נורווגיה במשחקים האולימפיים

נורווגיה במשחקים האולימפיים
	המשלחת הנורווגית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ונקובר (2010)
הוועד האולימפי הלאומי
קוד ייצוג	NOR
שם	הוועד האולימפי הנורווגי והקונפדרציה של הספורט
מדליות קיץ
מדליות חורף
	השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה)
	1896 • 1900 • 1904 • 1908 • 1912 • 1920 • 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 • 2024
	השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה)
	1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022

נורווגיה השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת פריז (1900). היא נעדרה מאז מהמשחקים פעמיים: מאולימפיאדת סנט לואיס (1904) בשל קשיים במימון המשלחת, ומאולימפיאדת מוסקבה (1980) בשל הצטרפותה לחרם שהובילה ארצות הברית על המשחקים במחאה על הפלישה הסובייטית לאפגניסטן.

לאורך השנים צברו הספורטאים הנורווגים 160 מדליות, מהן 60 מדליות זהב. הענפים בהם הושג המספר הרב ביותר של מדליות הן שיט (32 מדליות, מהן 17 מדליות זהב, הישג המקנה לנורווגיה את המקום השלישי בטבלת המדליות של כל הזמנים, אחרי בריטניה וארצות הברית), קליעה (32 מדליות, מהן 13 מדליות זהב; נורווגיה מדורגת במקום השביעי) ואתלטיקה (23 מדליות, מהן 9 מדליות זהב).

נורווגיה השתתפה גם בכל משחקי החורף מאז אולימפיאדת שאמוני (1924). במשחקים אלה הישגיה גבוהים בהרבה: הספורטאים הנורווגים צברו במשחקים אלה 368 מדליות, מהן 132 מדליות זהב, ונורווגיה מדורגת במקום הראשון בטבלת המדליות של כל הזמנים. מספר ענפים בהם בלטו הנורווגים במיוחד הם: סקי למרחקים (121 מדליות, בהן 47 מדליות זהב, הישג המציב אותה במקום הראשון בענף זה), החלקה מהירה (84 מדליות, מהן 27 מדליות זהב, הישג המציב אותה במקום השלישי אחרי ארצות הברית והולנד), ביאתלון (41 מדליות, מהן 16 מדליות זהב, הישג המציב אותה במקום השני אחרי גרמניה), סקי נורדי משולב (30 מדליות, מהן 13 מדליות זהב, הישג המציב אותה במקום הראשון בענף זה), סקי אלפיני (36 מדליות, מהן 11 מדליות זהב) וקפיצות סקי (35 מדליות, מהן 11 מדליות זהב, הישג המציב אותה במקום הראשון). נורווגיה היא אחת משלוש מדינות שזכו ביותר מדליות במשחקי החורף מאשר במשחקי הקיץ. שתי המדינות האחרות הן אוסטריה וליכטנשטיין.

אירוח המשחקים

נורווגיה אירחה פעמיים את משחקי החורף: אולימפיאדת אוסלו (1952) ואולימפיאדת לילהאמר (1994).

אוסלו נבחרה לאירוח המשחקים של 1952 לאחר שהועדפה על פניהן של קורטינה ד'אמפצו ולייק פלאסיד. היא הגישה את מועמדותה גם לאירוח אולימפיאדת החורף 1944, אז הפסידה לקורטינה ד'אמפצו, אך המשחקים בוטלו בסופו של דבר בשל מלחמת העולם השנייה. בהמשך הגישה את מועמדותה לאירוח המשחקים גם ב-1968, אך דורגה במקום החמישי אחרי גרנובל, קלגרי, להטי וסאפורו. אוסלו הייתה גם אחת מחמש המועמדות הסופיות לאירוח המשחקים ב-2022, אך היא הסירה את תמיכתה בשל היעדר תמיכה ציבורית.

לילהאמר התמודדה לראשונה על אירוח המשחקים של 1992, אך דורגה במקום הרביעי אחרי אלברוויל, סופיה ופאלון. היא נבחרה לארח את המשחקים ב-1994, לאחר שגברה על אסטרסונד, אנקורג' וסופיה.

היסטוריה

עד מלחמת העולם הראשונה

הפעם הראשונה בה השתתפו ספורטאים נורווגים במשחקים הייתה באולימפיאדת פריז (1900). שבעה ספורטאים נורווגים השתתפו במשחקים, והם זכו בחמש מדליות. הספורטאי הבולט במשלחת היה הקלע אולה אסטמו, שזכה במדליית כסף ובשתי מדליות ארד בתחרויות האישיות, ובמדליית כסף יחד עם הנבחרת הנורווגית בתחרות הקבוצתית. האתלט קארל אלברט אנדרסן זכה במדליית ארד בקפיצה במוט.

לאחר שנעדרה מאולימפיאדת סנט לואיס, שבה נורווגיה והשתתפה באולימפיאדת לונדון (1908). למשחקים אלה שלחה 69 ספורטאים, שזכו ב-8 מדליות, מהן שתי מדליות זהב. הקלע אלברט הלגרוד זכה בשתי מדליות זהב, אחת בירי מ-300 מטר, ואחת עם הנבחרת הנורווגית בתחרות הקבוצתית. חברו לנבחרת, אולה סאתר, זכה גם במדליית ארד במקצה הירי מ-300 מטר. האתלט ארנה האלסה זכה בשתי מדליות, מדליית כסף בהטלת כידון ומדליית ארד בהטלת כידון בסגנון חופשי. אתלט נוסף, אדוורד לארסן, זכה במדליית ארד בקפיצה משולשת. המתאבק יאקוב גונדרסן זכה במדליית כסף, וכך גם נבחרת ההתעמלות.

באולימפיאדת סטוקהולם (1912) זינק מספר הספורטאים הנורווגים ל-191. הם זכו ב-9 מדליות, מהן 3 מדליות זהב, ודורגו במקום השמיני בטבלת המדליות. שני צוותי שייטים נורווגים זכו במדליות זהב, בדגמי 8 מטר ו-12 מטר. נבחרת ההתעמלות זכתה אף היא במדליית זהב, וכן במדליית ארד בתחרות הקבוצתית בסגנון שוודי. האתלט פרדיננד ביה סיים שני בקרב חמש אך הוועד האולימפי הבינלאומי החליט להעניק לו מדליית זהב מאחר ששלל את הזכייה מג'ים ת'ורפ לאחר המשחקים כשהתברר שהשתף במשחקי בייסבול כמקצוען. ב-1983 החזיר הוועד האולימפי את המדליה לת'ורפ אך הותיר את מדליית הזהב גם לביה. ב-2022 נהפכה ההחלטה שוב ות'ורפ הוכר כזוכה הבלעדי. נבחרת הקליעה, בה היו חברים גם הלגרוד וסאתר, זכתה במדליית כסף, וקלע נוסף, אנגברט סקוגן זכה במדליית ארד בירי מ-300 מטר בשלושה מצבים. הטניסאית מולה ביורשטדט הייתה לאישה הנורווגית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית, לאחר שזכתה במדליית ארד. במדליית ארד נוספת זכתה רביעיית החותרים.

אולימפיאדת אנטוורפן (1920)

אולימפיאדת אנטוורפן (1920) הייתה האולימפיאדה הפורייה בתולדות המשלחת הנורווגית. 194 הספורטאים הנורווגים שהשתתפו במשחקים זכו ב-31 מדליות, מהן 13 מדליות זהב, ודורגו במקום השישי בטבלת המדליות.

הענף המצליח ביותר היה השיט, עם 11 מדליות, מהן 7 מדליות זהב (מתוך 14 אפשריות): באחד ממקצי ה-6 מטר, בשני מקצי ה-8 מטר, בשני מקצי ה-10 מטר ובשני מקצי ה-12 מטר. גם הקלעים רשמו הישג נאה, כשזכו ב-11 מדליות, מהן 5 מדליות זהב. אוטו אולסן זכה בשתי מדליות זהב בתחרויות האישיות בירי מ-100 מטר במטרה נעה ובירי מ-300 מטר בשכיבה, וכן היה שותף לזכייתה של הנבחרת הנורווגית במדליית זהב בירי מ-100 מטר במטרה נעה ובמדליות כסף בירי בשלושה מצבים ובירי מ-300 ומ-600 מטר. אולה לילו-אולסן זכה ב-3 מדליות זהב, שתיים בתחרויות הקבוצתיות ואחת במקצה האישי בירי מ-100 מטר במטרה נעה (שתי יריות). חברים נוספים בנבחרת הקליעה הנבחרת שזכו גם במדליות ארד אישיות היו אסטן אסטנסן, איינר ליברג והרלד נטוויג.

במדליית הזהב היחידה שלא הייתה בשיט או בקליעה זכה האתלט הלגה לובלנד, בקרב עשר. בהחלקה אומנותית, שהייתה עדיין חלק מהתחרויות, בטרם נוסדו משחקי החורף, זכו הנורווגים ב-3 מדליות: אנדריאס קרוג ומרטין סטיקסרוד זכו במדליות כסף וארד במקצה היחידים ואינגוור ואלכסיה ברין זכו במדליית כסף במקצה הזוגות. המתאגרף סוורה סורסדאל זכה במדליית כסף, כמו גם נבחרת ההתעמלות, אם כי אין מדובר בהישג גבוה במיוחד, בהתחשב בכך שפרט לנורווגים התחרתה רק עוד נבחרת אחת, נבחרת דנמרק, שזכתה במדליית הזהב. שתי נבחרות חותרים נורווגיות זכו במדליות ארד: רביעיית החותרים עם הגאי והשמינייה. המתאבק פריטיוף אנדרסן זכה אף הוא במדליית ארד. נבחרת נורווגיה בכדורגל הודחה בשלב רבע הגמר לאחר שהובסה בידי נבחרת צ'כוסלובקיה 4-0.

