אדוארד לי תורנדייק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדוארד לי תורנדייק,1912

אדוארד לי תורנדייק (31 באוגוסט 1874 - 9 באוגוסט 1949) היה פסיכולוג אמריקני. היה מחלוצי הפסיכולוגים שעסקו בעקרונות ותהליכי למידה, שהיוו את היסוד לתחום הפסיכולוגיה החינוכית המודרנית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורנדייק נולד במסצ'וסטס, ארצות הברית. הוא בנם השני של אדוארד רוברטס תורנדייק ואביגיל לאד תורנדייק. בשנת 1900 נישא לאליזבת מולטון, ולהם חמישה ילדים.

תורנדייק למד באוניברסיטת הרווארד, והיה תלמידו של ויליאם ג'יימס, מראשי הפונקציונליסטים. עבודת הדוקטורט שלו משנת 1898 הייתה בנושא האינטליגנציה של בעלי חיים, ונכתבה בהנחייתו של ג'יימס קאטל מאוניברסיטת קולומביה. עבודה זו נחשבת לראשיתו של המחקר המדעי בתחום התנהגות בעלי חיים.

אדוארד לי תורנדייק פרסם למעלה מ-500 ספרים וחיבורים במהלך חייו. ב-1912 כיהן כנשיא האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה.

מחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורנדייק עסק כל חייו המקצועיים בחקר התנהגות בעלי חיים ובני אדם, באוניברסיטת קולומביה. אחד ממחקריו המפורסמים הוא מחקר התנהגות אצל חתולים, לפי רעיון ההתניה האופרנטית. הוא בנה קופסה בשם "תיבת חידה" - קופסה סגורה עם דלת וידית. הוא הכניס לקופסה חתול רעב, ושם מחוץ לקופסה צלחת עם מזון. החתול היה צריך ללחוץ על דוושה שנמצאת בתוך הקופסה כדי לפתוח את הדלת. החתול שוטט והשתולל בקופסה, ואז לפתע במקרה לחץ על הדוושה ופתח את הדלת. לאחר מכן הוא הכניס את החתול שוב לתוך הקופסה וגילה שהזמן שנדרש לחתול לצאת התקצר. לאחר מספר פעמים למד החתול ללחוץ מיד על הדוושה וכך לצאת מהקופסה.

מסקנותיו היו כי למידה היא למעשה למידת הקשר בין גירוי לתגובה - החתול למד לקשר בין רעב (גירוי) לבין לחיצה על הדוושה (תגובה). הוא למד קשר זה על פי "חוק התוצאה", לפיו תוצאות התגובה הן שיקבעו אם הקשר בין הגירוי לתגובה יתחזק או ייחלש. אם בעקבות התוצאה יש תגמול חיובי (מזון) - הקשר יתחזק. אם לא יופיע גמול בכלל או שהגמול יהיה שלילי - הקשר בין הגמול לתגובה ייחלש, והאדם או החיה לא יחזרו על אותה תגובה.

החוקר פרדריק סקינר אימץ את חוק התוצאה של תורנדייק ואת רעיון הגמול, וכינה אותו בשם חיזוק. הגמול מחזק את הקשר בין הגירוי שרואים לבין לחיצה על הדוושה. אצל סקינר הגמול (החיזוק) מקושר לתגובה שאחריה הוא הגיע, ולפיכך מחזק ומגביר את התגובה.