קלע דוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קלע דוד
Sharvit-Ksamim-0001.jpg
David sling missile.jpg
מידע בסיסי
ייעוד טיל קרקע-אוויר לטווח בינוני, טיל נגד טילים
ארץ ייצור ישראלישראל  ישראל
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
פיתוח ישראלישראל  ישראל (משרד הביטחון - מנהלת "חומה", רפאל, אלתא)
יצרן ישראלישראל רפאל, ישראל.
ארצות הבריתארצות הברית ריית'און, ארצות הברית.
עלות יחידה מיליון דולר לטיל מיירט[1]
כניסה לשירות 2016
משתמשים ישראלישראל  ישראל : צה"ל
מאפיינים כלליים
הנעה מנוע דו-שלבי
ביצועים
מהירות 7.5 מאך (2.55 ק"מ בשנייה)
טווח 70–300 ק"מ
תקרת גובה 50–75 ק"מ
גובה טיסה 30–50 ק"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי ללא (הטיל משיג פגיעה ישירה)
הנחיה מכ"ם וחיישן אלקטרו-אופטי
שיגור הטיל המיירט Stunner של "קלע דוד" בניסוי שהפך את המערכת למבצעית, דצמבר 2015

קלע דוד[2] (באנגלית David's Sling, נקראה בעבר שרביט קסמים) היא מערכת ליירוט רקטות, טילים לטווח בינוני-ארוך ומטוסים ללא טייס, שפותחה במשותף על ידי רפאל - מערכות לחימה מתקדמות הישראלית וריית'און (Raytheon) האמריקנית.

המערכת, בעלת טיל מיירט דו שלבי, המתמרן במהירות, שבחרטומו מותקנות שתי מערכות איכון והכוונה - מכ"ם וחיישן אלקטרו-אופטי. בשנת 2006 זכתה רפאל במכרז לפיתוח מערכת הגנה כנגד רקטות לטווחים בינוניים וארוכים (40–300 ק"מ).[3] על מנת לאפשר מימון הפיתוח וההצטיידות העתידית מכספי הסיוע האמריקניים, הוקמה השותפות עם חברת ריית'און האמריקנית. בחלק מפרסומי חברת ריית'און מכונה הטיל המיירט "Stunner".

ניסוי במערכת שרביט קסמים בנובמבר 2012 במהלכו יורט בהצלחה טיל המטרה.

האיום הגובר של רקטות וטילים הביא לפיתוחן של מערכות הגנה אחדות מפני איום זה. בנוסף למערכת "קלע דוד" ליירוט רקטות לטווח בינוני וארוך, פותחו ונכנסו לשימוש מבצעי מערכת "כיפת ברזל", המשמשת ליירוט רקטות קצרות טווח, ומערכת "חץ 2" ליירוט טילים בליסטיים.

התכנון העיקרי של מערכת "קלע דוד" הוא לתת מענה לטילים שבידי חזבאללה וגם בעתיד לטילים גדולים יותר שמצטייד בהם חמאס. על פי הערכות מודיעיניות, בידי חזבאללה עשרות אלפי רקטות שחלקן יכולות להגיע עד לגוש דן.[4] במהלך מלחמת לבנון השנייה נחתו טילים רבים בטווח שבו יכלה מערכת "קלע דוד" ליירט אותם. הצפי הוא שמערכת "קלע דוד", יחד עם מערכות "כיפת ברזל" "חץ 2" ו"חץ 3", יספקו הגנה אווירית מרבית בפני איום הטילים על ישראל. בנוסף לתפקיד ההגנה מפני רקטות וטילים, צפויה מערכת "קלע דוד" להחליף גם את טילי הנ"מ MIM-23 הוק וסטינגר. לטענת המפתחים, מערכת קלע דוד תהיה מסוגלת ליירט גם טילי שיוט וכלי טיס[1], היות שיש לה מיירט מאוד מהיר ומאוד מתמרן, מה שמאפשר לו להשמיד את המטרה בפגיעה ישירה, ולא באמצעות פיצוץ בקרבתה.[5]

ב-2016 הוקם במערך ההגנה האווירית בחיל האוויר הישראלי גדוד מבצעי ראשון המפעיל את המערכת.