שנות ה-20 וה-30

באולימפיאדת פריז (1924) ירד מספר הספורטאים הנורווגים ל-62. הם זכו ב-10 מדליות, מהן 5 מדליות זהב, ודורגו במקום השביעי בטבלת המדליות. הקלעים זכו ב-4 מהמדליות. אולה לילו-אולסן שמר על תוארו בירי מ-100 מטר במטרה נעה (שתי יריות) וזכה גם במדליית זהב ובמדליית כסף בתחרויות הקבוצתיות. חברו לנבחרת אוטו אולסן זכה גם במדליית ארד בירי מ-100 מטר במטרה נעה. השייטים זכו ב-3 מדליות: צוותי ה-6 מטר וה-8 מטר זכו במדליות זהב, והנריק רוברט זכה במדליית כסף בדגם מונוטייפ. המתאגרף אוטו פון פורט זכה במדליית זהב, וסוורה סורסדאל זכה במדליית ארד. האתלט סוורה הנסן זכה במדליית ארד בקפיצה לרוחק.

באולימפיאדת אמסטרדם (1928) ירד מספר הספורטאים הנורווגים ל-52, והם זכו ב-4 מדליות. צוות שייטי ה-6 מטר, בו היה חבר גם הנסיך אולף, לימים אולף החמישי, מלך נורווגיה, זכה במדליית הזהב היחידה. שייט נוסף, הנריק רוברט, זכה במדליית כסף שנייה ברציפות. נבחרת הרכיבה זכתה אף היא במדליית כסף, באיוונטינג, ואולף סונדה זכה במדליית ארד בהטלת כידון.

בדומה למדינות רבות אחרות, צמצמה נורווגיה באופן ניכר את השתתפותה באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932), בשל השפל הכלכלי הגדול, ושלחה רק חמישה ספורטאים. לראשונה בתולדותיה, איש מהם לא זכה במדליה. להישג הגבוה ביותר הגיע המתאבק ארילד דאהל, שסיים במקום החמישי.

לאולימפיאדת ברלין (1936) שבה נורווגיה ושלחה משלחת גדולה, בת 70 ספורטאים, והם זכו ב-6 מדליות. במדליית הזהב היחידה זכה הקלע וילי רגברג. שייטי ה-6 מטר וה-8 מטר זכו במדליות כסף. המתאגרף הנרי טילר זכה במדליית כסף וארלינג נילסן זכה במדליית ארד. נבחרת הכדורגל זכתה אף היא במדליית ארד, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת איטליה 2-1 לאחר הארכה, וגברה על נבחרת פולין 2-3 במשחק על המקום השלישי. קודם לכן הדיחה נורווגיה את המארחת, גרמניה, בשלב רבע הגמר, לנגד עיניו של אדולף היטלר, שהזדרז לנטוש את האצטדיון.

שנות ה-40, ה-50 וה-60

באולימפיאדת לונדון (1948) השתתפו 81 ספורטאים נורווגים, שזכו ב-7 מדליות. במדליית הזהב היחידה זכה צוות שייטי הדרגון: האקון ברפורד, סיגווה ליה ותור תורוולדסן. במדליות כסף זכו המתאבק אגה אריקסן, הקופץ לגובה ביורן פאולסון וחותרי הקיאק קנוט אסטבי ואיוואר מתיסן, במקצה הזוגות ל-10,000 מטרים. במדליות ארד זכו חותר הקיאק אייווינד סקאבו (במקצה ל-10,000 מטרים), שמיניית החותרים והקלע וילי רגברג בירי מ-300 מטר, 12 שנים לאחר שזכה במדליית זהב אולימפית.

באולימפיאדת הלסינקי (1952) עלה מספר המשתתפים הנורווגים ל-102. הם זכו ב-5 מדליות, מהן 3 מדליות זהב, ודורגו במקום העשירי בטבלת המדליות. שני קלעים נורווגים זכו במדליות זהב: ארלינג אסביירן קונגסהאוג בירי מ-50 מטר בשלושה מצבים ויון לארסן בירי מ-100 מטר במטרה נעה. ברפורד, ליה ותורוולדסן שמרו על תוארם בדגם דרגון, ושני צוותי שייטים נוספים, צוותי ה-5.5 מטר וה-6 מטר, זכו במדליות כסף.

לאולימפיאדת מלבורן (1956) שלחה נורווגיה את המשלחת הקטנה ביותר מאז אולימפיאדת פריז (1900) - רק 22 ספורטאים נטלו חלק במשלחת. שלושה מהם זכו במדליות, כולם אתלטים. אגיל דניאלסן קבע שיא עולם חדש בהטלת כידון (85.71 מטר), אאודון בויסן זכה במדליית ארד בריצת 800 מטר וארנסט לארסן בריצת 3000 מטר מכשולים.

באולימפיאדת רומא (1960) השתתפו 40 ספורטאים נורווגים, אך רק צמד השייטים פדר לונדה וביירן ברגוואל זכה לעמוד על הפודיום, לאחר שזכה במדליית זהב בדגם ההולנדי המעופף. באולימפיאדת טוקיו (1964), בה השתתפו 26 ספורטאים נורווגים, ירדו הישגי המשלחת עוד יותר, כשלראשונה מזה 32 שנים אף ספורטאי נורווגי לא זכה במדליה. את ההישג הגבוה ביותר רשם המתעמל הרלד ויגארד, שסיים במקום החמישי בקרב-רב. באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) השתתפה משלחת בת 46 ספורטאים. רביעיית חותרי הקיאק זכתה במדליית זהב במקצה ל-1,000 מטרים, וצוות שייטי הסטאר, פדר לונדה ופר אולף ויקן, זכה במדליית כסף. ללונדה הייתה זו מדליה אולימפית שנייה.

שנות ה-70 וה-80

באולימפיאדת מינכן (1972) זינק מספר המשתתפים הנורווגים ל-112. הם זכו ב-4 מדליות, מהן שתי מדליות זהב. רוכב האופניים קנוט קנודסן זכה במדליית זהב במרוץ המרדף ל-4000 מטר ולהישג דומה הגיע מרים המשקולות לייף ינסן. החותרים פרנק הנסן וסוויין תגרסן זכו במדליית כסף ורביעיית חותרי הקיאק זכתה במדליית ארד במקצה ל-1000 מטרים. באולימפיאדת מונטריאול (1976) השתתפו 66 ספורטאים נורווגים, שזכו בשתי מדליות. החותר פרנק הנסן התחרה הפעם לצדו של אחיו הצעיר אלף, והשניים זכו במדליית זהב. רביעיית החותרים ללא הגאי זכתה במדליית כסף.

לאחר שהחרימה את אולימפיאדת מוסקבה, שבה נורווגיה והשתתפה באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984). 103 ספורטאים נורווגים השתתפו במשחקים, והם זכו ב-3 מדליות. רצת המרתון גרטה וייץ זכתה במדליית כסף, והייתה לאישה הנורווגית השנייה שזוכה במדליה במשחקי הקיץ, והראשונה מזה 72 שנים. רוכב האופניים דן אוטו לאוריצן זכה במדליית ארד במרוץ אופני כביש והחותרים האנס מגנוס גרפרוד וסוורה לקן רשמו הישג דומה.

באולימפיאדת סיאול (1988) השתתפו 70 ספורטאים נורווגים. הם זכו ב-5 מדליות, מהן שתי מדליות זהב. הקלע טור הייסטאד ניצח במקצה הירי מ-50 מטר במטרה נעה ובמדליית הזהב השנייה זכה המתאבק יון רנינגן. שייטי ההולנדי המעופף אריק ביירקום ואולה פטר פולן זכו במדליית כסף, וכך גם רביעיית החותרים. במדליית כסף נוספת זכתה נבחרת הנשים בכדוריד, לאחר שסיימה במקום השני בבית הגמר, אחרי המארחת, קוריאה הדרומית.

שנות ה-90

מאז שנות ה-90 חלה עלייה בהישגי המשלחות הנורווגיות בהשוואה לעשורים הקודמים. באולימפיאדת ברצלונה (1992), בה השתתפו 83 ספורטאים נורווגים, צברה המשלחת 7 מדליות, מהן שתי מדליות זהב. המתאבק יון רנינגן שמר על תוארו מסיאול, ובמדליית הזהב השנייה זכתה השייטת לינדה אנדרסן, שניצחה בתחרות בדגם יורופ, והייתה לאישה הנורווגית הראשונה שזכתה במדליית זהב במשחקי הקיץ. חותר הקיאק קנוט הולמן זכה בשתי מדליות: מדליית כסף במקצה ל-1,000 מטרים ומדליית ארד במקצה ל-500 מטרים. ספורטאים נוספים שזכו במדליות כסף היו רביעיית החותרים והקלע הרלד סטנוואג, בירי מ-50 מטר בשכיבה. נבחרת הנשים בכדוריד זכתה אף היא במדליית כסף, בפעם השנייה ברציפות, לאחר שניצחה בחצי הגמר את נבחרת המשלחת המאוחדת והפסידה במשחק הגמר לנבחרת קוריאה הדרומית.

