אברהם פלטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם פלטה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1926
צרפת
פטירה 26 באוגוסט 2016 (בגיל 90 בערך)
תל אביב
מדינה ישראל
תקופת הפעילות 19542016 (כ־62 שנים)
מקום לימודים Théâtre National Populaire
בת זוג רחל פלטה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם (בובי) פלטה (192626 באוגוסט 2016) היה שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בצרפת למשפחה חרדית. למד בתלמוד תורה עד גיל 11. לפני השואה התייתם מאביו. שרד את השואה ועלה לישראל. שירת בלהקת פיקוד הצפון.

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

למד בבית הספר של "התיאטרון הלאומי העממי" (Théâtre National Populaire) בפריז. השתלם בליצנות.

בתיאטרון הקאמרי: בין השנים 19611967 שיחק בתיאטרון הקאמרי. ב-1963 שיחק בהצגה "המיליונרית" מאת ג'ורג' ברנרד שו שביים שמואל בונים ובהצגה "טורא" מאת יוסף בר יוסף שביים גרשון פלוטקין. ב-1964 שיחק במחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" מאת סמי גרונמן שביים שמואל בונים; בהצגה "צ'יפס עם כל דבר" מאת ארנולד ווסקר שביים עודד קוטלר; בהצגה "הדרקון" מאת אליאנורה מנס שביים שמואל בונים; בהצגה "המהפכה והתרנגולת" שכתב וביים נסים אלוני ובהצגה "אדם לכל עת" מאת רוברט בולט שביים גרשון פלוטקין. ב-1966 שיחק בהצגה "גן הדובדבנים" מאת צ'כוב שביים אלן שניידר; בהצגה "המלט" מאת שייקספיר שביים קונרד סוינרסקי ובהצגה "האדרת" מאת ניקולאי גוגול שביים שמואל בונים. ב-1968 שיחק בהצגה "המסע האחרון" מאת קליפורד אוטדס שביים לואיס לנטין ובהצגה "אי המטמון" מאת רוברט לואיס סטיבנסון שביים דוד לוין. ב-1969 שיחק בהצגה "ליזיסטרטה" מאת אריסטופנס שביים עודד קוטלר ובהצגה "הבתולה מרומא" מאת בנימין גלאי שביים גרשון פלוטקין. ב-1971 שיחק בהצגה "ביוגרפיה" מאת מקס פריש שביים ליאופולד לינדנברג ובהצגה "המלך אובו" מאת אלפרד ז'ארי שביים שמואל בונים. ב-1983 שיחק בהצגה "אורזי מזוודות" מאת חנוך לוין שביים מייקל אלפרדס וב"מעגל הגיר הקווקזי" מאת ברטולט ברכט שביים יוהאן טאוב. ב-1984 שיחק בהצגה "רולטה צרפתית" מאת ז'ורז' פדו שביים אילן רונן. ב-1985 שיחק בהצגה "דבש פרא" מאת מייקל פריין (על פי מחזה מוקדם של אנטון צ'כוב) שביים אילן רונן. ב-1989 שיחק בהצגה "הגולם" מאת ה. לייוויק שביים גדליה בסר.

בתיאטרון העונות: ב-1964 שיחק בהצגה "אל תגעו בנוימן" מאת שבתי טבת שביים נסים אלוני. ב-1965 שיחק בהצגה "רביזור" מאת ניקולאי גוגול שתרגם וביים נסים אלוני.

בתיאטרון הבימה: ב-1966 שיחק בהצגה "ליל קסמים" מאת סלאבומיר מרוז'ק שביים ראובן מורגן. ב-1998 שיחק בהצגה "ההולכים בחושך" שכתב וביים חנוך לוין והופקה בשיתוף תיאטרון חיפה. בשנת 2000 שיחק בהצגה "המכשפה" מאת אברהם גולדפאדן שעיבד וביים מיכאל גורביץ.

בבמת השחקנים: ב-1967 שיחק בהצגה "נזירים" מאת אלי קינן שביים עמוס מוקדי.

בצוותא: ב-1968 שיחק בהצגה "הכפיל" מאת גבריאל ארו שביים יוסף כרמון. הפקה זו עלתה כ-90 פעמים.

בתיאטרון חיפה: ב-1972 שיחק בהצגה "איש הקרח בא" מאת יוג'ין אוניל שביימה נולה צ'לטון. ב-1973 שיחק במחזמר "לילי גם" שכתב אהוד מנור (על פי "גם הוא באצילים" מאת מולייר) הלחין מתי כספי וביים צדי צרפתי. ב-1974 שיחק בהצגה "קייטנים" מאת מקסים גורקי שביימה נולה צ'לטון. ב-1978 שיחק בהצגה "חכמי חלם" שכתבה וביימה נעמי פולני.

