו ערך 15:19, 22 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

ביקורת עמיתים[עריכת קוד מקור]

זהו, קראתי את המאמר ואת הביקורות עליו, ושילבתי את המידע כאן וכאן כמיטב הבנתי. לצערי, תוכן המאמרים ברשת אינו גלוי לכל קורא, וזמין רק למנויים או בספריות. אם תרצה לאמת את המידע שהוספתי לערכים, אני מאמינה שנוכל למצוא דרך. שוב, תודה, דקיהמטבחוןהסלוןבקרוב אצלכם 12:12, 23 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

אני סומך עליך שסיכמת את הנושא נאמנה. דניאל תרמו ערך 14:25, 23 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

יוסף טלקי[עריכת קוד מקור]

ראית? ‏ישרוןשיחה 20:08, 26 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

קטגוריה:פרדוקס לכאורה[עריכת קוד מקור]

היי, נתקלתי היום במקרה בקטגוריה הנ"ל ותהיתי מהו פרדוקס לכאורה? אבנר - שיחה 19:51, 15 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]

בהנחה שאין סתירות במציאות השאלה היא מה אינו פרדוקס לכאורה. אני לא זוכר את מניעי לפני חמש שנים אבל אני מניח שרציתי להפריד בין אתגרי מחשבה אמיתיים לבין דברים שסתם זכו לשם הציורי פרדוקס למרות שאין בהם סתירה לוגית לכאורה. כיום אני סבור שאין זו קטגוריה מוצלחת. דניאל תרמו ערך 04:42, 16 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]
חקרתי קצת את העניין. המושג נוסח לראשון על ידי וילארד ואן אורמאן קוויין במאמר על פרדוקס התליין. בתור קטגוריה זה אכן בעייתי. אציב תבנית חשיבות. שנה טובה. אבנר - שיחה 14:52, 16 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]

תחל שנה וויקיפדיה (וברכותיה)[עריכת קוד מקור]

Tapuach bedvash.jpg שנה טובה
חלפה שנה ושום דבר לא השתנה? Face-smile.svg שנה טובה ומוצלחת Face-smile.svg כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 02:56, 16 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]

שנה טובה ומתוקה![עריכת קוד מקור]

כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה יענקי 14שיחהיחסינו עם האנונימים

שנה מתוקה דניאל, שנת הצלחה והמשך עבודה פורייה. Face-smile.svg יענקי 14 שיחה יחסינו עם האנונימים כ"ט באלול ה'תשע"ב 03:16, 16 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]

דפי אינטרנט חסומים[עריכת קוד מקור]

שלום דניאל, אני מנסה להוסיף קישור חיצוני לכתבה - דף אינטרנט, שמפורסמת באתר www.thepulse.co.il הויקי. חוסם את הכתבות מהאתר הזה. האם אתה יכול בבקשה לשחרר את החסימה? לעזרתך אודה ותודה מראש! Lim178 - שיחה 20:47, 21 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]

היי לים. אני בחופשה כרגע ולא ממש יודע איך לעשות את זה בכל מקרה. אני מציע שתבקש בוק:במ. מצטער שלא יכולתי לעזור יותר. בברכה, דניאל תרמו ערך 12:35, 22 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]

שיחה:בוסניה והרצגובינה[עריכת קוד מקור]

מדוע שחזרת? Virant - שיחה 15:38, 24 בספטמבר 2012 (IST)[תגובה]

לחצתי בטעות בסמארטפון בלי לשים לב. סליחה. דניאל תרמו ערך 16:05, 24 בספטמבר 2012 (IST)[תגובה]
אוקיי. Virant - שיחה 16:10, 24 בספטמבר 2012 (IST)[תגובה]

גמר חתימה טובה![עריכת קוד מקור]

Shofar-Sabbath-Horn-Yemenite-Jew cropped.jpg כתיבה וחתימה טובה
וּכְרוּחַ נושָׁבֶת וּכְאָבָק פּורֵחַ וְכַחֲלום יָעוּף ♦♦♦ גמר חתימה טובה לך ולבני משפחתך ♦♦♦ KIKAR HASHABATשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר

האם "הומומורפיזם" הוא אב מתאים ליתום "הצפנה הומומורפית"?[עריכת קוד מקור]

שלום דניאל, וואו איזו תגובה מהירה...אכן גם לי היו ספקות בעניין ועוד שאני מבינה קטנה מאוד בשני הנושאים, אבל חשבתי שמה שטוב לויקיפדיה האנגלית....אמנם שם יש רשימה ארוכה של "ראה גם" וה"הצפנה הומומורפית" לא נראה כנגזרת מרכזית כל כך (חשבתי להוסיף בהמשך גם אחרים ברשימה העברית). שרעטל - שיחה 22:17, 2 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

הומומורפיזם הוא אחד האובייקטים בחשובים והנפוצים ביותר במתמטיקה. הוא מופיע בכל פינה ופינה שלה. הצפנה הומומורפית זה רק היבט צר וקטן של הומומרפיזם. בערך כמו שלא נשים קישור מביולוגיה לערך תנין. אם כבר זה נושא שיש לאזכר בערך קריפטוגרפיה, אבל לא כ"ראו גם". אני אטפל בזה כשאטפל בערך על הצפנה הומומורפית אותו כנראה אכתוב מחדש. בברכה, דניאל תרמו ערך 22:26, 2 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
תודה, בינתיים חיטטתי קצת בזהותך הויקיפדית, מרשים מאוד מאוד....ואם ייכתב ערך הגון על הצפנה הומומורפית, בודאי מצויין, לילה טוב ומועדים לשימחה שרעטל - שיחה 00:06, 3 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
בשמחה. חג שמח, דניאל תרמו ערך

חגים וזמנים לששון[עריכת קוד מקור]

Happy kid smile.jpg והיית אך שמח!
Face-smile.svg ושמחת בחגך והיית אך שמח Face-smile.svgכיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר

הצפנה הומומורפית[עריכת קוד מקור]

בהצלחה. מעוניינת להצטרף. מועדים לשמחה, יעל 12:36, 4 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

תודה! באיזה מובן להצטרף? דניאל תרמו ערך 12:38, 4 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
נכון לעכשיו: אני מעדיפה שישתפר המשפט הראשון (לשונית); ואחר כך להוסיף קישורים חיצוניים שירחיבו את היריעה. יעל 12:42, 4 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
אכן התקשתי בניסוח הפתיח (בשפה מתמטית זה קל להפליא: הצפנה הומורפית היא הצפנה שבה יש הומומורפיזם בין המבנה האלגברי של הטקסט למבנה האלגברי של הצופן, אבל אז ההגדרה אינה נגישה לכל). אשמח אם תציעי אלטרנטיבה, וגם אני אנסה את כוחי מחדש בהגדרה אחרי שיהיה קצת יותר בשר לערך. אשמח גם אם תכתבי הערות בדף שיחת הערך (בעיקר כשהיה בו קצת יותר תוכן). דניאל תרמו ערך 12:49, 4 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
אני חושבת שההגדרה בסוגריים שקראת לה "שפה מתמטית" היא מצוינת ואחר כך ניתן לתת אפליקציות שלה, מה שיעזור להנגשה. לשונית: האם צריך להיות "לאחר *שבוצעה* עליו" או "לאחר *שבוצע* עליו"? וקבלתי את עצתך באשר לדף השיחה שלו כאשר יתפתח. יעל 12:55, 4 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

ג'ון הורטון קונוויי[עריכת קוד מקור]

1. מדוע הורדת את סעיף "תרומות עיקריות" בתבנית? 2. קונווי/קונוויי צריכים לשמש לדעתך כהפניה לערך על האיש (שיפנה לפירושונים), או ישירות לדף פירושונים? Mysterion - שיחה 18:57, 6 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

  1. כי הזכרת שם שעשועים קטנים שרחוקים מלהיות התרומות העיקריות של קונוויי. הישגיו העיקריים הם בתורת החבורות הסופיות (ולא האינסופיות) ותחומים קרובים.
  2. פירושונים, זה שם מאוד נפוץ.
אני מבין את כוונתך הטובה בכתיבת הערך, אולם מה הטעם בכתיבה על מדען בלי לציין את הישגיו העיקריים?
ועוד הערונת: ordinals זה מספר סודר, לא סדרה. דניאל תרמו ערך 19:08, 6 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
לא כתבתי זאת כיוון שאיני בקיא מספיק, ולא מתיימר לשלוט בנושאים בהם הוא עוסק. וגם פשוט כי זה עוד השקעה של זמן. Mysterion - שיחה 20:07, 6 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

Toxicity (שיר)[עריכת קוד מקור]

תודה רבה...חיפשתי מישהו שיעשה זאת ולא ידעתי ממי לבקש ישראל121 - שיחה 19:53, 6 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

בבקשה. יכולת לעשות זאת לבד, דרך לשונית "העברה" המתחבאת בחץ שליד תיבת החיפוש. דניאל תרמו ערך 20:01, 6 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

חג שמח![עריכת קוד מקור]

Shalom Koboshvili. Feast of Sukkot prayers. gouache on paper. 30.5×41 cm. 1938.jpg חג שמח
הושיעה למעננו! Face-smile.svg חג שמח ושנה טובה!כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר

האם מצאת רשימה של 100 מילים לצורך עבודה עם לקויות שפה[עריכת קוד מקור]

איני יודע במה מדובר. אתה כנראה מתבלבל ביני לבין מישהו אחר. דניאל תרמו ערך 13:47, 9 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

העריכה בדף "אלוהים לא משחק בקוביות"[עריכת קוד מקור]

העריכה שעשיתי מבוססת על הידע האישי שלי בנושא, שנובע מכמה מקורות מבוססים ואמינים. אין סיבה לדאוג בנוגע לאמינותו של המידע, אם זה מה שמדאיג אותך.עידן ק' - שיחה 20:15, 10 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

ברור שיש אפשרות לקיומה של תאוריית משתנים חבויים. גם לא כתוב אחרת בערך. השאלה אם יש חידוש כלשהו בתורת המיתרים למה שנאמר בערך, למשל שמשפט בל שגוי. דניאל תרמו ערך 20:28, 10 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

שבת שלום[עריכת קוד מקור]

Indiana-rural-road.jpg להתחיל מבראשית
שבת בראשית Face-smile.svg דרך צלחה ושנה טובהכיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר

על היחס ההגון והדאגה לאנונימיות ולויקיפדיות חדשות[עריכת קוד מקור]

נשיקה. • ♀♂קלאושיחה • 17:25, 13 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

הסמקה דניאל תרמו ערך 17:33, 13 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

קצת מכללי ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

  1. לא משחזרים בשיחזור מהיר עריכה שאינה השחתה
  2. אסור לשחזר עריכה כאשר אתה צד בדיון - מלחמת עריכה.