באולימפיאדת אטלנטה (1996) השתתפו 97 ספורטאים נורווגים. גם במשחקים אלה צברה המשלחת 7 מדליות, מהן שתי מדליות זהב. חותר הקיאק קנוט הולמן זכה במדליית זהב במקצה ל-1,000 מטרים ובמדליית כסף במקצה ל-500 מטרים. במדליית הזהב השנייה זכה האתלט וביירן רודאל, שקבע שיא אולימפי בריצת 800 מטר (1:42.58 דקות). החותרים סטפן סטרסת ושטיל אונדסט זכו במדליית כסף, מטילת הכידון טרינה האטסטאד זכתה במדליית ארד, וכמוה גם הגולש פר מוברג, בדגם לייזר. נבחרת הנשים בכדורגל זכתה במדליית ארד, לאחר שבחצי הגמר הפסידה למארחת ארצות הברית 2-1 לאחר הארכה, ובמשחק על המקום השלישי גברה 0–2 על נבחרת ברזיל. נבחרת הנשים בכדוריד הסתפקה במקום הרביעי, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת דנמרק ובמשחק על המקום השלישי לנבחרת הונגריה.

אולימפיאדת סידני (2000)

באולימפיאדת סידני (2000) נטלו חלק 93 ספורטאים נורווגים. הם זכו ב-10 מדליות, המספר הגבוה ביותר מזה 76 שנים, מהן 4 מדליות זהב.

חותר הקיאק קנוט הולמן ניצח הן במקצה ל-500 מטרים והן במקצה ל-1000 מטרים, ובכך הגיע למדליה האולימפית השישית שלו. טרינה האטסטאד קבעה שיא אולימפי חדש בהטלת כידון (68.91 מטר) ואתלטית נוספת, קיירסטי פלצר, זכתה במדליית כסף בהליכה ל-20 ק"מ. במדליות כסף נוספות זכו לוחמת הטאקוונדו טרודה גונדרסן וצמד החותרים פרדריק בקן ואולאף טופטה. הקלע הרלד סטנוואג זכה במדליית ארד בירי בשלושה מצבים, וכך גם צוות שייטי הסולינג.

בענפי הכדור רשמו נבחרות הנשים הישגים נאים. נבחרת הכדורגל זכתה במדליית הזהב, לאחר שגברה בחצי הגמר 0–1 על נבחרת גרמניה ובמשחק הגמר ניצחה את נבחרת ארצות הברית 2–3 לאחר הארכה. נבחרת הכדוריד זכתה במדליית הארד, לאחר שבחצי הגמר הפסידה לנבחרת הונגריה, ובמשחק על המקום השלישי גברה על קוריאה הדרומית.

אולימפיאדת אתונה (2004)

בהיעדרן של נבחרות הנשים בכדוריד ובכדורגל, שלחה נורווגיה לאולימפיאדת אתונה (2004) את המשלחת הקטנה ביותר מזה 44 שנים - 52 ספורטאים בלבד. מספר המדליות ירד ל-6, אך 5 מהן היו מדליות זהב, המספר הגבוה ביותר מזה 80 שנה.

חותר הקיאק אייריק ורוס לארסן זכה בשתי מדליות: במדליית הזהב במקצה היחידים ל-1,000 מטר, ויחד עם נילס אולאף פיילדהיים זכה במדליית ארד במקצה הזוגות לאותו המרחק. החותר אולאף טופטה עבר להתחרות במקצה היחידים, וזכה אף הוא במדליית זהב. אנדריאס תורקילדסן זכה במדליית הזהב בהטלת כידון, רוכבת האופניים גון-ריטה דאלה במרוץ אופני הרים והשייטת סירן סונדבי בדגם יורופ.

אולימפיאדת בייג'ינג (2008)

באולימפיאדת בייג'ינג (2008) מנתה המשלחת הנורווגית 85 ספורטאים. הם זכו ב-9 מדליות, מהן 3 מדליות זהב.

שני ספורטאים נורווגים שמרו על תוארם וזכו במדליית זהב שנייה ברציפות - החותר אולאף טופטה ומטיל הכידון אנדריאס תורקילדסן, שאף קבע שיא אולימפי חדש (90.57 מטר). חותר הקיאק אייריק ורוס לארסן איבד את תוארו במקצה היחידים ל-1,000 מטר, אך זכה במדליית הכסף. קיירסטי פלצר שבה וזכתה במדליית כסף בהליכה ל-20 ק"מ, 8 שנים לאחר שרשמה הישג דומה באולימפיאדת סידני. גם לוחמת הטאקוונדו נינה סולהיים והקלע טורה ברוולד זכו במדליות כסף. שני שחיינים נורווגים זכו לראשונה במדליות אולימפיות: אלכסנדר דאלה אואן זכה במדליית כסף במשחה ל-100 מטר חזה, ושרה נורדנסטאם זכתה במדליית ארד במשחה ל-200 מטר חזה.

נבחרת הנשים בכדוריד זכתה בתואר האולימפי לראשונה בתולדותיה, לאחר שגברה בחצי הגמר 28–29 על נבחרת קוריאה הדרומית ובמשחק הגמר ניצחה 27–34 את נבחרת רוסיה. שוערת הנבחרת, קטרינה לונדה הרלדסן הייתה השוערת המצטיינת בטורניר, עם נתונים של 42% הצלת שערים. נבחרת הכדורגל הודחה בשלב רבע הגמר בידי נבחרת ברזיל.

אולימפיאדת לונדון (2012)

באולימפיאדת לונדון (2012) השתתפו 64 ספורטאים נורווגים. המשלחת רשמה את ההישג הנמוך ביותר שלה מזה 28 שנים - 4 מדליות בלבד, מהן שתי מדליות זהב.

נבחרת הנשים בכדוריד סיימה את שלב הבתים עם שני ניצחונות בלבד מתוך חמישה משחקים, והעפילה בקושי לשלב רבע הגמר. עם זאת, בהמשך ניצחה בכל משחקיה והצליחה לשמור על תוארה לאחר שגברה במשחק הגמר 23–26 על נבחרת מונטנגרו. במדליית הזהב השנייה זכה חותר הקיאק אייריק ורוס לארסן, שהחזיר לעצמו את התואר מאתונה במקצה ל-1000 מטר. הסייף ברטוש פיאסצקי זכה במדליית כסף בדקר, הראשונה בהיסטוריה של נורווגיה בענף זה. במדליה הרביעית, מדליית ארד, זכה אלכסנדר קריסטוף במרוץ אופני כביש.

אנדריאס תורקילדסן לא הצליח להגן על תוארו בהטלת כידון, וסיים במקום החמישי. ספורטאים נורווגים נוספים שבלטו בלונדון כללו את צוות שייטי הסטאר (מקום רביעי), הנריק אינגרבריטסן (מקום חמישי בריצת 1500 מטר), צמד החותרים שטיל בורך ונילס יאקוב הוף (מקום שביעי) והקלעים אולה כריסטיאן ברין (מקום שביעי בירי בשלושה מצבים) ואולה מגנוס באקן (מקום שמיני בירי ברובה אוויר).

אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)

גם באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) זכו הנורווגים בארבע מדליות. לראשונה מאז 1984, אף ספורטאי נורווגי לא זכה במדליית זהב אולימפית, וכל ארבע המדליות היו מדליות ארד.

שתיים מהמדליות הושגו בחתירה, על ידי הצמדים קריסטופר ברון וארה סטרנדלי בסירות קלות ושטיל בורך ואולאף טופטה בן ה-40, לו הייתה זו מדליה אולימפית רביעית, בסירות רגילות. המתאבק סטיג-אנדרה ברגה זכה אף הוא במדליית ארד. נבחרת הנשים בכדוריד איבדה את תוארה לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת רוסיה 37–38 לאחר הארכה, וזכתה במדליית ארד לאחר שגברה 26–36 על הולנד במשחק על המקום השלישי. ספורטאים נורווגים נוספים שבלטו בריו כללו את האתלטית קרולינה ביירקלי גרוודאל (מקום שביעי בריצת 5000 מטר ומקום תשיעי בריצת 10000 מטר), האתלט הווארד האוקנס מקום שביעי בהליכה ל-20 ק"מ), הקלע אולה-קריסטיאן בריהן (מקום שמיני בירי בשלושה מצבים) והשחיין הנריק כריסטיאנסן (מקום שמיני במשחה ל-1500 מטר חופשי).

משחקי החורף

אולימפיאדת שאמוני (1924)

כבר באולימפיאדת החורף הראשונה, אולימפיאדת שאמוני (1924), ניצבה המשלחת הנורווגית בראש טבלת המדליות. המשלחת כללה בסך הכל 14 ספורטאים, 13 גברים ואישה, והם זכו יחדיו ב-17 מדליות, מהן 4 מדליות זהב.

תורלייף האוג זכה בשתי מדליות זהב בסקי למרחקים, במרוצים ל-18 ול-50 ק"מ, ובמדליית זהב גם בסקי נורדי משולב. סגניו של האוג בתחרויות אלה היו אף הם נורווגים: תורלאף סטרמסטאד זכה במדליות כסף במירוץ ל-50 ק"מ ובסקי נורדי משולב, ויוהאן גרטומסברטן זכה במדליית כסף במירוץ ל-18 ק"מ ובמדליות ארד בשתי התחרויות האחרות. במדליית הזהב הרביעית זכה קופץ הסקי יאקוב טולין תאמס, בקפיצה מגבעה גבוהה. נארווה בונה זכה במדליית כסף בקפיצה מגבעה רגילה. רואלד לארסן זכה בחמש מדליות בהחלקה מהירה: מדליות כסף במקצה ל-1,500 מטרים ובמירוץ המשולב ומדליות ארד במקצים ל-500, 5,000 ו-10,000 מטרים. אוסקר אולסן זכה במדליית כסף במירוץ ל-500 מטרים וסיגורד מואן זכה במדליית ארד במקצה ל-1,500 מטרים.

