גרהרד ארטל – הבדלי גרסאות

גרהרד ארטל
Gerhard Ertl
לידה	10 באוקטובר 1936 (בן 87); שטוטגרט, גרמניה הנאצית
ענף מדעי	כימיה
מקום מגורים	גרמניה
מקום לימודים	אוניברסיטת שטוטגרט (1957); סורבון (1958); אוניברסיטת מינכן (1959); אוניברסיטת שטוטגרט (1961); האוניברסיטה הטכנית של מינכן (1965); גימנסיום יוהאנס קפלר; Max Planck Institute for Intelligent Systems; אוניברסיטת הנובר ;
מנחה לדוקטורט	Heinz Gerischer
מוסדות	אוניברסיטת מינכן; אוניברסיטת הומבולדט של ברלין; אוניברסיטת הנובר; האוניברסיטה החופשית של ברלין ;
תלמידי דוקטורט	Peter Strasser, Martin Wolf, Jochen Lauterbach
פרסים והוקרה	מסדר ההצטיינות של באדן-וירטמברג (2008); מדליית ליביג (1987); מדליית קרל פרידריך גאוס (1985); פרס בורק (1991); מדליית רוברט וילהלם בונזן (1992); היכל התהילה של המחקר הגרמני (2015); פרס יפן (1992); פרס קרל ציגלר (1998); מדליית יובל המאה (1985); Carl-Engler-Medal (1996); פרס וולף לכימיה (1998); פרס לייבניץ (1991); עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר (2008); פרס נובל לכימיה (2007); פרס פאראדיי (2007); Medard W. Welch Award (1995); פרס אוטו האן (2007); אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (2014); פרס אלווין מיטאש (1990); פרס רודולף דיזל ;
תרומות עיקריות
	מחקריו בתחום התהליכים הכימיים על משטחים מוצקים

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־12:07, 28 ביולי 2016

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים [ פרסים והנצחה, ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

גרהרד ארטל (גרמנית: Gerhard Ertl; נולד ב-10 באוקטובר 1936 בשטוטגרט) הוא כימאי פיזיקלי גרמני, פרופסור אמריטוס במחלקה לכימיה פיזיקלית במכון פריץ האבר, מכון מקס פלאנק בברלין, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2007, "על מחקריו בתחום התהליכים הכימיים על משטחים מוצקים".

השכלה

בין 1955 ל-1957 למד באוניברסיטה הטכנית של שטוטגרט; המשיך לאוניברסיטת פריז (1957–1958) ואוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן (1958–1959). קיבל תואר מוסמך בפיזיקה מהאוניברסיטה הטכנית בשטוטגרט ב-1961, ותואר דוקטור ב-1965, מהאוניברסיטה הטכנית של מינכן.

קריירה אקדמית

לאחר השלמת תואר הדוקטור שלו, היה לעוזר ולמרצה באוניברסיטה הטכנית, בין השנים 1965 ל-1968. בין 1968 ל-1973 היה פרופסור ומנהל באוניברסיטה הטכנית בהנובר. משם המשיך למשרת פרופסור במכון לכימיה פיזיקלית, באוניברסיטת לודוויג מקסימילאין במינכן (1973–1986). במהלך שנות ה-70 וה-80, עבד כמרצה אורח (כ-Visiting Professor) במכון הטכנולוגי של קליפורניה, באוניברסיטת ויסקונסין-מילווקי, ובאוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

ב-1986 מונה לפרופסור באוניברסיטה החופשית של ברלין ובאוניברסיטה הטכנית של ברלין. באותה שנה מונה כמנהל במכון פריץ האבר, אחד ממכוני מקס פלאנק והחזיק בתפקיד זה עד פרישתו לגמלאות ב-2004. ב-1996 מונה לפרופסור באוניברסיטת הומבולדט בברלין.

מחקר

ארטל נודע בזכות גילוי מנגנוני התגובה ברמה המולקולרית, של הסינתזה הקטליטית של אמוניה על גבי ברזל (תהליך האבר-בוש), והחמצון הקטליטי של פחמן חד-חמצני על גבי פלדיום (תהליך המתרחש בממיר קטליטי). במהלך המחקר גילה את התופעה החשובה של תגובות מחזוריות על משטחי פלטינה; בעזרת מיקרוסקופיה פוטואלקטרונית הצליח לצלם בפעם הראשונה את השינויים המחזוריים במבנה פני השטח והכיסוי שלהם במהלך התגובות.

זכה בפרס וולף בכימיה ב-1998 יחד עם גאבור א. סומורג'אי מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, "על תרומותיהם הניכרות לתחום מדע פני השטח באופן כללי, ובפרט על גילוי המנגנונים הבסיסיים של תגובות קטליטיות הטרוגניות על משטח גביש יחיד."