כדאי לרענן / להפנים • חיים 7 • (שיחה) • ל' בתשרי ה'תשע"ג • 22:42, 16 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

השתלשלות הדברים כדלקמן: משתמש אלמוני ביצע השחתה בערך, ולאחר זמן מה (כשבועיים) משתמש:לא-יודע שחזר. אתה החזרת את ההשחתה, ומשתמש:שושושושון שיחזר. אתה החזרת את ההשחתה שוב, והפעם עם תקציר עריכה שקרי ("50:50 בדף שיחה" כשלמעשה מדובר ב-4 מול 2). במקום לחסום אותך, דניאל הסתפק בשחזור. במקום להודות לו על כך, אתה בא להציק בדף שיחתו. אנא הפסק עם ההצקות, השקרים, מלחמות העריכה, וההתנהגות הלא ראויה שלך. קיפודנחש 23:29, 16 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
  1. עריכתך לא היתה במקום. אבל אכן עדיף אילו הייתי משתמש בתקציר.
  2. כנ"ל לגביך. ואין כזה כלל. דניאל תרמו ערך 00:17, 17 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

מה קרה שם?[עריכת קוד מקור]

לא לגמרי הבנתי. האם אפשר לראות בדבריך שם הבהרת חשיבות (או "תמיכה בהבהרת החשיבות של הגמל")? האם המשמעות היא שהמחיקה הייתה שגויה? אם השבת "כן" (לפחות) לאחת משתי השאלות, לדעתי הדבר הנכון יהיה לשחזר, לרענן את תבנית החשיבות, ולתת לקהילה הזדמנות נוספת לדון בשאלת החשיבות. אם תעדיף לא להתערב בתור "אחד הצדדים", אשמח לבקש זאת בוק:במ בעצמי, אבל לפני כן אודה אם תוכל להבהיר את עמדתך. כבוד - קיפודנחש 15:46, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

כן לדעתי היתה הבהרת חשיבות. עדיף שתבקש בבקשות ממפעילים. דניאל תרמו ערך 18:00, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
בעצם לצערי, ויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/:דוטה. דניאל תרמו ערך 18:23, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
הבנתי. מה שראיתי זה שמוטי מחק במחיקה מהירה (בניגוד לכללים) - מה שלא ראיתי זה שהערך שוחזר, ואז נמחק בהצבעה. הערך קיים ב-33 ויקיפדיות, והוא מומלץ או "טוב" ב-5 מהן. רק שאגסי לא ישמע על זה... :) קיפודנחש 23:14, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

מיזם ארגנטינה[עריכת קוד מקור]

שלום דניאל, יש מיזם חדש ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ארגנטינה, המיזם הוקם כדי לפתוח את פורטל ארגנטינה וגם כדי לשפר את התחום של ארגנטינה בויקיפדיה העברית. תרצה להצטרף?. --הפועל אימפריה - שיחה 23:02, 19 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

ארגנטינה מדהימה, אבל לצערי זמן הוויקי שלי יצטמצם בקרוב ואני מנסה לסיים ערכים בתחומים אחרים עד שזה יקרה. דניאל תרמו ערך 00:54, 20 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

לויד שפלי[עריכת קוד מקור]

הערך הוא ערך מלא. בעוד שאפשר להוסיף לו מידע, הוא מספר את סיפור חייו של שפלי ומתאר בתמציתיות את תרומתו למדע. בהשוואה למאמר בויקיפדיה האנגלית גודל המאמר פחות או יותר זהה מלבד רשימת הפרסומים שלו - אותה אתה מוזמן לתרגם. לפיכך אני לא מבין למה ביטלת את החלטתי להורידו ממעמד קצרמר - האם יש לך מידע נוסף עליו? נראה לי שראוי לדבר עם ויקיפד אחר לפני שמבטלים את גרסתו. --ארז נמרוד כהן - שיחה - מיזם תרגום ה- 70 10:42, 20 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

גם הערך האנגלי קצרמר. אין פירוט ממצה של עבודתו (מדובר במתמטיקאי פעיל מאוד) והתאור של חייו מינימלי ואורכו שתי שורות. דניאל תרמו ערך 12:27, 20 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

לידיעתך[עריכת קוד מקור]

תמשיך עם מסע ההשמצות - אפתח דיון בבירורים. עברת כל גבול סביר. יעל 14:06, 23 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

זכותך. תזכרי רק שכשדוחפים דלת דו-כיוונית היא עשויה לחזור כמו בומרנג. דניאל תרמו ערך 14:12, 23 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
רשימת הההכפשות ווהשמצות שיצאה מהמקלדת שלך ללא תקדים רשומה אצלי. יום נעים, יעל 14:16, 23 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
יום טוב גם לך. דניאל תרמו ערך 14:27, 23 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

מחפשים בנרות[עריכת קוד מקור]

הבעיה עדיין קיימת, נסה להשאיר רק מילה אחת, וניקוי קוקיס וpurge • חיים 7 • (שיחה) • י' בחשוון ה'תשע"ג • 03:19, 26 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

לא נראה לי זה יעזור. אם זה לא יסתדר עד מחר (כפי שלעתים קורה) אני אפנה לאמיר. דניאל תרמו ערך 03:21, 26 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
במחילה, מה הבעיה? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:26, 26 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
הקש מחרוזת כלשהי בשורת החיפוש, בלי ללחוץ אנטר. תראה שבשורה האחרונה שבה אמור להופיע תאור של אופציית החיפוש מופיע "vector-simplesearch-containing". דניאל תרמו ערך 23:31, 26 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
טוב שאתה אומר - כל זמן שדיברתם בחידות לא התייחסתי. אם תבטל אצלך את הגאדג'ט "Dwim בחיפוש" הבעיה תסתדר, כך שבהסתברות גבוהה יש קשר בין הגאדג'ט ובין הבעיה (אם לנסח בעדינות). תקוותי להעיף מבט בגאדג'ט הזה, ועם קצת מזל אצליח לתקן. לעתיד, כדאי לקרוא את אחד הטקסטים שצצים במופעים של how to report a bug effectively במנוע החיפוש גוגל. קיפודנחש 23:45, 26 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
תכננתי לדווח על זה באופן מסודר יותר. זו סתם שיחה לא פורמלית ביני לבין חיים. דניאל תרמו ערך 23:52, 26 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
אנא בדוק אם הבעיה סודרה (אחרי מספיק רענונים, כמובן). אם תרצה לשנות את הניסוח, נסה במדיה ויקי:Searchsuggest-containing. קיפודנחש 23:57, 26 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
עובד. תודה! דניאל תרמו ערך 23:58, 26 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
שמחתי לעזור. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 00:00, 27 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
תבוא כל יום. קיפודנחש 00:03, 27 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
קיפוד, אתה מסתלבט עלי עכשיו, אבל מה שעשיתי הוא בדיוק מה שעושה מנהל טוב Face-smile.svg. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 00:33, 27 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
מי מסתלבט? התכוונתי לכל מילה. קיפודנחש 00:36, 27 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
זה מה שמנהל היה אומר . הידרו - שיחה 00:38, 27 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
קפה מישהו? דניאל תרמו ערך 00:42, 27 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
תודה. שניים סוכר, קצת חלב (אלא אם כן יש לך Half and half). קיפודנחש 00:45, 27 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
אין סוכר. שמת סוכרזית. דניאל תרמו ערך 00:59, 27 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

מיזם באר שבע[עריכת קוד מקור]

מיזם חדש שיזמתי. אני מזמין אותך לבקר בדף המיזם ולהרשם. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 01:58, 28 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

ראיתי וזה משמח אותי מאוד. אני לא חושב שייצא לי לתרום בזמן הקרוב. דניאל תרמו ערך 23:16, 28 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
לפחות שימחתי נפש אחת בישראל :) אגב זה תקציר העריכה הכי מקורי שקראתי בוויקיפדיה. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 23:56, 28 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
:) דניאל תרמו ערך 23:59, 28 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
יאללה, אחרי שיצאת מארגז החול בתקציר העריכה שים את התבנית {{משתמש מגדל חתול}}. הידרו - שיחה 00:01, 29 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
לא אחזור על הטעות של המצרים הקדמונים. אני מסרב לשתף פעולה עם התוכנית של החתולים להשתלט על האינטרנט. דניאל תרמו ערך 00:15, 29 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

בירוקרט נולד 2[עריכת קוד מקור]

שלום דניאל. בפעם הקודמת כתבת תשובה זו. האם הפעם תסכים להציג את מועמדותך? תומר - שיחה 17:27, 1 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

אני נאלץ לסרב שוב. בעוד חודשיים אתחיל מסגרת צבאית שלא תאפשר לי לערוך כמעט. דניאל תרמו ערך 18:53, 1 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
שא הצלחך בשרתך את המולדת, TZivyAשיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"ג 01:01, 2 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
אני מאחל לך שירות מועיל ומהנה ומקווה שעדיין יהיה לך קצת זמן בשבילנו. Dvh - שיחה 22:42, 2 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

העסוק או החרוץ?[עריכת קוד מקור]

היי דניאל. ראיתי את העריכה הזאת, החזרתי כרגע לגרסה היציבה, אך מחיפוש שעשיתי מצאתי שיש את "הבונה העסוק ו"הבונה החרוץ". האם לא כדאי לפחות להוסיף הפניה? אני לא מבינה בתחום ואודה לעזרתך לגבי שם הערך העדיף. בברכה .. ובהצלחה בשירות Face-smile.svg Itzuvit - שיחה ה-סדנה 14:45, 3 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

אני לא מכיר את המינוח המקובל בעברית, אבל מגוגל נראה שיש מי שהשתמשו בשם הזה. יצרתי הפניה. דניאל תרמו ערך 22:54, 3 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
תודה רבה. Itzuvit - שיחה ה-סדנה 23:14, 3 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

תוכל לטפל בעריכות של משתמש:מאור ש.?[עריכת קוד מקור]

אני לא מגיע מתחום המתמטיקה, ולא בטוח איזה ערכים בתחום ההסתברות ותורת המשחקים קשורים באופן ישיר למשחקי מזל. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 00:18, 5 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

אני עוקב. דניאל תרמו ערך 00:20, 5 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
אין אפשרות להוסיף לקטגוריה ערכים בעריכה אחת ? לכן כל העריכות.

מאור ש. - שיחה 00:28, 5 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

שיחה:ארגון הקטלבלס בישראל[עריכת קוד מקור]

שלום דניאל,
ראה שם, נראה לי מתחת לחשיבות המקובלת אבל עדיין שווה ערך. מה אתה אומר? ‏ישרוןשיחה 17:55, 13 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

קטלבלס אני מכיר אבל בחיים לא שמעתי על המשנה הסדורה שמאחוריו. אין לי מושג לגבי החשיבות. דניאל תרמו ערך 22:20, 13 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

שלמותו של תחשיב הכמתים (מסדר ראשון)[עריכת קוד מקור]

שים לב, שהמובן של "שלמוּת" אשר נדון בפיסקה האחרונה של הערך הוכחה, הוא המובן שאליו מתיחס משפט אי השלמות של גדל, כך שלא ברור לי למה מחקת את תחשיב הכמתים (מסדר ראשון).

בנוסף לכך, שים לב שתחשיב הכמתים מסדר ראשון הנו שלם גם במובן שאליו מתייחס משפט השלמות של גדל, מה שעוד יותר מעורר את התמיהה מדוע מחקת את תחשיב הכמתים.

לאור כל זה, הייתי אומר כך: תחשיב הפסוקים הוא מקרה פרטי של תחשיב הכמתים (מסדר ראשון), כך שהטענה על תחשיב הכמתים (מסדר ראשון) היא טענה חזקה יותר, ולכן לדעתי איזכורה עדיף שם על פני איזכור הטענה החלשה יותר שאודות תחשיב הפסוקים. סמי20 - שיחה 23:24, 22 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

