ז'איר בולסונארו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מנהיג
{{מנהיג
| שם = ז'איר בולסונארו
| שם = ז'איר בולסונארו
| כיתוב = ז'איר בולסונארו, אפריל 2019.
| תאריך לידה = [[21 במרץ]] [[1955]]
| תאריך לידה = [[21 במרץ]] [[1955]]
| מקום לידה = [[סאו פאולו]]
| מקום לידה = [[סאו פאולו]], [[הרפובליקה הברזילאית השנייה]]
| תמונה = [[קובץ:2020-03-24 Pronunciamento do Presidente da República, Jair Bolsonaro em Rede Nacional de Rádio e Televisão - 49695919452 (cropped 2).jpg|250px]]
| תמונה = [[קובץ:Jair_Bolsonaro_em_24_de_abril_de_2019_(1)_(cropped).jpg|250px]]
| שם בשפת המקור = Jair Bolsonaro
| שם בשפת המקור = Jair Bolsonaro
| שם מלא = זָ'אִיר מֶסִיאָס בּוֹלְסוֹנָארוּ
| שם מלא = זָ'אִיר מֶסִיאָס בּוֹלְסוֹנָארוּ
שורה 17: שורה 18:
|מונרך בתקופה=
|מונרך בתקופה=
|הקודם בתפקיד=[[מישל טמר]]
|הקודם בתפקיד=[[מישל טמר]]
|הבא בתפקיד=
}}
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=חבר [[בית הנבחרים של ברזיל|בית הנבחרים]] מטעם [[ריו דה ז'ניירו (מדינה)|ריו דה ז'ניירו]]
|למניין=
|התחלת כהונה=[[1 בפברואר]] [[1991]]
|סיום כהונה=[[1 בינואר]] [[2019]]
|מנהיג דת בתקופה=
|מונרך בתקופה=
|הקודם בתפקיד=
|הבא בתפקיד=
|הבא בתפקיד=
}}
}}
שורה 22: שורה 33:
'''זָ'אִיר מֶסִיאָס בּוֹלְסוֹנָארוּ''' (ב[[פורטוגזית]]: '''Jair Messias Bolsonaro''', הגייה: {{יפא|[ʒaˈiʁ meˈsiɐs bowsoˈnaɾu]}}; נולד ב-[[21 במרץ]] [[1955]]) הוא [[נשיא ברזיל]] ו[[קצין]] לשעבר ב[[הכוחות המזוינים של ברזיל|צבא ברזיל]]. החל לכהן בתפקידו ב-[[1 בינואר]] [[2019]].
'''זָ'אִיר מֶסִיאָס בּוֹלְסוֹנָארוּ''' (ב[[פורטוגזית]]: '''Jair Messias Bolsonaro''', הגייה: {{יפא|[ʒaˈiʁ meˈsiɐs bowsoˈnaɾu]}}; נולד ב-[[21 במרץ]] [[1955]]) הוא [[נשיא ברזיל]] ו[[קצין]] לשעבר ב[[הכוחות המזוינים של ברזיל|צבא ברזיל]]. החל לכהן בתפקידו ב-[[1 בינואר]] [[2019]].


בולסונארו נבחר לכהן בבית הנבחרים, ה[[בית תחתון|בית התחתון]] של [[הקונגרס הלאומי של ברזיל]] מטעם המפלגה המתקדמת (Partido Progressista), מפלגת [[שמאל וימין בפוליטיקה|מרכז-ימין]], והיה לחבר הקונגרס שקיבל את המספר הגבוה ביותר של קולות בבחירות הכלליות של [[מדינות ברזיל|מדינת]] [[ריו דה ז'ניירו (מדינה)|ריו דה ז'ניירו]] ב-[[2014]]. העמדות שמייצג בולסונארו הן של הימין השמרני. סיסמת הבחירות שלו הייתה "ברזיל מעל הכול, אלוהים מעל כולם".
בולסונארו נבחר לכהן בבית הנבחרים, ה[[בית תחתון|בית התחתון]] של [[הקונגרס הלאומי של ברזיל]] מטעם המפלגה המתקדמת (Partido Progressista), מפלגת [[שמאל וימין בפוליטיקה|מרכז-ימין]], והיה לחבר הקונגרס שקיבל את המספר הגבוה ביותר של קולות בבחירות הכלליות של [[מדינות ברזיל|מדינת]] [[ריו דה ז'ניירו (מדינה)|ריו דה ז'ניירו]] ב-[[2014]]. העמדות שמייצג בולסונארו הן של הימין השמרני. סיסמת הבחירות שלו הייתה "ברזיל מעל הכול, אלוהים מעל כולם". בולסונארו נבחר למשרת [[נשיא ברזיל]] ב[[בחירות]] שהתקיימו במדינה באוקטובר [[2018]] בשני סיבובים. ב-7 באוקטובר התקיים הסיבוב הראשון לבחירות, וז'איר בולסונארו, זכה בכ-46% מהקולות. בסיבוב השני הוא זכה ל-55% מהקולות.


מוקדם יותר, ב-[[6 בספטמבר]] [[2018]] נעשה ניסיון התנקשות בחייו של בולסונארו, והוא נפצע קשה לאחר שנדקר בבטנו בידי אודליה אוליביירה, חבר במפלגה הסוציאליסטית, בעת אספת בחירות שהתקיימה בעיר [[ז'ואיז דה פורה]] שבמדינת [[מינאס ז'ראיס]]. למרות הפציעה ושהייתו בבית החולים ובביתו בתקופת ההחלמה הוא ניצח בבחירות. לבולסונארו מספר גדול של עוקבים ב[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]]. הוא ביצע מספר צעדים לקדם [[ברוא יערות]] כדי לתמוך בחקלאים ובחברות כרייה. הדבר הוביל לברוא יער נרחב של [[יער האמזונס]]. באוגוסט 2019 הוא טען כי אין לו תקציב להילחם בשריפת ענק שפרצה ביער ושלח כוחות לכיבוי האש רק לאחר לחץ מצד מדינות אחרות.
בולסונארו נבחר למשרת [[נשיא ברזיל]] ב[[בחירות]] שהתקיימו במדינה באוקטובר [[2018]] בשני סיבובים. ב-7 באוקטובר התקיים הסיבוב הראשון לבחירות, וז'איר בולסונארו, זכה בכ-46% מהקולות. בסיבוב השני הוא זכה ל-55% מהקולות.


בולסונארו נחשב לפרו-ישראלי: בעקבות מאמציו של [[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]], במהלך מערכת הבחירות הודיע שהמדינה הראשונה שבה יבקר כנשיא תהיה [[ישראל]] ולאחריה [[ארצות הברית]], וכן הבטיח להעביר את שגרירות ברזיל לירושלים ולפתח יחסים ענפים עם ישראל. בשנת 2020 הופיע ברשימה השנתית של מגזין [[טיים (מגזין)|טיים]], [[טיים 100]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://time.com/collection/100-most-influential-people-2020/5888329/jair-bolsonaro-brazil/|כותרת=Jair Bolsonaro: The 100 Most Influential People of 2020|אתר=Time|תאריך_וידוא=2020-09-23}}</ref>.
מוקדם יותר, ב-[[6 בספטמבר]] [[2018]] נעשה ניסיון התנקשות בחייו של בולסונארו, והוא נפצע קשה לאחר שנדקר בבטנו בידי אודליה אוליביירה, חבר במפלגה הסוציאליסטית, בעת אספת בחירות שהתקיימה בעיר [[ז'ואיז דה פורה]] שבמדינת [[מינאס ז'ראיס]]. למרות הפציעה ושהייתו בבית החולים ובביתו בתקופת ההחלמה הוא ניצח בבחירות.


== ראשית חייו ==
לבולסונארו מספר גדול של עוקבים ב[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]]. הוא ביצע מספר צעדים לקדם [[ברוא יערות]] כדי לתמוך בחקלאים ובחברות כרייה. הדבר הוביל לברוא יער נרחב של [[יער האמזונס]]. באוגוסט 2019 הוא טען כי אין לו תקציב להילחם בשריפת ענק שפרצה ביער ושלח כוחות לכיבוי האש רק לאחר לחץ מצד מדינות אחרות.
בולסונארו נולד ב-[[21 במרץ]] [[1955]] בעיר [[סאו פאולו]] למשפחה ממוצא [[איטליה|איטלקי]], הן מצד אביו (סבא רבא שלו ויטוריו בולסונארו היגר לברזיל עם הוריו בילדותו) והן מצד אמו (סבו וסבתו מצד אמו היגרו מ[[טוסקנה]]). מוצאו הגרמני מקורו מסבה של סבתו מצד אביו, קרל "קרלוס" הינצה, יליד [[המבורג]] בסביבות [[1876]], אשר היגר לברזיל בשנת [[1883]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.insieme.com.br/pb/taddone-revela-genealogia-de-bolsonaro/|הכותב=Jornalista Desiderio Peron con traduzione di Claudio Piacentini|כותרת=Taddone revela genealogia de Bolsonaro: 13 dos 16 trisavôs do candidato são italianos da Toscana, do Vêneto e da Calábria {{!}} Insieme|תאריך=2018-10-23|שפה=pt-BR|תאריך_וידוא=2021-09-22}}</ref>. אביו, פרסי ז'רלדו בולסונארו ואמו אולינדה בונטורי בולסונארו. הוא בילה את רוב ילדותו במעבר בין דירות במדינת [[סאו פאולו (מדינה)|סאו פאולו]] עם משפחתו ובסופו של דבר התיישבה המשפחה ב[[אלדוראדו (עיר בברזיל)|אלדוראדו]] ב-[[1966]], שם גדל עם חמשת אחיו.


אלדוראדו, עיירה המונה כ-15,000 איש (נכון ל-[[2020]]) וב[[יער גשם|יערות הגשם]] האטלנטיים של ברזיל. בשהותם בעיירה עסק אביו ב[[רפואת שיניים]] ללא תואר לפרנסת המשפחה עד להגעתם של רופאי שיניים מוסמכים לעיירה אשר גרמו לו לעבור לעבודה על [[שיניים תותבות]]. ז'איר, הילד השלישי במשפחה של שלושה בנים ושלוש בנות, למד במכינה הצבאית הברזילאית וסיים את לימודיו באקדמיה הצבאית אגולהס נגראס בשנת [[1977]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://vietnamtimes.org.vn/brazil-president-jair-bolsonaro-biography-personal-profile-career-36093.html|הכותב=Vietnam Times|כותרת=Brazil President Jair Bolsonaro: Biography, Personal Profile, Career|אתר=Vietnam Times|תאריך=2021-09-22|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-09-22}}</ref>.
בולסונארו נחשב לפרו-ישראלי: בעקבות מאמציו של [[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]], במהלך מערכת הבחירות הודיע שהמדינה הראשונה שבה יבקר כנשיא תהיה [[ישראל]] ולאחריה [[ארצות הברית]], וכן הבטיח להעביר את שגרירות ברזיל לירושלים ולפתח יחסים ענפים עם ישראל.


אביו של בולסונארו, יליד [[1927]], נפטר ב-[[1995]] בגיל 67. אמו, ילידת [[1925]], בת 96<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.geni.com/people/Percy-Bolsonaro/6000000083231015003|כותרת=Percy Geraldo Bolsonaro|אתר=geni_family_tree|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-09-22}}</ref>. בראיון משנת [[2000]] לעיתון איסוט-א (IstoÉ) תיאר בולסונארו את יחסיו עם אביו: {{ציטוטון|לא דיברתי איתו עד גיל 28. הוא שתה יותר מדי והתחיל בריבים רבים בבית. אבל הוא מעולם לא הכה את ילדיו. יום אחד הבנתי שלא אשנה אותו. קניתי לו משקה, והפכנו לחברים נהדרים.}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www1.folha.uol.com.br/internacional/en/brazil/2018/10/military-career-took-the-sao-paulo-born-bolsonaro-to-rio-where-he-built-his-base.shtml|כותרת=Military Career Took The São-Paulo Born Bolsonaro to Rio, Where He Built His Base|אתר=Folha de S.Paulo|תאריך=2018-10-29|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-09-22}}</ref>
בשנת 2020 הופיע ברשימה השנתית של מגזין [[טיים (מגזין)|טיים]], [[טיים 100]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://time.com/collection/100-most-influential-people-2020/5888329/jair-bolsonaro-brazil/|כותרת=Jair Bolsonaro: The 100 Most Influential People of 2020|אתר=Time|תאריך_וידוא=2020-09-23}}</ref>.


== ראשית חיים ==
== קריירה צבאית ==
בולסונארו סיים בשנת [[1977]] את לימודיו באקדמיה הצבאית של אגולהס נגראס (AMAN), הממוקמת ברזנדה, [[ריו דה ז'ניירו (מדינה)|מדינת ריו דה ז'ניירו]], וסיים את קורס הצניחה הצבאית שלו ב[[בריגדה|בריגדת]] [[חיל נחתים|הצנחנים]] ריו דה ז'ניירו. בולסונארו החליט ללכת אחר קריירה צבאית כבר בשנת [[1970]] עת היה בן 15, כשפגש כוחות צבא שנסעו לאלדוראדו במצוד אחר קרלוס למארקה, אשר [[עריקה|ערק]] מהצבא ופיקד על [[גרילה|כוחות גרילה]] בעמק ריביירה נגד [[היסטוריה של ברזיל: דיקטטורה צבאית (1964–1985)|משטר הדיקטטורה הצבאית בברזיל]]. הוא קיבל תואר ב[[חינוך גופני]] מבית הספר הצבאי לחינוך גופני בשנת [[1983]], ובהמשך היה אמן לקפיצות מצנח מבריגדת הצנחנים של ריו דה ז'ניירו.
בולסונארו נולד ב-[[21 במרץ]] [[1955]] בעיר [[סאו פאולו]] למשפחה ממוצא [[איטליה|איטלקי]]. הוא בילה את רוב ילדותו במעבר בין דירות במדינת [[סאו פאולו (מדינה)|סאו פאולו]] עם משפחתו ובסופו של דבר התיישבה המשפחה ב[[אלדוראדו (עיר בברזיל)|אלדוראדו]] ב-1996, שם גדל עם חמשת אחיו.

לימודיו היו באקדמיה הצבאית אגולהס נגראס (AMAN), המציעה רקע מוצק ב[[מדעים מדויקים]], היו שווי ערך לתואר ב[[הנדסה]]. האקדמיה הצבאית מוכרת כאחד ממוסדות החינוך המבוקשים ביותר בברזיל, הדומה ל[[האקדמיה הצבאית של ארצות הברית|אקדמיה הצבאית של ארצות הברית]] ([[וסט פוינט]]). הוא זכה במקום הראשון בכיתה בת 45 תלמידים בבית הספר לחינוך גופני הצבאי, כמו גם במקום הראשון בקורס הצוללים האוטונומיים שהתקיים בחסות מערך החיפוש וההצלה של מכבי האש בריו דה ז'ניירו.

