יעקב רכטר
.jpg) | |
| יעקב רכטר עם רעייתו השנייה חנה מרון (מאחוריהם: אורי זוהר), 1966 | |
| לידה |
14 ביוני 1924 י"ב בסיוון ה'תרפ"ד תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
26 בפברואר 2001 (בגיל 76) ג' באדר ה'תשס"א הרצליה, ישראל |
| מקום לימודים |
הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל |
| תקופת הפעילות | 1949–2001 (כ־52 שנים) |
| תחום יצירה |
אדריכלות |
| יצירות ידועות |
המשכן לאמנויות הבמה, כיכר אתרים |
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל (1972) |
| בת זוג |
חנה מרון שרה שפיר |
| צאצאים |
יוני רכטר אמנון רכטר דפנה רכטר מיכל לויט |
  | |
יעקב רכטר (14 ביוני 1924[1] – 26 בפברואר 2001) היה אדריכל ישראלי, חתן פרס ישראל לשנת ה'תשל"ב (1972).
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רכטר נולד בתל אביב, בנם של פולה והאדריכל זאב רכטר. הוא גדל בבית ספוג ברוח תרבותית, היות שבית אביו שימש כמרכז תרבותי בתל אביב.
רכטר למד אדריכלות בטכניון בחיפה. ב-1952 הצטרף למשרד האדריכלים של אביו, אליו הצטרפו גם גיסיו משה זרחי ומיכה פרי. באמצע שנות ה-70[2] נפרדו דרכיהם של הגיסים ורכטר פעל מחברה משלו. ב-1995, הצטרף אליו בנו האדריכל אמנון רכטר, הממשיך את פעילות המשרד מאז מותו של אביו.
רכטר היה נשוי פעמיים. אשתו הראשונה הייתה שרה שפיר ולהם נולדו המאיירת מיכל לויט והמוזיקאי והמלחין יוני רכטר. לאחר גירושיו נישא לשחקנית חנה מרון, לה היה נשוי עד מותו. מנישואיו למרון נולדו האדריכל אמנון רכטר, הפילוסופית ד"ר עפרה רכטר והשחקנית דפנה רכטר.
רכטר נפטר ב-26 בפברואר 2001, בגיל 76, מסרטן ונקבר בבית הקברות של קיבוץ שפיים.[3]
לאחר מותו הוחלט להרחיב את הפרס לאדריכלות על שם זאב רכטר, שהוענק משנות ה-60 על ידי איגוד האדריכלים. במאה ה-21, פרס רכטר הוא פרס ממלכתי על שמם של זאב ויעקב רכטר, המוענק על ידי משרד החינוך.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס רוקח על פרויקט "גן יעקב", 1965.[4]
- פרס ישראל לאדריכלות על תכנון בית ההבראה של "מבטחים" בזכרון יעקב, 1972.
- פרס אריה אלחנני על שילוב אמנות בבנייה, 1983.