תחשיב יחסים מסדר ראשון אכן שלם במובן של משפט השלמות אבל לא במובן של משפט האי-שלמות, שם מדובר בשלמות של תורה ולא כל תורה מסדר ראשון היא שלמה. זאת בניגוד לתורות של תחשיב פסוקים. דניאל תרמו ערך 23:31, 22 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
אכן (כלשונך) "לא כל תורה מסדר ראשון היא שלמה", אבל שים לב שתחשיב הכמתים מסדר ראשון, ממש כמו תחשיב הפסוקים, הוא מקרה פרטי של תורה מסדר ראשון, ותחשיב הכמתים מסדר ראשון הנו אכן שלם במובן שאליו מתייחס משפט אי השלמות של גדל. לידיעתך, כשמדברים על תחשיב הכמתים מסדר ראשון, מתכוונים למעשה לקבוצת האכסיומות המגדירות את המלים הבאות "לא, נובע, כל"; דומה מאד לקבוצת האכסיומות של תחשיב הפסוקים, אלא שזו האחרונה מגדירה רק את המילים "לא, נובע" (בלי "כל"). אגב, יש גם "תחשיב הכמתים (מסדר ראשון) עם שויון", וגם שהוא שלם רק במובן שאליו מתייחס משפט אי השלמות של גדל. ויש גם "תחשיב היחסים (מסדר ראשון) עם/בלי שויון", (שגם שהוא שלם רק במובן הנ"ל של משפט השלמות של גדל), אלא שהוא מרשה הכנסת סימני יחסים/פונקציות/קבועים. אגב, יש כאלו שמערבבים בין תחשיב הכמתים לתחשיב היחסים (אומרים "תחשיב הכמתים" אך מתכוונים אל "תחשיב היחסים"), וזה עירבוב די נפוץ ולכן נסלח (ואולי גם לגיטימי). סמי20 - שיחה 23:54, 22 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
אם אני מבין נכון, כשאתה אומר תחשיב כמתים אתה מתכוון לתורה מסדר ראשון שבשפתה אין קבועים, יחסים ופונקציות. אני לא מכיר התייחסויות לתורה זו וגם בשום מקום בוויקי לא מתייחסים אליה. אני חושב שלהתייחס אליה רק יבלבל. דניאל תרמו ערך 01:19, 23 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
אגב, גם תחשיב היחסים (מסדר ראשון) הוא שלם )אך במובן שאליו מתיחס משפט אי השלמות של גדל(. שפתו של תחשיב זה כוללת גם סימני יחסים פונקציות וקבועים, אך האקסיומות שלו הן אך רק האקסיומות המשותפות לכל התורות מסדר ראשון. סמי20 - שיחה 02:07, 23 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
זו בכלל לא מינוח מקובל ואני לא רואה מה הטעם בו כלל. אתה ממציא פה מונח שלמות לשפות שלא קיים (אין בעיה עם ההגדרה שלך אבל גם אין טעם בה). אין ספק שזה יבלבל את קוראי הערך. דניאל תרמו ערך 03:22, 23 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
אגב, גם תחשיב היחסים (מסדר ראשון) הוא שלם )במובן שאליו מתיחס משפט אי השלמות של גדל(. שפתו של תחשיב זה כוללת גם סימני יחסים פונקציות וקבועים, אך האקסיומות שלו הן אך רק האקסיומות המשותפות לכל התורות מסדר ראשון. סמי20 - שיחה 02:07, 23 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
זו בכלל לא מינוח מקובל ואני לא רואה מה הטעם בו כלל. אתה ממציא פה מונח שלמות לשפות שלא קיים (אין בעיה עם ההגדרה שלך אבל גם אין טעם בה). אין ספק שזה יבלבל את קוראי הערך. דניאל תרמו ערך 03:22, 23 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
האמנם אני "ממציא פה מונח שלמוּת לשפות"? אינני ממציא כלום, אלא מדבר על הדברים המקובלים ביותר בעולם מזה יותר ממאה שנה, כלומר מאז סוף המאה התשע עשרה, כשדיויד הילברט (בעקבות גוטלוב פרגה) פיתח את תחשיב היחסים, ובעקבותיו: תיאודור היילפרין, וִילארד קואיין, ואלפרד טארסקי, שפיתחו (באמצע המאה העשרים) את תחשיב הכמתים (ששפתו אינה כוללת סימני יחסים פונקציות וקבועים). אני מדגיש כי אינני מדבר על "שפה" (כפי שבטעות ייחסת לי בתגובתך האחרונה), אלא על "תחשיב". כידוע, "תחשיב" (בהקשר הלוגי) אינו שפה, אלא הוא מערכת המטפלת ביחס ההדדי שבין שפות לוגיות לבין הסמנטיקה שלהן לבין מערכת ההסק שלהן. כשמדברים על "שלמות", לא מדברים על "שלמות לשפות" (כלשונך), אלא מדברים על שלמוּת של "תחשיב". ביתר פירוט, ביטוי כמו "התחשיב שלם" בהקשר של משפט השלמות של גדל, הוא קיצור נוח ומקובל בכל העולם כולו לאמירה המדוייקת יותר הבאה: מתוך מערכת ההסק של התחשיב ניתן להסיק כל פסוק שמנוסח בשפתו של התחשיב ושאמיתי בכל מודל. כיוצא בכך, ביטוי כמו "התחשיב שלם" בהקשר של משפט אי השלמות של גדל, הוא קיצור נוח ומקובל בכל העולם כולו לאמירה המדוייקת יותר הבאה: מתוך מערכת ההסק של התחשיב ניתן להוכיח או להפריך כל פסוק המנוסח בשפתו של התחשיב.
כעת שים לב: מערכת ההסק של תחשיב הכמתים (מסדר ראשון) עם/בלי שויון, היא פשוט קבוצת אקסיומות המגדירה את המילים "לא, נובע, כל" (עם/בלי המילה "שווה"), בהופיען בפסוקים המכילים רק את סימני השפה המלאה של תחשיב הכמתים (מסדר ראשון) עם/בלי שויון, אשר כוללת כמובן (פרט לשלושת המילים הנ"ל עם/בלי המילה "שווה") גם סימני סוגרים, פסיקים, ומשתנים (אך בלי סימני יחסים פונקציות וקבועים, להוציא את סימן השויון). כמובן ניתן לבנות כל מיני מערכות הסק (אלטרנטיביות זו לזו) עבור תחשיב הכמתים (מסדר ראשון) עם/בלי שויון (כגון המערכת של היילפרין משנת 53, של קואין משנת 54, ושל טארסקי משנת 65), וממילא, כאשר מייחסים (בצדק!) שלמוּת לתחשיב הכמתים (מסדר ראשון) בלי שויון (במובן שאליו מתיחס משפט אי השלמות של גדל), אז מתכוונים (בכל העולם כולו) לכך שניתן לבנות עבור התחשיב הזה מערכת הסק כזו שביחס אליה התחשיב יהיה שלם, במשמעות שפירטתי מקודם - וכאמור זוהי המשמעות המקובלת בכל העולם כולו, ואינני ממציא כאן דבר. סמי20 - שיחה 12:21, 23 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
אנא הדגם איפה המינוח הזה מקובל. כי בוויקיפדיה ובמקורות המוכרים לי, הוא לא. אין ספק שהוא רק יבלבל את הקוראים התמימים של הערך הוכחה. כי אם אני לא הבנתי את המשפט המדובר, אז כמעט כל הקוראים גם לא. בכל אופן אתה שוב מדבר על שלמות במובן של משפט השלמות ולא על שלמות במובן של משפט האי-שלמות (שלמות של תורה ולא של מערכת היסק). דניאל תרמו ערך 15:19, 23 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
1. אתה מבקש "אנא הדגם", למרות שכבר נתתי כמה דוגמאות, אז אחזור על כך, והפעם ביתר פירוט:
  • תיאודור היילפרין: Theodore Hailperin: “Quantification Theory and Empty Individual Domains”, Journal of Symbolic Logic, V. 18 [1953], pp. 197-200
  • וילארד ואן אורמאן קוויין: W. V. Quine: “Quantification and the Empty Domain”, Journal of Symbolic Logic, Vol. 19 [1954], pp. 177-179
2. בשונה מכפי שכתבת בסוף דבריך, אנא שים לב שאינני מדבר כלל על שלמות במובן של משפט השלמות של גדל. האם כשאתה כתבת בתוך הערך שתחשיב הפסוקים שלם אתה התכוונת לשלמות במובן של משפט השלמות של גדל? לא! נכון? שהרי כשכתבת שהתחשיב הזה שלם (במובן של משפט אי השלמות של גדל), אתה התכוונת להגיד, שמתוך מערכת ההסק של תחשיב הפסוקים ניתן להוכיח או להפריך כל פסוק המנוסח בשפתו של התחשיב. אז אותו הדבר בדיוק גם לגבי תחשיב הכמתים: כשאומרים שהתחשיב הזה שלם (במובן של משפט אי השלמות של גדל) מתכוונים לכך שמתוך מערכת ההסק של תחשיב הכמתים ניתן להוכיח או להפריך כל פסוק המנוסח בשפתו של התחשיב. שים לב שזה עדין שלמות במובן של משפט אי השלמות של גדל.
3. אתה מביע את חששך הכבד מכך שההגד על תחשיב הכמתים "רק יבלבל את הקוראים התמימים של הערך הוכחה”: אינני יודע למה אתה חושב שההגד אודות שלמותו של תחשיב הכמתים (במובן של משפט אי השלמות של גדל) יבלבל את הקורא יותר מכפי שההגד שלך על שלמותו של תחשיב הפסוקים (במובן של משפט אי השלמות של גדל) יבלבל את הקורא; זאת בשעה ששני ההגדים, שלי ושלך, מדברים על שלמות במובן של משפט אי השלמות של גדל (כפי שהבהרתי לעיל סעיף 2), ובשעה ששניהם משתמשים אך ורק במונחים מקובלים (כפי שהדגמתי לעיל סעיף 1 לפי בקשתך). אבל אם למרות כל זה אתה משום מה עדין חושש מבילבול, אז אפשר בקלות להסיר את חששך, אם אחרי הביטוי "תחשיב הכמתים מסדר ראשון" נוסיף בסוגריים – או בהערת שולים – כך: “(התחשיב המטפל בטענות המכילות רק סימני משתנים קשרים כמתים סוגריים ופסיקים)". לחלופין אפשר להוסיף בסוגרים – או בהערת שולים – כך: “(הדומה לתחשיב היחסים, אך ללא סימני יחסים פונקציות וקבועים)”. אפשר גם להוסיף הערת שולים שתפנה למאמרים ספציפיים המראים זאת, כגון אלו שהדגמתי לעיל סעיף 1.
4. אגב, שים לב שההגד שלי על תחשיב הכמתים אינו מייתר את ההגד שלך על תחשיב הפסוקים. אפשר להכניס לערך את שני ההגדים, כפי שבזמנו הוספתי בסוף הפיסקה המדוברת גם את ההגד על שלמותה של האריתמטיקה של פעולת החיבור (שלמות במובן של משפט אי השלמות של גדל). אינני מבין למה ההגדים על תחשיב הפסוקים ועל האריתמטיקה של החיבור הם יותר לגיטימיים מההגד על תחשיב הכמתים (מסדר ראשון, ללא סימני יחסים פונקציות וקבועים).
סמי20 - שיחה 19:12, 24 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]


ובכן?[עריכת קוד מקור]

סמי20 - שיחה 00:56, 26 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

דעתי שזו דקות מיותרת שאין לציינה לקורא הערך נותרה בעינה. דניאל תרמו ערך 00:18, 27 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
מה פירוש "נותרה בעינה"? האם הטענה של "דקות מיותרת" הועלתה על ידיך קודם לכן, שאתה אומר כעת שהיא "נותרה בעינה"? על כל פנים, אזכיר לך את השתלשלות העניינים:
  • א. כזכור, מה שקרה בהתחלה בהתחלה, זה שבתוך הערך הוכחה, אחרי המילים "תחשיב הפסוקים", הוספתי את המילים "מסדר ראשון".
  • ב. למרות שתמהת בלבך על העריכה שלי, לא שיחזרת, אלא נהגת בהגינות כמתבקש, ופנית אפוא אליי בדף השיחה שלי ושאלת מה זה תחשיב הפסוקים מסדר שני.
  • ג. היבהרתי לך שנפלה טעות בעריכה שלי, ושהכוונה אל תחשיב הכמתים מסדר ראשון, ובהתאם לכך תיקנתי בתוך הערך את הטעות, בכך ששיניתי את הביטוי "תחשיב הפסוקים מסדר ראשון" לביטוי "תחשיב הכמתים מסדר ראשון", כשבכך התקבלה גירסה חדשה שלא היתה קיימת קודם לכן.
  • ד. תמהת בלבך על עצם הטענה שתחשיב הכמתים מסדר ראשון הנו שלם במובן של משפט אי השלמות, אבל הפעם לא נהגת כמתבקש (כפי שנהגת כמתבקש כמתואר בשלב ב), אלא שיחזרת לגמרי את העריכה שלי אל אחת מהעריכות הישנות, תוך כדי שאתה מנמק זאת (בתקציר העריכה) בכך ש"יש כמה מובנים למילה שלמות. תחשיב פסוקים הוא היחיד שעונה לכולם".
  • ה. למרות שתמהתי בלבי על השיחזור הזה שלך ועל הנימוק שלו כפי שהוצג בתקציר העריכה, לא שיחזרתי את שיחזורך, אלא נהגתי בהגינות כמתבקש (כפי שנהגת אתה בהתחלה בשלב ב), ופניתי אפוא אליך בדף השיחה שלך, והיבהרתי לך שהגירסה "תחשיב הכמתים מסדר ראשון שלם" איננה מתיחסת לשלמות במובן של משפט השלמות אלא במובן של משפט אי השלמות, שהוא נושא הערך.
  • ו. לאור ההבהרה שלי, הימשכת להעלות בפניי קושי אחר שלדעתך צץ מהגירסה הנ"ל אם מפרשים את השלמות במובן של משפט אי השלמות.
  • ז. הימשכתי לנהוג בהגינות כמתבקש, בהמשיכי להימנע מלשחזר את שיחזורך, תוך כדי שאני טורח להשיב בפירוט רב על תמיהתך, ותוך כדי שאני מסיר לגמרי גם את הקושי החדש שהעלית, ותוך כדי שאני ממשיך ביתר-שאת את אותו קו של הגינות - בכך שאף היצעתי לבסוף הצעה קונסטרוקטיבית שתאזן באופן הוגן בין הגירסה הישנה שבה תמכת לבין הגירסה שבה תמכתי ושאותה שיחזרת.
  • ח. החלטת לא להגיב, תוך כדי שאתה מתעלם מההבהרה שלי, ומהצעתי הקונסטרוקטיבית ההוגנת המאזנת.
  • ט. משראיתי שהתעלמת, הימשכתי לנהוג בהגינות כמתבקש, בהמשיכי להימנע מלשחזר את שיחזורך, תוך כדי שאני מסב את תשומת לבך לכך שהתעלמת.
  • י. החלטת להעלות טענה חדשה: "דקות מיותרת", תוך כדי שאתה מציין שדעתך על אותה דקות מיותרת "נותרה בעינה", למרות שדעתך על "הדקות המיותרת" לא היתה יכולה להיוותר בעינה הואיל והיא טענה חדשה, ולמרות שדעתך על "הדקות המיותרת" משקפת רק את תפיסתך (הלגיטימית) הסוביקטיבית, המתנגשת עם תפיסתי הסוביקטיבית (הלגיטימית אף היא).
בשלב זה, אני מוצא לנכון להסב את תשומת לבך לכך, שכאשר יש שתי גירסאות סותרות הנובעות מתוך תפיסות לגיטימיות סוביקטיביות המתנגשות זו בזו, אז הפיתרון האוביקטיבי ההוגן ביותר, הוא הצעת פשרה שמאזנת בין שתי הגירסאות הסותרות הנ"ל. אני עדין ממתין להתיחסותך להצעת הפשרה שהיצעתי (ראה בתגובתי הקודמת מהשבוע שעבר סעיף 4), שהינה הוגנת ביותר לטעמי, ואף ניתן לקבוע אוביקטיבית (לא סוביקטיבית) שהיא מאזנת (אוביקטיבית) בין גירסתך "תחשיב הפסוקים" לבין גירסתי "תחשיב הכמתים מסדר ראשון". שים לב, שאני ממשיך בינתיים את אותו קו הוגן שבו אתה פתחת (בשלב ב) ושבו אני הימשכתי בעקביות עד רגע זה, אבל אל תשכח שעקביות זו של אותו קו הוגן, תוכל להתמיד אצלי רק אם היא תפגוש גם אצל הצד השני באותה עקביות של אותו קו הוגן.
סמי20 - שיחה 11:56, 27 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
עשה כרצונך. דניאל תרמו ערך 12:29, 27 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
אוקי, אבל לא אעשה לפי רצוני, אלא אעשה לפי גירסה חדשה המאזנת בין רצוני לבין רצונך (כפי שהיצעתי בסעיף 4 של תגובתי הלפני קודמת מהשבוע שעבר). סמי20 - שיחה 18:16, 27 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