ב-[[1986]], מכיוון שכתב מאמר המגן על צעירים שזה עתה נכנסו לשירות הצבא מפני המערכת ה[[בירוקרטיה|בירוקרטית]] הקיימת ומפני מערכת ההכנסות שהקשתה עליהם, הוא נחשב כמפר את התקנות הצבאיות והיה כפוף למעצר בעוון הפרה [[משמעת|משמעתית]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://veja.abril.com.br/blog/reveja/o-artigo-em-veja-e-a-prisao-de-bolsonaro-nos-anos-1980/|כותרת=O artigo em VEJA e a prisão de Bolsonaro nos anos 1980 {{!}} ReVEJA|אתר=VEJA|שפה=pt-BR|תאריך_וידוא=2021-09-23}}</ref>. העונש שהוטל על בולסונארו עורר את חמתם ותגובתם של קצינים פעילים וקציני מילואים, כולל הגנרל [[ניוטון קרוז]], לשעבר ראש הסוכנות המרכזית של שירות המידע הלאומי (SNI) בממשל [[ז'ואאו פיגיירדו]]. בזמנו במעצר בולסונארו קיבל יותר מ-150 מברקי [[סולידריות חברתית|סולידריות]] מרחבי ברזיל, בנוסף לתמיכתם הרשמית של קציני המכון להנדסה צבאית (IME) וקצינות, שערכו הפגנה מול פראיה ורמלה, מתחם צבאי בריו דה ז'ניירו. רק כעבור שנתיים זוכה על ידי בית המשפט הצבאי העליון (STM)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bbc.co.uk/news/resources/idt-sh/Jair_Bolsonaro_Brazil|כותרת=Jair Bolsonaro|אתר=www.bbc.co.uk|שפה=en-GB|תאריך_וידוא=2021-09-22}}</ref>.

אווירת חוסר שביעות הרצון בקרב הצבא המשיכה להדהד. באותה הזדמנות דיווח מגזין וז'ה (Veja) על כך שעיתונאים מטעמו גילו תוכנית פלילית כביכול של ארגון פשע לא מוכר אשר נקראה "מבצע ללא מוצא", שמטרתו הייתה "לפוצץ פצצות ביחידות שונות של הצבא המוצבות באזורים הכפריים והמבודדים של ברזיל, באקדמיה הצבאית אגולהס נגראס ובמספר צריפים ששימשו מוצבי צבא". אולם המבצע יבוצע רק אם העלאת הקצבה שניתנה לצבא על ידי הממשלה הפדרלית תישאר מתחת ל-60%, בניסיון לכאורה "להפחיד" את שר הצבא הפדרלי לאונידאס פירס גונזאלבס. הסמכות על פיתוח התוכנית יוחסה לבולסונארו, שלמד באותה עת בבית הספר לקידום קצינים (EsAO) ול[[קפטן (דרגה)|קפטן]] פאביו פאסוס דה סילבה. ביוני [[1988]], לאחר תהליך ארוך שכלל ניתוחים פליליים בחקירה ממושכת, בולסונארו זוכה מכל האישומים בדבר מעורבותו בתוכנית. עד היום הוא משמש קפטן במילואים של [[צבא ברזיל|הצבא הברזילאי]] (הזרועה היבשתית של [[הכוחות המזוינים של ברזיל]])<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://piaui.folha.uol.com.br/lupa/2019/01/01/trajetoria-bolsonaro-presidente/|כותרת=[Agência Lupa] Da Academia Militar ao Planalto: ano a ano, conheça a trajetória de Jair Bolsonaro|אתר=Agência Lupa|תאריך=2019-01-01|שפה=pt-BR|תאריך_וידוא=2021-09-23}}</ref>.


== קריירה פוליטית ==
== קריירה פוליטית ==
[[קובץ:Bolsonaro em março de 1990 (Acervo Globo).jpg|ממוזער|ז'איר בולסונארו, מרץ 1990.]]
בולסונארו שירת בצבא בשנים [[1971]]–[[1988]], והשתחרר בדרגת סרן. מיד עם שחרורו מהשירות הצבאי החל ב[[קריירה]] הפוליטית שלו, כאשר נבחר למשרת חבר מועצת העיר [[ריו דה ז'ניירו]], מטעם המפלגה הנוצרית-דמוקרטית. ב[[בחירות]] שהתקיימו ב-[[1990]], נבחר בולסונארו לכהן ב[[הקונגרס הלאומי של ברזיל|קונגרס הלאומי של ברזיל]], מטעם אותה המפלגה. הוא נבחר לכהונה במשך ארבע קדנציות ברציפות. במהלך השנים זוהה בולסונארו גם עם מספר מפלגות אחרות בברזיל. רק שתיים מ-171 הצעות החוק שהעלה בולסונארו במהלך 26 שנות כהונתו בקונגרס, הפכו בסופו של דבר ל[[חוק]]ים.


=== מריו דה ז'ניירו לפוליטיקה הפדרלית ===
במהלך הקריירה שלו, מיקם עצמו בולסונארו בקירוב לעמדות פוליטיות [[לאומיות]], [[שמרנות|שמרניות]] ואנטי-[[קומוניזם|קומוניסטיות]]. בולסונארו הגן בגלוי על [[היסטוריה של ברזיל: דיקטטורה צבאית (1964–1985)|המשטר הצבאי ששלט בברזיל]] החל מ-[[1964]] ועל [[היסטוריה של ברזיל: דיקטטורה צבאית (1964–1985)|הדיקטטורה שהחליפה אותו]].
בולסונארו שירת בצבא בשנים [[1971]]–1988, והשתחרר בדרגת קפטן (מקביל לסרן ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]]). מיד עם שחרורו מהשירות הצבאי החל ב[[קריירה]] הפוליטית שלו, כאשר נבחר למשרת חבר מועצת העיר ריו דה ז'ניירו, מטעם המפלגה הנוצרית-דמוקרטית. הוא נחנך לתפקיד בינואר שלאחר מכן, וכיהן כהונה קצרה בתפקיד, שכן באוקטובר [[1990]] נבחר לחבר בית הנבחרים הפדרלי, הבית התחתון של [[הקונגרס הלאומי של ברזיל]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://politica.estadao.com.br/noticias/geral,como-vereador-projeto-de-transporte-gratuito-para-tropas,70002097328|כותרת=Como vereador, projeto de transporte gratuito para tropas - Política|אתר=Estadão|שפה=pt-BR|תאריך_וידוא=2021-09-23}}</ref>.


בשתי מערכות הבחירות, בסיסי התמיכה של בולסונארו נבעו מהקולות בבסיסים צבאיים ובאזורים מסוימים ברזנדה. לאחר מכן הוא התפטר ממועצת העיר של ריו דה ז'ניירו בכדי לקחת את מושבו בבית הנבחרים בפברואר 1991, כאשר הצטרף לוועדת העבודה, המנהל והשירות הציבורי. בעת כהונתו במועצת העיר של ריו, בולסונארו אחת אמר בריאיון כי: "האנשים העניים אינם יודעים דבר." בלימה של התפוצצות האוכלוסין חייבת להתרחש "בתוך המעמד הנמוך ביותר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www1.folha.uol.com.br/poder/2018/07/pobre-nao-sabe-fazer-nada-disse-bolsonaro-quando-era-vereador-no-rio-nos-anos-1990.shtml|כותרת=Pobre não sabe fazer nada, disse Bolsonaro quando era vereador no Rio, nos anos 1990|אתר=Folha de S.Paulo|תאריך=2018-07-25|שפה=pt-BR|תאריך_וידוא=2021-09-23}}</ref>."
בשנת [[2014]] היה בולסונארו ל[[פוליטיקאי]] שזכה במספר הגבוה ביותר של קולות בריו דה ז'ניירו, כשזכה לקבל את תמיכתם של 464,000 בוחרים. בשנת 2018, נבחר לתפקיד נשיא ברזיל.


=== חבר בית הנבחרים הפדרלי ===
בשנת [[2020]], בית המשפט העליון בברזיל אישר לפתוח בחקירה נגדו בחשד להתערבות בעבודת [[המשטרה הפדרלית של ברזיל|המשטרה הפדרלית]] במדינה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/america/.premium-1.8804551|כותרת=העליון בברזיל אישר לחקור את בולסונרו בגין התערבות בעבודת המשטרה הפדרלית|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-23}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5735494,00.html|כותרת=קלטת הקללות של בולסונרו: "לא ידפקו את המשפחה שלי"|אתר=ynet|תאריך=2020-05-23|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-23}}</ref>.


==== שנים ראשונות בתפקיד ====
== עמדות ==
הוא נבחר לכהונה כחבר בית הנבחרים במשך ארבע קדנציות ברציפות. במהלך השנים זוהה בולסונארו גם עם מספר מפלגות אחרות בברזיל. רק שתיים מ-171 הצעות החוק שהעלה בולסונארו במהלך 26 שנות כהונתו בקונגרס, הפכו בסופו של דבר ל[[חוק]]ים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://politica.estadao.com.br/noticias/geral,bolsonaro-aprova-dois-projetos-em-26-anos-de-congresso,70001900653|כותרת=Bolsonaro aprova dois projetos em 26 anos de Congresso - Política|אתר=Estadão|שפה=pt-BR|תאריך_וידוא=2021-09-23}}</ref>. במהלך הקריירה שלו, מיקם עצמו בולסונארו בקירוב לעמדות פוליטיות [[לאומיות]], [[שמרנות|שמרניות]] ואנטי-[[קומוניזם|קומוניסטיות]]. בולסונארו הגן בגלוי על המשטר הצבאי ששלט בברזיל החל מ-[[1964]] ועל הדיקטטורה שהחליפה אותו. בשנת [[2014]] היה בולסונארו ל[[פוליטיקאי]] שזכה במספר הגבוה ביותר של קולות בריו דה ז'ניירו, כשזכה לקבל את תמיכתם של 464,000 בוחרים<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://eleicoes.uol.com.br/2014/noticias/2014/10/05/bolsonaro-rj-e-eleito-deputado-federal-no-rj-com-o-maior-numero-de-votos.htm|כותרת=Bolsonaro (PP) é o deputado federal com maior número de votos no RJ|אתר=UOL Eleições 2014|תאריך_וידוא=2021-09-23}}</ref>.
במהלך הקריירה הפוליטית הארוכה שלו, ביטא בולסונארו השקפות המזוהות עם הימין השמרני.


ב-29 בספטמבר [[1992]], היה בולסונארו אחד מ-441 חברי בית הנבחרים שהצביעו בעד פתיחת [[הליך הדחה|הליך ההדחה]] של הנשיא [[פרננדו קולור דה מלו]], שהואשם באחריות לפלילים לאחר השלמת עבודתה של ועדת הפרלמנט לנגישות המותקנת בקונגרס כדי לחקור את המגמות של שחיתות נגד אחד ממקדמי מסע הבחירות של הנשיא. לאחר קבלת ההצבעה בעניין, קולור דה מלו התפטר מתפקידו ב-29 בדצמבר שלאחר מכן, עוד לפני אישור הדחתו על ידי [[הסנאט של ברזיל|הסנאט]]. הוא הוחלף בתפקיד בידי סגנו, [[איתמר פרנקו]], שמילא את תפקיד הנשיא הזמני<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://brazilian.report/opinion/2020/05/05/brazil-collor-first-impeachment-president-same-situation-bolsonaro/|כותרת=Brazil's first impeached president: "I see the same situation happening now"|אתר=The Brazilian Report|תאריך=2020-05-05|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-09-23}}</ref>.
===המשטר בברזיל===
בולסונארו תומך ב[[עונש מוות|עונש המוות]], ובהתערבות מעמיקה של צבא ברזיל במתרחש במדינה, לצד תמיכתו ב[[היסטוריה של ברזיל: דיקטטורה צבאית (1964–1985)|ממשלת המיליציה הצבאית]] ששלטה בברזיל בשנים 1964 - [[1985]]. ב-[[1993]] לאחר השבת ה[[דמוקרטיה]] לברזיל, אמר בולסונארו כי המשטר הצבאי הוביל את ברזיל לשגשוג וליציבות. בולסונארו אף הציג את [[נשיא (ארגון)|נשיא]] [[פרו]], [[אלברטו פוג'ימורי]], כמודל לחיקוי להתערבות צבאית מוצלחת נגד [[הרשות השופטת|מערכת המשפט]] וה[[רשות מחוקקת|הרשות המחוקקת]]. ב-[[1999]] קבע כי לא ניתן לשנות דבר במדינה באמצעות הצבעה, וכי שינוי יתרחש רק כאשר תפרוץ [[מלחמת אזרחים]] והצבא יעשה את מה שהשלטון הפוליטי נמנע מלעשות. בהקשר זה אמר בולסונארו: "אם כמה חפים מפשע ימותו זה בסדר". בראיון בשנת 1999 אמר "אני בעד עינויים, וגם העם תומך בכך."{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.cnbc.com/2018/10/29/brazil-election-jair-bolsonaros-most-controversial-quotes.html |כותרת=Brazil's divisive new president, Jair Bolsonaro— in his own words |תאריך_וידוא=3 בנובמבר 2018 |הכותב= |תאריך=29 באוקטובר 2018 |שפה=אנגלית |ציטוט= |מידע נוסף=באתר [[CNBC]]}}.}}


באפריל [[1993]], בולסונארו היה מייסד מפלגת הרפורמה הפרוגרסיבית (PPR) שנולדה מהתמזגות המפלגה הדמוקרטית-נוצרית (PDC) עם המפלגה הדמוקרטית, ומפלגת אחדות חברתית (PDS). כמו כן בולסונארו יצא בקמפיין פוליטי באותה השנה שבו שיבח את המשטר הצבאי על יציבותו וסמכותו וקרא להשתקה זמנית של סמכויות הקונגרס. הוא טען שהנשיא פרנקו בולם הליכים פוליטיים לחקר השחיתות וכי {{ציטוטון|בממשל יוצא דופן, המנהיג, שאינו בהכרח צריך להיות איש צבא, לוקח עט ומגרד את החוק הבעייתי.}} הצהרה זאת גרמה למספר מחאות והובילה את המפקח הכללי של הקונגרס, ויטל רז'ו, לבקש מה[[יועץ משפטי|יועץ המשפטי]] לממשלה, אריסטידס ג'נקיירה, לפתוח בחקירה נגד בולסונארו בדבר פשע נגד בטיחות האזרחים, עבירה על החוקה ועל תקנון הלשכה. היועץ המשפטי לממשלה קבע כי טענות אלו נגד בולסונארו אינן תקפות ומנע קידום כל חקירה נגדו.
במהלך הצבעתו בעד [[הדחת דילמה רוסף מנשיאות ברזיל]], ביצע בולסונארו [[מחווה (אמנות)|מחווה]] ל[[קולונל]] קרלוס אלברטו ברילהאנט אוסטרה, ראש ה-DOI-CODI{{כ}} (The Departamento de Operações de Informações - Centro de Operações de Defesa Interna - מחלקת פעולות מידע - המרכז לפעולות ביטחון הפנים), סוכן של שליטי [[היסטוריה של ברזיל: דיקטטורה צבאית (1964–1985)|הדיקטטורה הצבאית]], ואיש הצבא הראשון שהוכר על ידי בית משפט אזרחי בסאו פאולו, כמי שהשתמש ב[[עינויים]] כנגד אזרחי ברזיל{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.oab.org.br/noticia/14836/juiz-condena-coronel-ustra-por-sequestro-e-tortura |כותרת=בית המשפט הרשיע את קולונל אוסטרה בחטיפה ועינויים |תאריך_וידוא=3 בנובמבר 2018 |הכותב= |תאריך=10 באוקטובר 2008 |שפה=פורטוגזית |ציטוט= |מידע נוסף=}}.}}. לטענתה של [[דילמה רוסף]] היא עצמה עונתה על ידי יחידת העינויים של ה-DOI-CODI.

