תומאס אדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
תומאס אדס
Thomas Adès
לידה 1 במרץ 1971 (בן 53)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1990 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה, בית ספר יוניברסיטי קולג', קינגס קולג', קולג' סנט ג'ון עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דויטשה גרמופון, EMI עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.thomasades.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תומאס ג'וזף אדמונד אדס (עדס) (Thomas Joseph Edmund Adès) הוא מלחין, פסנתרן ומנצח אנגלי.

רקע משפחתי וקורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדס נולד בשנת 1971 בלונדון, כבן בכור למשורר ולמתרגם טימותי אדס.

אביו היה ממוצא יהודי ובן למשפחה שהיגרה לבריטניה מאלכסנדריה, מצרים ומקורה בחלב, סוריה.

אמו, ג'וזפין דון לבית טילדן פטנסון, הידועה כדון אדס (Dawn Adès), הייתה היסטוריונית של האמנות, מומחית בתולדות הדאדאיזם והסוריאליזם.

אדס, שגדל בצפון לונדון, ידע מגיל 12 לקרוא פרטיטורות בקלות. היה תלמיד בכיתות לנוער של בית הספר גילדהול למוזיקה ודרמה בלונדון; המתחותו העיקרתי הייתה נגינה בכלי הקשה ובפסנתר.

מורו לפסנתר היה פול ברקוביץ ומורו להלחנה היה רוברט סאקסטון.

בהמשך למד ב"יוניברסיטי קולג' סקול" ואחר כך בקינגס קולג' באוניברסיטת קיימברידג', שם סיים בהצטיינות את לימודיו לתואר שני M.A בכיתות של אלכסנדר גהר (Alexander Goehr) ורובין הולוויי (1992). לאחר מכן סיים גם תואר שני בפילוסופיה בסנט ג'ונ'ס קולג'.

ברבות השנים השתלם אדס בדרטינגטון (1991) ובאולדבורג (1992).

פריצת הקריירה המוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 18 (1989) זכה בפרס השני לפסנתר בתחרות המוזיקאים הצעירים של ה-BBC. באותה תקופה החליט להתמסר בעיקר להלחנה. בשנת 1993 הופיע ברסיטל הראשון שלו באולם פרסל בסדרת הקונצרטים Park Lane Group Series. אז עורר את תשומת לב הקהל גם כמלחין עם ביצוע הבכורה של יצירתו לפסנתר Still Sorrowing. מבקרי המוזיקה הוותיקים דוויד סילבסטר ואנדרו פורטר והמנצח סיימון ראטל שהתלהבו מכישוריו עודדו אותו. ראטל אף הזמין ממנו את היצירה הסימפונית הגדולה הראשונה "בתי מחסה" - "Asyla", עבור התזמורת הסימפונית של ברמינגהאם. הופעת הבכורה של היצירה התקיימה באוקטובר 1997 והיא זיכתה את אדס בפרס החברה הפילהרמונית המלכותית. באמנותו כמלחין אדס קיבל השראה ממלחינים ומוזיקאים מתקופות שונות - החל מג'ון דאולנד, שופן, בילי הולידיי ועד ג'ון קייג' ואוליביה מסיאן.

בין השנים 19931994 לימד כמרצה באוניברסיטת מנצ'סטר ובעת ובעונה אחת היה מלחין הבית של תזמורת האלה באותה העיר בשנים 1993–1995. פרי שיתוף הפעולה עם תזמורת זו הייתה בשנת 1994 היצירה The Origin of the Harp (מוצא הנבל). לפתיחת האולם "בריגווטר הול" בשנת 1996 כתב אדס את These Premises Are Alarmed. החל משנת 1997 אדס הוא פרופסור בקתדרה ע"ש בנג'מין בריטן להלחנה באקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון. במקביל להלחנה, המשיך אדס גם קריירה של פסנתרן ומנצח. הוא ידוע בביצוע ובהקלטות של יצירות מאת מלחינים מגוונים כמו ג'רג' קורטג, קולון ננקרו (Conlon Nancarrow), שומאן, שוברט, פאול רודרס, צ'ייקובסקי, בארי, ראוול, יאנאצ'ק ובטהובן. נגינתו הווירטואוזית זכתה גם היא לשבחי המבקרים המקצועיים[1]

תחת שרביטו ניגנו תזמורות מהחשובות בעולם כמו התזמורת הסימפונית של ברמינגהאם, התזמורת הקאמרית של אירופה, תזמורת פילהרמוניה, התזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס, תזמורת תיאטרון מריאינסקי, התזמורת הסימפונית של לונדון, התזמורת הפילהרמונית המלכותית של סטוקהולם, תזמורת רדיו פינלנד, תזמורת רדיו דנמרק וכן הרכבים כמו האנסמבל למוזיקה בת זמננו של ברמינגהם, הסינפונייטה של לונדון, אנסמבל מודרן ואנסמבל אתלאס.

