אל-אחוואט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מראה מהאוויר של אל-אחוואט ושטחי החפירה. ניתן לראות את החומה הגלית המקיפה את העיר

אל-אחוואט (el-Ahwat) הוא אתר ארכאולוגי מתקופת הברזל, היא "תקופת ההתנחלות" של שבטי ישראל בארץ כנען. האתר ממוקם במדרון המערבי של הרכס עליו בנוי היישוב קציר, מדרום לכביש נחל עירון (ואדי עארה) בצפון-מערב השומרון.

הארכאולוג אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה סבור כי מדובר באתר מקראי: מיקומו של חרושת הגויים, מקום מושבו של סיסרא, שר הצבא של יבין מלך חצור. הסימוכין להשערה זו הם, שמבנה האתר הוא ייחודי במינו. ייתכן שנבנה על ידי השרדנה, אחד משבטי גויי הים. המועד המשוער לבנייתו (1150 -1160 לפנה"ס אליבא דזרטל) תואם את המועד המשוער להגעת גויי הים לארץ ישראל וכן את מועד המלחמה בין ברק בן אבינועם וסיסרא בנחל קישון, המרוחק כ-14 ק"מ מהמקום. לפי הערכתו של זרטל, מוצאו של סיסרא הוא גם מגויי הים - כנראה מהאי סרדיניה שבאיטליה.

הארכאולוג ישראל פינקלשטיין טוען כי הערכתו של זרטל אינה מבוססת די הצורך מבחינה כרונולוגית כדי להגיע לרזולוציה כזו. אליבא דפינקלשטיין, בהשוואה לממצא קרמי וסינכרונים עם תיארוך פחמן-14 מאתרים אחרים (בעלי מכלול קרמי דומה), האתר מאוחר בכ-100 שנה מהערכתו של זרטל. עוד טוען פינקלשטיין שהחומות/קירות המאסיביים שבאתר (אלה המיוחסים לתרבות הנוראגית) נבנו בתקופה הרומית על גבי שרידי האתר מתקופת הברזל, ולמעשה מדובר בשתי שכבות נפרדות שאין לקשור ביניהן.

מבנה האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחזור האתר המבוצר כולל החומה הגלית, "בית המושל" (A3), השער שנחפר (A1-2) ורובעי העיר
מראה כללי של חומת העיר ו"קורידור" טיפוסי (למרגלות האדם שבתמונה). ברקע בתי כפר קרע

האתר היה מוקף חומה. שטחו כ-30 דונם וצורתו מלבנית. האתר נמצא בחורש טבעי. מקורות המים הקרובים הם מעיינות דרומית לערערה. האתר קרוב לדרך הים המקראית. חלקי האתר שנחפרו הם:

  • שער העיר - בחלק הצפוני ביותר של החומה. לפני השער הייתה כיכר משולשת.
  • בית המושל - מבנה שמידותיו כ-22 על 15 מ', הבנוי קירות עבים במיוחד (2 מ' ברוחב).
  • אזור המגורים- החדרים והתאים ניגשים אל ובנויים עם החומה, ונבנו וחיו יחד איתה.
  • מבנה גדול וכן תאים בנויים לאיחסון. ראוי לציון מיוחד תנור ששימש כנראה לחימום עפרות ברזל (אבל לא להתכה).

יחודו של האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרי האתר מתארים כך את המבנים המיוחדים שנמצאו באתר: "באתר נמצאו ארבעה "מסדרונות" - קורידורים, שנבנו בתוך חומת העיר כשפתחם מופנה אל שטח העיר. יש שוני ביניהם (שלושה ישרים ואחד סגלגל) אך שווה לכולם עצם התופעה והעובדה שלא נמצאה להם פונקציה ברורה. תופעה נוספת הן בקתות אבן מעוגלות ומקורות בשיטת "הכיפה המדומה". אחת מאלה נמצאה בתוך העיר ובמיקום סטרטיגרפי ברור המתארך אותה לתקופת הקיום של המקום - ראשית תקופת הברזל 1 (לערך 1170-1220 לפנה"ס). בקתות דומות ידועות גם מהתקופות רומית וביזנטית, אך נראה שאלה השייכות לעיר נבנו בתקופת הברזל."

הקשר עם סרדיניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים דמיון בין המבנים שנמצאו באתר לבין כ-7,000 מבנים דומים באי סרדיניה, המכונים נוראגים. בחפירות השתתפו קבוצות מאוניברסיטת קליארי בסרדיניה. לאור ההנחה שקיים קשר בין האדריכלות הנוראגית לבין המבנים שהתגלו באל-אחוואט, הועלתה ההשערה כי באתר שכנו אנשי שבט השרדנה (Shardana, Sherden), שהגיעו, בין השאר, לארץ ישראל במאה ה-14 לפנה"ס. הם היוו חלק מ"גויי הים" אשר כבשו חלקים גדולים מהאזור במאות ה-12 וה-13 לפנה"ס.

שבט השרדנה נזכר במקורות המצריים, החל במכתבי אל-עמרנה ולאחר מכן בתעודות של רעמסס השלישי על המלחמה נגד גויי הים. כבר בשנות ה-80 של המאה ה-19 הציע החוקר הצרפתי מספרו (Maspero) שמוצא השבט הזה, על פי הקשר הלשוני, באי סרדיניה. כיוון שרעמסס מזכיר בכתובותיו שהושיב את אנשי השבט בכנען, ברור שיישוביהם צריכים להמצא במקום כלשהו. באונומסטיקון של אמנופה, רשימה אנציקלופדית של מקומות במזרח שזמנה 1100 לפנה"ס בערך, נזכרים השרדנה ליד הת'כר והפלשתים. חוקר המקרא אלברכט אלט סבר שמקומם בעמק עכו. הארכאולוג אדם זרטל סבור כי הצעת הזיהוי לנחל עירון מתאימה יותר מכל הבחינות. עקב העדר אתרים דומים באזור, חוץ מארבעה אתרים קטנים ליד כרם מהר"ל, נראה כי אל-אחוואט היה האתר המרכזי של שבט השרדנה באזור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A. Zertal, "The 'Corridor-builders' of Central Israel: Evidence for the Settlement of the 'Northern Sea * Peoples'?", Defensive Settlements of the Aegean and the Eastern Mediterranean c. 1200 B.C., eds. V. Karageorghis and C. E. Morris, Nicosia 2001, pp. 215-232.
  • A. Zertal, "Philistine Kin Found in Early Israel", Biblical Archaeology Review, 28/3 (2002), 18-31
  • Finkelstein, I. and Piasetzky, E. 2007. "Radiocarbon Dating and Philistine Chronology, with an Addendum on el-Ahwat". Ägypten und Levante: Internationale Zeitschrift für ägyptische archäologie und deren nachbargebeite.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אל-אחוואט בוויקישיתוף

קואורדינטות: 32°29′16″N 35°05′35″E / 32.4876850°N 35.0930695°E / 32.4876850; 35.0930695