כמו כן, ב-1992 האשים בולסונארו את מושל [[סאו פאולו (מדינה)|מדינת סאו פאולו]], לואיש אנטוניו פלאורי פילהו (Luís António Fleury Filho), בכך שהוא מאפשר דרך שוחד רכישה ומכירה של משרות ציבוריות של חברי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (PSD). מטרתו של פלאורי, על פי בולסונארו, הייתה להרחיב את בסיס התמיכה שלו באסיפה המחוקקת של סאו פאולו ובקונגרס. חברי בית הנבחרים אונאירבס מורא ונובל דה מורה היו לדבריו אחראים על יצירת קשר עם שאר חברי הקונגרס והצעת סכום השוחד כמסוכם עם פלאורי. לדברי בולסונארו, אונאירבס הציע לו 85,000 דונם של שטחי בינוי ופיתוח עבור חתימה על תמיכה במפלגה הסוציאל-דמוקרטית והצהיר כי התשלום ייעשה "על ידי קבלן המקושר לממשלת סאו פאולו." עם זאת, פלאורי טען כי ההאשמה הינה מגוחכת וחסרת בסיס. בהמשך השנה השתנה יחסו של בולסונארו אל פלאורי, כאשר היה מבין הפוליטיקאים האחדים אשר תמכו במושל באירועי [[טבח קראנדירו]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://vejasp.abril.com.br/cidades/luiz-antonio-fleury-filho/|כותרת=“Sou grato a Bolsonaro”, afirma ex-governador Luiz Antônio Fleury Filho|אתר=VEJA SÃO PAULO|שפה=pt-BR|תאריך_וידוא=2021-09-23}}</ref>.

למרות שבאוגוסט 1994 הוא ביקש שוב לסגור את הקונגרס הלאומי, והצהיר כי הוא מעדיף "לשרוד במשטר הצבאי מאשר למות בדמוקרטיה זו", בולסונארו רץ לכהונה פרלמנטרית חדשה, ולאחריה נבחר מחדש בבחירות ב-3 באוקטובר אותה שנה. פלטפורמת הקמפיין שלו כללה, בנוסף למאבק על שכר טוב יותר לאנשי הצבא, קריאה לסיום ה[[סטטוס קוו]] בניהול השרתים הציבוריים ושכתוב של גבולות שמורות ה[[עמים ילידים ביבשת אמריקה|עמים הילידים]]. הוא נבחר מחדש עם כמעט 135,000 קולות - כמות שמעל לכפולה מהבחירות הקודמות - הרוב של תומכיו הגיע מבסיסו הפוליטי, הצבא. אולם בהמשך אוקטובר החליט בית המשפט האזורי של ריו דה ז'ניירו לבטל את חישוב תוצאות הבחירות בחשד ל[[הונאה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://archive.fairvote.org/reports/1995/chp7/kennedy.html|כותרת=1994 Elections in Brazil|אתר=archive.fairvote.org|תאריך_וידוא=2021-09-23}}</ref>. בחירות חדשות תוכננו לנובמבר, ובסופן בולסונארו אישר את בחירתו מחדש<ref>{{צ-מאמר|שם=Impact of Electronic Voting Machines on Blank Votes and Null Votes in Brazilian Elections in 1998 *|קישור=https://www.proquest.com/docview/1788738850|שנת הוצאה=2015|עמ=3–20|doi=10.1590/1981-38212015000300017|מחבר=Jairo Nicolau}}</ref>. הושבע בפברואר שלאחר מכן, הוא הפך לחבר בוועדת ההגנה הלאומית ושוב מונה לוועדת העבודה, המנהל והשירות הציבורי. הוא הורד מתפקיד בפועל לאחר מספר חודשים לנוכח התעכבותה של חקירת ההונאות וחשד מפני הונאות גם בבחירות של נובמבר. בנובמבר [[1996]] החליט [[בית המשפט העליון של ברזיל|בית המשפט העליון]] (TSE) לבטל את תוצאות הבחירות בנובמבר 1994 ולהחזיר את תוצאות הבחירות באוקטובר, וזאת לאחר סיום החקירה בדבר ההונאות. בולסונארו, שניצח בשתי מערכות הבחירות, שב לכהונה בבית הנבחרים ב-17 בפברואר [[1997]].

==== באופוזיציה מול קרדוזו ולולה ====
[[קובץ:Feliciano e Bolsonaro.jpg|ממוזער|בולסונארו וחבר בית הנבחרים מרקו פאליסיאנו, 17 ביולי [[2013]].]]
[[קובץ:Plenário do Senado (24998818073).jpg|ממוזער|בולסונארו, ב-[[2016]], במהלך דיון ישיבה במליאת הסנאט.]]
עוד בפברואר הוא הצביע נגד התיקון החוקתי שקבע את זכות הקריאה לבחירות חוזרות לראשי ערים, מושלי מדינות ונשיא הרפובליקה. במאי הוא היה אחד המחוקקים שהוקיעו בעיתונות את התיקון החוקתי, תיקון בחירות מחודשות. בבחירות באוקטובר 1998 הוא התמודד פעם נוספת ונבחר מחדש עם 102,893 קולות. בנובמבר התבטא נגד הרפורמה בפנסיה, שהציעה לקבוע מקסימום לפנסיה של עובדי ציבור ואימוץ קריטריונים לגיל מינימלי ולזמן תרומה למתן פנסיה במגזר הפרטי. הוא הושבע לכהונתו החדשה בפברואר 1999 והיה לראש הוועדה לחוקה ולצדק ואזרחות, וועדת החוץ וההגנה הלאומית. ביוני החליט דירקטוריון הלשכה להציע למליאה את השעייתו למשך חודש ימים, לאחר שהתבטא לנוכח משבר פוליטי חריף כי "במהלך הדיקטטורה, היו צריכים לירות ב-30,000 אנשים מושחתים, החל מהנשיא [[פרננדו אנריקה קרדוזו]], מה שהיה לרווח גדול עבור האומה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.france24.com/en/20180930-brazil-presidential-candidate-bolsonaros-most-controversial-quotes|כותרת=Brazil presidential candidate Bolsonaro's most controversial quotes|אתר=France 24|תאריך=2018-09-30|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-09-23}}</ref>." הדירקטוריון בחר רק לצנן את סמכויותיו לאחר שקיבל את נסיגתו מהתבטאויות אלו, אך חזר בו כאשר בולסונארו לא הודה בחזרתו בו, וטען כי חתימתו שהוא נסוג מדבריו זויפה. הצעת הדירקטוריון לא הגיעה לכדי הצבעה להשעיית בולסונארו בבית הנבחרים.

בדצמבר [[2000]] הוא היה חבר בית הנבחרים היחיד שהצביע נגד הקמת הקרן למאבק בעוני. הקרן, שהוצעה על ידי הממשלה הפדרלית ומומנה על ידי תרומות זמניות, נכנסה לעבודה בשנה שלאחר מכן והקצתה כספים לתוכניות העברת הכנסה ולתברואה בסיסית. בולסונארו המשיך להגן על האינטרסים של הכוחות המזוינים והדגיש את חוסר שביעות רצונו מהגברת ההתערבות האזרחית על הצבא לאחר הקמת משרד הביטחון על ידי ממשלת פרננדו אנריקה. בעת היה שר הביטחון ז'רלדו קווינטאו בלשכה, הוא מתח עליו ביקורת על כך שדחה את התאמת ההכנסות המחודשת של הצבא, הגדיר אותו כ"לא מוכן" והאשים אותו כי הוא "משרת את האינטרסים האמריקאים במדינה." בנאום שנשא במליאה כמה ימים קודם לכן כינה את אותו שר "נבל", ואדם "לא מוסרי".

בבחירות [[2002]] התמודד בפעם הרביעית על מושב פדרלי בריו דה ז'ניירו. נבחר מחדש עם 88,945 קולות, הוא הושבע לכהונתו החדשה בפברואר [[2003]], חודש לאחר הקמת ממשלת [[לואיז אינסיו דה סילבה|לואיז אינסיו דה סילבה (לולה)]], מ[[מפלגת הפועלים (ברזיל)|מפלגת הפועלים]] (PT). בלשכה בולסונארו עמד בראש ועדות החוקה, המשפטים והאזרחות; ענייני חוץ והגנה לאומית, וביטחון הציבור ומלחמה ב[[פשע מאורגן]]. בתחילת [[2003]] הכריז על התנגדותו לרפורמה בפנסיה שהציעה הממשלה הפדרלית. באפריל [[2005]], לאחר מעבר בין מספר מפלגות, שב לשורות המפלגה הפרוגרסיבית (PP)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://piaui.folha.uol.com.br/lupa/2018/07/31/bolsonaro-roda-viva/|כותרת=[Agência Lupa] Bolsonaro no Roda Viva: erros e acertos do candidato do PSL à Presidência|אתר=Agência Lupa|תאריך=2018-07-31|שפה=pt-BR|תאריך_וידוא=2021-09-23}}</ref>.

בהמשך 2005 אירע משבר פוליטי בו השתתפו חברי ממשלת לולה וחברי פרלמנט, שהואשמו במימון לא חוקי של מערכות בחירות ובקניית ומכירת קולות לאישור תשתיות של הממשל הפדרלי. במהלך המשבר בלט בולסונארו בהתקפותיו על לולה ועל הפוליטיקאים האחרים בני מפלגת הפועלים המעורבים בשערוריות. במהלך נאום מליאתו של ז'וזה דירצ'ו, שהתמנה מטעם מפלגת הפועלים לחבר בית הנבחרים, כינה אותו בולסונארו "מחבל". במקביל להתפתחות המשבר הפוליטי, התקדם קמפיין ההצבעה העממית בדבר החזקה פרטית של נשק והאפשרות לאסור אותה. בולסונארו ביסס עצמו כמתנגד חריף של איסור ההחזקה הפרטית בנשק ולבסוף בבחירות זכו תומכי ה"לא" לאיסור מכירת נשק, אשר השיגו 64% מהקולות התקפים מול 36% מקולות "כן"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://acervo.oglobo.globo.com/em-destaque/em-2005-63-dos-brasileiros-votam-em-referendo-favor-do-comercio-de-armas-17786376|הכותב=Acervo-Jornal O. Globo|כותרת=Em 2005, 63% dos brasileiros votam em referendo a favor do comércio de armas|אתר=Acervo|שפה=pt-br|תאריך_וידוא=2021-09-23}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.tse.jus.br/eleicoes/plebiscitos-e-referendos/referendo-2005|כותרת=Referendo de 2005|אתר=www.tse.jus.br|שפה=pt-br|תאריך_וידוא=2021-09-23}}</ref>.

בבחירות [[2006]] הוא נבחר מחדש לכהונה החמישית ברציפות, עם 99,700 קולות. הוא נכנס לתפקידו בפברואר [[2007]] והחזיק בראשות אותן ועדות שבהן אחז עוד מכהונתו הקודמת. בשנת [[2008]] בולסונארו עסק במשבר שפרע במדינת [[רונדוניה]] בעניין תיחום גבולות שטחי המרעה בידי הממשלה הפדרלית. התיחום שבוצעה על ידי הממשלה הפדרלית עורר תיגר על ידי ממשלת המדינה, והתרחשו עימותים בין חקלאים לבין גורמים מטעם הממשל הפדרלי. בולסונארו פעל נגד התיחום הפדרלי שנועד לשמר את המערכת האקולוגית באזור, ואמר כי המשבר מסכן את היושרה הלאומית של הממשלה. בבחירות [[2010]] נבחר מחדש לחבר בית הנבחרים הפדרלי עם 120,646 קולות והיה חבר הקונגרס בעל מספר הקלות הגדול ביותר במדינת ריו דה ז'ניירו. בפברואר [[2011]] היה מועמד לראשות בית הנבחרים. בבחירות אלו הוא השיג תשעה קולות, בעוד שחבר הקונגרס הנבחר, מרקו מאיה, קיבל 375 קולות, ושני הדוברים האחרים, סנדרו מייבל וצ'יקו אלנקר, בהתאמה, 106 ו-16.

הוא התמודד לכהונה נוספת בבית הנבחרים הפדרלי בשנת [[2014]], וניצח ברוב מוחץ של 464,000 קולות<ref name=":0" />. בכהונת בית נבחרים זאת, הוא היה בתחילה ראש הוועדה לזכויות אדם ומיעוטים והוועדה לביטחון הציבור ולמאבק בפשע מאורגן. בשנה שלאחר מכן, באפריל, הוא נדד מהמפלגה הפרוגרסיבית חזרה למפלגה הסוציאלית-נוצרית (PSC).