כוכב לחבר בצוות![עריכת קוד מקור]

Team Barnstar Hires.png כוכב הצוות
אתה חלק מן הצוות טוב 19:17, 24 בנובמבר 2012 (IST)

ריצ'ארד פיינמן[עריכת קוד מקור]

א. מאחר ודעתי שונה משלך, וכדי להימנע מפינג פונג של מלחמת עריכה, אני מבקש ממך להחזיר את התוספת המנציחה שהוספתי שם. ב. יש מאחורי זה גם מטרה וגם כוונה, ומאחר ואין אנו מכירים מהיום, הייתי מצפה שתדבר איתי או תדון בכך, לפני שאתה מנפנף, כי כך נראה לך. בנצי - שיחה 20:56, 28 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

לא בדקתי מי הוסיף את העניין ולא ידעתי שזה אתה. נתקלתי בזה תוך כדי עיון בערך והסרתי. למה לדעתך זה ראוי לאזכור בפרק הביוגרפיה של אדם רב מעללים כמו פיינמן? במקרים דומים הוחלט גם כן על הסרה. דניאל תרמו ערך 21:13, 28 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
א. "רב מעללים".
ב. אתה מתכוון לספר לי מיהו פיינמן ?
ג. ישנם מקרים כמו שאתה מציין, כנראה, וישנם מקרים אחרים. דעתי שונה, מסתבר, וכך גם מטרותיי. בנצי - שיחה 21:39, 28 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
א. תודה, זו היתה תקלדה.
ב. מן הסתם לא.
ג. יש הבדל בין עגנון הישראלי לפיינמן, שמפעלי ההנצחה המשמעותיים ביותר שלו הם מעבר לים. אני מבין שדעתך שונה ומניח שמטרתנו דווקא זהה (לכתוב אנציקלופדיה איכותית). לא אתנגד לאזכור העניין בפרק רחב יותר שייתייחס להנצחת פיינמן בכלל. דניאל תרמו ערך 22:53, 28 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
א. התכוונתי למשהו מעט שונה, אבל אין לי כמובן, התנגדות לסעיף הנצחה משמעותי יותר, אבל החזר את ההתחלה הזו כסימן לבאות. אגב, עגנון כבר אינו רק 'ישראלי', כמו שפיינמן אינו רק 'אמריקאי', ויש גם את הפן היהודי. אמנם פיזיקה, בניגוד לספרות או שירה, הינה דיסציפלינה אוניברסלית מעצם טבעה, אבל בכל זאת, החוויה האנושית, כפי שמיטיבים 'לצייר' יוצרים דוגמת עגנון, חורגת מההקשר התרבותי או החברתי המקומי, ולכן מקומו של עגנון כיוצר, שייך לפנתיאון הבינלאומי. ראה רק את מספר השפות אליהן תורגמו כתביו.
ב. ובאשר לכוונתי: בדעתי ליצור ערך שיעסוק ברחובותיה של אותה שכונה בראשל"צ, ולקשר אותם לערכי החתנים (והכלות) הרלוונטיים. לדעתי, יש לזה ערך חינוכי רב, מעבר לתלמידאות כמובן. בנצי - שיחה 23:07, 28 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
גם אם עושים ערך כזה, אין שום סיבה לעשות את הקישור ההפוך. emanשיחה 23:11, 28 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
גם שם לדעתי זה מיותר, ואפילו מבזה. emanשיחה 23:11, 28 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

בירורים[עריכת קוד מקור]

פתחתי בירור בעניינך • חיים 7 • (שיחה) • ט"ו בכסלו ה'תשע"ג • 01:01, 29 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

עזרתך[עריכת קוד מקור]

שלום דניאל,
התוכל לעבר על העריכה הזו?
תודה רבה מראש, יעל 10:51, 29 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

נראה כמו שטות. שיחזרתי. דניאל תרמו ערך 11:49, 29 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
חן חן :) יעל 12:15, 29 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

ברנרד בולצאנו[עריכת קוד מקור]

בויקיפדיה באנגלית נכתב במפורש שבולצאנו הוכיח את המשפט. מדוע הסרת את הכיתוב?79.183.244.88 12:40, 1 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

לא הסרתי. זה כתוב במפורש בפרק בפרק שכתבתי בערך. מה שהסרתי היה הקביעה שזוהי תרומתו החשובה ביותר, טענה שמסופקני אם הוא עצמו היה מסכים עמה. דניאל תרמו ערך 14:35, 1 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

היי דניאל[עריכת קוד מקור]

לאחרונה שמתי לב לכך שפעילותו של כ.אלון השתפרה. הופתעתי לטובה כשראיתי שתגובותיו עודנו וגם שהוא שוקל הרבה יותר את עריכותיו. מכיוון שהוא עוסק רבות בניטור, שקלתי האם לא כדאי להחזיר לו את ההרשאות, שכן כיום יש לעבור אחריהן ולסמן אותן כבדוקות (אלה שעברתי עליהן היו טובות ולא דרשו כל שינוי). הוא פעיל מאוד, ואני מסכימה שבעבר היה משהו בפעילותו שחייב את הסרת ההרשאות, אך לאחרונה באמת חל שיפור.

שאלתי היא, האם תתנגד להחזרת ההרשאה, ובמידה וכן, מדוע. שנינו מסכימים שפעילותו בעבר הצריכה את הפעולה שננקטה, עכשיו זה רק עניין של מה לגבי פעילותו הנוכחית והאם לא כדאי לתגמל פעילות חיובית. בברכה וכמובן שאודה לתגובתך. שבוע טוב :) Itzuvit - שיחה סדנה 19:48, 2 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

היי עיצובית. בדיון בדף שיחתו לפני חודש התנגדתי להחזרת ההרשאות כל עוד אלון לא מכיר בכך שמדיניות אפס סובלנות אינה מקובלת. עם זאת, בכוונתי לוותר על הרשאות המפעיל בקרוב ואני סומך על שאר המפעלים שיקבלו החלטה שקולה בנידון. אם את סבורה שצריך להחזיר את ההרשאות, עשי זאת ולא אתנגד. שבוע טוב, דניאל תרמו ערך 21:03, 2 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
תודה רבה דניאל. מאחלת לך שירות הכי טוב שאפשר. ומקווה שיהיה לך זמן להכנס מדי פעם. :) Itzuvit - שיחה סדנה 07:13, 3 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
תודה :) דניאל תרמו ערך 07:21, 3 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
טוב לראות שחזר אליך האמון במפעילים אחרים, לא ראיתי זאת כאן. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 17:27, 13 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
רמת האמון שלי בשאר המפעילים לא השתנתה. אני עדין סבור שראוי היה להתייעץ עימי, וכך אכן פעלה עיצובית. הסברתי מדוע השינוי בנסיבות הביאו אותי להסיר את התנגדותי. אני לא חושב שתגיע לי מילה בעניין כאשר לא אהיה פעיל בוויקי. דניאל תרמו ערך 17:40, 13 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
ולפני חודש לא ידעת שאתה הולך להסיר את ההרשאות שלך? בדף ויקיפדיה:מנטר כתוב "מפעילי מערכת יכולים להסיר את הרשאות מנטר של משתמש, בלי קשר לשאלה מי העניק אותן.". למפעיל מערכת אין כל חובה להתייעץ עם מפעיל אחר בנושא. מתגובתך נראה על פניו שהתנגדותך התבססה על כך שלא ביקשתי את רשותך לעשות זאת. זה לא צריך להיות שיקול בהחלטות כאלה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 18:02, 13 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
לפי חודש לא חשבתי על זה כך (אני עדין מתנגד לכך שיחזיק בהרשאות, לא שיניתי דעתי בנושא הזה). כשעיצובית העלתה את הנושא בפעם השנייה התחלתי להרהר בדבר והבנתי שלא אהיה בעמדה להשיב בפעם השלישית. הציטוט שהבאת מדבר על הסרת הרשאות, לא על הענקתן החוזרת, חוסר הסימטריה בין השניים ברור. ובכל זאת, אני מסכים שאין חובה להתייעץ, פשוט כי אין נוהל בנושא. בגלל זה כתבתי במפורש שרצוי וראוי להתייעץ. זה קומון סנס. בכל מקרה, לתגובתי אז לא היה קשר לאי-התייעצות. זו רק היתה הערה לסיום כפי שברור לכל מי שקורא את דברי שם. דניאל תרמו ערך 18:52, 13 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
אתה מכניס כאן דרישה להתייעצות שכפי שכתבת אינה מגובה בשום מקום זו פרשנות שלך. בדף כתוב במפורש "כל מפעיל מערכת יכול להעניק ולהסיר הרשאות מנטר של משתמשים אחרים." מאד ברור. ולגבי הקומון סנס נראה שהוא חד צדדי, לאחר שהגבת כפי שהגבת שם, ולאחר ששנית את דעתך, אז מן הראוי היה לפי אותו קומון סנס שבו הייתה לך ציפייה שאבקש את רשותך, לפנות אלי ולהגיד לי ששינית את דעתך. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 20:31, 13 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
אני עדין מתנגד לכך שיחזיק בהרשאות, לא שיניתי דעתי בנושא הזה. אין חובה להתייעץ, כתבתי במפורש שרצוי וראוי להתייעץ. זה קומון סנס. דניאל תרמו ערך 21:27, 13 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
אני נוטה להסכים עם דניאל. הפעילות של כ. אלון היא משמעותית ויועיל היה אם לא היה צריך לבדוק את העריכות שהוא כבר בדק אבל אי אפשר לעשות זאת אם הוא לא יתרכך ביחסו לתורמים שעוד לא יודעים איך לעשות זאת כראוי. מדברים על היחס לחדשים במקומות רבים, פה זה אחד מהם. ויקיפדיה העברית הייתה כבר במקום של קשיחות מצד בעלי ההרשאות וזה יצר בעיות רבות, עכשיו אנחנו במקום אחר וטוב שכך. אני אשמח אם מישהו יגיע להבנה או לפחות להסכמה עם המשתמש שתאפשר לתת לו את ההרשאות אבל לא במצב הנוכחי. ‏ישרוןשיחה 22:23, 13 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

הוספת דיון לקטגורית דיונים[עריכת קוד מקור]

לפני מספר חודשים העליתי הצעה במזנון תחת הכותרת "אמינות ודמוקרטיה בויקיפדיה". לפי התגובות נדמה לי שלא ממש הובנתי. הייתי רוצה לצרף את הדיון הזה לקטגוריה 'ויקיפדיה - דיונים על שיפור הערכים', אך לא הצלחתי לעשות זאת. תוכל לעשות זאת עבורי או להדריך אותי איך לעשות זאת (כי בדף העריכה מופיעות רק 3 שורות ולא כל הקישורים). כמו"כ אשמח להתייחסותך לדיון עצמו. תודה רבה.--שחר יפציע - שיחה 16:22, 29 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

אני לא ממש יודע על מה אתה מדבר. נסה לשאול בויקיפדיה:דלפק ייעוץ, אולי שם יוכלו לעזור לך. דניאל תרמו ערך 23:20, 4 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

לאונרד יוג'ין דיקסון[עריכת קוד מקור]

אבקש הבהרה מדוע מחקת את הערך.A_Holy_Bartender - שיחה 09:52, 6 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

השבתי בדף שיחת הערך. דניאל תרמו ערך 12:04, 6 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

מנין שאבת את המידע[עריכת קוד מקור]

על ידיעת המתימטיקה שלי?