אולימפיאדת סנט מוריץ (1928)

גם באולימפיאדת סנט מוריץ (1928) דורגו 25 חברי המשלחת הנורווגית במקום הראשון, בפער ניכר מיתר הנבחרות, עם 15 מדליות, מהן 6 מדליות זהב.

הענף הפורה ביותר היה החלקה מהירה, עם 6 מדליות, מהן שתי מדליות זהב. ברנט אוונסן זכה במדליית זהב במירוץ ל-500 מ', במדליית כסף במירוץ ל-1,500 מ' ובמדליית ארד במירוץ ל-5,000 מ'. איבאר בלאנגרוד זכה במדליית זהב במירוץ ל-5,000 מ' ובמדליית ארד במירוץ ל-1,500 מ', ורואלד לארסן זכה במדליית ארד במירוץ ל-500 מ'.

יוהאן גרטומסברטן זכה בשתי מדליות זהב, במירוץ הסקי למרחקים ל-18 ק"מ ובסקי נורדי משולב. בשני המקרים עמדו לצדו על הפודיום רק נורווגים. אולה הגה וריידר אדגרד זכו בכסף ובארד בסקי למרחקים, והאנס ויניארנגן ויון סנרסרוד זכו בכסף ובארד בסקי נורדי משולב. סוניה הני הייתה לאישה הנורווגית הראשונה שזוכה במדליית זהב אולימפית, לאחר שניצחה בהחלקה אומנותית. שני קופצי סקי זכו אף הם במדליות: אלף אנדרסן זכה במדליית זהב וסיגמונד רואוד בכסף.

אולימפיאדת לייק פלאסיד (1932)

באולימפיאדת לייק פלאסיד (1932) השתתפו 19 ספורטאים נורווגים. הפעם הסתפקה נורווגיה במקום השלישי בטבלת המדליות, אחרי המארחת ארצות הברית וקנדה, עם 10 מדליות, מהן 3 מדליות זהב.

בסקי נורדי משולב זכו נורווגים בכל שלוש המדליות: יוהאן גרטומסברטן שמר על תוארו וזכה בזהב, אולה סטנן בכסף והאנס ויניארנגן בארד. גם בקפיצות סקי זכו הנורווגים בכל שלוש המדליות: בירגר רואוד בזהב, האנס בק בכסף וקארה ווהלברג בארד. סוניה הני זכתה בפעם השנייה ברציפות בתואר האולימפי בהחלקה אומנותית. המחליקים המהירים ברנט אוונסן ואיבאר בלאנגרוד לא הצליחו לשחזר את הישגיהם מסנט מוריץ, והסתפקו כל אחד במדליית כסף אחת - אוונסן במירוץ ל-500 מ' ובלאנגרוד במירוץ ל-10,000 מ'. ארנה רוסטדסטואן זכה במדליית ארד במירוץ הסקי למרחקים ל-50 ק"מ.

אולימפיאדת גרמיש-פרטנקירשן (1936)

באולימפיאדת גרמיש-פרטנקירשן (1936) שבה המשלחת הנורווגית לראש טבלת המדליות, עם 15 מדליות, מהן 7 מדליות זהב. 31 ספורטאים נורווגים השתתפו במשחקים.

הספורטאי הבולט במשלחת היה המחליק המהיר איבאר בלאנגרוד, שזכה ב-4 מהמדליות: מדליות זהב במרוצים ל-500, 5,000 ו-10,000 מטרים ומדליית כסף במירוץ ל-1,500 מטרים. במירוץ היחיד בו לא זכה במדליית הזהב, זכה בה נורווגי אחר, צ'ארלס מתיסן. מחליק מהיר נוסף, גאורג קרוג, זכה במדליית כסף במירוץ ל-500 מטרים.

בסקי נורדי משולב שוב זכו הנורווגים בשלוש המדליות. אודביירן האגן זכה בזהב, אולף הופסבאקן זכה בכסף וסוורה ברודאהל זכה בארד. השלושה, יחד עם ביירנה איווארסן, זכו גם במדליית כסף במירוץ הסקי למרחקים ל-10X4 ק"מ. האגן זכה גם במדליית כסף במירוץ היחידים ל-18 ק"מ. בקפיצות סקי זכו שני נורווגים במדליות: בירגר רואוד שמר על תוארו וזכה בזהב, וריידר אנדרסן זכה בארד. הישג יוצא דופן רשמה סוניה הני, כשהייתה למחליקה האומנותית הראשונה בהיסטוריה (וערב אולימפיאדת סוצ'י (2014), גם היחידה) שזוכה בתואר האולימפי שלוש פעמים ברציפות. את רשימת זוכי המדליות הנורווגים נעלה לילה שו נילסן, שזכתה במדליית ארד בסקי אלפיני.

אולימפיאדת סנט מוריץ (1948)

המשלחת הנורווגית לאולימפיאדת סנט מוריץ (1948) כללה 49 ספורטאים. הם זכו ב-10 מדליות, מהן 4 מדליות זהב, ובפעם הרביעית דורגה המשלחת בראש טבלת המדליות, אם כי הפעם חלקה אותו עם שוודיה.

הענף הבולט ביותר היה החלקה מהירה, עם 6 מדליות ו-3 מדליות זהב. פין הלגסן ניצח במירוץ ל-500 מטרים, סוורה פרסטאד במירוץ ל-1,500 מטרים וריידר ליאקלב במירוץ ל-5,000 מטרים. אוד לונדברג זכה במדליית כסף במירוץ ל-5,000 מטרים ובמדליית ארד במירוץ ל-1,500 מטרים, ותומאס ביברג חלק את מדליית הכסף במירוץ ל-500 מטרים עם שני מחליקים אמריקאים שרשמו את אותה תוצאה.

בקפיצות סקי זכו הנורווגים בשלוש המדליות. פטר הוגסטד זכה בזהב, בירגר רואוד זכה בכסף ותורלייף שיילדרופ זכה בארד. רואוד, שהיה האלוף האולימפי 12 שנים קודם לכן, הגיע למשחקים כמאמן לאחר מספר שנים בהן לא התאמן בעצמו, והחליט להתחרות רק מספר ימים לפני התחרות. נבחרת הסקי למרחקים זכתה במדליית ארד במירוץ השליחים ל-10X4 ק"מ. לראשונה מאז פתיחת משחקי החורף, לא זכה אף נורווגי במדליה בסקי נורדי משולב.

אולימפיאדת אוסלו (1952)

באולימפיאדה הראשונה אותה אירחה נורווגיה, אולימפיאדת אוסלו (1952), השתתפו 73 ספורטאים. ההישגים זינקו ל-16 מדליות, מהן 7 מדליות זהב, ובפעם החמישית דורגה נורווגיה בראש טבלת המדליות.

גם הפעם הייתה ההחלקה המהירה הענף הבולט ביותר, עם 6 מדליות. היאלמר אנדרסן זכה ב-3 מדליות זהב, במרוצים ל-1,500, 5,000 ו-10,000 מטרים. שלושה מחליקים אחרים זכו במדליות ארד: ארנה יוהנסן (500 מ'), רואלד אאס (1,500 מ') וסוורה האוגלי (5,000 מ').

בסקי אלפיני זכה סטיין אריקסן במדליית זהב בסלאלום ענק ובמדליית כסף בסלאלום. גוטורם ברגה זכה במדליית ארד בסלאלום. גולש הסקי למרחקים הלגייר ברנדן זכה במדליית זהב במירוץ ל-18 ק"מ, מגנר אסטנסטאד זכה במדליית ארד במירוץ ל-50 ק"מ, והשניים היו שותפים לזכייה הקבוצתית במדליית הכסף במירוץ השליחים ל-10X4 ק"מ. ארנפין ברגמן וטורביירן פלקנגר זכו במדליות הזהב והכסף בקפיצות סקי. בסקי נורדי משולב חזרו הנורווגים למקומות הראשונים: סימון סלטוויק זכה במדליית הזהב וסוורה סטנרסן זכה בארד.

אולימפיאדת קורטינה ד'אמפצו (1956)

באולימפיאדת קורטינה ד'אמפצו (1956) חלה ירידה ניכרת בהישגי המשלחת הנורווגית. 45 הספורטאים זכו רק ב-4 מדליות, ודורגו במקום השביעי בטבלת המדליות, הדירוג הנמוך ביותר עד אז.

שני ספורטאים נורווגים זכו במדליות זהב. גולש הסקי למרחקים הלגייר ברנדן זכה במדליית זהב שנייה ברצף, במירוץ ל-15 ק"מ (שהחליף את המירוץ ל-18 ק"מ בו ניצח באוסלו). סוורה סטרנסן שיפר את הישגו מאוסלו, וזכה במדליית זהב בסקי נורדי משולב. בשתי המדליות הנותרות זכו מחליקים מהירים קנוט יוהנסן זכה במדליית כסף במירוץ ל-10,000 מטרים ואלף גייסטוואן זכה במדליית ארד במירוץ ל-500 מטרים. המשחקים סימנו גם את קץ הדומיננטיות הנורווגית בענף קפיצות הסקי, לאחר שסירבו לאמץ את טכניקת הקפיצה החדשה שפיתח הקופץ השווייצרי אנדריאס דשר, וששיפרה את הישגיהם של הקופצים האחרים^[1].