==== הדחת רוסף ואחריה ====
{{הפניה לערך מורחב|הדחת דילמה רוסף מנשיאות ברזיל}}
בשנה הראשונה לקונגרס החדש בולסונארו תמך ב[[הדחת דילמה רוסף מנשיאות ברזיל]]. בין כמה האשמות ותביעות משפטיות, בספטמבר [[2015]], הגישו המשפטנית הליו ביקודו וחברת מפלגת הפועלים לשעבר ועורכת הדין יאניאנה פשואל, בקשה להדחתה של [[דילמה רוסף]] מהנשיאות. במהלך הצבעתו של בולסונארו בעד הדחתה של רוסף, הוא ביצע [[מחווה (אמנות)|מחווה]] ל[[קולונל]] קרלוס אלברטו ברילהאנט אוסטרה, ראש ה-DOI-CODI{{כ}} (The Departamento de Operações de Informações - Centro de Operações de Defesa Interna - מחלקת פעולות מידע - המרכז לפעולות ביטחון הפנים), סוכן של שליטי הדיקטטורה הצבאית, ואיש הצבא הראשון שהוכר על ידי בית משפט אזרחי בסאו פאולו, כמי שהשתמש ב[[עינויים]] כנגד אזרחי ברזיל{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.oab.org.br/noticia/14836/juiz-condena-coronel-ustra-por-sequestro-e-tortura |כותרת=בית המשפט הרשיע את קולונל אוסטרה בחטיפה ועינויים |תאריך_וידוא=3 בנובמבר 2018 |הכותב= |תאריך=10 באוקטובר 2008 |שפה=פורטוגזית |ציטוט= |מידע נוסף=}}.}}. לטענתה של דילמה רוסף היא עצמה עונתה על ידי יחידת העינויים של ה-DOI-CODI<ref>{{Cite news|title=Brazilian vote-pledge stirs memories of military rule|url=https://www.bbc.com/news/world-latin-america-36093338|newspaper=BBC News|date=2016-04-21|access-date=2021-09-23|language=en-GB}}</ref>.

בשנת 2017, לרגל בחירות חדשות לראשות בית הנבחרים, בולסונארו היה מועמד לתפקיד בפעם השלישית. בניסיון זה, בשל ההדחה שספגה הנשיאה הנבחרת דילמה רוסף והתפנות שהתקבלה בסגנית הנשיאות, התפקיד של יושב ראש בית הנבחרים בקונגרס יתאים גם לשני בתור הירושה הנשיאותית. אולם במחלוקת המדוברת, בולסונארו קיבל הכי פחות הצבעות מבין ששת המועמדים, עם ארבעה קולות בלבד<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://noticias.uol.com.br/politica/ultimas-noticias/2017/02/02/so-quatro-parlamentares-votaram-em-jair-bolsonaro-para-presidente-da-camara.htm|כותרת=Bolsonaro tem apenas quatro votos em eleição para presidente da Câmara|אתר=noticias.uol.com.br|שפה=pt-br|תאריך_וידוא=2021-09-23}}</ref>. הנבחר היה רודריגו מאיה, מהמפלגה הדמוקרטית, שזכה לתמיכת מספר רב של מפלגות, כמו גם התמיכה הממשלתית בראשות [[מישל טמר]] שהחליף את דילמה רוסף לאחר הדחתה. בהמשך [[2017]], ללא כל ערבויות על השקת שמו כמועמד לנשיאות הרפובליקה לקראת הבחירות בשנה שלאחר מכן, בולסונארו החל במשא ומתן פוליטי לקראת הקמתה של מפלגה חדשה. לבסוף הצטרף בולסונארו לשורות [[המפלגה הסוציאל-ליברלית]] (PSL) במרץ [[2018]].

== הבחירות לנשיאות ברזיל 2018 ==

== עמדות ==
===על החברה והמשטר בברזיל===
בולסונארו תומך ב[[עונש מוות|עונש המוות]], ובהתערבות מעמיקה של צבא ברזיל במתרחש במדינה, לצד תמיכתו בממשלת המיליציה הצבאית ששלטה בברזיל בשנים 1964 - [[1985]]. ב-[[1993]] לאחר השבת ה[[דמוקרטיה]] לברזיל, אמר בולסונארו כי המשטר הצבאי הוביל את ברזיל לשגשוג וליציבות. בולסונארו אף הציג את [[נשיא (ארגון)|נשיא]] [[פרו]], [[אלברטו פוג'ימורי]], כמודל לחיקוי להתערבות צבאית מוצלחת נגד [[הרשות השופטת|מערכת המשפט]] ו[[רשות מחוקקת|הרשות המחוקקת]]. ב-[[1999]] קבע כי לא ניתן לשנות דבר במדינה באמצעות הצבעה, וכי שינוי יתרחש רק כאשר תפרוץ [[מלחמת אזרחים]] והצבא יעשה את מה שהשלטון הפוליטי נמנע מלעשות. בהקשר זה אמר בולסונארו: "אם כמה חפים מפשע ימותו זה בסדר". בראיון בשנת 1999 אמר "אני בעד עינויים, וגם העם תומך בכך."{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.cnbc.com/2018/10/29/brazil-election-jair-bolsonaros-most-controversial-quotes.html |כותרת=Brazil's divisive new president, Jair Bolsonaro— in his own words |תאריך_וידוא=3 בנובמבר 2018 |הכותב= |תאריך=29 באוקטובר 2018 |שפה=אנגלית |ציטוט= |מידע נוסף=באתר [[CNBC]]}}.}}


באוקטובר [[2018]], כשבוע לפני הבחירות בהן נבחר לכהן כנשיא ברזיל, אמר בולסונארו ביחס למתנגדיו הפוליטיים: "הקבוצה הזו, אם הם ירצו להישאר, יצטרכו לציית לחוקים שלנו. או שהם יישארו בחוץ או שילכו לכלא"{{הערה|{{הארץ|הגרדיאן|בעד עינויים, נגד נשים: חמישה דברים שכדאי לדעת על נשיא ברזיל הנבחר|1.6601810|29 באוקטובר 2018}}}}.
באוקטובר [[2018]], כשבוע לפני הבחירות בהן נבחר לכהן כנשיא ברזיל, אמר בולסונארו ביחס למתנגדיו הפוליטיים: "הקבוצה הזו, אם הם ירצו להישאר, יצטרכו לציית לחוקים שלנו. או שהם יישארו בחוץ או שילכו לכלא"{{הערה|{{הארץ|הגרדיאן|בעד עינויים, נגד נשים: חמישה דברים שכדאי לדעת על נשיא ברזיל הנבחר|1.6601810|29 באוקטובר 2018}}}}.


בולסנארו תמך בנשיא ארצות הברית לשעבר [[דונלד טראמפ]] ואמר כי הוא שואב ממנו השראה.
בולסונארו תמך בנשיא ארצות הברית לשעבר [[דונלד טראמפ]] ואמר כי הוא שואב ממנו השראה.


בראיון שהעניק בולסונארו לעיתונאי קלאודיו דנטאס סקוויירה מה-O Antagonista, אמר בולסונארו ש"על אף השתוללות המדיה השמאלנית" המכוונת נגדו, עמדותיו חופפות במישרין לאלו של עמדות המרכז-ימין ה[[ארצות הברית|אמריקאי]], ביחס ל[[בעלות]] על [[כלי נשק|נשק]], [[הפלה מלאכותית|הפלות]], [[מיניות]] ו[[יחסי מין]], ו[[מסחר]]. בולסונארו חזר וציין שהוא מתכוון לשנות ב-180 מעלות מספר חוקים העוסקים באיסור על החזקת נשק, לשפר את הביטחון ולהעצים את קשרי המסחר עם ארצות הברית אשר התקלקלו, לטענתו, במהלך כהונותיהם של ממשלי [[לואיז אינסיו דה סילבה|סילבה]] ו[[דילמה רוסף|רוסף]].
בראיון שהעניק בולסונארו לעיתונאי קלאודיו דנטאס סקוויירה מה-O Antagonista, אמר בולסונארו ש"על אף השתוללות המדיה השמאלנית" המכוונת נגדו, עמדותיו חופפות במישרין לאלו של עמדות המרכז-ימין ה[[ארצות הברית|אמריקאי]], ביחס ל[[בעלות]] על [[כלי נשק|נשק]], [[הפלה מלאכותית|הפלות]], [[מיניות]] ו[[יחסי מין]], ו[[מסחר]]. בולסונארו חזר וציין שהוא מתכוון לשנות ב-180 מעלות מספר חוקים העוסקים באיסור על החזקת נשק, לשפר את הביטחון ולהעצים את קשרי המסחר עם ארצות הברית אשר התקלקלו, לטענתו, במהלך כהונותיהם של ממשלי סילבה ורוסף.


===סוגיות חברתיות===
בולסונארו מתנגד ל[[לגליזציה]] של [[איחוד אזרחי]] בין בני אותו ה[[מגדר|מין]] וכנגד [[נישואים חד-מיניים]]. בולסונארו מתנגד להנהגת [[העדפה מתקנת]] או לשיריוּן מכסות לכל [[קבוצה חברתית]] שהיא, כמו גם ל[[לגליזציה של סמים קלים]]. שורה של עמדות והערות בוטאו על ידי בולסונארו כלפי הפוליטיקאית [[מריה דו רוזאריו]], ועוררו פולמוס מסוים. במקרה אחד, במהלך [[ריאיון עיתונאי|ריאיון]] בו ביטא בולסונארו את השקפתו, לפיה קטינים המבצעים פשעים נתעבים דוגמת [[רצח]] או [[אונס]] צריכים לזכות ליחס של בגירים, כינתה אותו דו רוזאריו "אנס"; לכך הגיב בולסונארו באומרו: "לעולם לא הייתי אונס אותך, כי זה לא מגיע לך (או "כי אינך ראויה לכך")"{{הערה|גיא כהן, [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/344007 טראמפ של ברזיל- אוהד ישראל], ערוץ 7, 9 באפריל 2017.}}{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5382644,00.html ברזיל: מועמד הימין הקיצוני ניצח בבחירות לנשיאות], ynet, 29 באוקטובר 2018}}, אמירה שגררה תגובות סוערות ב[[פוליטיקה של ברזיל|מערכת הפוליטית בברזיל]]. על ההערות הללו נמתחה ביקורת חריפה, והשופטת טטיאנה דיאס דה סילבה, חייבה את בולסונארו לפצות את דו רוזאריו בסכום של 10,000 [[ריאל ברזילאי]].
בולסונארו מתנגד ל[[לגליזציה]] של [[איחוד אזרחי]] בין בני אותו ה[[מגדר|מין]] וכנגד [[נישואים חד-מיניים]]. בולסונארו מתנגד להנהגת [[העדפה מתקנת]] או לשיריוּן מכסות לכל [[קבוצה חברתית]] שהיא, כמו גם ל[[לגליזציה של סמים קלים]]. שורה של עמדות והערות בוטאו על ידי בולסונארו כלפי הפוליטיקאית [[מריה דו רוזאריו]], ועוררו פולמוס מסוים. במקרה אחד, במהלך [[ריאיון עיתונאי|ריאיון]] בו ביטא בולסונארו את השקפתו, לפיה קטינים המבצעים פשעים נתעבים דוגמת [[רצח]] או [[אונס]] צריכים לזכות ליחס של בגירים, כינתה אותו דו רוזאריו "אנס"; לכך הגיב בולסונארו באומרו: "לעולם לא הייתי אונס אותך, כי זה לא מגיע לך (או "כי אינך ראויה לכך")"{{הערה|גיא כהן, [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/344007 טראמפ של ברזיל- אוהד ישראל], ערוץ 7, 9 באפריל 2017.}}{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5382644,00.html ברזיל: מועמד הימין הקיצוני ניצח בבחירות לנשיאות], ynet, 29 באוקטובר 2018}}, אמירה שגררה תגובות סוערות ב[[פוליטיקה של ברזיל|מערכת הפוליטית בברזיל]]. על ההערות הללו נמתחה ביקורת חריפה, והשופטת טטיאנה דיאס דה סילבה, חייבה את בולסונארו לפצות את דו רוזאריו בסכום של 10,000 [[ריאל ברזילאי]].


בולסונארו ידוע באמירותיו נגד קהילת ה[[להט"ב]]ים והכריז בעבר שהוא "הומופוב גאה". לדבריו, אסור לעודד [[תיירות גאה]] בברזיל. עוד אמר שאם בנו היה הומו לא יכול היה לאהוב אותו, וכי במקרה כזה הוא מעדיף שבנו היה נהרג בתאונה ("ילדיי לא יכולים להיות הומואים, הם מחונכים טוב מדי)". בנוסף טען כי אם יראה שני גברים מתנשקים ברחוב הוא יכה אותם{{הערה|{{ynet|ynet|נשיא ברזיל: "אסור שנהפוך לגן עדן לתיירות של גייז"|5499849|26 באפריל 2019}}}}.
===פשיעה===

בולסונארו צוטט שהצהיר כי "[[פושע]] טוב הוא פושע מת". בתחילת [[2019]] הכריז על מבצע למיגור הפשיעה ברחבי ברזיל. בתחילת המבצע בריו דה ז'ניירו נהרגו בחילופי אש 13 בני אדם, ונמצאו כמויות של [[כלי נשק]] שונים, כגון [[אקדח]]ים ו[[רימון יד|רימונים]]{{הערה|[https://www.lemonde.fr/international/article/2019/02/08/operation-policiere-meurtriere-dans-des-favelas-de-rio_5421282_3210.html?utm_term=Autofeed&utm_medium=Social&utm_source=Facebook#Echobox=1549684965 Opération policière meurtrière dans des favelas de Rio], Le Monde, 8/2/2019|כיוון=שמאל}}.
בולסונארו צוטט שהצהיר כי "[[פושע]] טוב הוא פושע מת". בתחילת [[2019]] הכריז על מבצע למיגור הפשיעה ברחבי ברזיל. בתחילת המבצע בריו דה ז'ניירו נהרגו בחילופי אש 13 בני אדם, ונמצאו כמויות של [[כלי נשק]] שונים, כגון [[אקדח]]ים ו[[רימון יד|רימונים]]{{הערה|[https://www.lemonde.fr/international/article/2019/02/08/operation-policiere-meurtriere-dans-des-favelas-de-rio_5421282_3210.html?utm_term=Autofeed&utm_medium=Social&utm_source=Facebook#Echobox=1549684965 Opération policière meurtrière dans des favelas de Rio], Le Monde, 8/2/2019|כיוון=שמאל}}.