חמש יחידות מתימטיקה + שנה ראשונה באוניברסיטה (במסגרת מדעי המחשב) זה לא בדיוק מה שחשבת. או אולי גם זה לא מספיק לקרוא ערכי מתימטיקה? בין היתר כתבתי את הערך מודל בלק ושולס.

מה שאמרתי אז, בדיון על ערכי המתימטי, שאמנם אני לא מתימטיקאי, אבל ברמת המתימטיקה שלי (שהיא גבוהה יחסית לכלל אוכלוסיית המשתמשים כאן) אני אמור להבין יותר מ-90 אחוז מערכי המתימטיקה. וזה לא קורה כי יש כאן קבוצה שחושבת שערכי המתימטיקה צריכים להיות ברמה אקדמית. זה פשוט לא נכון.

אם ערך מתימטי יכול להיות מוצג ברמה של מתימטיקה פופולרית ולהיות מובן לציבור הקוראים - אז כך צריך להיות. אני יכול להפנות אותך לערכים ברפואה שאתה לא תבין בהם כמעט כלום. (אלא אם אתה לומד כרגע רפואה). איתן - שיחה 11:56, 8 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

לכל תחום טרמינולוגיה משלו. אין רע בכך שהערכים אינם מובנים. לא תמיד ניתן להנגיש נושא מסובך להדיוטות. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 12:16, 8 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
לזה אני לא מסכים. לא מדובר בהנגשה להדיוטות, מדובר בערכים שאינם נגישים למרבית האוכלוסיה איתן - שיחה 12:31, 8 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
לגבי ידיעותיך במתמטיקה, העניין זכור לי מדיונים שראיתי בדף שיחה של דוד. אבל כנראה שזכרוני בוגד בי ואני מתנצל. אני חושב שאתה צריך לעדכן ציפיות. שנה א במדעי המחשב ממש לא מספיק כדי להבין את רוב ערכי המתמטיקה. אין לך ידע הכרחי באלגברה, טופולוגיה, גאומטריה, אנליזה ותורת המספרים כדי להבין חלק ניכר מערכי המתמטיקה בוויקיפדיה, ואי אפשר במסגרת ערך ויקיפדי להשלים את כל הפערים הללו שמשקיפים שנות לימוד שלמות. אין דרך שבה יתאפשר לך להבין ערך בטופולוגיה אלגברית בלי שתלמד קודם תורת החבורות וטופולוגיה קבוצתית. מתמטיקה של בנויה כפרמידה שבה כל תחום מתבסס על קודמיו, ואין זה מציאותי לצפות שתוכל לקפוץ לקומה העליונה בלי להכיר היטב את הקומות מתחתיה. אתה חושב שאין טעם בערכים שמיועדים לבעלי ידע מתקדם במתמטיקה, כי לטענתך הם ממילא אינם משתמשים בוויקי. טעות בידך. אני לא חושב שיש תחום אחר באקדמיה שבו משתמשים כל כך הרבה בוויקיפדיה. החל מסטודנטים לתואר ראשון ועד לפרופסורים מכובדים, כולם משתמשים בוויקיפדיה על בסיס קבוע. זאת שוב כתוצאה מהמבנה הפרמידי של המתמטיקה שבגללה אתה נדרש מידי פעם לעיין בגדרות ומשפטים קודמים, או להעמיק לתוך נושא שאתה מכיר באופן שטחי.
אי אפשר לכתוב ערכי מתמטיקה כאילו היו מדע פופולרי כי מדע פופולרי מרשה לעצמו להיות מדויק, לוותר על נקודה חשובה כי היא מורכבת ולהתעלם מסתירות פנימיות, מותרות שאין לאנציקלופדיה. לכן אני דוגל בגישה מדורגת לערכי מתמטיקה. הם צריכים לכלול הסבר שטחי ואינטואיטיבי, אבל לכלול גם הסבר פורמלי. וכשמגיע השלב בערך שבו נכנסים לעסק מורכב מידי בשביל רוב ההדיוטים, אין ברירה אלא לנטוש אותם ולתת לערך להתקדם. אם הערך עוסק בנושא מספיק פשוט, צריך להיצמד להדיוטות ככל הניתן. בנושאים מורכבים מאוד לעומת זאת כגון אלגברה מתקדמת עליה כותב עוזי, מראש אין שום טעם להיצמד להדיוטות. אין דרך שבה יוכלו להבין. תוכל לעיין בערכים שכתבתי (למשל שני המומלצים שלי) ולראות שכשניתן, השקעתי מאמץ רב בנגישות ונהירות להדיוטות. דניאל תרמו ערך 13:35, 8 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
שוב, חילוקי הדעות בינינו נותרו בעינם. בערך מודל בלק ושולס הרשיתי לעצמי להגיע לרמת מסובכות שאדם סביר יכול להבין. הבאתי את הנוסחאות הסופיות. לשיטתך, היה אולי צריך לךהסביר איך הגיעו המפתחים למה שהגיעו, וזה מיותר לחלוטין. קורא מקרי בדף השיחה כתב מה דעתו על הערך. אני מעדיף יותר קוראים שיבינו, על יותר פירוט של מידע מסובך להבנה.

לגבי מתימטיקאים, אני חוזר: יש כאן (מעט לשמחתי) ערכים רפואיים, שלדעתי חוץ מהכותב ואולי עוד כמה בודדים, אף אחד לא יבין, ואני מדבר על 100 הכותבים כאן, ולא על הקוראים. אמצא לך ערך כזה ואז נראה איך תתמודד איתו. מבחינתי, לפחות 50% מערכי המתימטיקה הם ויקיפדיה ג', לראות ולא להשתמש. איתן - שיחה 15:01, 8 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

הערך על מודל בלק ושולס סביר בהחלט. הוא אכן לא צריך להיכנס למתמטיקה של תנועה בראונית. אבל מה תעשה בערך שעוסק ממש בתנועה בראונית? "אני מעדיף יותר קוראים שיבינו, על יותר פירוט של מידע מסובך להבנה". יש לך הגדרה מוזרה מאוד להבנה. הגישה שלך אומרת שצריך לוותר על כל נקודה מסובכת כדי שכל קורא יוכל לעקוב אחרי הכל. זו טענה שמתעלמת מהעובדה שבמציאות, ובמתמטיקה בפרט, יש דברים שהם כן מורכבים ולא יכולים להיות מובנים לכל אחד. אתה חושב שצריך להתעלם מדברים כאלו כאילו הם לא קיימים ופשוט לא לכתוב עליהם? האם אתה מציע למחוק את כל הערכים העוסקים בטופולוגיה אלגברית, כי אין שום דרך להסביר את מה שהולך שם לכל אחד? או אולי אתה טוען שבהכרח יש דרך לכתוב על טופולוגיה אלגברית כך שתובן לכל? אם כן על מה אתה מבסס טענה כזו? אתה טוען ש-50% מערכי המתמטיקה גרועים, אבל טוען שאינך מבין את רובם. אז איך אתה יודע. אולי למרבה הפלא באמת אין דרך להסביר לכל הדיוט את הישגי גדולי המוחות בכל הזמנים? אני מזמין אותך להדגים את הטענה שלך. הצבע לי על ערכים מתמטיים שאתה מבין את נושאם ולדעתך היו צריכים להיכתב אחרת. אני בהחלט מוכן לעזור לתקן. אתה מוזמן אפילו להתחיל מערך שלי (יש רשימה בדף המשתמש שלי). כנס למשל למשפט קנטור או לחזקה (מתמטיקה) ואמור לי מה לעשות אחרת. דניאל תרמו ערך 22:07, 8 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
דניאל, אתה שוב מעוות את דברי. לא טענתי בשום מקום שערכי המתימטיקה גרועים. כתבתי רק שהם כתובים מראש בלשון שאינה מובנת לבני אדם. אני יכול להעריך ש-10 אחוז , אולי 20, לא ניתן לפשט לשפה נורמלית, אבל האחוז בפועל הוא הרבה יותר גבוה. אני אחפש דוגמאות כדי להדגים לך. איתן - שיחה 23:17, 8 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
המונח ויקיפדיה ג' מטעה. נקרא לזה ויקיפדיה 3. (ויקיפדיה א -ערכים ראויים, ויקיפדיה ב -ערכים בלתי ראויים, ויקיפדיה 3 - ערכים שאין (לי לפחות) מושג לגביהם, כי הם סינית. איתן - שיחה 08:19, 9 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

חג שמח ומואר[עריכת קוד מקור]

Picswiss BL-57-12.jpg וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה
חג אורים שמח עם הרבה אור וכמה שפחות קלוריות קריצהכיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר

סטנלי סקיוז[עריכת קוד מקור]

מדוע רשמת שהוא מתמטיקאי בריטי? הוריו היגרו משם ולאחר הדוקטורט שלו הוא חי בעיקר בדרום אפריקה.A_Holy_Bartender - שיחה 23:44, 11 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

כמו שאמרת, הוריו הם אנגלים שהיגרו לדרום אפריקה, והוא עצמו היה אזרח בריטי (שהתגורר במדינה אחרת). הוא לא בורי במוצאו. דניאל תרמו ערך 01:15, 12 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
דניאל, זה לא נשמע סביר. אדם שנולד, גדל, חי ומת בדרום אפריקה נחשב דרום אפריקאי, אפילו אם יש לו גם אזרחות אחרת (יש לו? לפי מה?).
נכון שלמד באנגליה, וכנראה שם גם עשה את תגליותיו החשובות, אבל זה לא עושה אותו אנגלי, וזה שהוריו אנגלים בטח ובטח שלא עושה אותו אנגלי. כבוד - קיפודנחש 02:51, 12 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
"אנגלי" זה לרוב לא מי שגר באנגליה. אנגלי זה בן העם האנגלי. סקיוז היא משפחה אנגלית עתיקה ורחבה. העובדה שסטנלי חי בדרום אפריקה לא אומרת שהוא לא אנגלי מלידה (הוא גם דרום אפריקאי, באזרחותו ולא במצואו). דניאל תרמו ערך 10:48, 12 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
אני מסכים עם דניאל. אדם ממוצא בריטי שגר כאזרח בריטי בקולוניה בריטית נקרא בריטי. ‏ישרוןשיחה 13:56, 12 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
למען הדיוק: יש לציין שטרנסוואל, אליה היגרו הוריו, לא היתה קולוניה בריטית, אלא מדינה עצמאית שהוקמה מכורך הסכם עם בריטניה. זה לא משנה את העובדה שעדין היו אנגלים. דניאל תרמו ערך 22:27, 12 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
🤷‍♀️. אולי אתם צודקים. משום מה, בכל הוויקיפדיות בהן הערך קיים הוא מופיע כ"דרום אפריקאי" (גם בקטגוריות וגם בגוף הערך). קיפודנחש 23:28, 12 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
הוא אכן דרום אפריקאי. לא סותר את היותו אנגלי (ולכן בריטי). דניאל תרמו ערך 23:36, 12 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

סטנלי סקיוז - סיבוב שני[עריכת קוד מקור]