אולימפיאדת סקוו ואלי (1960)

באולימפיאדת סקוו ואלי (1960) ירד מספר חברי המשלחת הנורווגית ל-29. הם זכו ב-6 מדליות, מהן 3 מדליות זהב, ודורגו במקום הרביעי בטבלת המדליות, אחרי ברית המועצות, המשלחת הכלל-גרמנית וארצות הברית.

המחליק המהיר קנוט יוהנסן שיפר את הישגיו מקורטינה ד'אמפצו, וזכה במדליית הזהב במירוץ ל-10,000 מטרים ובמדליית כסף במירוץ ל-5,000 מטרים. יוהנסן היה גם הראשון לשבור את מחסום 16 הדקות במירוץ ל-10,000 מטר, כשסיים בזמן של 15:46.6 דקות. רואלד אאס זכה במדליית הזהב במירוץ ל-1,5000 מטרים. בסקי למרחקים זכה האקון ברוסוון במדליית זהב במירוץ ל-15 ק"מ, והיה שותף לזכייה במדליית הכסף במירוץ השליחים ל-10X4 ק"מ. טורמוד קנודסן זכה במדליה השישית, מדליית כסף בסקי נורדי משולב.

אולימפיאדת אינסברוק (1964)

לאולימפיאדת אינסברוק (1964) שלחה נורווגיה משלחת כפולה בגודלה, בת 58 ספורטאים. ההישגים זינקו ל-15 מדליות, מהן 3 מדליות זהב, ונורווגיה דורגה במקום השלישי בטבלת המדליות, אחרי ברית המועצות והמארחת אוסטריה.

בהחלקה מהירה ל-5,000 מטרים עמדו שלושה נורווגים על הפודיום: קנוט יוהנסון זכה בזהב (עם שיא אולימפי חדש: 7:38.40 דקות), פר איוואן מואה זכה בכסף ופרד אנטון מאייר זכה בארד. יוהנסון זכה גם במדליית ארד במירוץ ל-10,000 מטרים, ומאייר זכה בו במדליית הכסף. אלף גייסטוואנג חלק את מדליית הכסף במירוץ ל-500 מטרים עם שני מחליקים סובייטים, 8 שנים לאחר שזכה בארד במירוץ זה, ווילי האוגן זכה במדליית הארד במירוץ ל-1,500 מטרים.

קופץ הסקי טוראלף אנגן זכה במדליית זהב בקפיצה מגבעה גבוהה ובמדליית כסף בקפיצה מגבעה רגילה, ואילו טורגייר ברנדצאג זכה במדליות ארד בשתי הקפיצות. טורמוד קנוטסן שיפר את הישגו מסקוו ואלי וזכה במדליית הזהב בסקי נורדי משולב. בסקי למרחקים, זכה הרלד גרנינגן בשתי מדליות כסף, במרוצים ל-15 ול-30 ק"מ. אולף יורדט היה לביאתלט הנורווגי הראשון שזוכה במדליה אולימפית, מדליית ארד.

אולימפיאדת גרנובל (1968)

באולימפיאדת גרנובל (1968) השתתפו 65 ספורטאים נורווגים. הם זכו ב-14 מדליות, מהן 6 מדליות זהב. בפעם השישית בתולדותיה, ולראשונה מזה 16 שנים, ניצבה נורווגיה בראש טבלת המדליות.

הענף בו בלטה נורווגיה במיוחד היה סקי למרחקים, עם 7 מדליות, מהן 4 מדליות זהב. הרלד גרונינגן זכה במדליית הזהב במירוץ ל-15 ק"מ, אולה אלפסאטר ניצח במירוץ ל-50 ק"מ, אוד מרטינסן זכה במדליית הכסף במירוץ ל-30 ק"מ, ושלושתם, יחד עם פול טילדום, זכו במדליית הזהב במירוץ השליחים ל-10X4 ק"מ. גם הנשים זכו במדליית הזהב במירוץ המקביל, ל-5X3 ק"מ. הנבחרת כללה את בריט מרדרה לאמדאל, שזכתה גם במדליית כסף במירוץ ל-10 ק"מ, את אינגר אאופלס, שזכתה במדליית ארד באותו מרוץ, ואת באבן אנגר-דיימון.

בהחלקה מהירה זכה פרד אנטון מאייר במדליית הזהב במירוץ ל-5,000 מטרים ובמדליית הכסף במירוץ ל-10,000 מטרים. איוואר אריקסן זכה במדליית הכסף במירוץ ל-1,500 מטרים ומאגנה תומאסן זכה במדליית הארד במירוץ ל-500 מטרים. הביאתלט מגנר סולברג זכה במדליית הזהב במקצה היחידים, והיה שותף לזכייה הקבוצתית במדליית הכסף. קופץ הסקי לארס גריני זכה במדליית ארד בקפיצה מגבעה גבוהה.

אולימפיאדת סאפורו (1972)

69 הספורטאים הנורווגים שהשתתפו באולימפיאדת סאפורו (1972) זכו ב-12 מדליות, אך רק שתיים מהן היו מדליות זהב, ונורווגיה דורגה במקום השביעי בטבלת המדליות.

גם בסאפורו היה הסקי למרחקים הענף הבולט, עם 7 מדליות. פול טילדום זכה במדליית זהב במירוץ ל-50 ק"מ ובמדליות כסף במירוץ ל-30 ק"מ ובמירוץ השליחים ל-10X4 ק"מ. שניים מחבריו למירוץ השליחים זכו אף הם במדליות נוספות - יוס הרוויקן זכה במדליית ארד במירוץ ל-30 ק"מ ואיוואר פורמו עשה זאת במירוץ ל-15 ק"מ. מאגנה מירמו זכה במדליית כסף במירוץ ל-50 ק"מ, ונבחרת הנשים זכתה במדליית ארד במירוץ השליחות ל-5X3 ק"מ.

בהחלקה מהירה זכו הנורווגים ב-4 מדליות: רואר גרנוולד זכה במדליות כסף במרוצים ל-1,500 ול-5,000 מ', וסטן סטנסן זכה במדליות ארד במרוצים ל-5,000 ול-10,000 מ'. מגנר סולברג היה לביאתלט הראשון בהיסטוריה שזוכה בשתי מדליות זהב רצופות, כששמר על תוארו בביאתלון ל-20 ק"מ.

אולימפיאדת אינסברוק (1976)

באולימפיאדת אינסברוק (1976) ירד מספר הספורטאים הנורווגים ל-42. הם זכו ב-7 מדליות, מהן 3 מדליות זהב, ודורגו במקום השלישי בטבלת המדליות (ביחד עם ארצות הברית) אחרי ברית המועצות וגרמניה המזרחית. בעקבות תוצאה זו, ירדה נורווגיה לראשונה בתולדותיה למקום השני בטבלת המדליות של כל הזמנים, לאחר שברית המועצות עברה אותה.

במשחקים אלה בלטו המחליקים המהירים הנורווגים, עם 5 מדליות, מהן 2 מדליות זהב. סטן סטנסן זכה במדליית זהב במירוץ ל-5,000 מטר ובמדליית כסף במירוץ ל-10,000 מטר. יאן אגיל סטורהולט זכה במדליית זהב במירוץ ל-1,500 מ', ירן דידריקסן זכה במדליית כסף במירוץ ל-1,000 מ' וליסבת קורסמו זכתה במדליית ארד במירוץ ל-3,000 מטר. בסקי למרחקים זכה איוואר פורמו במדליית הזהב במירוץ ל-50 ק"מ ובמדליית הכסף במירוץ השליחים ל-10X4 ק"מ. בין שותפיו לזכייה היה גם פול טילדום.

אולימפיאדת לייק פלאסיד (1980)

64 ספורטאים נורווגים השתתפו באולימפיאדת לייק פלאסיד (1980). הם זכו ב-10 מדליות, בהן מדליית זהב אחת, ודורגו במקום השמיני בטבלת המדליות, הנמוך ביותר עד אז.

המחליקים המהירים זכו ב-7 מהמדליות. ביירג אווה ינסן זכתה במדליית הזהב היחידה במשלחת כולה, במירוץ ל-3000 מ'. קיי סטנסהיימט זכה בשתי מדליות כסף, במרוצים ל-1,500 ול-5,000 מ'. טום אריק אוקסהולם זכה בשתי מדליות ארד, במרוצים ל-5,000 ול-10,000 מ'. שני מחליקים נוספים זכו במדליות ארד: פרודה רנינג במירוץ ל-1,000 מ' וטריה אנדרסן במירוץ ל-1,500 מ'. בסקי למרחקים זכה אובה אאונלי במדליית ארד במירוץ ל-15 ק"מ, ויחד עם נבחרת השליחים זכה במדליית כסף במירוץ ל-10X4 ק"מ. נבחרת הנשים זכתה במדליית ארד במירוץ השליחות ל-5X4 ק"מ.

אולימפיאדת סרייבו (1984)

באולימפיאדת סרייבו (1984) השתתפו 58 ספורטאים נורווגים. הם זכו ב-9 מדליות, מהן 3 מדליות זהב, ודורגו במקום השביעי בטבלת המדליות.