===סוגיות סביבתיות===
===סוגיות סביבתיות===
לברזיל יש יערות הגשם הטרופיים הגדולים בעולם באגן האמזונס. עד לפני כמה שנים הייתה ירידה בקצב כריתת יערות בברזיל, באמצעות אכיפה וקנסות. הדבר נתקלת בהתנגדות מצד חקלאים בברזיל שיושבים ליד היערות וטוענים כי יש להגביר את קצב ברוא היערות. בולסנארו וממשלתו מתחו ביקורת על מדיניות שימור היערות, והובילו לירידה חדה של החרמת עץ שנכרת באופן לא חוקי. בולסנארו הזמין את נשיא ארצות הברית [[דונלד טרמפ]] להגביר את קצב ניצול אוצרות הטבע מיערות ברזיל{{הערה|David Shukman, [https://www.bbc.com/news/science-environment-48827490 'Football pitch' of Amazon forest lost every minute], BBC, 2 July 2019|כיוון=שמאל}}. בשנת 2008 הקימה ממשלת ברזיל את "קרן האמזונס", מדינות תרמו כספים לארגונים לשימור יערות. בולסונארו הודיע כי כל הכסף שייתרם לקרן יעבור לחוואי הבקר, דבר שהוביל לסגירת הקרן.
לברזיל יש יערות הגשם הטרופיים הגדולים בעולם באגן האמזונס. עד לפני כמה שנים הייתה ירידה בקצב כריתת יערות בברזיל, באמצעות אכיפה וקנסות. הדבר נתקלת בהתנגדות מצד חקלאים בברזיל שיושבים ליד היערות וטוענים כי יש להגביר את קצב ברוא היערות. בולסונארו וממשלתו מתחו ביקורת על מדיניות שימור היערות, והובילו לירידה חדה של החרמת עץ שנכרת באופן לא חוקי. בולסונארו הזמין את נשיא ארצות הברית [[דונלד טרמפ]] להגביר את קצב ניצול אוצרות הטבע מיערות ברזיל{{הערה|David Shukman, [https://www.bbc.com/news/science-environment-48827490 'Football pitch' of Amazon forest lost every minute], BBC, 2 July 2019|כיוון=שמאל}}. בשנת 2008 הקימה ממשלת ברזיל את "קרן האמזונס", מדינות תרמו כספים לארגונים לשימור יערות. בולסונארו הודיע כי כל הכסף שייתרם לקרן יעבור לחוואי הבקר, דבר שהוביל לסגירת הקרן.


על פי "וושינגטון פוסט", "בולסונרו תומך בעסקים חקלאיים ... ועשוי להעדיף רווחים על שימור ... בולסונרו לחץ על גופים זרים שמנסים להגן על יערות הגשם באמזונס, קבוצות כמו קרן חיות הבר בעולם, ואמר כי הוא לא יסבול את סדר היום שלהם בברזיל, הוא גם יצא בחריפות נגד שטחים שמורים לשבטים ילידיים, ויועצי בולסונרו גם אומרים שהוא מתכנן להרחיב את הכוח הגרעיני וההידרואלקטרי לאמזונס". ואכן בחודש מאי 2019 נרשם שיא חדש בקצב [[בירוא יערות]] הגשם בברזיל, 739 קמ"ר ב-31 ימים. בשנת 2019 פרצו 73 אלף שריפות ביערות הגשם עד אוגוסט, לפי סוכנות החלל הברזילאית, זו עלייה של 80% לעומת שנת 2018{{הערה|שם=גלובס2019}}.
על פי "וושינגטון פוסט", "בולסונארו תומך בעסקים חקלאיים ... ועשוי להעדיף רווחים על שימור... בולסונארו לחץ על גופים זרים שמנסים להגן על יערות הגשם באמזונס, קבוצות כמו קרן חיות הבר בעולם, ואמר כי הוא לא יסבול את סדר היום שלהם בברזיל, הוא גם יצא בחריפות נגד שטחים שמורים לשבטים ילידיים, ויועצי בולסונארו גם אומרים שהוא מתכנן להרחיב את הכוח הגרעיני וההידרואלקטרי לאמזונס".

===ישראל ויהודי ברזיל===
בולסונארו הוא תומך נלהב של [[ישראל|מדינת ישראל]]. במהלך מסע הבחירות שלו בשנת [[2018]] הבטיח כי אם ייבחר לנשיא יעביר את שגרירות ארצו בישראל ל[[ירושלים]], ויסגור את השגרירות הפלסטינית בברזיליה. כמו כן הצהיר כי מסעו המדיני הראשון כנשיא יהיה לישראל. באירוע בהשתתפות חברי הקהילה היהודית ב[[ריו דה ז'ניירו]] הכריז בולסונארו כי ליבו "צבוע ב[[דגל ברזיל|ירוק, צהוב]], [[דגל ישראל|כחול ולבן]]"{{הערה|עדי דניאל, [https://mida.org.il/2018/10/04/בין-סקנדל-לקרנבל-הבחירות-בברזיל-מגיעו/ בין סקנדל לקרנבל: הבחירות בברזיל מגיעות לקו הסיום] באתר [[מידה (אתר אינטרנט)|מידה]]. 04.10.2018}}. מיד לאחר זכייתו בבחירות לנשיאות, חזר על הצהרותיו בעניין העברת השגרירות והידוק היחסים עם ישראל והוסיף כי "תהיו בטוחים שאתם יכולים להסתמך על קולנו באו"ם בכמעט כל הסוגיות שמתייחסות למדינת ישראל"{{הערה|שם=בועז ביסמוט|{{ישראל היום|בועז ביסמוט|"לוקח דוגמה מטראמפ - בכל הנוגע למה שאני עושה בברזיל"|604385|2 בנובמבר 2018}}}}. בנוגע ליחסו ליהודי ברזיל אמר בולסנארו "נתייחס לכולם בצורה שווה. אני נוצרי, רעייתי [[אוונגליזם|אוונגליסטית]], ונכבד את כולם בצורה שווה. המדינה היא חילונית, ז'איר בולסונארו הוא נוצרי"{{הערה|שם=בועז ביסמוט}}. ב-[[28 בדצמבר]] [[2018]] נפגש עם [[ראש ממשלת ישראל]], [[בנימין נתניהו]], ב[[ריו דה ז'ניירו]] לאחר שהוזמן באופן רשמי לטקס ההשבעה של בולסונארו{{הערה|{{וואלה!|טל שלו|"דף חדש ביחסים": נתניהו נפגש לראשונה עם הנשיא הנבחר בברזיל|3210138|28 בדצמבר 2018}}}}. ביקור זה הוא ביקור רשמי ראשון של ראש ממשלת ישראל בברזיל.

== נשיא ברזיל ==
בחודש מאי 2019 נרשם שיא חדש בקצב [[בירוא יערות]] הגשם בברזיל, 739 קמ"ר ב-31 ימים. בשנת 2019 פרצו 73 אלף שריפות ביערות הגשם עד אוגוסט, לפי סוכנות החלל הברזילאית, זו עלייה של 80% לעומת שנת 2018{{הערה|שם=גלובס2019}}.


באוגוסט 2019 התחוללו [[השריפות באמזונאס (2019)|שריפות ענק באמזונאס]]. הערכה היא כי שריפות אלו החלו כתוצאה מהצתות מכוונות. חוואים רבים הכריזו על "יום אש" כדי לבער אדמות באמזונס, נוכח תמיכת ממשלת בולסרנו בצעד זה. היערות בערו במשך 3 שבועות. לפי הערכות מדעני סביבה, קרוב ל-20% משטח האמזונס נפגעו בשריפה. סוכנות החלל של ארצות הברית זיהתה את השריפות מהחלל. העשן מהשריפה הגיע עד סאו פאולו, מרחק 3,500 ק"מ מהיער, וגרם לתושבים להסתגר בבתים ולסגור תריסים כדי להימנע מזיהום האוויר הכבד. תמונות לוויין מראות כי העשן מכסה כמחצית מברזיל וכבר הגיע לפרו, ל[[בוליביה]] ולפרגוואי{{הערה|שם=גלובס2019|{{גלובס|שני אשכנזי|"קטסטרופה סביבתית איומה": יערות הגשם בברזיל, שאחראים ל-20% מייצור החמצן בעולם, עולים באש|1001298068|22 באוגוסט 2019}}}}.
באוגוסט 2019 התחוללו [[השריפות באמזונאס (2019)|שריפות ענק באמזונאס]]. הערכה היא כי שריפות אלו החלו כתוצאה מהצתות מכוונות. חוואים רבים הכריזו על "יום אש" כדי לבער אדמות באמזונס, נוכח תמיכת ממשלת בולסרנו בצעד זה. היערות בערו במשך 3 שבועות. לפי הערכות מדעני סביבה, קרוב ל-20% משטח האמזונס נפגעו בשריפה. סוכנות החלל של ארצות הברית זיהתה את השריפות מהחלל. העשן מהשריפה הגיע עד סאו פאולו, מרחק 3,500 ק"מ מהיער, וגרם לתושבים להסתגר בבתים ולסגור תריסים כדי להימנע מזיהום האוויר הכבד. תמונות לוויין מראות כי העשן מכסה כמחצית מברזיל וכבר הגיע לפרו, ל[[בוליביה]] ולפרגוואי{{הערה|שם=גלובס2019|{{גלובס|שני אשכנזי|"קטסטרופה סביבתית איומה": יערות הגשם בברזיל, שאחראים ל-20% מייצור החמצן בעולם, עולים באש|1001298068|22 באוגוסט 2019}}}}.
שורה 75: שורה 130:
בולסונארו טען בתחילה כי אין לממשלתו די כסף כדי לעצור את השריפה הענקית, וטען גם כי פעילי סביבה הם שהציתו את האש{{הערה|{{ynet|ynet|שריפות באמזונס, בולסונרו: "אלה פעילי הסביבה"|5573104|21 באוגוסט 2019}}}}. לאחר הפעלת לחץ מצד מדינות אירופאיות ולאחר הפגנות מול שגרירויות ברזיל ברחבי העולם, שלח בולסונארו כוחות צבא לכבות את האש{{הערה|{{גלובס|שני אשכנזי|בעקבות הלחץ הבינלאומי: בולסונארו שולח כוחות צבא לאמזונס|1001298235|24 באוגוסט 2019}}}}.
בולסונארו טען בתחילה כי אין לממשלתו די כסף כדי לעצור את השריפה הענקית, וטען גם כי פעילי סביבה הם שהציתו את האש{{הערה|{{ynet|ynet|שריפות באמזונס, בולסונרו: "אלה פעילי הסביבה"|5573104|21 באוגוסט 2019}}}}. לאחר הפעלת לחץ מצד מדינות אירופאיות ולאחר הפגנות מול שגרירויות ברזיל ברחבי העולם, שלח בולסונארו כוחות צבא לכבות את האש{{הערה|{{גלובס|שני אשכנזי|בעקבות הלחץ הבינלאומי: בולסונארו שולח כוחות צבא לאמזונס|1001298235|24 באוגוסט 2019}}}}.


== חשדות לפלילים ==
===להט"בים===
בשנת [[2020]], בית המשפט העליון בברזיל אישר לפתוח בחקירה נגדו בחשד להתערבות בעבודת [[המשטרה הפדרלית של ברזיל|המשטרה הפדרלית]] במדינה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/america/.premium-1.8804551|כותרת=העליון בברזיל אישר לחקור את בולסונרו בגין התערבות בעבודת המשטרה הפדרלית|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-23}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5735494,00.html|כותרת=קלטת הקללות של בולסונרו: "לא ידפקו את המשפחה שלי"|אתר=ynet|תאריך=2020-05-23|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-23}}</ref>.
בולסנארו ידוע באמירותיו נגד קהילת ה[[להט"ב]]ים והכריז בעבר שהוא "הומופוב גאה". לדבריו, אסור לעודד [[תיירות גאה]] בברזיל. עוד אמר שאם בנו היה הומו לא יכול היה לאהוב אותו, וכי במקרה כזה הוא מעדיף שבנו היה נהרג בתאונה ("ילדיי לא יכולים להיות הומואים, הם מחונכים טוב מדי)". בנוסף טען כי אם יראה שני גברים מתנשקים ברחוב הוא יכה אותם{{הערה|{{ynet|ynet|נשיא ברזיל: "אסור שנהפוך לגן עדן לתיירות של גייז"|5499849|26 באפריל 2019}}}}.

===ישראל ויהודי ברזיל===
בולסונארו הוא תומך נלהב של [[ישראל|מדינת ישראל]]. במהלך מסע הבחירות שלו בשנת [[2018]] הבטיח כי אם ייבחר לנשיא יעביר את שגרירות ארצו בישראל ל[[ירושלים]], ויסגור את השגרירות הפלסטינית בברזיליה. כמו כן הצהיר כי מסעו המדיני הראשון כנשיא יהיה לישראל. באירוע בהשתתפות חברי הקהילה היהודית ב[[ריו דה ז'ניירו]] הכריז בולסונארו כי ליבו "צבוע ב[[דגל ברזיל|ירוק, צהוב]], [[דגל ישראל|כחול ולבן]]"{{הערה|עדי דניאל, [https://mida.org.il/2018/10/04/בין-סקנדל-לקרנבל-הבחירות-בברזיל-מגיעו/ בין סקנדל לקרנבל: הבחירות בברזיל מגיעות לקו הסיום] באתר [[מידה (אתר אינטרנט)|מידה]]. 04.10.2018}}. מיד לאחר זכייתו בבחירות לנשיאות, חזר על הצהרותיו בעניין העברת השגרירות והידוק היחסים עם ישראל והוסיף כי "תהיו בטוחים שאתם יכולים להסתמך על קולנו באו"ם בכמעט כל הסוגיות שמתייחסות למדינת ישראל"{{הערה|שם=בועז ביסמוט|{{ישראל היום|בועז ביסמוט|"לוקח דוגמה מטראמפ - בכל הנוגע למה שאני עושה בברזיל"|604385|2 בנובמבר 2018}}}}. בנוגע ליחסו ליהודי ברזיל אמר בולסנארו "נתייחס לכולם בצורה שווה. אני נוצרי, רעייתי [[אוונגליזם|אוונגליסטית]], ונכבד את כולם בצורה שווה. המדינה היא חילונית, ז'איר בולסונארו הוא נוצרי"{{הערה|שם=בועז ביסמוט}}.
ב-[[28 בדצמבר]] [[2018]] נפגש עם [[ראש ממשלת ישראל]], [[בנימין נתניהו]], ב[[ריו דה ז'ניירו]] לאחר שהוזמן באופן רשמי לטקס ההשבעה של בולסונארו{{הערה|{{וואלה!|טל שלו|"דף חדש ביחסים": נתניהו נפגש לראשונה עם הנשיא הנבחר בברזיל|3210138|28 בדצמבר 2018}}}}. ביקור זה הוא ביקור רשמי ראשון של ראש ממשלת ישראל בברזיל.