בין השנים 1998–2000 היה מנהלו הראשון של האנסמבל למוזיקה בת זמננו של ברמינגהאם ומאוחר יותר, בשנים 1999–2008, ירש את מקומו של אוליבר נאסן כמנהל אמנותי של פסטיבל אלדבורו (Aldeburgh Festival).

בשנת 2000 כיהן כמלחין הבית של פסטיבל המוזיקה באוחאי בקליפורניה (Ojai Music Festival), יחד עם מארק אנתוני טארנייג'. באוקטובר 2015 נבחר אדס למועצת המנהלים של האקדמיה האירופית למוזיקה. בשנים 2021-2018 לאדס חוזה לשותפות אמנותית (בחסות דבורה ופיליפ אמונדסון) עם התזמורת הסימפונית של בוסטון, תקן שנוצר במיוחד עבורו.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומאס אדס מחלק את זמנו בין דירתו באזור קובנט גרדן בלונדון ובין מגוריו בהוליווד הילס בארצות הברית. בשנת 2006 מיסד את יחסיו (שהסתיימו מאוחר יותר) עם שותפו לחיים, הקולנוען ואמן הוידאו הישראלי-בריטי טל רוזנר, על ידי איחוד אזרחי.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1997 - הפרס להלחנה של החברה הפילהרמונית המלכותית הבריטית
  • 1998 - הפרס ע"ש אליזה סטרוגר למוזיקה קאמרית של המרכז לינקולן בניו יורק.
  • 1999 - פרס ארנסט פון סימנס (מינכן) למלחינים צעירים
  • 2000 - פרס גרומאייר להלחנה (Grawemeyer Award) של אוניברסיטת לואיוויל עבור היצירה "בתי מחסה". (אדס היה צעיר הזוכים עד אז)
  • 2001 - פרס הינדמית
  • 2004 - דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת אסקס
  • 2005 - פרס החברה הפילהרמונית המלכותית הבריטית - עבור האופרה "הסערה"
  • 2007 - בשנה זו אורגנה רטרוספקטיבה מקיפה של יצירותיו תחת הכותרת "עולמו המוזיקלי של תומאס אדס" (Overhead: The Musical World of Thomas Ades) במרכז ברביקן בלונדון, בפסטיבל בהלסינקי וברדיו בצרפת.

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות לתזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות קאמריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1990 - Chamber Symphony (סימפוניה קאמרית) אופוס 2
  • 1991 - Catch אופוס 4, לכינור, קלרינט, פסנתר וצ'לו
  • 1993 - Living Toys (צעצועים חיים) להרכב של 13 נגנים - הוזמנה על ידי הסינפונייטה של לונדון
  • 1993 -Sonata da Caccia (סונאטת ציד) אופוס 11, לאבוב בארוק, קרן יער וצ'מבלו
  • 1994 - Origin of the Harp (מוצא הנבל) אופוס 13, ל 10 סולנים - קלרינטים, ויולות, צ'לי וכלי הקשה (נכתבה בהשראת איור של האמן האירי דניאל מקליס מהמאה ה-19 שצייר נערה ההופכת לנבל)
  • 1998 - רביעיית מיתרים "ארקדיאנה (אנ')" אופוס 12 בשבע תנועות
  • 1997 - Concerto conciso אופוס 18, לפסנתר ולהרכב של 10 נגנים
  • 2000 - חמישייה עם פסנתר - בוצעה בבכורה על ידי הרביעייה ארדיטי והמלחין על יד הפסנתר (הוקלטה בדיסק EMI, יחד עם "חמישיית דג השמך" מאת שוברט עם רביעיית בלצ'ה)
  • 2005 - Court Studies (אטיודים של חצר) לכינור, צ'לו, קלרינט ופסנתר - קטעי דיוקן מתוך האופרה "הסערה")
  • 2009 - Lieux retrouvés (בצרפתית - מקומות שנתגלו מחדש) לצ'לו ופסנתר
  • 2011 - רביעיית המיתרים מס. 2 Four Quarters (ארבעה רבעים) - בוצעה בבכורה על ידי רביעיית אמרסון במרץ 2011 בלוס אנג'לס במסגרת הפסטיבל "הבטים של אדס" לכבוד יום הולדתו ה-40 של המלחין

יצירות לכלים סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפסנתר
  • 1992 Darknesse Visible (חשיכה נראית) - מדיטציה לפסנתר - ביצוע פומבי ראשון על ידי המלחין בבית של ליסט בבודפשט, הולחנה בהשראת שיר של דאולנד In darknesse let me dwell ‏ (1610
  • 1991-1992 - Still Sorrowing אופוס 7, לפסנתר מטופל (באמצעות נייר דבק מיוחד המונח על האזור המרכזי של מיתרי הקלידים).[3]
  • 1996 Traced Overhead לפסנתר
לאורגן
  • 1992 - Under Hamelin Hill אופוס 6, ל 1–3 סולנים ועוגב