מבנים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבני ציבור, מסחר ומשרדים:
- היכל התרבות, תל אביב, (במשרד זאב רכטר בשיתוף דב כרמי), 1957
- ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו, תל אביב (במשרד זאב רכטר בשיתוף דב כרמי), 1952-1959
- מרכז רכטר ועיריית אילת, 1967-1958
- קולנוע אורות, באר שבע, 1960.[5]
- ביתן למכירת פרחים, שדרות חן, תל אביב, 1964
- היכל המשפט, תל אביב, בשיתוף ובמשרד זאב רכטר, 1965
- מוזיאון הרצליה לאמנות ובית יד לבנים, 1975
- כיכר נמיר (אתרים), 1976
- בניין כלל, תל אביב, 1976
- ספרייה מרכזית בקמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1981
- המשכן לאמנויות הבמה - בניין האופרה הישראלית החדשה, שדרות שאול המלך, תל אביב, 1994
- התיאטרון הקאמרי בתל אביב (פותח והושלם בידי אמנון רכטר)
- אנדרטה לחללי צד"ל, לבנון, 1999
בתים פרטיים:
- בית קרפ, אשדות יעקב איחוד, 1953.[6]
- בית בבלי, הרצליה, 1957
- בית הפסל אהרון כהנא, רמת גן, 1957.[7]
- בית רכטר, נוף ים, 1958–1966.[8]
- וילה ואנה, נוף ים
- בית שגריר קובה (ריקרדו סוביראנה), הרצליה פיתוח
- בית ארנון, הרצליה פיתוח
- בית קליימן, הרצליה פיתוח
- בית כוגן, תל אביב
- בית פרידלנדר, ירושלים
בתי מלון:
- השרון, הרצליה פיתוח, 1961
- הילטון, תל אביב, 1965
- דן פנורמה תל אביב (במקור לרום תל אביב), 1971.[9]
- הילטון (מלון קראון פלזה ירושלים), 1974
- שרתון, תל אביב, 1974
- דן פנורמה תל אביב, 1978
- קרלטון, תל אביב, 1980
- המלך שלמה, ירושלים, 1981
- לרום (ענבל), ירושלים, 1983.[10]
- הולידיי אין, אשקלון, 1998.[11]
בתי הבראה:
- בית הבראה ע"ש שפרינצק, נצרת, 1961.[12]
- בית החלמה ע"ש יוסף בוסל (בית בוסל), צפת, 1962.[13]
- בית ההבראה של "מבטחים" בזכרון יעקב, 1968.[14]
בתי חולים ומרפאות:
- מרפאה מרכזית של קופת חולים, רמת גן, 1970
- בית החולים קפלן, רחובות, 1973
- שיקום והרחבת בית החולים הדסה הר הצופים, ירושלים, 1979
- בית החולים כרמל, חיפה, 1976
מגורים ותכנון עירוני:
- גן יעקב, תל אביב, 1965
- בית לוננפלד-קונין (מעונות מרצים וחוקרים בכירים) במכון ויצמן למדע, רחובות, 1966
- פיתוח חוף תל אביב (הטיילת), תל אביב, 1970-1985
- שכונת מגורים "מרום נווה", רמת גן, 1981-1997
- תב"ע כפר ורדים, 1982
- "גולדה על הפארק", תל אביב, 1994
שונות
- אנדרטה לזכר חללי צד"ל במרג' עיון (בשיתוף אמנון רכטר), 2000 (נהרסה באותה שנה)
|
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אסנת רכטר (עורכת): יעקב רכטר, אדריכל, הוצאת הקיבוץ המאוחד ומוזיאון הרצליה לאמנות, 2003
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב רכטר, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- ארכיון רכטר אדריכלים, בספרייה הלאומית
- מידע על יעקב רכטר בקטלוג הספרייה הלאומית
- כמה הרהורים על 50 שנות אדריכלות בישראל, באתר מט"ח
- אדריכלית זיוה ארמוני, 'מה הבניין רוצה להיות': פרס ישראל לאדריכלות ליעקב רכטר, דבר, 12 במאי 1972
- נועם דביר, עכבר העיר אונליין, עיריית תל אביב ממשיכה להרוס את "העיר הלבנה", באתר הארץ, 6 בספטמבר 2009
- מיכאל יעקובסון, סיבוב בשתי מרפאות קופת חולים ברמת גן בתכנון זאב ויעקב רכטר, בבלוג "חלון אחורי", 14 באוקטובר 2020
רוני דורי, אמנון רכטר מסביר מה המשמעות של להיות בן לאחת ממשפחות האדריכלות החזקות בישראל, באתר הארץ, 17 במרץ 2021- מיכאל יעקובסון, אנדרטה ליומיים: ישראל בנתה, צה"ל נסוג, חיזבאללה פוצץ וצד"ל נמלט, באתר Xnet, 28 בדצמבר 2020
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בקולנוע אורות בבאר שבע, באתר 'חלון אחורי', 7 בדצמבר 2022
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בקונסרבטוריון בבאר שבע בתכנון יעקב רכטר, באתר 'חלון אחורי', 15 בפברואר 2024
- מיכאל יעקובסון: סיבוב במעלות אלרם שבשכונת ארמון הנציב בתכנון יעקב רכטר, באתר 'חלון אחורי', 6 באוקטובר 2024
- יעקב רכטר, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Itzhak Ben, Who's who in Israel and in the work for Israel abroad 1980-1981, 1980; עמ' 262
- ^ המשרד המשותף היה קיים ב-1975. ראו: מי האחראי, מעריב, 27 בנובמבר 1975
- ^ נפטר האדריכל יעקב רכטר, באתר וואלה, 3 במרץ 2001
- ^ פרס רוקח חולק למתכנני בית אל על וגן יעקב, דבר, 14 באוקטובר 1965
- ^ מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על בניין קולנוע אורות בבאר שבע, בבלוג "חלון אחורי", 6 במאי 2013
- ^ ערן אלדר, הדרך ל-77': קריסתה של הגמוניית מפלגת הפועלים, עם עובד, 2018, עמ' 38.