מדוע ביטלת את עריכתי? האם יש מספר שלא ניתן לדמיין אותו? האם הוא לא מופיע בערך מספרים גדולים? למה חשוב לך לכתוב שליטלווד "לא ידע לומר" מאשר "לא הצליח לחשב" שבברור מתאר את המציאות יותר טוב? מה מתארת המילה "קונקרטיים"? חסמים מוחשיים? אם כן, כתוב בעברית. אין דרישה לכך שהנחת רימן אמיתית?A_Holy_Bartender - שיחה 11:54, 18 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

אכן, ישנם מספרים רבים שלא ניתן לדמיין. מספר סקיוז הוא אחד מהם. זה לא נכון שליטלווד לא יודע לחשב, מזה משתמע כאילו בהוכחתו הופיע אלגוריתם שלא ידע להפעילו. חסם קונקרטי הוא חסם של ממש, מספר שידוע לחשבו. הרבה חסמים אינם כאלה. דניאל תרמו ערך 11:59, 18 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
אני לא יודע מיכן הקביעה הזו - "לא ניתן לדמיין". אני חושב שאתה ממעיט בערך הדמיון האנושי. אם אתה מתעקש שלא ניתן לדמיין אותו, אנא הבא תימוכין וסימוכין לדבריך. "לא ידע לחשב" זהו פשוטו כמשמעו ובוודאי שלא "אלגוריתם שלא ידע להפעילו". אם חסם קונקרטי הוא ממשי, אז כתוב "ממשי".
אני גם הייתי נמנע מלטעון על מספר ספציפי שהוא לא ניתן לדמיון. זאת אמירה מאוד לא מוגדרת היטב, ולא ברורה. הנה, אני מדמיין את המספר הזה ברגע זה. לדמיין מספר מסוים לא אומר בהכרח לדמיין את הספרות שלו בבסיס זה או אחר. לירן (שיחה,תרומות) 12:18, 18 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
זו קטנוניות מוגזמת. לכולם ברור למה הכוונה בביטוי "מספר שלא הנתפס בדמיון". מספר שלא ניתן להמחיש אותו עם שום אמות מידה מציאותיות. זה בוודאי עדיף בהרבה על הביטוי העוד פחות מוגדר "מספר גדול". ככל הידוע שלי המשמעות של המילה לחשב היא להפעיל אלגוריתם, אתה מכיר משמעות אחרת? הייתי כותב "חסם ממשי", אבל זה ביטוי מבלבל כי סביר שיחשבו שהכוונה לחסם ממשי. דניאל תרמו ערך 12:23, 18 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
אתה שוגה. זוהי אינה קטנוניות, אלא צורך בהתנסחות תקינה. מהן אותן אמות מידה מציאותיות שדרכן לא ניתן להמחיש את המספר? הרי ניתן לכתוב אותו, ניתן לומר אותו בקול ובוודאי ובוודאי שניתן לדמיין אותו. אני לא חושב שמישהו יתבלבל בין "מעשי" ל"ממשי". אם בכל זאת אתה חושש שכן, אתה מוזמן להוסיף הערה: "(לא לבלבל עם מספר ממשי)".A_Holy_Bartender - שיחה 12:31, 18 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
אמור לי, נניח וניתן לדמיין את n, האם ניתן לדמיין את n-1? מי דיבר על "מעשי"? דניאל תרמו ערך 12:33, 18 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
תיקון - אני לא חושב שמישהו יתבלבל בין "חסם ממשי" ל"מספר ממשי". אם בכל זאת אתה חושש שכן, אתה מוזמן להוסיף הערה: "(לא לבלבל עם מספר ממשי). אני מסוגל לדמיין את n-1 אם תגיד לי מהו n, שבמקרה של מספר סקיוז אנחנו יודעים מהו.A_Holy_Bartender - שיחה 12:39, 18 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
בוודאי שיתבלבלו, הרי ל"חסם ממשי" יש משמעות ברורה במתמטיקה, אבל כאן אנחנו משתמשים במשמעות של יום יום. ולכן עדיף ניסוח שעוקף את הבעיה. אין בעיה להשתמש במילה עברית שמקורה בלועזית. אוקיי, אז אתה גם מסוגל לדמיין את n-2 ואת n-3, וכל מספר שקן מ-n בעצם. אבל אין במוח של מספיק קונפיגורציות שונות לתפישת כל המספרים הללו עד מספר סקיוז. אז אם אתה פונה לנתיב המגוחך של משמעות קונקרטית למה זה לתפוס בדמיון, תנוח דעתך, את מספר סקיוז לא ניתן לתפוס בדמיון. דניאל תרמו ערך 12:43, 18 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
למה לא ניתן לתפוס אותו בדמיון? מה זה בכלל אומר שתופסים מספר בדמיון? אני תופס אותו בדמיון על ידי הייצוג המקובל שלו כמגדל חזקות. אני לא רואה איך זה שונה מהתפיסה שלי של המספר אי בחזקת פאי למשל. זה שקל לדמיין קירובים רציונלים של מספר, לא קשור לדמיון של המספר עצמו. לירן (שיחה,תרומות) 13:22, 18 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
לירן, לא ניסיתי לתת הגדרה מתמטית ל"נתפס בדמיון". אני טוען שדבר כזה מגוחך. ברור מן ההקשר שלא נתפס בדמיון הכוונה גדול מכדי להשוות למשהו מחושי. דניאל תרמו ערך 13:26, 18 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
ראשית, אתה שוב שוגה. גם הטיעון החדש שלך כבר לא מחובר לטענה שלי שאת מספר סקיוז עצמו ניתן לדמיין, כפי שהוכח ע"י לירן. אם כוונתך היא שלא ניתן להשוותו לדבר מוחשי, כמו מספר האטומים ביקום, אז כתוב זאת, ולא "לא ניתן לדמיין". שנית אם מספר סקיוז וסטנלי סקיוז מופיעים בערך מספרים גדולים יש לנו תמריץ לקשר לשם. שלישית, ליטלווד כתב את הדברים. אם יש לך צורת התנסחות שלא מערבת "אמירה" זה מתאר את המציאות בצורה עדיפה. רביעית, יש צורך להזכיר כי בעניין החסם העליון והשערת רימן ההוכחה היא בהנחה שהשערת רימן אמיתית, אחרת היא קורסת. עייפתי מן הדיון.A_Holy_Bartender - שיחה 13:43, 18 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
אגב (ובלי שום קשר לשיחה הזאת), ראיתי אותך היום :) לירן (שיחה,תרומות) 01:14, 20 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
חשבתי שזה אתה, אבל לא הייתי בטוח. :) דניאל תרמו ערך 01:26, 20 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

משפט נקודת השבת של בראואר#המקרה הדו ממדי[עריכת קוד מקור]

דניאל שלום. יש שם כמה דברים שהם או לא נכונים או סתם לא נכונים. ספציפית, פתאום צץ δ שלא הוגדר קודם לכן, ויש הגדרה חפיפית בגוף הערך שפשוט אינה נכונה ("המרחק שאליו ימופה הקודקוד": המרחק הזה בוודאי שתלוי בנקודה ולא רק באפסילון, ואין לכך קשר לעובדה שהפונקציה "רציפה במידה שווה". אפשר אולי ליישר את זה אם מגדירים את דלתא לא בתור המרחק אליו ימופה הקודקוד, אלא המקסימום של הפרשי המרחקים בין כל זוג קדקדים במשולש הקטן או משהו כזה. בנוסף, שים לב שהסרתי מהערך הבלותה גמורה ("כשבוחשים נוזל בכוס חייבת להיות מולקולה שנשארת במקום": הייתה כאן התעלמות מוחלטת מדרישת הרציפות, או לחילופין הנחה תמוהה שבחישה היא פונקציה רציפה). אנא קרא את הערך שוב, בעין ביקורתית: דוגמה לא נכונה גרועה בהרבה מהיעדר דוגמה, והוכחה שגויה גרועה בהרבה מהיעדר הוכחה. בברכה - קיפודנחש 01:49, 20 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