מבנה המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכת מורכבת משלשה רכיבים עיקריים:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציוני דרך בתהליך קבלת ההחלטות בנושא המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יירוט מוצלח של טיל המטרה בניסוי הסופי, דצמבר 2015

בדו"ח מבקר המדינה 59א,[6] מותח המבקר מיכה לינדנשטראוס ביקורת נוקבת על מערכת הביטחון, באשר לתהליך הבלתי תקין של קבלת ההחלטות שהובילה לפיתוח מערכת "שרביט קסמים". הדין וחשבון מזכיר את נקודות הציון הבאות בתהליך הפיתוח של המערכת:

  • 9 בפברואר 2006 – מנכ"ל משרד הביטחון דאז אישר למפא"ת לבקש מהקונגרס האמריקני עשרות מיליוני דולרים לשנת 2007 שיועדו לפיתוח "קלע דוד".
  • 12 בפברואר 2006 – ראש הממשלה, אהוד אולמרט, החליט, כי "בהתאם להמלצת שהב"ט (שר הביטחון) ימשך פיתוח 'שרביט קסמים'".
  • 29 בספטמבר 2006 – הקונגרס האמריקאי אישר הקצאת 25 מיליון דולר לבדיקת היתכנות של פיתוח תוכנית "קלע דוד".[7]
  • 17 בדצמבר 2006 – מנכ"ל משרד הביטחון, גבי אשכנזי, אישר עשרות מיליוני ש"ח להתחלת פיתוח בהיקף מלא של "קלע דוד" בשנת 2007 במימון משותף עם האמריקנים.
  • 17 בינואר 2007 – מנכ"ל משרד הביטחון, גבי אשכנזי, אישר למפא"ת להתחייב מול האמריקנים בנושא "קלע דוד" לשנת 2008 בהיקף כספי של עשרות רבות של מיליוני ש"ח.
  • 1 בפברואר 2007 – שר הביטחון עמיר פרץ, הנחה את הרמטכ"ל ואת מנכ"ל משהב"ט, כי "מענה לרק"ק לטווח בינוני 'שרביט קסמים' משמעותי ונדרש לתקצוב מיידי".
  • 3 ביולי 2007 – שר הביטחון אהוד ברק, אישר לפתח את "קלע דוד".
  • 3 בספטמבר 2007 – הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, אישר מאות מיליוני ש"ח ועשרות מיליוני דולרים לתוכנית רב שנתית "תפן" לשנים 2012-2008 עבור פיתוח הטיל המיירט של "קלע דוד".
  • 4 באפריל 2012 - ישראל בקשה מארצות הברית 700 מיליון שקלים עבור 4 סוללות ו-300 מיליון לפרויקט "קלע דוד". בכירים בצה"ל מעריכים: במלחמה רב חזיתית, הצבא יזדקק לעוד 12 סוללות להגנה ראויה.

ציוני דרך בפיתוח המערכת ובקליטתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 25 בנובמבר 2012 - הצלחה מלאה בניסוי שנערך במערכת על ידי רפאל ומשרד הביטחון בשיתוף חברת רית'יאון האמריקנית.[8]
  • 20 בנובמבר 2013 - ניסוי מוצלח של כל מרכיבי המערכת, שבו מיירט שרביט קסמים שוגר בהצלחה, ביצע את כל שלבי הטיסה והשמיד את המטרה כמתוכנן.[9]
  • 1 באפריל 2015 - ניסוי מוצלח.[10]

בשנת 2011 ניתנה הערכה שהמערכת תיכנס לשימוש מבצעי ב-2014,[11] והוקם בחיל-האוויר גרעין ההקמה של יחידת "שרביט קסמים", ואנשיו השתלבו בתהליך הפיתוח בתעשיות.[12] לקראת סוף חודש נובמבר 2012 גויס הגדוד הראשון של "שרביט הקסמים" במסגרת מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר.[13] בפברואר 2014 החל חיל האוויר לבנות צוות לגרעין ההקמה הראשוני של המערכת,[14] אך כעבור מספר חודשים הטיל שר הביטחון בוגי יעלון ספק בכך שתוכנס לשירות ב-2015 בשל קשיים תקציביים.[15]

ב-1 באפריל 2015 הכריזה מנהלת "חומה" במשרד הביטחון על השרביט קסמים כמבצעית, זאת בעקבות הצלחת סדרת ניסויים מוצלחים ב"שרביט קסמים" שביצעו מנהלת חומה והסוכנות האמריקנית להגנה מפני טילים, MDA, באותו יום. בניסויים השתתפו גם נציגי החברות רפאל - חברת האם של הפרויקט, ריית'און האמריקנית, אלביט מערכות אלישרא ואלת"א. במסגרת הניסויים שוגרו טילי אנקור שדימו את המטרה העתידית. בניסוי האחרון, לאחר שיגור טיל המטרה, גילה אותה המכ"ם והעביר את נתוניה אל מרכז ניהול הירי, אשר חישב את תוכנית ההגנה נגדה. "שרביט קסמים" שיגרה בהצלחה טיל מיירט, שעבר את כל שלבי הטיסה והשמיד את המטרה כמתוכנן.[16]