- ^ מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית אהרון כהנא ברמת גן, באתר 'חלון אחורי', 12 ביולי 2017
- ^ נועם דביר, עכבר העיר אונליין, גורלה הצפוי של וילה רכטר, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2009
- ^ מיכאל יעקובסון: סיבוב במלון דן פנורמה תל אביב, באתר 'חלון אחורי', 10 במאי 2017
- ^ מיכאל יעקובסון, מלון ענבל (לרום) בירושלים מחדש את פניו במאבק על תיירי היוקרה, באתר Xnet, 26 במאי 2014
- ^ מיכאל יעקובסון: סיבוב במלון הולידי אין אשקלון בתכנון יעקב ואמנון רכטר, באתר 'חלון אחורי', 4 ביוני 2016
- ^ מיכאל יעקובסון, תחייה בנצרת: בית ההבראה המיתולוגי נפתח מחדש, באתר Xnet, 5 בינואר 2012
- ^ מיכאל יעקובסון, בית ההבראה בית בוסל קם לתחייה: תחרות אדריכלים לשימור מכללת צפת, באתר Xnet, 30 ביולי 2015
- ^ מיכאל יעקובסון, היהלום על הכרמל הפך למלון יוקרה: אלמא בזכרון יעקב - הצצה ראשונה, באתר Xnet, 25 בפברואר 2015
| זוכי פרס ישראל בתחומי האמנות החזותית | ||
|---|---|---|
| פיסול | זאב בן-צבי (1953) • יצחק דנציגר (1968) • אריה ארוך (1971) • ראובן רובין (1973) • דני קרוון (1977) • בתיה לישנסקי, יחיאל שמי (1986) • מנשה קדישמן (1995) • יגאל תומרקין (2004) • מיכה אולמן (2008) | |
| ציור | יוסף זריצקי (1959) • מרדכי ארדון (1963) • מרסל ינקו (1967) • יוסל ברגנר, אנה טיכו, פנחס ליטבינובסקי (1980) • יחזקאל שטרייכמן (1990) • לאה ניקל (1995) • משה קופפרמן (2000) • פנחס כהן גן (2008) | |
| ציור ופיסול | זהרה שץ • (1955) בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים (1958) • מיכאל גרוס (2000) | |
| אדריכלות | דב כרמי (1957) • אריה שרון (1962) • דורה גד, אלפרד מנספלד (1966) • בנימין אידלסון (1968) • יעקב רכטר (1972) • אריה אלחנני (1973) • אברהם יסקי (1982) • דוד רזניק (1995) • ליפא יהלום, דן צור (1998) • רם כרמי (2002) • יעקב יער, עדה כרמי-מלמד (2007) • אדם מזור (אדריכלות ועיצוב; 2013) | |
| עיצוב | יונה פישר, אלישבע כהן (1977) • דן ריזינגר (1998) • דוד טרטקובר (2001) • ירום ורדימון (2007) | |
| תולדות האמנות | בצלאל נרקיס (1999) • זיוה עמישי-מייזלש (2004) | |
| צילום | דוד רובינגר (תקשורת; 1997) • מיכה בר-עם (2000) • אלכס ליבק (2005) • פטר מירום (2010) | |
| אמנות פלסטית | יעקב דורצ'ין (2011) • מיכל נאמן (2014) • שרה ברייטברג-סמל (2020) • מיכל רובנר (2023) | |