אני אעבור על הערך מחר, ואערוך בהתאם. אני לא חושב שדוגמת הבחישה שגויה. אם נניח לרגע בצד את הדיסקרטיות של נוזל במציאות (הוא מורכב מחלקיקים שביניהם ריק), ונחשוב על הנוזל כרצף הומוגני שממלא את כל הכוס, בחישה היא אכן פונקציה רציפה (היא לא קורעת חומר או מעבירה אותו דרך עצמו) ומקרה כמו שאתה מתאר עם הדיסקה אינו בגדר האפשר. אגב, למשפט נקודת השבת הוכחות יפות רבות, ושווה אולי להביא הוכחות נוספות. הוכחה אחת מתוצמתת בערך הקס והוכחה קצרה אחרת יש בערך שאני כותב על משפט בורסוק-אולם. אגב, יכול להיות שאנחנו מכירים מחוץ לוויקי? דניאל תרמו ערך 02:41, 20 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: ברמה הפיזיקלית כמובן שאינך צודק: לדוגמה, כשאתה בוחש תה, אתה מחדיר כפית, ובאופן בלתי נמנע תהיינה שתי פרודות שהיו סמוכות לפני ההחדרה אך תמצאנה את עצמן משני צידי הכפית, וכמובן שאין שום חסם (מעבר לגבולות הכוס) על המרחק ביניהן לאחר הבחישה. כשמשתמשים בכפית אז ההמחשה הזו ממשיכה להיות נכונה גם אם מניחים רצף (שכמובן אינו קיים ברמה הפיזיקלית) במקום מולקולות: אין חסם תחתון על המרחק (לפני ההחדרה) בין שתי נקודות בנוזל שאחרי ההחדרה נמצאות משני צידי הכפית.
גם אם תסיר את הכפית מהדוגמה, אין שום סיבה פיזיקלית שהעובדה שהמרחק בין שתי פרודות לפני הבחישה היה קטן כרצונך, יגביל את המרחק לאחר הבחישה. בקיצור, אי אפשר סתם להגיד "זו פונקציה רציפה" - צריך להסביר למה. במקום זה, עדיף להעיף את הדוגמה ההזויה הזו מהערך, וכך עשיתי. דרך אגב, לא ברור לי למה אתה אומר שמקרה כמו שאני מתאר עם הדיסקה "אינו אפשרי". כשאומרים "לא משנה עד כמה מערבבים או בוחשים...", הכוונה היא, כמו במכניקה סטטיסטית שההסתברות של כל מצב סופי אפשרי היא שווה, ובכלל זה אחד המצבים בו דיסקה מהראש עוברת לתחת או ההפך. (אחרי ההתנגשות): שאל שוב אחרי צ'ק 10. כבוד - קיפודנחש 02:58, 20 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
אני חושב על הנוזל כמו יריעה אלסטית שהחדרת הכפית מותחת אותו ולא קורעת אותו, אבל אני מודה שזה לא מודל משכנע לנוזל הומוגני (כמובן שאין מודל שהוא "נכון פיזיקלית" בשל האופי החלקיקי). אכן דוגמה לא מוצלחת. נ.ב. היה יותר קל לחשוף את בובות קש בפרשה הידועה מאשר לדלות ראיות לגבי זהותך. דניאל תרמו ערך 03:12, 20 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
כל זמן שתשמור את מה שאתה מוצא לעצמך... לגבי מודל של הנוזל כ"יריעה אלסטית", excuse my pun, אבל המודל הזה לא מחזיק מים. כבוד - קיפודנחש 04:00, 20 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
לפי ויקי האנגלית בראואר עצמו הגה את המשפט אחרי שהבחן את ההתנהגות של נוזל בכוס קפה. אני עדין סבור שגם אם הכפית קורעת את הנוזל, כל הקרעים מתאחים אחרי הוצאת הכפית. ואילו תנועת הכפית עצמה היא בוודאי רציפה. דניאל תרמו ערך 01:44, 21 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
תחשוב על זה במונחים של דלתא ואפסילון: אני נותן לך אפסילון חיובי, ואתה מחזיר לי דלתא. אחרי שהחזרת לי את הדלתא, לא אתקשה למצוא שתי נקודות בנוזל שהמרחק ביניהן היה מלכתחילה קטן מדלתא, ומצאו עצמן לאחר ההחדרה משני צידי הכפית. אין סיבה לחשוב שהמרחק בין שתי הנקודות הללו בסוף התהליך דווקא קטן מאפסילון. (בגלל הקומפקטיות, רציפות גוררת רציפות במידה שווה, ולכן אם יש רציפות אתה צריך להיות מסוגל להגיש לי דלתא חיובית שתלויה באפסילון בלבד, בלי שאצטרך לספר לך באיזו נקודה מדובר). או בקיצור: אי אפשר סתם לנפנף "בבחישה לא מתבצעת קריעה": ברמה הפיזיקלית צריך להסביר למה זה כך (לדעתי זה סתם לא נכון). זה כמעט כמו להגיד שכל פונקציה חסומה על קבוצה קומפקטית היא רציפה. זה שהאינטואיציה הפיזיקלית של בראואר עצמו הייתה פגומה, זה לכל היותר אנקדוטה, ואפילו לא אנקדוטה מאד מעניינת: אחרי הכל הוא לא ידוע כפיזיקאי, אלא כמתמטיקאי... כבוד - קיפודנחש 02:21, 21 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
ואם הכפית אינפיניטסימלית (לא מפרידה בין נקודות, אבל יכולה להזיז אותם), אתה מסכים שהבחישה רציפה? דניאל תרמו ערך 02:43, 21 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
הכפית אינה העיקר כאן, הזכרתי אותה רק להמחשה. הנקודה היא שעל מנת שהודוגמה שהייתה תהייה נכונה, יש להניח כל מיני הנחות לגבי מה זו בדיוק בחישה או ערבוב, וזה לא עולה בקנה אחד עם מה שהיה כתוב בערך ("לא משנה כמה..."). ברור שבמקרה הפיזיקלי הצדק אתי: הלא הנוזל הפיזיקלי אינו באמת רצף, וניתן לדבר על זוג מולקולות ש"נוגעות" אחת בשניה, כלומר אין זוג אחר עם מרחק קטן יותר. אם אחרי הבחישה הן לא תיגענה יותר אחת בשניה, הרי לך קריעה, וברור שזה לא רק אפשרי אלא למעשה ודאי שיהיו זוגות כאלו. במקרה של הפיזיקה הדמיונית של רצף,השאלה אם בחישה יכולה לגרום לקריעה או לא תלויה בחוקים הדימיוניים ששולטים בפיזיקה הדימיונית. אם מניחים שהפיזיקה של הרצף מצייתת לחוקים שהם הגבול של הפיזיקות ללא רצף כאשר מניחים חלקיקים קטנים יותר ויותר, אז גם במקרה הרציף תתכן קריעה. אם מניחים חוקים אחרים, התשובה תלויה כמובן בחוקים הללו. --קיפודנחש 03:47, 21 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
בחישה היא הפעלת כוח רציף בהתאם לתנועה רציפה של כפית בנוזל ולכן צפויה להיות רציפה בעצמה (למשל, בהתעלם מהטבע החלקיקי, אתה לא יכול להזיז נקודה בנוזל בלי להזיז נקודות קרובות אליה). ברור שלא צריך לחשוב על פיזיקה של רצף כגבול של פיזיקות דיסקרטיות, בדיוק כשם שהמרחב האוקלידי ממש לא מתנהג כגבול של מרחבים דיסקרטיים. אם כבר הבעיה הגדולה בדוגמת הבחישה היא לא הרציפות, אלא הקומפקטיות. הנוזל לא תופס נפח קומפקטי כי הוא לא מכיל את שפה שלו, שהיא הדופן הפנימית של הכוס. לגבי הערך, עוד לא עברתי עליו, אבל אעבור. דניאל תרמו ערך 18:59, 21 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
אתה מדגים את מה שאמרתי: במקרה הלא פיזיקלי אלא דמיוני של נוזל רציף לחלוטין, התנהגות הנוזל תלויה בחוקים הדימיוניים שתייחס לו. ספציפית, התנגדות של נוזל ל"קריעה" נקראת צמיגות, ואפשר לקרוא לדרישה שאתה דורש ("שום בחישה לעולם לא תחולל קריעה") כאמירה שלנוזל הדמיוני עם תכונות הרצף יש צמיגות לא מוגבלת. כנראה אפשר באמת לדמיין נוזל כזה (וכשעושים זאת, השפה שהטרידה אותך למעשה לא מהווה בעיה: מהצמיגות הלא מוגבלת נובע גם שהשפה מועתקת לשפה), אבל אין שום סיבה לחשוב ש*כל* נוזל דמיוני המקיים תכונות של רצף חייב להיות בעל צמיגות לא מוגבלת. אם המשפט שהסרתי מהערך היה אומר משהו כזה ("בהנחה של נוזר רציף לחלוטין עם צמיגות לא מוגבלת, לא משנה כמה נבחש" וכן הלאה), אז הוא היה אולי נכון, אבל לא מועיל כדוגמה המסייעת להבין את המשפט. כיוון שהוא היה מנוסח כאמת פיזיקלית, הוא היה פשוט לא נכון. קיפודנחש 19:16, 21 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
לי זה נשמע שאני טוען שיש צמיגות שונה מאפס ולא שהצמיגות אינסופית. בכל מקרה, לא מפריע לי לוותר על הדוגמה. דניאל תרמו ערך 23:16, 21 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
לא בדיוק "אינסופית" אלא "לא מוגבלת". השפה מדגימה היטב למה הכוונה: אם הצמיגות אכן לא מוגבלת, או במלים אחרות, אם שום רמת בחישה/ערבוב לא גורמים לקריעה, אפשר להראות שהשפה תועתק לשפה. כיוון שקשה למצוא סיבה פיזיקלית שתצדיק את המגבלה הזו, אעדיף להניח שהדרישה (השרירותית) ששום ערבוב לא גורם לקריעה לא מתקיימת. שב"ש - קיפודנחש 23:50, 21 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים#סודרים[עריכת קוד מקור]

יודע? שדדשכשיחה • ט' בטבת ה'תשע"ג • 23:25, 22 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

לא יצא לי ממש להתעסק בסודרים. אני לא יודע לגבי אומגה בחזקת אומגה. לגבי אפסילון אפס, אני משער שבלתי אפשרי לתת בנייה מפורשת. כי ידוע שסודר זה תלוי חזק באקסיומטיזציה ושקיומו גורר תוצאות חזקות בארתמטיקה. דברים כאלו לא אמורים להיות קונסטרקטביליים. דניאל תרמו ערך 23:49, 22 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

עזרתך :)[עריכת קוד מקור]

הועלה הערך דעיכה אקספוננציאלית, האם תוכל להעיף מבט, מדובר במשתמש חדש שבמבט ראשון נראה מבטיח. כמו תמיד, אודה לעזרתך הרבה בנושא. ;) אגב, עד מתי אתה איתנו באופן רציף יחסית? כדי שאדע עד מתי להציק לך קריצה.. באופן רציף יחסית... Itzuvit - שיחה סדנה 20:51, 25 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

הערך בסדר. זקוק קצת לעריכה אמנם. דניאל תרמו ערך 02:30, 27 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
לצערי אני פה רק עד יום שלישי :(. אני אכתוב על כך הודעה מסודרת בימים הקרובים. דניאל תרמו ערך 02:31, 27 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
(בהתחשב בעובדה שההודעה האחרונה נכתבה ביום חמישי): מה פירוש "יום שלישי"? הכוונה לראש השנה? קיפודנחש 20:55, 27 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
אכן ב-1/1. ניכר שלא התחשבו ביום חגם. דניאל תרמו ערך 23:40, 27 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

שיחה:הרווק (תוכנית טלוויזיה ישראלית)[עריכת קוד מקור]

שלום, אני אודה לך אם תוכל לסייע. תודה.

אני מצטער, לא צפיתי בתוכנית ואני לא מכיר את הנושא. דניאל תרמו ערך 23:41, 27 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

לרגל גיוסך[עריכת קוד מקור]

Wikipediabadge.png

אני מתכבד להעניק לך את תג ויקיפדיה. בהצלחה ואל תשתה לי שם חשיש (חשיש מעשנים, לא שותים) • עודד (Damzow)שיחהלימין שור! • 23:39, 27 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

נראה לי שבעיקר אשתה חול. בהגיע המועד, אעטר את דף המשתמש שלי בעיטור (אני חושב שעל המדים לא ירשו לי). תודה! דניאל תרמו ערך 23:43, 27 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
אנצל את ההזדמנות כדי להגיד שאתה בין המשתמשים שאני הכי מעריך, וללא ספק תחסר לנו כאן. שיהיה המון בהצלחה! עידושיחה 23:56, 27 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
בטח, הרבה הצלחה. והאיחול הכי חשוב: שהשירות לא יהרוג לך את הלמדנות. Nachy שיחה 00:22, 28 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
בהצלחה, דניאל, ושנראה אותך חוזר לכאן לעתים קרובות איתן - שיחה 08:17, 28 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
מקווה שצה"ל ידע לנצל את יכולותיך. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 08:19, 28 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
בהצלחה! גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 08:21, 28 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
בהצלחה בגיוס! Danny-wשיחה 09:36, 28 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]
יא צעיר! תהנה :) יוסישיחה 20:10, 28 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

משפט הקוף המקליד[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף שיחה:משפט הקוף המקליד#משפט הקוף המקליד

הסרת קישור בערך מסחר אוטומטי[עריכת קוד מקור]

לאחר שכתבתי את הערך מסחר אוטומטי והוספתי אותו לויקיפדיה, מחקת קישור רלוונטי מאוד לערך הקישור הוא לאתר www.go4it.org.il הוא אתר המתמחה בפתרונות מסחר אוטומטי, לצערי אתה רואה את הניק שלי ומחליט כי אני מפרסם את עצמי, במידה ותסתכל כמה תרומה יש לציבור הקוראים כאשר הם קוראים את הערך מסחר אוטומטי אתה תבין שאין כאן עניין פרסומי כזה או אחר אלא קישור שתורם רבות לקרוא. טובת הקורא צרכיה להיות לנגד עניך ותשאל את עצמך מה הדבר הבא שיעשה הקורא אם הקישור הזה לא יהיה ... אני אגיד לך .. יכנס לגוגל ויכתוב מסחר אוטומטי על מנת להגיע לאתר ששמתי את הקישור שלו. אני מקווה שכאן המקום לענות למה שכתבת לי בהודעה, אני לא מכיר את הפלטפורמה לעומק,יום טוב Go4it (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם/ה

הצפנה הומומורפית[עריכת קוד מקור]

שכחת. 46.121.252.30 22:58, 6 בינואר 2013 (IST)[תגובה]

אוניברסיאדה[עריכת קוד מקור]

שלום,

אני פונה אליך בקשר לערך של מקסים. כתבת שאתה מכיר את הנושא והבטחת לבדוק. האם בדקת? גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 09:13, 9 בינואר 2013 (IST)[תגובה]

ערך "מספר אפסילון"[עריכת קוד מקור]

את האמת, מספר אפסילון הוא כן אינפנטיסימל, אבל במתמטיקה משתמשים באפסילון לתיאור אינפנטיסימל, ולכן מצאתי לנכון לכתוב ערך על מספר אפסילון. אני חושב שמן הראוי שערך זה יוחזר למרחב הערכים הראשי, מהסיבה הפעוטה שכנראה יש סיבה לכתיבת הערך אם כתבתי ערך כזה. וגם, למיטב ידיעתי, צריך להוסיף תבנית חשיבות לדף ולנהל דיון ויקיפדי בנושא מחיקת ערך לפני שהוא נמחק (או מועבר לדף טיוטה אישי של ויקיפד). אפשר לדעת למה הערך הוצא ממרחב הערכים (קראתי את ההסבר ואני לא מבין עדיין מה לא בסדר בערך!!)?