במועדון התיאטרון: ב-1975 שיחק בהצגה "ילדי קנדי" מאת רוברט פטריק שביים עודד קוטלר.

בתיאטרון החאן: ב-1976 שיחק בהצגה "פלאף" מאת נפתלי יבין שביים הלל מיטלפונקט.

בתיאטרון לילדים ונוער: ב-1978 שיחק בהצגה "המלך פרדיננד פדהצור בקיצור" מאת אפרים סידון שביים נחום שליט, ובהצגה "גנב הצבעים" מאת הלל מיטלפונקט שביימה אירית מיטלפונקט.

ב-1980 גילם את לאקי בהצגה "מחכים לגודו" מאת סמואל בקט שביימה עדנה שביט במסגרת הפקה פרטית עבור תיאטרון ירושלים[1]. פלטה גילם תפקיד אחר (דידי) בהפקה של להקת "בבואה" כעשרים שנה לפני כן. באותה שנה שיחק בהצגה "אסקוריאל" מאת מישל דה-דלרוד שביים ניקו ניתאי בדיזנגוף סנטר.

בתיאטרון יובל בשיתוף קן הפקות: ב-1986 שיחק במחזמר "אלאדין" שביימה קרול טוד. המחזמר בכיכובם של יזהר כהן ורבקה מיכאלי עלה בחנוכה באולם הגדול של הסינרמה.

ב-1987 שיחק באופרטה "נסיכת הצ'רדש" שביים ז'אק יעקב.

בתיאטרון בית ליסין: ב-1995 שיחק בהצגות "הרולד ומוד" "שיחות עם אבי" (בשיתוף עם תיאטרון חיפה). ב-2008 גילם את גרשון בהצגה "אנדה" שכתב וביים הלל מיטלפונקט.

בתיאטרון הבימה: בשנת 2000 שיחק בהצגה "המכשפה" מאת אברהם גולדפדן שעיבד וביים מיכאל גורביץ'.

בקולנוע ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1965 שיחק בסרט "רק לא בשבת" שכתב וביים אלכס יופה. ב-1967 גילם לקוח במסעדה בסרט "ארבינקא" שכתב וביים אפרים קישון. ב-1968 שיחק בסרט "הבן האובד" שבים יוסף שלחין ובסרט הקצר הנסיוני "הכל אפשרי" שכתב וביים דוד אבידן. ב-1970 שיחק בסרט הטלוויזיה "מבצע שושן" מאת משה הדר שביים אלפרד שטיינהרדט. ב-1971 גילם קצין צרפתי בסרט "השוטר אזולאי" שכתב וביים אפרים קישון. ב-1972 גילם את ג'וג'ו בסרט "שוד הטלפונים הגדול" שכתבו משה הדר ומנחם גולן שגם ביים. ב-1977 גילם כתב צרפתי בסרט "מבצע יונתן" שכתב מנחם גולן שגם ביים לצד בועז דוידזון. ב-1984 גילם דוור בסדרה "קרובים קרובים" שביים יצחק שאולי. ב-1986 שיחק בסרט "הקרב על הוועד" שכתב אסי דיין וביים אבי כהן. ב-1986 גילם את אברהם בסרט "השגעון הגדול" שביים נפתלי אלטר. ב-1987 התארח בתוכנית "זהו זה!". ב-1982 שיחק בסרט "הבתולה מלודמיר" שכתב אברהם בן מלך וביים פטר ויינטרוב. ב-1990 גילם את אביו של אשר ישורון (משה איבגי) בסרט "שורו" שכתב וביים שבי גביזון. ב-1991 גילם את מרסל בסרט "אבא גנוב 3" שביימה איילת מנחמי, וגילם את פרופסור דיבונה בסדרת הטלוויזיה "רצח בשבת בבוקר" שכתבה בתיה גור וביים נדב לויתן. בשנת 2000 גילם את ויקטור בסדרה "שמש". בשנת 2001 גילם את קיפניס בסדרה "החיים זה לא הכל" שביים עדי בנימינוב. ב-2009 גילם מנכ"ל "חברת קבצנות" בסדרה "החברים של נאור". ב-2010 גילם את מר ספרא בסרט "התפרצות x" שכתבה עדנה מזי"א וביים איתן צור. ב-2014 שיחק בסרט "חלונות" שכתב וביים יעקב איילי.

שיחק במספר סרטי קולנוע חרדי: "הצלקת" (2005) ו"כנגד כל הסיכויים" (2011) של יגאל הושיאר ("ניצוצות של קדושה"), ו"נשמה של ילד" (2002) של האחים גרובייס, העוסק בפרשת ילדי תימן.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפטר ב-26 באוגוסט 2016.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב בר-און, מחכים לגודו - זו הפעם השביעית, בעיתון "דבר", 15 באוקטובר 1980