אף שבמשלחת היו רק 8 נשים, הן זכו ב-4 מהמדליות, כולן בסקי למרחקים. בריט אאונלי זכתה במדליית כסף במירוץ ל-5 ק"מ, בריט פטרסן זכתה במדליית ארד במירוץ ל-10 ק"מ ואנה יאהרן זכתה במדליית ארד במירוץ ל-20 ק"מ. שלושתן, יחד עם אינגר הלנה ניברטן זכו במדליית הזהב במירוץ השליחות ל-5X4 ק"מ. הביאתלט אייריק קוואלפוס זכה במדליית זהב במקצה ל-10 ק"מ, במדליית ארד במקצה ל-20 ק"מ ובמדליית כסף במקצה השליחים ל-7.5X4 ק"מ. טום סנדברג זכה במדליית הזהב בסקי נורדי משולב והמחליק המהיר קאי ארנה אנגלסטאד זכה במדליית ארד במקצה ל-1,000 מטר.

אולימפיאדת קלגרי (1988)

אולימפיאדת קלגרי (1988) הייתה אולימפיאדת החורף החלשה בהיסטוריה של נורווגיה. 63 חברי המשלחת זכו ב-5 מדליות, ולראשונה אף נורווגי לא זכה במדליית זהב. בסיום המשחקים דורגה נורווגיה במקום ה-12 בטבלת המדליות, הדירוג הנמוך ביותר שלה עד אז.

נבחרת הנשים בסקי למרחקים איבדה את תוארה, אך זכתה במדליית הכסף. פול גונאר מיקלספלאס זכה במדליית כסף במירוץ ל-15 ק"מ ווגארד אולוונג זכה במדליית ארד במירוץ ל-30 ק"מ. בקפיצות סקי, זכה אריק יונסן במדליית כסף בקפיצה מגבעה גבוהה, והיה שותף לזכייה הקבוצתית במדליית ארד בקפיצה מגבעה גבוהה.

אולימפיאדת אלברוויל (1992)

באולימפיאדת אלברוויל (1992) השתפרו הישגי המשלחת הנורווגי באופן דרמטי. המשלחת כללה מספר שיא של 80 ספורטאים, והם זכו ב-20 מדליות, מהן 9 מדליות זהב, המספר הרב ביותר שהשיגה המשלחת עד אז. בסיום המשחקים דורגו הנורווגים במקום השלישי, אחרי גרמניה והמשלחת המאוחדת.

הענף הבולט ביותר היה סקי למרחקים, עם 9 מדליות, מהן 5 מדליות זהב. שני גולשים, וגוורד אולוונג וביורן דאהלי, בלטו במיוחד. אולוונג זכה במדליות הזהב במרוצים ל-10 ול-30 ק"מ ובמדליית כסף במירוץ המרדף ל-15 ק"מ, ואילו דאהלי זכה במדליות הזהב במירוץ המרדף ל-15 ק"מ ובמירוץ ל-50 ק"מ, וכן במדליית הכסף במירוץ ל-30 ק"מ. גולש שלישי, טאריה לנגלי, זכה במדליית הארד במירוץ ל-30 ק"מ, ושלושתם, יחד עם קריסטן סקיילדאל, זכו במדליית הזהב במירוץ השליחים ל-10X4 ק"מ. נבחרת הנשים זכתה במדליית כסף.

בהחלקה מהירה זכו הנורווגים ב-5 מדליות. יוהאן אולף קוס זכה במדליית זהב במירוץ ל-1,500 מ' ובמדליית כסף במירוץ ל-10,000 מ'. גייר קרלסטאד זכה במדליית זהב במירוץ ל-5,000 מ' ובמדליית ארד במירוץ ל-10,000 מ', ואילו אדנה סנדרול זכה במדליית כסף במירוץ ל-1,500 מ'. בסקי אלפיני זכה שטיל אנדרה אומודט במדליית זהב במסלול סופר G ובמדליית ארד בסלאלום ענק, פין כריסטיאן יאגה זכה במדליית זהב בסלאלום, ויאן איינאר תורסן זכה במדליית ארד בסופר G. הנבחרת הנורווגית בסקי נורדי משולב זכתה במדליית הכסף במירוץ השליחים ל-10X3 ק"מ וסטינה ליסה האטסטאד זכתה במדליית ארד בסקי חופשי.

אולימפיאדת לילהאמר (1994)

אולימפיאדת לילהאמר (1994) הייתה אולימפיאדת החורף השנייה שאירחה נורווגיה. מספר הספורטאים שהשתתפו עלה ל-86, וההישגים השתפרו אף הם - 26 מדליות, מהן 10 מדליות זהב, ההישג הגבוה ביותר של המשלחת עד אז. בטבלת המדליות דורגה נורווגיה במקום השני, אחרי רוסיה.

גם במשחקים אלה נרשמו הישגים רבים בסקי למרחקים, שכללו 8 מדליות, מהן 3 מדליות זהב. ביורן דאהלי שמר על תוארו במירוץ המרדף ל-15 ק"מ וזכה גם במדליית זהב במירוץ ל-10 ק"מ ובמדליית כסף במירוץ ל-30 ק"מ. באחרון זכה במדליית הזהב נורווגי אחר, תומאס אלסגארד. סורה סיוורטסן זכה במדליית ארד במירוץ ל-50 ק"מ, והשלושה, יחד עם וגארד אולוונג, זכו במדליית הכסף במירוץ השליחים ל-10X4 ק"מ. במירוץ, שנערך לעיני קהל של כ-150 אלף צופים, ניצחה הנבחרת האיטלקית בהפרש של 0.4 שניות. נבחרת הנשים זכתה אף היא במדליית כסף, במירוץ ל-5X4 ק"מ, ומריט וולד עשתה זאת במירוץ ל-30 ק"מ.

המחליק המהיר יוהאן אולף קוס זכה ב-3 מדליות זהב, ואף קבע שלושה שיאי עולם: 1:51.29 דק' במירוץ ל-1,500 מ', 6:34.96 דק' במירוץ ל-5,000 מ' ו-13:30.55 דק' במירוץ ל-10,000 מ'. בשני המרוצים האחרונים זכה קייל סטורליד במדליות כסף. במסלול המשולב בסקי אלפיני, זכו ספורטאים נורווגים בכל 3 המדליות: לאסה קיוס בזהב, שטיל אנדרה אומודט בכסף והרלד כריסטיאן סטרנד נילסן בארד. אומודט זכה בשתי מדליות נוספות, מדליית כסף בגלישה במורד ומדליית ארד בסופר G. בקפיצות סקי, זכה אספן ברדסן במדליית זהב בגבעה רגילה ובמדליית כסף בגבעה גבוהה. סגנו בגבעה הרגילה היה לאסה אוטסן. בסקי נורדי משולב זכה פרד ברה לונדברג במדליית הזהב וביירטה אנגן ויק במדליית הארד. השניים היו שותפים גם לזכייה הקבוצתית במדליית כסף. בסקי חופשי זכתה סטינה ליסה האטסטאד במדליית זהב והילדה סינווה ליד בארד.

אולימפיאדת נאגנו (1998)

הנורווגים רשמו הישגים גבוהים גם באולימפיאדת נאגנו (1998). 76 הספורטאים שהשתתפו במשחקים זכו ב-25 מדליות, מהן 10 מדליות זהב, ודורגו במקום השני בטבלת המדליות, אחרי גרמניה. בעקבות הישגים אלה, חזרה נורווגיה לראש טבלת המדליות של כל הזמנים, לאחר 22 שנים בהן הוליכה אותה ברית המועצות.

בסקי למרחקים זכו הנורווגים ב-9 מדליות, מהן 4 מדליות זהב. ביורן דאהלי זכה במדליות זהב במרוצים ל-10 ול-50 ק"מ, ובמדליית כסף במירוץ המרדף ל-15 ק"מ, בו ניצח תומאס אלסגארד. ארלינג יוונה זכה במדליית כסף במירוץ ל-30 ק"מ, והשלושה, יחד עם סטורה סיוורטסן, זכו במדליית הזהב במירוץ השליחים. שלוש מדליות הזהב בהן זכה דאהלי הביאו אותו למספר כולל של 8 מדליות זהב אולימפיות, הישג שאף ספורטאי חורף לא רשם לפניו. בתחרויות הנשים, זכתה בנטה מרטינסן במדליית ארד במירוץ ל-5 ק"מ, אניטה מואן-גידון זכתה במדליית ארד במירוץ ל-15 ק"מ, והשתיים זכו גם במדליית כסף במירוץ השליחות.

הביאתלט הלווארד האנוולד זכה במדליית זהב במקצה ל-20 ק"מ, ובמקצה ל-10 ק"מ זכה אולה איינר ביורנדלן במדליית הזהב ופרודה אנדרסן במדליית הכסף. האנוולד וביורנדלן זכו גם במדליית כסף עם הנבחרת הנורווגית במקצה הקבוצתי. נבחרת הנשים זכתה במדליית ארד. ביירטה אנגן ויק זכה בשתי מדליות זהב בסקי נורדי משולב, הן במקצה היחידים והן במקצה הקבוצתי. האנס פטר בוראס זכה במדליית זהב בסקי אלפיני, במקצה הסלאלום, וסגנו היה אולה קריסטיאן פורוסת. לאסה קיוס זכה בשתי מדליות כסף, בגלישה במורד ובמסלול המשולב. בניגוד לעבר, רק מחליק מהיר נורווגי אחד זכה במדליה אולימפית, אדנה סנדרול, שקבע שיא עולם במירוץ ל-1,500 מ' (1:47.87 דק'). שני גולשי שלג זכו במדליות כסף, דניאל פרנק וסטינה ברון קיילדאס. קארי טרא זכתה במדליית ארד בסקי חופשי, וכך גם נבחרת הקרלינג, שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת שווייץ, וגברה על ארצות הברית במשחק על מדליית הארד.

אולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002)

הביאתלט אולה איינר ביורנדלן, שזכה ב-13 מדליות אולימפיות בין 1998 ל-2014

77 ספורטאים נורווגים השתתפו באולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002). הם זכו ב-25 מדליות, מהן 13 מדליות זהב, הישג שהשווה את השיא שקבע ברית המועצות באולימפיאדת אינסברוק (1976) (המשלחת הקנדית שברה את השיא 8 שנים מאוחר יותר, כשצברה 14 מדליות זהב באולימפיאדת ונקובר). לראשונה מזה 34 שנים, ובפעם השביעית בתולדותיה, דורגה נורווגיה בראש טבלת המדליות.

בסקי למרחקים זכו הנורווגים ב-11 מדליות, בהן 5 מדליות זהב. תומאס אלסגארד ופרודה אסטיל חלקו במדליית הזהב במירוץ המרדף. אסטיל זכה גם במדליית כסף במירוץ ל-15 ק"מ. טור ארנה הטלנד זכה במדליית זהב במקצה הספרינט ואוד-ביירן היילמסט זכה במדליית ארד במקצה ל-50 ק"מ וקריסטן סקיילדאל עשה זאת במקצה ל-30 ק"מ. נבחרת השליחים, שכללה את אלסגארד, אסטיל, סקיילדאל ואנדרס אוקלנד, זכתה במדליית זהב. במקצי הנשים, זכתה בנטה סקארי במדליית זהב במקצה ל-10 ק"מ ובמדליית ארד במקצה ל-30 ק"מ, אניטה מואן זכתה במדליית ארד בספרינט, והשתיים היו שותפות לזכייה הקבוצתית במדליית כסף במקצה השליחות.

הביאתלט אולה איינר ביורנדלן זכה בכל ארבע מדליות הזהב האפשריות, במקצים ל-10 ק"מ, 12.5 ק"מ, 20 ק"מ ובמירוץ השליחים. ליב גרטה סקיילברייד פוארה זכתה במדליות כסף במקצה ל-15 ק"מ ובמירוץ השליחות. בסקי אלפיני זכה שטיל אנדרה אומודט במדליות זהב בסופר G ובמסלול המשולב, ולאסה קיוס זכה במדליית כסף בגלישה במורד ובמדליית ארד בסלאלום ענק. קארי טרא זכתה במדליית זהב בסקי חופשי, ושני מחליקים מהירים זכו במדליות ארד, אדנה סנדרול במירוץ ל-1,500 מ' ולאסה סטרה במירוץ ל-10,000 מ'. נבחרת הגברים בקרלינג זכתה במדליית הזהב, לאחר שגברה על נבחרת שווייץ בחצי הגמר ועל נבחרת קנדה במשחק הגמר.

אולימפיאדת טורינו (2006)

באולימפיאדת טורינו (2006) השתתפו 69 ספורטאים נורווגים. הם זכו ב-19 מדליות, אך רק שתיים מהן היו מדליות זהב, ונורווגיה דורגה במקום ה-13 בטבלת המדליות, הנמוך בתולדותיה.

שני זוכי מדליות הזהב היו שטיל אנדרה אומודט (סקי אלפיני בסופר G) וקופץ הסקי לארס ביסטל, בקפיצה מגבעה רגילה. ביסטל זכה גם במדליות ארד בקפיצה מגבעה גבוהה ובתחרות הקבוצתית, וחברו לנבחרת, רואר לייקלסיי, זכה במדליית ארד בקפיצה מגבעה רגילה. הביאתלט אולה איינר ביורנדלן לא הצליח לשחזר את הישגיו מסולט לייק סיטי, אך זכה במדליות כסף במקצה האישי ובמירוץ המרדף ובמדליית ארד בזינוק ההמוני. הלווארד האנוולד זכה במדליית כסף במירוץ מרדף ובמדליית ארד במקצה האישי ופרודה אנדרסן זכה במדליית ארד בספרינט.

בסקי למרחקים זכה פרודה אסטיל במדליית כסף במירוץ ל-30 ק"מ, טור ארנה הטלנד וינס ארנה סווארטדאל עשו זאת במירוץ הספרינט לזוגות ובמקצה הנשים ל-10 ק"מ זכתה מריט ביירגן במדליית הכסף והילדה גיירמונדסהאוג פדרסן במדליית הארד. בסקי נורדי משולב זכה מגנוס מואן במדליית כסף במירוץ הספרינט ובמדליית ארד במירוץ ל-15 ק"מ. קארי טרא זכתה במדליית כסף בסקי חופשי וקיירסטי בואס זכתה במדליית ארד בגלישת שלג. נבחרת הקרלינג סיימה במקום הרביעי, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת שוודיה ובמשחק על מדליית הארד לנבחרת קנדה.

אולימפיאדת ונקובר (2010)

מריט ביירגן על הפודיום בוונקובר, לאחר ניצחונה בספרינט

אולימפיאדת ונקובר (2010) הייתה מוצלחת יותר מבחינת המשלחת הנורווגית. מספר שיא של 99 ספורטאים השתתפו במשחקים, והם זכו ב-23 מדליות, מהן 9 מדליות זהב. בטבלת המדליות דורגה נורווגיה במקום הרביעי, אחרי קנדה, גרמניה וארצות הברית.

אחרי הישגים צנועים יחסית בסקי למרחקים בטורינו, שבו הנורווגים והובילו את הענף, עם 9 מדליות, מהן 5 מדליות זהב. מריט ביירגן זכתה ב-5 מהמדליות: מדליות זהב במירוץ ל-15 ק"מ ובספרינט, מדליית כסף במירוץ ל-30 ק"מ, מדליית ארד במירוץ ל-10 ק"מ, וגם יחד עם נבחרת השליחות הנורווגית זכתה במדליית זהב. פטר נורתוג זכה במדליית זהב במירוץ ל-50 ק"מ, במדליית ארד בספרינט, ויחד עם אייסטיין פטרסן במדליית זהב במקצה הספרינט לזוגות. השניים היו גם שותפים לזכייה במדליית הכסף במירוץ השליחים.

הביתאלט אמיל הגלה סוונדסן זכה במדליית זהב במקצה האישי ובמדליית כסף בספרינט. במקצה האישי זכה גם ביירנדלן במדליית כסף, אותה חלק עם ביאתלט בלארוסי. השניים היו שותפים גם לזכייה במדליית הזהב במירוץ השליחים. טורה ברגר זכתה במדליית הזהב במקצה האישי לנשים. גולש הסקי האלפיני אקסל לונד סווינדאל זכה במדליית זהב בסופר G, במדליית כסף בגלישה במורד ובמדליית ארד בסלאלום ענק. שטיל יאנסרוד זכה במדליית כסף בסלאלום ענק. בסקי חופשי זכתה הדה ברנסטן במדליית כסף ואאודון גרנוולד זכה במדליית ארד. הווארד בקו זכה במדליית ארד בהחלקה מהירה ל-1,500 מ', וכך גם הנבחרת הנורווגית בקפיצות סקי. נבחרת הגברים בקרלינג זכתה במדליית כסף, לאחר שגברה בחצי הגמר על נבחרת שווייץ, והפסידה במשחק הגמר לנבחרת קנדה.

אולימפיאדת סוצ'י (2014)

באולימפיאדת סוצ'י (2014) עלה מספר הספורטאים הנורווגים ל-134, והיא הייתה אחת המוצלחות ביותר מבחינתם, עם 26 מדליות, מהן 11 מדליות זהב, שהקנו לנורווגיה את המקום השני בטבלת המדליות, אחרי המארחת, רוסיה.

ענף הסקי למרחקים המשיך להוביל, עם 11 מדליות, מהן 5 מדליות זהב. ברוב המדליות זכו נשים. מריט ביירגן שמרה על תוארה במרוץ ל-15 ק"מ, וזכתה בשתי מדליות זהב נוספות, במרוץ ל-30 ק"מ, ויחד עם אינגווליד פלוגסטאד אסטברג זכתה גם במרוץ הקבוצתי. אסטברג זכתה גם במדליית כסף במרוץ הספרינט, שבו ניצחה מאיקן קספרסן פאלה. תרזה יוהאוג זכתה במדליית כסף במרוץ ל-30 ק"מ ובמדליית ארד במרוץ ל-10 ק"מ. היידי ונג זכתה במדליית ארד במרוץ ל-15 ק"מ וקריסטין סטרמר סטיירה זכתה במדליית ארד במרוץ ל-30 ק"מ, והשלימה שלישייה נורווגית על הפודיום. אצל הגברים, זכה אולה ויגן האטסטאד במדליית זהב במרוץ הספרינט, ומרטין יונסרוד סונדבי זכה במדליית ארד במרוץ ל-30 ק"מ.