יצירות קוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1989 The Lover in Winter (המאהב בחורף) לקונטרה-טנור ופסנתר
  • 1990 -Five Eliot Landscapes (חמישה נופים לפי חמישה שירים מאת אליוט), לסופרן ופסנתר, אופוס 1 - יצירתו הראשונה
  • 1993 - Life Story (ספור חיים) אופוס 8- לסופרן, שתי קלרניות בס, קונטרבס - מעובד לסופרן ופסנתר כאופוס 8א

אופרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1995 Powder Her Face (פדר את פניה) אופוס 14 - אופרה קאמרית, על לברית מאת פיליפ הנשר, הוזמנה על ידי אופרת אלמיידה ונכתבה תוך תשעה חודשים.[4]

העלילה לקוחה מחיי מרגרט קמפבל, הדוכסית של ארגיל שהתנהגותה ה"שערורייתית" בשנות ה-1960 המוקדמות נחשפה במשפט הגירושין שלה תוך כדי הצגת צילומים מרשיעים של יחסי מין מגוונים. באופרה עצמה יש תיאור מוזיקלי של מין אורלי, שעורר הדים רבים. בכורת היצירה התקיימה ב-1 ביולי 1995 בפסטיבל צ'לטנהם. האופרה הוצגה גם באופרה הישראלית החדשה בתל אביב בפברואר 2001. על בסיס האופרה, אדס כתב גם "קונצ'רטו פרפרזה" לפסנתר סולו, שהוא ניגן בבכורה בוונקובר ב-14 במרץ 2010. הקונצ'רטו הוזמן על ידי חברת הרסיטלים של ונקובר VRS, ה"סן פרנסיסקו פרפורמנס" והמרכז ברביקן בלונדון.

בוצעה בבכורה באופרה המלכותית קובנט גרדן בפברואר 2004 והתקבלה בהתלהבות. ב-2004 הוצגה באופרה בשטרסבורג וב-2005 בבית האופרה של קופנהגן. אחרי הצגה חוזרת בקובנט גרדן, בוצעה בשנת 2010 בהפקת בית האופרה של פרנקפורט בבימויו של קיית וורנר ובניצוחו של יוהנאס דבוס. המופע בקובנט גרדן הוקלט על גבי דיסק באוקטובר 2009 וזיכה את אדס בתואר "המלחין של השנה" בשנת 2010 לפי הסיווג של התעשייה הפונוגרפית הבריטית (Classical BRIT Awards).

  • 2016 - The Exterminating Angel ("המלאך המשמיד") אופוס 31 -אופרה בשלוש מערכות, על לברית מאת טום קרנס (Tom Cairns) בשותפות עם המלחין - לפי סרטו של לואיס בוניואל El ángel exterminador, הוצגה בבכורה בפסטיבל של זלצבורג בשנת 2016 ומאוחר יותר הוצגה על במת בית האופרה המלכותית בלונדון, בקובנט גארדן, במטרופוליטן אופרה בניו יורק ובאופרה המלכותית הדנית בקופנהגן שהזמינו את היצירה והיו שותפים בהפקה.

יצירות למקהלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1990 - O thou who didst with pitfall and gin, op. 3a אופוס 3א - לקולות גברים
  • 1990 -Gefriolsae Me אופוס 3ב, לקולות גברים ועוגב
  • 1992 - Fool's Rhymes (חרוזי הליצן) אופוס 5 למקהלת SATB (סופרן, מצו סופרן, טנור ובריטון) וארבעה סולנים
  • 1997 - קרול פירפקס - (The Fayrfax Carol) למקהלת א קפלה SATB, נכתב במקור לקינג'ס קולג' בקיימברידג'. הוקלט על ידי "זמרי ה-BBC" ועל ידי המקהלה הסימפונית של העיר ברמינגהם. הבכורה בארצות הברית התקיימה בביצוע ה"אינטרנשינל אורנג' כוראל" של סן פרנסיסקו.
  • 1999 - January Writ למקהלת SATB ועוגב

מוזיקה לסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לסרט "קולט" (2018)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Lydia Collins and M.L.Bierbier The Sephardim of Manchester - Pedigrees and Pioneers, Shaare Haiym Congregation, 2006 (באנגלית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תומאס אדס בוויקישיתוף

ביוגרפיה באתר אנציקלופדיה

(באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "קפדנית" ו"מעודנת" - לדברי טומאזיני מ"ניו יורק טיימס"; ראו רוויוו ב"ניו יורק טיימס" מ-29 במרץ 2010 לרסיטל של אדס בקרנגי הול
  2. ^ ראו הכתבה של טום סרוויס בעיתון "גארדיאן" ב-26 בפברואר 2007 ברשת
  3. ^ ראו אדריאן טאן
  4. ^ טום סרוויס -שם