דניאל לא זמין כל-כך בתקופה הזאת. אם יורשה לי לענות מה שאני חושב, אז הסיבה לזה היא פשוטה: לדעתי הערך שלך מכיל שגיאות והוא מעיד על חוסר בידע מתמטי בסיסי.
למשל המשפט "מספר אפסילון הוא למעשה סוג של היפך של אינסוף, אך לא לחלוטין, כי כידוע, ההיפך מאינסוף הוא מינוס אינסוף", הוא חסר משמעות מבחינה מתמטית. לא ברור למה הכוונה. כמו"כ מה שכתבת בפסקה "משוואות בלתי-הגיוניות המשמשות במספר אפסילון" בעיניי הוא פשוט שגוי. בנוסף, אפסילון מינוס אפסילון זה כן 0, כי אפסילון הוא גודל ממשי כלשהו. שגיאות בסיסיות נוספות: הביטוי
פשוט חסר משמעות בשפה מתמטית מקובלת, כמו גם הקביעה המוזרה
.
תרשה לי לשאול אותך: מה ההשכלה המתמטית שלך? Nachi שיחה 22:37, 10 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

פרדוקס הסחטן[עריכת קוד מקור]

במה מועילה ההפניה? הרי בערך התראה (משחק) אין מילה אחת על פרדוקס הסחטן. האם קריאתו תועיל למישהו שמחפש מידע עליו? שדדשכשיחה • ו' בניסן ה'תשע"ג • 01:33, 17 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

בדיקה בגוגל מעלה שפרדוקס הסחטן עוסק במקרה דומה למשחק אולטימטום. אם הערך לא מאזכר את זה אפשר למחוק את ההפניה. דניאל תרמו ערך 11:59, 29 במרץ 2013 (IDT)[תגובה]
שיחת תבנית:לטיפול דחוף#פרדוקס הסחטן. ההבדל הוא במתן זכות וטו לשני הצדדים במקום לאחד.
המקרה אכן דומה, אך הערך לא מזכיר כלל את הפרדוקס (ואפילו את הגרסה הסימטרית). ביקשתי את מחיקתו. כדאי לבדוק לפני שיוצרים הפניה. שדדשכשיחה • י"ט בניסן ה'תשע"ג • 23:47, 30 במרץ 2013 (IDT)[תגובה]

פסחח[עריכת קוד מקור]

Shmura Matzo.jpg חג שמח
שבת, חג, חול המועד וחג שני שמייח Face-smile.svgכיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 17:58, 29 במרץ 2013 (IDT)[תגובה]

שמורה (מתמטיקה)[עריכת קוד מקור]

Hi, I have a question: I understood that you have decided to erase this article (that you have wrought). Why? I remember that I've looked there and it seemed OK. If I want to make a link to this topic, can you suggest an alternative? Can you put a copy of this article in your user domain, so I can try to write something based on it?

Thank you very much

Rami - שיחה 06:54, 12 באפריל 2013 (IDT)[תגובה]

היי רמי. מכיוון שלצערי אין לי אפשרות להמשיך לעבוד על הערך (אני בצבא), ומכיוון שהתוכן בו היה מינימלי ביקשתי את מחיקתו. אם אתה חושב שאתה יכול להשלים את הערך (בסופו של דבר הוא לא צריך להיות ארוך במיוחד, הגדרה+כמה דוגמאות) אז אפשר לשחזר את תוכן הערך לארגז חול. לצערי איני יכול לעשות זאת בעצמי כי כבר אין לי הרשאות מפעיל, אבל אפשר לבקש זאת בבקשות ממפעילים. דניאל תרמו ערך 08:16, 12 באפריל 2013 (IDT)[תגובה]
Thank you very much
Rami - שיחה 07:49, 14 באפריל 2013 (IDT)[תגובה]

חשיבות הערך[עריכת קוד מקור]

בס"ד

דניאל שלום! אנו רואות בערך זה חשיבות מרובה מכיוון שהוא מציג תוכנית מאוד מיוחדת וערכית שלא הרבה אנשים מודעים אליה ומכירים אותה. בתחילתה (לפני כ- 6 שנים) התוכנית הוכנסה לכ- 5 תיכונים והיום 5 שנים לאחר מכן התוכנית פרוסה ברחבי הארץ בכ- 30 תיכונים דתיים. תוכנית זו דומה ביסודה לתוכנית "מעגלים". "ממעגלים" פועלת להעצמת נוער בסיכון במטרה לחזק את את אישיותם ולסייע להם בגיבוש זהות ערכית ויהודית ויצירת מוטיבציה ולקיחת אחריות ועשייה חברתית למען הכלל. לעומת זאת תפיסה היסוד של תוכנית "אפיקים" היא כי העצמת האווירה הערכית בבי"ס מובילה גם לשיפור בהישגים לימודיים. כך ביה"ס מניף שני דגלים: האחד- חינוך לערכים ומידות, והשני- מיצוי הפוטנציאל הלימודי. ובע"ה באמצעות שני דגלים אלו יתאפשר לכל תלמיד להציב יעדים שאפתניים ולהגשים חלומות. לכן בזה שערך זה נמצא בויקיפדיה יותר ויותר אנשים יוכלו להחשף אליו ולהכיר בתוכנית וכך נוכל להגיע ליותר בתי ספר ולמדריכים איכותיים אשר יצטרפו לתוכנית ובכך יוכלו להעצים עוד ועוד בני נוער שאין להם מסגרת דומה בבית ספרם ובאיזור מגוריהם. בנוסף כמו שלתוכנית "מעגלים" יש ערך בויקיפדיה כך אנו חושבות שראוי שגם ל"אפיקים" יהיה ערך דומה.

תודה רבה. נועה ועדי. עדינועה - שיחה 12:36, 14 באפריל 2013 (IDT)[תגובה]

שלום דניאל[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:מזנון/טריליון-ביליון

ראה את התוספת שלי שם - סוף טוב לדיון מיותר. איתן - שיחה 18:41, 19 באפריל 2013 (IDT)[תגובה]

חבורת אוילר[עריכת קוד מקור]

המועדון חזר לחיים, אתה מוזמן להוסיף את תיבת המשתמש של המועדון {{ויקיפדיה:מועדונים/חבורת אוילר/תיבת משתמש}}. בברכה, MathKnight (שיחה) 19:32, 8 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

אל תתחצף[עריכת קוד מקור]

ותגיד לאנשים שהם מאשימים אחרים באנטישמיות. כשארצה להשתמש במילה הזאת אשתמש בה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:31, 27 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

לתשומת[עריכת קוד מקור]

הכנסת סוגריים (תורת הטורים). מקווה להוסיף הוכחות וסקירה מקיפה יותר בקרוב. נחי 192.114.7.2 14:46, 9 ביוני 2013 (IDT)[תגובה]

בנוגע לאקטואליה[עריכת קוד מקור]

שלום דניאל, בדף הראשי של ויקיפדיה יש חלונית של אקטואליה עדכנית. חשבתי, היום (ג', 18.6.13) פורסם כי התביעה בהונגריה הגישה כתב אישום נגד ההונגרי לאדיסלוס צ'אטארי בן ה-98, על כך שלקח חלק בפשעי מלחמה של הנאצים במלחמת העולם השנייה, וזה כולל את רציחתם ועינויים של יהודים. ראה את המאמר בקישור הבא: http://www.news1.co.il/Archive/001-D-331173-00.html; אולי תוכל לדאוג שיעלו את הידיעה החשובה הזאת לחלונית האקטואליה שבדף הראשי? פוגמישו - שיחה 22:43, 18 ביוני 2013 (IDT)[תגובה]

היי. אני לא מתעסק בזה. פנה לשיחת תבנית:חדשות ואקטואליה. דניאל תרמו ערך 21:24, 19 ביוני 2013 (IDT)[תגובה]

הצביעו לסמל העשור![עריכת קוד מקור]

ויקיפד יקר! בימים אלה נערכת הצבעה על הלוגו שייצג את וויקיפדיה העברית בחגיגות יום ההולדת העשירי שלה. נשמח אם תצביע לסמל העשור שלך כאן ותעביר את הודעה זו לכמה שיותר משתמשים!

בתודה, FireSky - שיחההצביעו לסמל העשור! 20:20, 2 ביולי 2013 (IDT)[תגובה]

פרשת בובות הקש[עריכת קוד מקור]

שלום דניאל. נתקלתי בשמך במסגרת הערך "ויקיפדיה: פרשת בובות הקש 2011", שם נטען שאתה עוררת את החשד בדבר בובות הקש. אשמח אם תוכל להסביר מה גרם לך לחשוד בקיום בובות קש. תודה רבה. 95.86.107.120 08:53, 10 ביולי 2013 (IDT)[תגובה]

אני מניח שלא תקבל לשאלה זו תשובה שתניח את דעתך, והסיבות ברורות. נרו יאירשיחה • ג' באב ה'תשע"ג • 13:28, 10 ביולי 2013 (IDT)[תגובה]
מדובר באוסף נרחב של ראיות שנאספו בשלל דרכים. כמו שנרו ציין, לא חכם יהיה לציין אותם במפורש. דניאל תרמו ערך 19:43, 10 ביולי 2013 (IDT)[תגובה]

מנסה ליצור איתך קשר- מיכל מאולפן שישי[עריכת קוד מקור]

היי דניאל,

אשמח אם תחזור אליי למייל michalp-at-ch2news.tv

היי מיכל. איני מעוניין. דניאל תרמו ערך 19:41, 10 ביולי 2013 (IDT)[תגובה]

ברוך הבא[עריכת קוד מקור]

טוב לראות שמך בין העורכים בימים האחרונים. בברכה. ליש - שיחה 15:53, 23 בנובמבר 2013 (IST)[תגובה]

תודה! זו שנה קצת מוזרה בשירות הצבאי שלי שבה אני קופץ מקורס לקורס, ובהתאם הקפיצות ברמת הפעילות שלי. כל זה צפוי להסתיים בתחילת 2014, ואז כנראה שאוכל לחזור לפעילות סדירה יותר. דניאל תרמו ערך 16:37, 23 בנובמבר 2013 (IST)[תגובה]

אף על פי כן ולמרות הכל[עריכת קוד מקור]

"...והציונים ברצונם להתדמות לגויים המציאו מילת "למרות", וכדי להשתמט מלכתוב "למרות", ישנה השם דבר לפועל ויכתוב "אף על פי". " [1]; ולמרות שאחד המשתמשים החל במסע לביעור הנגע, הצירוף תקין. עוזי ו. - שיחה 19:27, 4 בינואר 2014 (IST)[תגובה]

איני לשונאי ואין לי עמדה משל עצמי. כרגע אני פועל לפי ויקיפדיה:לשון הממליץ להימנע מהצירוף. דניאל תרמו ערך 19:34, 4 בינואר 2014 (IST)[תגובה]

בין משפט לעקרון[עריכת קוד מקור]

שלום דניאל,

בתור אחד מהרבים והטובים להם התייחסתי, מה דעתך על זה?

תודה, יאירשיחה 23:05, 9 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]

ראשית, אני מסכים עם נחי (האנונימי) שזה לא נימוק לשחזור ועדיף היה לפנות אלי, אליו או לדף שיחה כדי ללבן את הסוגיה. משזה נאמר, אני לא מסכים עם העריכה של נחי. "עקרון" זה לא מונח מקובל במתמטיקה, למעט יוצאי דופן מעטים ששמם נתקבע כך מסיבות היסטוריות (עקרון הסדר הטוב למשל). זה בהחלט לא כינוי מקובל ללמה של צורן. אני מבין מדוע לא נוח לנחי שהלמה נקראת בשם "משפט". היא הרי שקולה לאקסיומת הבחירה, וכתלות בהקשר ניתן לראות בה גם נוסח אחר של האקסיומה (בדומה לעקרון הסדר הטוב שאפשר לראות בו נוסח אחר של אקסיומת האינדוקציה). אולם אזכיר לנחי שאין פה אי-דיוק מתמטי, כי מבחינה פורמלית, כל אקסיומה היא אכן משפט (גם אם מוזר לקרוא לה כך). על כן ראוי לקרוא ללמה על פי ההקשר ההיסטורי, וההקשר הזה הוא אכן של "משפט" (הרי "למה" משמעה "משפט עזר"). בדומה למשפט טיכונוף, משפט הקומפקטיות ומשפט הסדר הטוב, כולם שקולים לאקסיומת הבחירה ואין מי שמעדיף לקרוא להם עקרון. לדעתי יש להשאיר את התואר "משפט", ואם זה לא ברור מספיק מהערך, לציין שהוא תלוי באקסיומת הבחירה ואינו נכון בלעדיה. חפרתי :) דניאל תרמו ערך 23:36, 9 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
העתקתי לשיחת הערך. תודה ולילה טוב. יאירשיחה 23:46, 9 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]

בקשות[עריכת קוד מקור]

אודה לך אם תציץ שם. תודה. 79.176.193.169 22:44, 11 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]

שולצה למתקדמים[עריכת קוד מקור]

דנו בעבר בהפעלת שיטת שולצה במקרה שנדרש רוב מיוחס. איפה? תודה, עוזי ו. - שיחה 15:38, 17 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]

כאן יש דיון ארוך וחסר תוצאות. אתה יכול לקפוץ ישר לפה. דניאל תרמו ערך 20:03, 17 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]

מרגיש בושה[עריכת קוד מקור]

שלום, כחלק מאי לקיחת ההצבעה שלי בדיון המומלצות אני שולח הודעה למשתמשים הבולטים! אני לא מרגיש טוב בנושא. שדה בוקר - שיחה 10:03, 25 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]