גם בביאתלון הובילו הנורווגים את טבלת המדליות, עם 6 מדליות, מהן 3 מדליות זהב. אולה איינר ביורנדלן בן ה-40 השיב לעצמו את התואר האולימפי במרוץ ל-10 ק"מ, ואמילה הגלה סוונדסן ניצח במרוץ ל-15 ק"מ. טורה ברגר זכתה במדליית כסף במרוץ המרדף ל-10 ק"מ וטיריל אקהוף זכתה במדליית ארד במרוץ ל-12.5 ק"מ. שתיהן היו שותפות גם לזכייה במדליית ארד במרוץ השליחות, וכל הארבעה - ביורנדלן, סוונדסן, ברגר ואקהוף - זכו גם במדליית זהב במרוץ השליחים המעורב.

ענף נוסף בו הובילו הנורווגים היה סקי נורדי משולב. בגבעה גבוהה, זכה יורגן גראבאק במדליית הזהב ומגנוס מואן במדליית הכסף. מגנוס קרוג זכה במדליית ארד בגבעה רגילה, ושלושתם, יחד עם הרוורד קלמטסן, זכו במדליית זהב במרוץ השליחים. בסקי אלפיני, זכה שטיל יאנסרוד במדליית זהב בסופר G, ובמדליית ארד בגלישה במורד. הנריק קריסטופרסן זכה במדליית ארד בסלאלום. סטולה סאנדבק זכה במדליית כסף בגלישת שלג וקופץ הסקי אנדרס ברדאל זכה במדליית ארד בקפיצה מגבעה רגילה.

אולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018)

באולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018) השתתפו 109 ספורטאים נורווגים ב-11 ענפים. סך הכל זכתה המשלחת ב-39 מדליות, שיא בכמות המדליות למדינה בכל הזמנים במשחקי החורף. כמו כן השוותה המשלחת את שיא הזכיות במדליות זהב עם 14 מדליות.

מריט ביורגן שזכתה באולימפיאדה בחמש מדליות מהן שתיים מזהב, הייתה לספורטאית החורף האולימפית המעוטרת ביותר בכל הזמנים. יוהנס קלייבו זכה בשלוש מדליות זהב בסקי למרחקים. מרטין סנדבי וסימן הגסטאד קרוגר זכו כל אחד בשתי מדליות זהב ואחת כסף בסקי למרחקים ורגנהילד האגה זכתה בשתי מדליות זהב בענף זה. יוהנס בו זכה במדליית זהב ושתי מדליות כסף בביאתלון.

מדליות

ראו גם – מדליות במשחקים האולימפיים

לפי אולימפיאדה

באולימפיאדות הקיץ:^[2]

אולימפיאדה	זהב	כסף	ארד	סך הכל
אולימפיאדת פריז (1900)	0	2	3	5
אולימפיאדת סנט לואיס (1904)	2	0	0	2
אולימפיאדת לונדון (1908)	2	3	3	8
אולימפיאדת סטוקהולם (1912)	4	1	5	10
אולימפיאדת אנטוורפן (1920)	13	9	9	31
אולימפיאדת פריז (1924)	5	2	3	10
אולימפיאדת אמסטרדם (1928)	1	2	1	4
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932)	0	0	0	0
אולימפיאדת ברלין (1936)	1	3	2	6
אולימפיאדת לונדון (1948)	1	3	3	7
אולימפיאדת הלסינקי (1952)	3	2	0	5
אולימפיאדת מלבורן (1956)	1	0	2	3
אולימפיאדת רומא (1960)	1	0	0	1
אולימפיאדת טוקיו (1964)	0	0	0	0
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)	1	1	0	2
אולימפיאדת מינכן (1972)	2	1	1	4
אולימפיאדת מונטריאול (1976)	1	1	0	2
אולימפיאדת מוסקבה (1980)	לא השתתפה
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)	0	1	2	3
אולימפיאדת סיאול (1988)	2	3	0	5
אולימפיאדת ברצלונה (1992)	2	4	1	7
אולימפיאדת אטלנטה (1996)	2	2	3	7
אולימפיאדת סידני (2000)	4	3	3	10
אולימפיאדת אתונה (2004)	5	0	1	6
אולימפיאדת בייג'ינג (2008)	3	5	1	9
אולימפיאדת לונדון (2012)	2	1	1	4
אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)	0	0	4	4
אולימפיאדת טוקיו (2020)	4	2	2	8
סך הכל	62	51	50	163

באולימפיאדות החורף:^[2]

אולימפיאדה	זהב	כסף	ארד	סך הכל
אולימפיאדת שאמוני (1924)	4	7	6	17
אולימפיאדת סנט מוריץ (1928)	6	4	5	15
אולימפיאדת לייק פלאסיד (1932)	3	4	3	10
אולימפיאדת גרמיש פרטנקירכן (1936)	7	5	3	15
אולימפיאדת סנט מוריץ (1948)	4	3	3	10
אולימפיאדת אוסלו (1952)	7	3	6	16
אולימפיאדת קורטינה ד'אמפצו (1956)	2	1	1	4
אולימפיאדת סקוו ואלי (1960)	3	3	0	6
אולימפיאדת אינסברוק (1964)	3	6	6	15
אולימפיאדת גרנובל (1968)	6	6	2	14
אולימפיאדת סאפורו (1972)	2	5	5	12
אולימפיאדת אינסברוק (1976)	3	3	1	7
אולימפיאדת לייק פלאסיד (1980)	1	3	6	10
אולימפיאדת סרייבו (1984)	3	2	4	9
אולימפיאדת קלגרי (1988)	0	3	2	5
אולימפיאדת אלברוויל (1992)	9	6	5	20
אולימפיאדת לילהאמר (1994)	10	11	5	26
אולימפיאדת נאגנו (1998)	10	10	5	25
אולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002)	13	5	7	25
אולימפיאדת טורינו (2006)	2	8	9	19
אולימפיאדת ונקובר (2010)	9	8	6	23
אולימפיאדת סוצ'י (2014)	11	6	9	26
אולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018)	14	14	11	39
אולימפיאדת בייג'ינג (2022)	16	8	13	37
סך הכל	148	134	123	405

השייטת סירן סונדבי חוגגת את ניצחונה באתונה
הקלע טורה ברוולד לאחר זכייתו במדליית כסף בבייג'ינג
קופץ הסקי פטר הוגסטד, שזכה במדליית זהב באולימפיאדת סנט מוריץ (1948)
הביאתלט הלווארד האנוולד, שזכה ב-6 מדליות אולימפיות בין 1998 ל-2010

לפי ענף

בענפי הקיץ:^[3]

ענף	זהב	כסף	ארד	סך הכל
שיט	17	11	4	32
קליעה	13	8	11	32
אתלטיקה	9	6	8	23
קאנו/קיאק	6	4	4	14
היאבקות	4	2	2	8
חתירה	3	7	8	18
כדוריד	2	2	3	7
אופניים	2	0	2	4
איגרוף	1	2	2	5
התעמלות מכשירים	1	2	1	4
כדורגל	1	0	2	3
הרמת משקולות	1	0	0	1
טריאתלון	1	0	0	1
כדורעף חופים	1	0	0	1
טאקוונדו	0	2	0	2
שחייה	0	1	1	2
סיף	0	1	0	1
רכיבה	0	1	0	1
טניס	0	0	1	1
סך הכל^[א]	62	49	49	160

בענפי החורף:^[3]

ענף	זהב	כסף	ארד	סך הכל
סקי למרחקים	52	43	34	129
החלקה מהירה	28	29	30	87
ביאתלון	22	18	15	55
סקי נורדי משולב	15	12	8	35
קפיצות סקי	12	10	14	36
סקי אלפיני	11	14	15	40
סקי בסגנון חופשי	4	2	4	10
החלקה אומנותית^[א]	3	2	1	6
קרלינג	1	2	2	5
גלישת שלג	0	4	1	5
סך הכל^[א]	148	136	124	408

ביאור

^ ¹ ² ³ אי ההתאמה בין מספר המדליות לפי אולימפיאדות למספר המדליות לפי ענפים נובע משלוש מדליות: 2 כסף וארד בהחלקה אמנותית שהוענקו במסגרת אולימפיאדת הקיץ ב-1920

גולשי הסקי למרחקים טור ארנה הטלנד (מימין) וינס ארנה סווארטלד, עם מדליית הכסף בה זכו בטורינו
גולש הסקי למרחקים פטר נורתוג, עם אחת מ-4 המדליות בהן זכה בוונקובר
הביאתלטית טורה ברגר, שזכתה במדליית זהב בוונקובר

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נורווגיה במשחקים האולימפיים בוויקישיתוף

אתר הוועד האולימפי הנורווגי והקונפדרציה של הספורט (בנורווגית)

הערות שוליים

^ Ski Jumping at the 1956 Cortina d'Ampezzo Winter Games/ באתר sports-reference‏
^ ¹ ² "Medals by Games" [מדליות לפי משחקים]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-4 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
^ ¹ ² "Medals by Sports" [מדליות לפי ענפי ספורט]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-4 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)

[איהתאמה-4] ¹ ² ³ אי ההתאמה בין מספר המדליות לפי אולימפיאדות למספר המדליות לפי ענפים נובע משלוש מדליות: 2 כסף וארד בהחלקה אמנותית שהוענקו במסגרת אולימפיאדת הקיץ ב-1920

[1] Ski Jumping at the 1956 Cortina d'Ampezzo Winter Games/ באתר sports-reference‏

[לפימשחקים-2] ¹ ² "Medals by Games" [מדליות לפי משחקים]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-4 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)

[לפיספורט-3] ¹ ² "Medals by Sports" [מדליות לפי ענפי ספורט]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-4 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)

[1]

[2]

[3]

[א]