== חיים אישיים ==
== חיים אישיים ==

גרסה מ־10:31, 23 בספטמבר 2021

ז'איר בולסונארו
Jair Bolsonaro
ז'איר בולסונארו, אפריל 2019.
ז'איר בולסונארו, אפריל 2019.
לידה 21 במרץ 1955 (בן 69)
סאו פאולו, הרפובליקה הברזילאית השנייה
שם מלא זָ'אִיר מֶסִיאָס בּוֹלְסוֹנָארוּ
שם לידה Jair Messias Bolsonaro עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברזילברזיל ברזיל
השכלה Academia Militar das Agulhas Negras עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, קצין בצבא ברזיל
מפלגה הברית למען ברזיל (APB)
בן או בת זוג רוג'ריה נאנט בראגה (19921996)
אנה כריסטינה ואלה (19972007)
מישל בולסונארו (28 בנובמבר 2007–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא ברזיל ה־38
1 בינואר 2019 – מכהן
(5 שנים)
חבר בית הנבחרים מטעם ריו דה ז'ניירו
1 בפברואר 19911 בינואר 2019
(27 שנים)
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זָ'אִיר מֶסִיאָס בּוֹלְסוֹנָארוּפורטוגזית: Jair Messias Bolsonaro, הגייה: [ʒaˈiʁ meˈsiɐs bowsoˈnaɾu]; נולד ב-21 במרץ 1955) הוא נשיא ברזיל וקצין לשעבר בצבא ברזיל. החל לכהן בתפקידו ב-1 בינואר 2019.

בולסונארו נבחר לכהן בבית הנבחרים, הבית התחתון של הקונגרס הלאומי של ברזיל מטעם המפלגה המתקדמת (Partido Progressista), מפלגת מרכז-ימין, והיה לחבר הקונגרס שקיבל את המספר הגבוה ביותר של קולות בבחירות הכלליות של מדינת ריו דה ז'ניירו ב-2014. העמדות שמייצג בולסונארו הן של הימין השמרני. סיסמת הבחירות שלו הייתה "ברזיל מעל הכול, אלוהים מעל כולם". בולסונארו נבחר למשרת נשיא ברזיל בבחירות שהתקיימו במדינה באוקטובר 2018 בשני סיבובים. ב-7 באוקטובר התקיים הסיבוב הראשון לבחירות, וז'איר בולסונארו, זכה בכ-46% מהקולות. בסיבוב השני הוא זכה ל-55% מהקולות.

מוקדם יותר, ב-6 בספטמבר 2018 נעשה ניסיון התנקשות בחייו של בולסונארו, והוא נפצע קשה לאחר שנדקר בבטנו בידי אודליה אוליביירה, חבר במפלגה הסוציאליסטית, בעת אספת בחירות שהתקיימה בעיר ז'ואיז דה פורה שבמדינת מינאס ז'ראיס. למרות הפציעה ושהייתו בבית החולים ובביתו בתקופת ההחלמה הוא ניצח בבחירות. לבולסונארו מספר גדול של עוקבים ברשתות החברתיות. הוא ביצע מספר צעדים לקדם ברוא יערות כדי לתמוך בחקלאים ובחברות כרייה. הדבר הוביל לברוא יער נרחב של יער האמזונס. באוגוסט 2019 הוא טען כי אין לו תקציב להילחם בשריפת ענק שפרצה ביער ושלח כוחות לכיבוי האש רק לאחר לחץ מצד מדינות אחרות.

בולסונארו נחשב לפרו-ישראלי: בעקבות מאמציו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, במהלך מערכת הבחירות הודיע שהמדינה הראשונה שבה יבקר כנשיא תהיה ישראל ולאחריה ארצות הברית, וכן הבטיח להעביר את שגרירות ברזיל לירושלים ולפתח יחסים ענפים עם ישראל. בשנת 2020 הופיע ברשימה השנתית של מגזין טיים, טיים 100[1].

ראשית חייו

בולסונארו נולד ב-21 במרץ 1955 בעיר סאו פאולו למשפחה ממוצא איטלקי, הן מצד אביו (סבא רבא שלו ויטוריו בולסונארו היגר לברזיל עם הוריו בילדותו) והן מצד אמו (סבו וסבתו מצד אמו היגרו מטוסקנה). מוצאו הגרמני מקורו מסבה של סבתו מצד אביו, קרל "קרלוס" הינצה, יליד המבורג בסביבות 1876, אשר היגר לברזיל בשנת 1883[2]. אביו, פרסי ז'רלדו בולסונארו ואמו אולינדה בונטורי בולסונארו. הוא בילה את רוב ילדותו במעבר בין דירות במדינת סאו פאולו עם משפחתו ובסופו של דבר התיישבה המשפחה באלדוראדו ב-1966, שם גדל עם חמשת אחיו.

אלדוראדו, עיירה המונה כ-15,000 איש (נכון ל-2020) וביערות הגשם האטלנטיים של ברזיל. בשהותם בעיירה עסק אביו ברפואת שיניים ללא תואר לפרנסת המשפחה עד להגעתם של רופאי שיניים מוסמכים לעיירה אשר גרמו לו לעבור לעבודה על שיניים תותבות. ז'איר, הילד השלישי במשפחה של שלושה בנים ושלוש בנות, למד במכינה הצבאית הברזילאית וסיים את לימודיו באקדמיה הצבאית אגולהס נגראס בשנת 1977[3].

אביו של בולסונארו, יליד 1927, נפטר ב-1995 בגיל 67. אמו, ילידת 1925, בת 96[4]. בראיון משנת 2000 לעיתון איסוט-א (IstoÉ) תיאר בולסונארו את יחסיו עם אביו: ”לא דיברתי איתו עד גיל 28. הוא שתה יותר מדי והתחיל בריבים רבים בבית. אבל הוא מעולם לא הכה את ילדיו. יום אחד הבנתי שלא אשנה אותו. קניתי לו משקה, והפכנו לחברים נהדרים.”[5]

קריירה צבאית

בולסונארו סיים בשנת 1977 את לימודיו באקדמיה הצבאית של אגולהס נגראס (AMAN), הממוקמת ברזנדה, מדינת ריו דה ז'ניירו, וסיים את קורס הצניחה הצבאית שלו בבריגדת הצנחנים ריו דה ז'ניירו. בולסונארו החליט ללכת אחר קריירה צבאית כבר בשנת 1970 עת היה בן 15, כשפגש כוחות צבא שנסעו לאלדוראדו במצוד אחר קרלוס למארקה, אשר ערק מהצבא ופיקד על כוחות גרילה בעמק ריביירה נגד משטר הדיקטטורה הצבאית בברזיל. הוא קיבל תואר בחינוך גופני מבית הספר הצבאי לחינוך גופני בשנת 1983, ובהמשך היה אמן לקפיצות מצנח מבריגדת הצנחנים של ריו דה ז'ניירו.

לימודיו היו באקדמיה הצבאית אגולהס נגראס (AMAN), המציעה רקע מוצק במדעים מדויקים, היו שווי ערך לתואר בהנדסה. האקדמיה הצבאית מוכרת כאחד ממוסדות החינוך המבוקשים ביותר בברזיל, הדומה לאקדמיה הצבאית של ארצות הברית (וסט פוינט). הוא זכה במקום הראשון בכיתה בת 45 תלמידים בבית הספר לחינוך גופני הצבאי, כמו גם במקום הראשון בקורס הצוללים האוטונומיים שהתקיים בחסות מערך החיפוש וההצלה של מכבי האש בריו דה ז'ניירו.

ב-1986, מכיוון שכתב מאמר המגן על צעירים שזה עתה נכנסו לשירות הצבא מפני המערכת הבירוקרטית הקיימת ומפני מערכת ההכנסות שהקשתה עליהם, הוא נחשב כמפר את התקנות הצבאיות והיה כפוף למעצר בעוון הפרה משמעתית[6]. העונש שהוטל על בולסונארו עורר את חמתם ותגובתם של קצינים פעילים וקציני מילואים, כולל הגנרל ניוטון קרוז, לשעבר ראש הסוכנות המרכזית של שירות המידע הלאומי (SNI) בממשל ז'ואאו פיגיירדו. בזמנו במעצר בולסונארו קיבל יותר מ-150 מברקי סולידריות מרחבי ברזיל, בנוסף לתמיכתם הרשמית של קציני המכון להנדסה צבאית (IME) וקצינות, שערכו הפגנה מול פראיה ורמלה, מתחם צבאי בריו דה ז'ניירו. רק כעבור שנתיים זוכה על ידי בית המשפט הצבאי העליון (STM)[7].

אווירת חוסר שביעות הרצון בקרב הצבא המשיכה להדהד. באותה הזדמנות דיווח מגזין וז'ה (Veja) על כך שעיתונאים מטעמו גילו תוכנית פלילית כביכול של ארגון פשע לא מוכר אשר נקראה "מבצע ללא מוצא", שמטרתו הייתה "לפוצץ פצצות ביחידות שונות של הצבא המוצבות באזורים הכפריים והמבודדים של ברזיל, באקדמיה הצבאית אגולהס נגראס ובמספר צריפים ששימשו מוצבי צבא". אולם המבצע יבוצע רק אם העלאת הקצבה שניתנה לצבא על ידי הממשלה הפדרלית תישאר מתחת ל-60%, בניסיון לכאורה "להפחיד" את שר הצבא הפדרלי לאונידאס פירס גונזאלבס. הסמכות על פיתוח התוכנית יוחסה לבולסונארו, שלמד באותה עת בבית הספר לקידום קצינים (EsAO) ולקפטן פאביו פאסוס דה סילבה. ביוני 1988, לאחר תהליך ארוך שכלל ניתוחים פליליים בחקירה ממושכת, בולסונארו זוכה מכל האישומים בדבר מעורבותו בתוכנית. עד היום הוא משמש קפטן במילואים של הצבא הברזילאי (הזרועה היבשתית של הכוחות המזוינים של ברזיל)[8].

קריירה פוליטית

ז'איר בולסונארו, מרץ 1990.

מריו דה ז'ניירו לפוליטיקה הפדרלית

בולסונארו שירת בצבא בשנים 1971–1988, והשתחרר בדרגת קפטן (מקביל לסרן בצה"ל). מיד עם שחרורו מהשירות הצבאי החל בקריירה הפוליטית שלו, כאשר נבחר למשרת חבר מועצת העיר ריו דה ז'ניירו, מטעם המפלגה הנוצרית-דמוקרטית. הוא נחנך לתפקיד בינואר שלאחר מכן, וכיהן כהונה קצרה בתפקיד, שכן באוקטובר 1990 נבחר לחבר בית הנבחרים הפדרלי, הבית התחתון של הקונגרס הלאומי של ברזיל[9].

בשתי מערכות הבחירות, בסיסי התמיכה של בולסונארו נבעו מהקולות בבסיסים צבאיים ובאזורים מסוימים ברזנדה. לאחר מכן הוא התפטר ממועצת העיר של ריו דה ז'ניירו בכדי לקחת את מושבו בבית הנבחרים בפברואר 1991, כאשר הצטרף לוועדת העבודה, המנהל והשירות הציבורי. בעת כהונתו במועצת העיר של ריו, בולסונארו אחת אמר בריאיון כי: "האנשים העניים אינם יודעים דבר." בלימה של התפוצצות האוכלוסין חייבת להתרחש "בתוך המעמד הנמוך ביותר[10]."

חבר בית הנבחרים הפדרלי

שנים ראשונות בתפקיד

הוא נבחר לכהונה כחבר בית הנבחרים במשך ארבע קדנציות ברציפות. במהלך השנים זוהה בולסונארו גם עם מספר מפלגות אחרות בברזיל. רק שתיים מ-171 הצעות החוק שהעלה בולסונארו במהלך 26 שנות כהונתו בקונגרס, הפכו בסופו של דבר לחוקים[11]. במהלך הקריירה שלו, מיקם עצמו בולסונארו בקירוב לעמדות פוליטיות לאומיות, שמרניות ואנטי-קומוניסטיות. בולסונארו הגן בגלוי על המשטר הצבאי ששלט בברזיל החל מ-1964 ועל הדיקטטורה שהחליפה אותו. בשנת 2014 היה בולסונארו לפוליטיקאי שזכה במספר הגבוה ביותר של קולות בריו דה ז'ניירו, כשזכה לקבל את תמיכתם של 464,000 בוחרים[12].

ב-29 בספטמבר 1992, היה בולסונארו אחד מ-441 חברי בית הנבחרים שהצביעו בעד פתיחת הליך ההדחה של הנשיא פרננדו קולור דה מלו, שהואשם באחריות לפלילים לאחר השלמת עבודתה של ועדת הפרלמנט לנגישות המותקנת בקונגרס כדי לחקור את המגמות של שחיתות נגד אחד ממקדמי מסע הבחירות של הנשיא. לאחר קבלת ההצבעה בעניין, קולור דה מלו התפטר מתפקידו ב-29 בדצמבר שלאחר מכן, עוד לפני אישור הדחתו על ידי הסנאט. הוא הוחלף בתפקיד בידי סגנו, איתמר פרנקו, שמילא את תפקיד הנשיא הזמני[13].

באפריל 1993, בולסונארו היה מייסד מפלגת הרפורמה הפרוגרסיבית (PPR) שנולדה מהתמזגות המפלגה הדמוקרטית-נוצרית (PDC) עם המפלגה הדמוקרטית, ומפלגת אחדות חברתית (PDS). כמו כן בולסונארו יצא בקמפיין פוליטי באותה השנה שבו שיבח את המשטר הצבאי על יציבותו וסמכותו וקרא להשתקה זמנית של סמכויות הקונגרס. הוא טען שהנשיא פרנקו בולם הליכים פוליטיים לחקר השחיתות וכי ”בממשל יוצא דופן, המנהיג, שאינו בהכרח צריך להיות איש צבא, לוקח עט ומגרד את החוק הבעייתי.” הצהרה זאת גרמה למספר מחאות והובילה את המפקח הכללי של הקונגרס, ויטל רז'ו, לבקש מהיועץ המשפטי לממשלה, אריסטידס ג'נקיירה, לפתוח בחקירה נגד בולסונארו בדבר פשע נגד בטיחות האזרחים, עבירה על החוקה ועל תקנון הלשכה. היועץ המשפטי לממשלה קבע כי טענות אלו נגד בולסונארו אינן תקפות ומנע קידום כל חקירה נגדו.