בשנת 2007 זכה בפרס נובל לכימיה, "על מחקריו בתחום התהליכים הכימיים על משטחים מוצקים".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גרהרד ארטל בוויקישיתוף

גרהרד ארטל, באתר מכון פריץ האבר, מכון מקס פלנק (אנגלית)
פרס וולף בכימיה לשנת 1998
פרס נובל לכימיה לשנת 2007, באתר קרן פרס נובל (אנגלית)

@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 ==השכלה==
-בין [[1955]] ל-[[1957]] למד [[האוניברסיטה הטכנית של שטוטגרט|באוניברסיטה הטכנית של שטוטגרט]]; המשיך ל[[אוניברסיטת פריז]] ([[1957]]-[[1958]]) ו[[אוניברסיטת מינכן|אוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן]] ב[[מינכן]] ([[1958]]-[[1959]]). קיבל [[תואר מוסמך]] ב[[פיזיקה]] מהאוניברסיטה הטכנית בשטוטגרט ב-[[1961]], ותואר [[דוקטור]] ב-[[1965]], מ[[האוניברסיטה הטכנית של מינכן]].
+בין [[1955]] ל-[[1957]] למד [[האוניברסיטה הטכנית של שטוטגרט|באוניברסיטה הטכנית של שטוטגרט]]; המשיך ל[[אוניברסיטת פריז]] (1957–[[1958]]) ו[[אוניברסיטת מינכן|אוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן]] ב[[מינכן]] ([[1958]]–[[1959]]). קיבל [[תואר מוסמך]] ב[[פיזיקה]] מהאוניברסיטה הטכנית בשטוטגרט ב-[[1961]], ותואר [[דוקטור]] ב-[[1965]], מ[[האוניברסיטה הטכנית של מינכן]].
 ==קריירה אקדמית==
-לאחר השלמת תואר הדוקטור שלו, היה לעוזר ומרצה באוניברסיטה הטכנית, בין השנים 1965 ל-[[1968]]. בין 1968 ל-[[1973]] היה פרופסור ומנהל [[האוניברסיטה הטכנית בהנובר|באוניברסיטה הטכנית]] ב[[הנובר]]. משם המשיך למשרת פרופסור במכון לכימיה פיזיקלית, באוניברסיטת לודוויג מקסימילאין במינכן (1973-[[1986]]). במהלך [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] [[שנות ה-80 של המאה ה-20|וה-80]] עבד תקופות קצרות (כ-Visiting Professor) [[המכון הטכנולוגי של קליפורניה|במכון הטכנולוגי של קליפורניה]], ב[[אוניברסיטת ויסקונסין-מילווקי]], וב[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]].
+לאחר השלמת תואר הדוקטור שלו, היה לעוזר ולמרצה באוניברסיטה הטכנית, בין השנים 1965 ל-[[1968]]. בין 1968 ל-[[1973]] היה פרופסור ומנהל [[האוניברסיטה הטכנית בהנובר|באוניברסיטה הטכנית]] ב[[הנובר]]. משם המשיך למשרת פרופסור במכון לכימיה פיזיקלית, באוניברסיטת לודוויג מקסימילאין במינכן (1973–[[1986]]). במהלך [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] [[שנות ה-80 של המאה ה-20|וה-80]], עבד כמרצה אורח (כ-Visiting Professor) [[המכון הטכנולוגי של קליפורניה|במכון הטכנולוגי של קליפורניה]], ב[[אוניברסיטת ויסקונסין-מילווקי]], וב[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]].
 ב-[[1986]] מונה לפרופסור ב[[האוניברסיטה החופשית של ברלין|אוניברסיטה החופשית של ברלין]] וב[[האוניברסיטה הטכנית של ברלין|אוניברסיטה הטכנית של ברלין]]. באותה שנה מונה כמנהל ב[[מכון פריץ האבר]], אחד מ[[מכון מקס פלאנק|מכוני מקס פלאנק]] והחזיק בתפקיד זה עד פרישתו לגמלאות ב-[[2004]]. ב-[[1996]] מונה לפרופסור ב[[אוניברסיטת הומבולדט]] בברלין.
@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 {{ויקישיתוף בשורה}}
-* [http://w3.rz-berlin.mpg.de/pc/ERTL/Ertl.html גרהרד ארטל], באתר מכון פריץ האבר, מכון מקס פלנק (אנגלית)
+* [http://www.fhi-berlin.mpg.de/pc/ertl/welcome.html גרהרד ארטל], באתר מכון פריץ האבר, מכון מקס פלנק (אנגלית)
-* [http://www.wolffund.org.il/fullheb.asp?id=58 פרס וולף בכימיה לשנת 1998]
+* [http://www.wolffund.org.il/index.php?dir=site&page=winners&cs=31&language=heb פרס וולף בכימיה לשנת 1998]
 * [http://nobelprize.org/nobel_prizes/chemistry/laureates/2007/ פרס נובל לכימיה לשנת 2007], באתר קרן [[פרס נובל]] (אנגלית)

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023)