ב-21 בדצמבר 2015 ערכה מערכת הביטחון סדרת ניסויים מסכמת במערכת "שרביט קסמים" בה המערכת יירטה את כל האיומים ששוגרו לעברה בהצלחה מלאה. בעקבות הצלחת הניסויים תיהפך המערכת למבצעית במערך ההגנה האווירית של צה"ל בשנת 2016.[17]

בפברואר 2016 החל מערך ההגנה האווירית של צה"ל בקליטת המערכת וביולי הפך הגדוד למבצעי.[18]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברק 8 - מערכת הגנה אווירית רב-משימתית לטווחים בינוניים.
  • SPYDER - מערכת הגנה אווירית תוצרת רפאל והתעשייה האווירית.
  • MIM-104 פטריוט - מערכת הגנה אווירית מתקדמת תוצרת ארצות הברית.
  • S-300 - מערכת הגנה אווירית מתקדמת תוצרת רוסיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלע דוד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 שרביט קסמים - הדור הבא של מערכת היירוט הישראלית מאתר גלובס 14 ביולי 2014
  2. ^ אמרו מעכשיו: "קלע דוד" במקום "שרביט קסמים", אתר חיל האוויר הישראלי, 2 במרץ 2016.
  3. ^ https://fas.org/sgp/crs/mideast/RL33222.pdf
  4. ^ אלון בן דוד, "תרחיש פיקוד העורף לעימות עם חזבאללה: יותר מ-1,000 רקטות מדי יום", חדשות 10, 31 במרץ 2015
  5. ^ אודי עציון, ‏אנשי הברזל, באתר "ידיעות אחרונות".
  6. ^ מבקר המדינהתהליך קבלת ההחלטות לפיתוח ולהצטיידות במערכות להגנה אקטיבית כנגד רקטות קרקע-קרקע (רק"ק), דו"ח שנתי 59א לשנת 2008, 2 במרץ 2009, עמ' 5–38.
  7. ^ סיון גזית, ‏ארה"ב וישראל בתוכנית חדשה להגנה מפני טילים בליסטיים קצרי-טווח, באתר חיל האוויר הישראלי
  8. ^ יואב זיתון, הצלחה בניסוי ל'שרביט קסמים': הגנה מחיזבאללה, באתר ynet, 25 בנובמבר 2012.
  9. ^ מתן חצרוני, כתב חדשות 2 באינטרנט, ‏ניסוי מוצלח של מערכת "שרביט קסמים" להגנה מטילים, באתר ‏mako‏‏, ‏20 בנובמבר 2013‏.
  10. ^ שירות הידען, ‏ניסויים מוצלחים למערכת היירוט שרביט קסמים, באתר "הידען", 2 באפריל 2015
  11. ^ טל מיכאל, ‏"ישראל היא מעצמת חלל", באתר חיל האוויר הישראלי, 1 בדצמבר 2011.
  12. ^ מיכל ויסברוד, ‏"הוקם גרעין ההקמה של יחידת שרביט הקסמים", באתר חיל האוויר הישראלי, 30 בנובמבר 2011.
  13. ^ גויסו חיילי הגדוד הראשון של "שרביט הקסמים", באתר חדשות ישראל.
  14. ^ מערכת IsraelDefense, הכנות ראשונות לקליטת "שרביט קסמים", באתר nrg‏, 3 בפברואר 2014
  15. ^ רפי ג'רבי, יעלון: לא בטוח שנוכל להצטייד ב"שרביט קסמים" בשנה הבאה, אתר מעריב השבוע, 20 במאי 2014
  16. ^ אור הלר, ניסוי מוצלח: שרביט קסמים יירט "רקטה של חזבאללה", באתר nana10‏, 1 באפריל 2015
  17. ^ יוחאי עופר, "ברמה של מדע בדיוני": הושלם פיתוח "שרביט קסמים", באתר nrg‏.
  18. ^ נועם אמיר, ‏לקראת קליטת המערכת: צה"ל הקים את גדוד קלע דוד להפעלת שרביט קסמים, באתר מעריב השבוע, 13 ביולי 2016.