כמו כן, ב-1992 האשים בולסונארו את מושל מדינת סאו פאולו, לואיש אנטוניו פלאורי פילהו (Luís António Fleury Filho), בכך שהוא מאפשר דרך שוחד רכישה ומכירה של משרות ציבוריות של חברי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (PSD). מטרתו של פלאורי, על פי בולסונארו, הייתה להרחיב את בסיס התמיכה שלו באסיפה המחוקקת של סאו פאולו ובקונגרס. חברי בית הנבחרים אונאירבס מורא ונובל דה מורה היו לדבריו אחראים על יצירת קשר עם שאר חברי הקונגרס והצעת סכום השוחד כמסוכם עם פלאורי. לדברי בולסונארו, אונאירבס הציע לו 85,000 דונם של שטחי בינוי ופיתוח עבור חתימה על תמיכה במפלגה הסוציאל-דמוקרטית והצהיר כי התשלום ייעשה "על ידי קבלן המקושר לממשלת סאו פאולו." עם זאת, פלאורי טען כי ההאשמה הינה מגוחכת וחסרת בסיס. בהמשך השנה השתנה יחסו של בולסונארו אל פלאורי, כאשר היה מבין הפוליטיקאים האחדים אשר תמכו במושל באירועי טבח קראנדירו[14].

למרות שבאוגוסט 1994 הוא ביקש שוב לסגור את הקונגרס הלאומי, והצהיר כי הוא מעדיף "לשרוד במשטר הצבאי מאשר למות בדמוקרטיה זו", בולסונארו רץ לכהונה פרלמנטרית חדשה, ולאחריה נבחר מחדש בבחירות ב-3 באוקטובר אותה שנה. פלטפורמת הקמפיין שלו כללה, בנוסף למאבק על שכר טוב יותר לאנשי הצבא, קריאה לסיום הסטטוס קוו בניהול השרתים הציבוריים ושכתוב של גבולות שמורות העמים הילידים. הוא נבחר מחדש עם כמעט 135,000 קולות - כמות שמעל לכפולה מהבחירות הקודמות - הרוב של תומכיו הגיע מבסיסו הפוליטי, הצבא. אולם בהמשך אוקטובר החליט בית המשפט האזורי של ריו דה ז'ניירו לבטל את חישוב תוצאות הבחירות בחשד להונאה[15]. בחירות חדשות תוכננו לנובמבר, ובסופן בולסונארו אישר את בחירתו מחדש[16]. הושבע בפברואר שלאחר מכן, הוא הפך לחבר בוועדת ההגנה הלאומית ושוב מונה לוועדת העבודה, המנהל והשירות הציבורי. הוא הורד מתפקיד בפועל לאחר מספר חודשים לנוכח התעכבותה של חקירת ההונאות וחשד מפני הונאות גם בבחירות של נובמבר. בנובמבר 1996 החליט בית המשפט העליון (TSE) לבטל את תוצאות הבחירות בנובמבר 1994 ולהחזיר את תוצאות הבחירות באוקטובר, וזאת לאחר סיום החקירה בדבר ההונאות. בולסונארו, שניצח בשתי מערכות הבחירות, שב לכהונה בבית הנבחרים ב-17 בפברואר 1997.

באופוזיציה מול קרדוזו ולולה

בולסונארו וחבר בית הנבחרים מרקו פאליסיאנו, 17 ביולי 2013.
בולסונארו, ב-2016, במהלך דיון ישיבה במליאת הסנאט.

עוד בפברואר הוא הצביע נגד התיקון החוקתי שקבע את זכות הקריאה לבחירות חוזרות לראשי ערים, מושלי מדינות ונשיא הרפובליקה. במאי הוא היה אחד המחוקקים שהוקיעו בעיתונות את התיקון החוקתי, תיקון בחירות מחודשות. בבחירות באוקטובר 1998 הוא התמודד פעם נוספת ונבחר מחדש עם 102,893 קולות. בנובמבר התבטא נגד הרפורמה בפנסיה, שהציעה לקבוע מקסימום לפנסיה של עובדי ציבור ואימוץ קריטריונים לגיל מינימלי ולזמן תרומה למתן פנסיה במגזר הפרטי. הוא הושבע לכהונתו החדשה בפברואר 1999 והיה לראש הוועדה לחוקה ולצדק ואזרחות, וועדת החוץ וההגנה הלאומית. ביוני החליט דירקטוריון הלשכה להציע למליאה את השעייתו למשך חודש ימים, לאחר שהתבטא לנוכח משבר פוליטי חריף כי "במהלך הדיקטטורה, היו צריכים לירות ב-30,000 אנשים מושחתים, החל מהנשיא פרננדו אנריקה קרדוזו, מה שהיה לרווח גדול עבור האומה[17]." הדירקטוריון בחר רק לצנן את סמכויותיו לאחר שקיבל את נסיגתו מהתבטאויות אלו, אך חזר בו כאשר בולסונארו לא הודה בחזרתו בו, וטען כי חתימתו שהוא נסוג מדבריו זויפה. הצעת הדירקטוריון לא הגיעה לכדי הצבעה להשעיית בולסונארו בבית הנבחרים.

בדצמבר 2000 הוא היה חבר בית הנבחרים היחיד שהצביע נגד הקמת הקרן למאבק בעוני. הקרן, שהוצעה על ידי הממשלה הפדרלית ומומנה על ידי תרומות זמניות, נכנסה לעבודה בשנה שלאחר מכן והקצתה כספים לתוכניות העברת הכנסה ולתברואה בסיסית. בולסונארו המשיך להגן על האינטרסים של הכוחות המזוינים והדגיש את חוסר שביעות רצונו מהגברת ההתערבות האזרחית על הצבא לאחר הקמת משרד הביטחון על ידי ממשלת פרננדו אנריקה. בעת היה שר הביטחון ז'רלדו קווינטאו בלשכה, הוא מתח עליו ביקורת על כך שדחה את התאמת ההכנסות המחודשת של הצבא, הגדיר אותו כ"לא מוכן" והאשים אותו כי הוא "משרת את האינטרסים האמריקאים במדינה." בנאום שנשא במליאה כמה ימים קודם לכן כינה את אותו שר "נבל", ואדם "לא מוסרי".

בבחירות 2002 התמודד בפעם הרביעית על מושב פדרלי בריו דה ז'ניירו. נבחר מחדש עם 88,945 קולות, הוא הושבע לכהונתו החדשה בפברואר 2003, חודש לאחר הקמת ממשלת לואיז אינסיו דה סילבה (לולה), ממפלגת הפועלים (PT). בלשכה בולסונארו עמד בראש ועדות החוקה, המשפטים והאזרחות; ענייני חוץ והגנה לאומית, וביטחון הציבור ומלחמה בפשע מאורגן. בתחילת 2003 הכריז על התנגדותו לרפורמה בפנסיה שהציעה הממשלה הפדרלית. באפריל 2005, לאחר מעבר בין מספר מפלגות, שב לשורות המפלגה הפרוגרסיבית (PP)[18].

בהמשך 2005 אירע משבר פוליטי בו השתתפו חברי ממשלת לולה וחברי פרלמנט, שהואשמו במימון לא חוקי של מערכות בחירות ובקניית ומכירת קולות לאישור תשתיות של הממשל הפדרלי. במהלך המשבר בלט בולסונארו בהתקפותיו על לולה ועל הפוליטיקאים האחרים בני מפלגת הפועלים המעורבים בשערוריות. במהלך נאום מליאתו של ז'וזה דירצ'ו, שהתמנה מטעם מפלגת הפועלים לחבר בית הנבחרים, כינה אותו בולסונארו "מחבל". במקביל להתפתחות המשבר הפוליטי, התקדם קמפיין ההצבעה העממית בדבר החזקה פרטית של נשק והאפשרות לאסור אותה. בולסונארו ביסס עצמו כמתנגד חריף של איסור ההחזקה הפרטית בנשק ולבסוף בבחירות זכו תומכי ה"לא" לאיסור מכירת נשק, אשר השיגו 64% מהקולות התקפים מול 36% מקולות "כן"[19][20].

בבחירות 2006 הוא נבחר מחדש לכהונה החמישית ברציפות, עם 99,700 קולות. הוא נכנס לתפקידו בפברואר 2007 והחזיק בראשות אותן ועדות שבהן אחז עוד מכהונתו הקודמת. בשנת 2008 בולסונארו עסק במשבר שפרע במדינת רונדוניה בעניין תיחום גבולות שטחי המרעה בידי הממשלה הפדרלית. התיחום שבוצעה על ידי הממשלה הפדרלית עורר תיגר על ידי ממשלת המדינה, והתרחשו עימותים בין חקלאים לבין גורמים מטעם הממשל הפדרלי. בולסונארו פעל נגד התיחום הפדרלי שנועד לשמר את המערכת האקולוגית באזור, ואמר כי המשבר מסכן את היושרה הלאומית של הממשלה. בבחירות 2010 נבחר מחדש לחבר בית הנבחרים הפדרלי עם 120,646 קולות והיה חבר הקונגרס בעל מספר הקלות הגדול ביותר במדינת ריו דה ז'ניירו. בפברואר 2011 היה מועמד לראשות בית הנבחרים. בבחירות אלו הוא השיג תשעה קולות, בעוד שחבר הקונגרס הנבחר, מרקו מאיה, קיבל 375 קולות, ושני הדוברים האחרים, סנדרו מייבל וצ'יקו אלנקר, בהתאמה, 106 ו-16.

הוא התמודד לכהונה נוספת בבית הנבחרים הפדרלי בשנת 2014, וניצח ברוב מוחץ של 464,000 קולות[12]. בכהונת בית נבחרים זאת, הוא היה בתחילה ראש הוועדה לזכויות אדם ומיעוטים והוועדה לביטחון הציבור ולמאבק בפשע מאורגן. בשנה שלאחר מכן, באפריל, הוא נדד מהמפלגה הפרוגרסיבית חזרה למפלגה הסוציאלית-נוצרית (PSC).

הדחת רוסף ואחריה

ערך מורחב – הדחת דילמה רוסף מנשיאות ברזיל

בשנה הראשונה לקונגרס החדש בולסונארו תמך בהדחת דילמה רוסף מנשיאות ברזיל. בין כמה האשמות ותביעות משפטיות, בספטמבר 2015, הגישו המשפטנית הליו ביקודו וחברת מפלגת הפועלים לשעבר ועורכת הדין יאניאנה פשואל, בקשה להדחתה של דילמה רוסף מהנשיאות. במהלך הצבעתו של בולסונארו בעד הדחתה של רוסף, הוא ביצע מחווה לקולונל קרלוס אלברטו ברילהאנט אוסטרה, ראש ה-DOI-CODI‏ (The Departamento de Operações de Informações - Centro de Operações de Defesa Interna - מחלקת פעולות מידע - המרכז לפעולות ביטחון הפנים), סוכן של שליטי הדיקטטורה הצבאית, ואיש הצבא הראשון שהוכר על ידי בית משפט אזרחי בסאו פאולו, כמי שהשתמש בעינויים כנגד אזרחי ברזיל[21]. לטענתה של דילמה רוסף היא עצמה עונתה על ידי יחידת העינויים של ה-DOI-CODI[22].

בשנת 2017, לרגל בחירות חדשות לראשות בית הנבחרים, בולסונארו היה מועמד לתפקיד בפעם השלישית. בניסיון זה, בשל ההדחה שספגה הנשיאה הנבחרת דילמה רוסף והתפנות שהתקבלה בסגנית הנשיאות, התפקיד של יושב ראש בית הנבחרים בקונגרס יתאים גם לשני בתור הירושה הנשיאותית. אולם במחלוקת המדוברת, בולסונארו קיבל הכי פחות הצבעות מבין ששת המועמדים, עם ארבעה קולות בלבד[23]. הנבחר היה רודריגו מאיה, מהמפלגה הדמוקרטית, שזכה לתמיכת מספר רב של מפלגות, כמו גם התמיכה הממשלתית בראשות מישל טמר שהחליף את דילמה רוסף לאחר הדחתה. בהמשך 2017, ללא כל ערבויות על השקת שמו כמועמד לנשיאות הרפובליקה לקראת הבחירות בשנה שלאחר מכן, בולסונארו החל במשא ומתן פוליטי לקראת הקמתה של מפלגה חדשה. לבסוף הצטרף בולסונארו לשורות המפלגה הסוציאל-ליברלית (PSL) במרץ 2018.

הבחירות לנשיאות ברזיל 2018

עמדות

על החברה והמשטר בברזיל

בולסונארו תומך בעונש המוות, ובהתערבות מעמיקה של צבא ברזיל במתרחש במדינה, לצד תמיכתו בממשלת המיליציה הצבאית ששלטה בברזיל בשנים 1964 - 1985. ב-1993 לאחר השבת הדמוקרטיה לברזיל, אמר בולסונארו כי המשטר הצבאי הוביל את ברזיל לשגשוג וליציבות. בולסונארו אף הציג את נשיא פרו, אלברטו פוג'ימורי, כמודל לחיקוי להתערבות צבאית מוצלחת נגד מערכת המשפט והרשות המחוקקת. ב-1999 קבע כי לא ניתן לשנות דבר במדינה באמצעות הצבעה, וכי שינוי יתרחש רק כאשר תפרוץ מלחמת אזרחים והצבא יעשה את מה שהשלטון הפוליטי נמנע מלעשות. בהקשר זה אמר בולסונארו: "אם כמה חפים מפשע ימותו זה בסדר". בראיון בשנת 1999 אמר "אני בעד עינויים, וגם העם תומך בכך."[24]

באוקטובר 2018, כשבוע לפני הבחירות בהן נבחר לכהן כנשיא ברזיל, אמר בולסונארו ביחס למתנגדיו הפוליטיים: "הקבוצה הזו, אם הם ירצו להישאר, יצטרכו לציית לחוקים שלנו. או שהם יישארו בחוץ או שילכו לכלא"[25].

בולסונארו תמך בנשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ ואמר כי הוא שואב ממנו השראה.

בראיון שהעניק בולסונארו לעיתונאי קלאודיו דנטאס סקוויירה מה-O Antagonista, אמר בולסונארו ש"על אף השתוללות המדיה השמאלנית" המכוונת נגדו, עמדותיו חופפות במישרין לאלו של עמדות המרכז-ימין האמריקאי, ביחס לבעלות על נשק, הפלות, מיניות ויחסי מין, ומסחר. בולסונארו חזר וציין שהוא מתכוון לשנות ב-180 מעלות מספר חוקים העוסקים באיסור על החזקת נשק, לשפר את הביטחון ולהעצים את קשרי המסחר עם ארצות הברית אשר התקלקלו, לטענתו, במהלך כהונותיהם של ממשלי סילבה ורוסף.

בולסונארו מתנגד ללגליזציה של איחוד אזרחי בין בני אותו המין וכנגד נישואים חד-מיניים. בולסונארו מתנגד להנהגת העדפה מתקנת או לשיריוּן מכסות לכל קבוצה חברתית שהיא, כמו גם ללגליזציה של סמים קלים. שורה של עמדות והערות בוטאו על ידי בולסונארו כלפי הפוליטיקאית מריה דו רוזאריו, ועוררו פולמוס מסוים. במקרה אחד, במהלך ריאיון בו ביטא בולסונארו את השקפתו, לפיה קטינים המבצעים פשעים נתעבים דוגמת רצח או אונס צריכים לזכות ליחס של בגירים, כינתה אותו דו רוזאריו "אנס"; לכך הגיב בולסונארו באומרו: "לעולם לא הייתי אונס אותך, כי זה לא מגיע לך (או "כי אינך ראויה לכך")"[26][27], אמירה שגררה תגובות סוערות במערכת הפוליטית בברזיל. על ההערות הללו נמתחה ביקורת חריפה, והשופטת טטיאנה דיאס דה סילבה, חייבה את בולסונארו לפצות את דו רוזאריו בסכום של 10,000 ריאל ברזילאי.

בולסונארו ידוע באמירותיו נגד קהילת הלהט"בים והכריז בעבר שהוא "הומופוב גאה". לדבריו, אסור לעודד תיירות גאה בברזיל. עוד אמר שאם בנו היה הומו לא יכול היה לאהוב אותו, וכי במקרה כזה הוא מעדיף שבנו היה נהרג בתאונה ("ילדיי לא יכולים להיות הומואים, הם מחונכים טוב מדי)". בנוסף טען כי אם יראה שני גברים מתנשקים ברחוב הוא יכה אותם[28].

בולסונארו צוטט שהצהיר כי "פושע טוב הוא פושע מת". בתחילת 2019 הכריז על מבצע למיגור הפשיעה ברחבי ברזיל. בתחילת המבצע בריו דה ז'ניירו נהרגו בחילופי אש 13 בני אדם, ונמצאו כמויות של כלי נשק שונים, כגון אקדחים ורימונים[29].

סוגיות סביבתיות

לברזיל יש יערות הגשם הטרופיים הגדולים בעולם באגן האמזונס. עד לפני כמה שנים הייתה ירידה בקצב כריתת יערות בברזיל, באמצעות אכיפה וקנסות. הדבר נתקלת בהתנגדות מצד חקלאים בברזיל שיושבים ליד היערות וטוענים כי יש להגביר את קצב ברוא היערות. בולסונארו וממשלתו מתחו ביקורת על מדיניות שימור היערות, והובילו לירידה חדה של החרמת עץ שנכרת באופן לא חוקי. בולסונארו הזמין את נשיא ארצות הברית דונלד טרמפ להגביר את קצב ניצול אוצרות הטבע מיערות ברזיל[30]. בשנת 2008 הקימה ממשלת ברזיל את "קרן האמזונס", מדינות תרמו כספים לארגונים לשימור יערות. בולסונארו הודיע כי כל הכסף שייתרם לקרן יעבור לחוואי הבקר, דבר שהוביל לסגירת הקרן.

על פי "וושינגטון פוסט", "בולסונארו תומך בעסקים חקלאיים ... ועשוי להעדיף רווחים על שימור... בולסונארו לחץ על גופים זרים שמנסים להגן על יערות הגשם באמזונס, קבוצות כמו קרן חיות הבר בעולם, ואמר כי הוא לא יסבול את סדר היום שלהם בברזיל, הוא גם יצא בחריפות נגד שטחים שמורים לשבטים ילידיים, ויועצי בולסונארו גם אומרים שהוא מתכנן להרחיב את הכוח הגרעיני וההידרואלקטרי לאמזונס".

ישראל ויהודי ברזיל

בולסונארו הוא תומך נלהב של מדינת ישראל. במהלך מסע הבחירות שלו בשנת 2018 הבטיח כי אם ייבחר לנשיא יעביר את שגרירות ארצו בישראל לירושלים, ויסגור את השגרירות הפלסטינית בברזיליה. כמו כן הצהיר כי מסעו המדיני הראשון כנשיא יהיה לישראל. באירוע בהשתתפות חברי הקהילה היהודית בריו דה ז'ניירו הכריז בולסונארו כי ליבו "צבוע בירוק, צהוב, כחול ולבן"[31]. מיד לאחר זכייתו בבחירות לנשיאות, חזר על הצהרותיו בעניין העברת השגרירות והידוק היחסים עם ישראל והוסיף כי "תהיו בטוחים שאתם יכולים להסתמך על קולנו באו"ם בכמעט כל הסוגיות שמתייחסות למדינת ישראל"[32]. בנוגע ליחסו ליהודי ברזיל אמר בולסנארו "נתייחס לכולם בצורה שווה. אני נוצרי, רעייתי אוונגליסטית, ונכבד את כולם בצורה שווה. המדינה היא חילונית, ז'איר בולסונארו הוא נוצרי"[32]. ב-28 בדצמבר 2018 נפגש עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בריו דה ז'ניירו לאחר שהוזמן באופן רשמי לטקס ההשבעה של בולסונארו[33]. ביקור זה הוא ביקור רשמי ראשון של ראש ממשלת ישראל בברזיל.

נשיא ברזיל

בחודש מאי 2019 נרשם שיא חדש בקצב בירוא יערות הגשם בברזיל, 739 קמ"ר ב-31 ימים. בשנת 2019 פרצו 73 אלף שריפות ביערות הגשם עד אוגוסט, לפי סוכנות החלל הברזילאית, זו עלייה של 80% לעומת שנת 2018[34].

באוגוסט 2019 התחוללו שריפות ענק באמזונאס. הערכה היא כי שריפות אלו החלו כתוצאה מהצתות מכוונות. חוואים רבים הכריזו על "יום אש" כדי לבער אדמות באמזונס, נוכח תמיכת ממשלת בולסרנו בצעד זה. היערות בערו במשך 3 שבועות. לפי הערכות מדעני סביבה, קרוב ל-20% משטח האמזונס נפגעו בשריפה. סוכנות החלל של ארצות הברית זיהתה את השריפות מהחלל. העשן מהשריפה הגיע עד סאו פאולו, מרחק 3,500 ק"מ מהיער, וגרם לתושבים להסתגר בבתים ולסגור תריסים כדי להימנע מזיהום האוויר הכבד. תמונות לוויין מראות כי העשן מכסה כמחצית מברזיל וכבר הגיע לפרו, לבוליביה ולפרגוואי[34].

בולסונארו טען בתחילה כי אין לממשלתו די כסף כדי לעצור את השריפה הענקית, וטען גם כי פעילי סביבה הם שהציתו את האש[35]. לאחר הפעלת לחץ מצד מדינות אירופאיות ולאחר הפגנות מול שגרירויות ברזיל ברחבי העולם, שלח בולסונארו כוחות צבא לכבות את האש[36].

חשדות לפלילים

בשנת 2020, בית המשפט העליון בברזיל אישר לפתוח בחקירה נגדו בחשד להתערבות בעבודת המשטרה הפדרלית במדינה[37][38].

חיים אישיים

בולסונארו נשוי שלוש פעמים ואב לחמישה ילדים. אשתו הראשונה הייתה רוג'ריה נאנט בראגה (ממנה יש לו שלושה בנים: פלביו, קרלוס ואדוארד). נישואיו השניים היו עם אנה כריסטינה ואלה (איתה נולד לו בן, רנן). בשנת 2007 התחתן עם אשתו השלישית והנוכחית מישל דה פאולה פירמו ריינאלדו (עמה יש לו בת, לורה)[39][40]. בזמן שעבדה בקונגרס, העסיק בולסונארו את מישל כמזכירה, ובשנתיים שלאחר מכן היא קיבלה יחס חריג והשכר שלה שולש. הוא נאלץ לפטר אותה לאחר שבית המשפט הפדרלי העליון קבע כי נפוטיזם אינו חוקי במנהל הציבורי[41][42]. החל משנת 2018 מתגוררים בולסנארו ואשתו בבארה דה טיז'וקה, ריו דה ז'ניירו[43].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Jair Bolsonaro: The 100 Most Influential People of 2020, Time
  2. ^ Jornalista Desiderio Peron con traduzione di Claudio Piacentini, Taddone revela genealogia de Bolsonaro: 13 dos 16 trisavôs do candidato são italianos da Toscana, do Vêneto e da Calábria | Insieme, ‏2018-10-23 (ב־Brazilian Portuguese)
  3. ^ Vietnam Times, Brazil President Jair Bolsonaro: Biography, Personal Profile, Career, Vietnam Times, ‏2021-09-22 (באנגלית)
  4. ^ Percy Geraldo Bolsonaro, geni_family_tree
  5. ^ Military Career Took The São-Paulo Born Bolsonaro to Rio, Where He Built His Base, Folha de S.Paulo, ‏2018-10-29 (באנגלית אמריקאית)
  6. ^ O artigo em VEJA e a prisão de Bolsonaro nos anos 1980 | ReVEJA, VEJA (ב־Brazilian Portuguese)
  7. ^ Jair Bolsonaro, www.bbc.co.uk (באנגלית בריטית)
  8. ^ [Agência Lupa Da Academia Militar ao Planalto: ano a ano, conheça a trajetória de Jair Bolsonaro], Agência Lupa, ‏2019-01-01 (ב־Brazilian Portuguese)
  9. ^ Como vereador, projeto de transporte gratuito para tropas - Política, Estadão (ב־Brazilian Portuguese)
  10. ^ Pobre não sabe fazer nada, disse Bolsonaro quando era vereador no Rio, nos anos 1990, Folha de S.Paulo, ‏2018-07-25 (ב־Brazilian Portuguese)
  11. ^ Bolsonaro aprova dois projetos em 26 anos de Congresso - Política, Estadão (ב־Brazilian Portuguese)
  12. ^ 1 2 Bolsonaro (PP) é o deputado federal com maior número de votos no RJ, UOL Eleições 2014
  13. ^ Brazil's first impeached president: "I see the same situation happening now", The Brazilian Report, ‏2020-05-05 (באנגלית אמריקאית)
  14. ^ “Sou grato a Bolsonaro”, afirma ex-governador Luiz Antônio Fleury Filho, VEJA SÃO PAULO (ב־Brazilian Portuguese)
  15. ^ 1994 Elections in Brazil, archive.fairvote.org
  16. ^ Jairo Nicolau, Impact of Electronic Voting Machines on Blank Votes and Null Votes in Brazilian Elections in 1998 *, 2015, עמ' 3–20 doi: 10.1590/1981-38212015000300017
  17. ^ Brazil presidential candidate Bolsonaro's most controversial quotes, France 24, ‏2018-09-30 (באנגלית)
  18. ^ [Agência Lupa Bolsonaro no Roda Viva: erros e acertos do candidato do PSL à Presidência], Agência Lupa, ‏2018-07-31 (ב־Brazilian Portuguese)
  19. ^ Acervo-Jornal O. Globo, Em 2005, 63% dos brasileiros votam em referendo a favor do comércio de armas, Acervo (ב־Brazilian Portuguese)
  20. ^ Referendo de 2005, www.tse.jus.br (ב־Brazilian Portuguese)
  21. ^ בית המשפט הרשיע את קולונל אוסטרה בחטיפה ועינויים, ‏10 באוקטובר 2008 (בפורטוגזית).
  22. ^ "Brazilian vote-pledge stirs memories of military rule". BBC News (באנגלית בריטית). 2016-04-21. נבדק ב-2021-09-23.
  23. ^ Bolsonaro tem apenas quatro votos em eleição para presidente da Câmara, noticias.uol.com.br (ב־Brazilian Portuguese)
  24. ^ Brazil's divisive new president, Jair Bolsonaro— in his own words, באתר CNBC, ‏29 באוקטובר 2018 (באנגלית).
  25. ^ אתר למנויים בלבד הגרדיאן, בעד עינויים, נגד נשים: חמישה דברים שכדאי לדעת על נשיא ברזיל הנבחר, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2018
  26. ^ גיא כהן, טראמפ של ברזיל- אוהד ישראל, ערוץ 7, 9 באפריל 2017.
  27. ^ ברזיל: מועמד הימין הקיצוני ניצח בבחירות לנשיאות, ynet, 29 באוקטובר 2018
  28. ^ ynet, נשיא ברזיל: "אסור שנהפוך לגן עדן לתיירות של גייז", באתר ynet, 26 באפריל 2019
  29. ^ Opération policière meurtrière dans des favelas de Rio, Le Monde, 8/2/2019
  30. ^ David Shukman, 'Football pitch' of Amazon forest lost every minute, BBC, 2 July 2019
  31. ^ עדי דניאל, בין סקנדל לקרנבל: הבחירות בברזיל מגיעות לקו הסיום באתר מידה. 04.10.2018
  32. ^ 1 2 בועז ביסמוט, "לוקח דוגמה מטראמפ - בכל הנוגע למה שאני עושה בברזיל", באתר ישראל היום, 2 בנובמבר 2018
  33. ^ טל שלו‏, "דף חדש ביחסים": נתניהו נפגש לראשונה עם הנשיא הנבחר בברזיל, באתר וואלה‏, 28 בדצמבר 2018
  34. ^ 1 2 שני אשכנזי, ‏"קטסטרופה סביבתית איומה": יערות הגשם בברזיל, שאחראים ל-20% מייצור החמצן בעולם, עולים באש, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2019
  35. ^ ynet, שריפות באמזונס, בולסונרו: "אלה פעילי הסביבה", באתר ynet, 21 באוגוסט 2019
  36. ^ שני אשכנזי, ‏בעקבות הלחץ הבינלאומי: בולסונארו שולח כוחות צבא לאמזונס, באתר גלובס, 24 באוגוסט 2019
  37. ^ העליון בברזיל אישר לחקור את בולסונרו בגין התערבות בעבודת המשטרה הפדרלית, באתר www.haaretz.co.il
  38. ^ קלטת הקללות של בולסונרו: "לא ידפקו את המשפחה שלי", באתר ynet, ‏2020-05-23
  39. ^ A mulher dos bastidores: saiba quem é Michelle Bolsonaro, a nova primeira-dama, G1 (בפורטוגזית)
  40. ^ ISTOÉ Gente Online, www.terra.com.br
  41. ^ A bela da fera, www.uol.com.br
  42. ^ Bolsonaro empregou ex-mulher e parentes dela no Legislativo, O Globo, ‏3 בדצמבר 2017 (בפורטוגזית)
  43. ^ Bolsonaro posa com vizinhos no Rio antes de se mudar para Brasília, noticias.uol.com.br (בפורטוגזית)