אל-מדינה
|
||||||||||||||||
אל-מדינה (ערבית: المدينه, "העיר"; גם مدينة رسول الله, מדינת רסול אללה, עירו של שליח אללה), היא העיר השנייה בקדושתה למוסלמים הסונים אחרי מכה ולפני ירושלים. אל-מדינה נמצאת במחוז אל-חִג'אז שבמערב ערב הסעודית, וגרים בה כ-1.3 מיליון תושבים (2006). בתקופה שקדמה לאסלאם (תקופת "אל-ג'אהליה") היה שמה יַתְ'רֵבּ, (בערבית: يثرب).
מכה ואל-מדינה נמצאות שתיהן במחוז אל-חג'אז במערב חצי-האי ערב. בשנות ה-20 של המאה ה-20 נכבש המחוז בידי משפחת אל סעוד ממחוז נג'ד במרכז חצי-האי. עם הקמת ממלכת ערב הסעודית שבירתה בריאד (בירת נג'ד), החל המלך הסעודי לכנות את עצמו "ח'אדם אל-חרמַיְן א-שריפַיְן" כלומר, משרתם של שני המקומות הקדושים.
[עריכה] אל-מדינה בתולדות האסלאם
מוחמד, שנחשב באסלאם לגדול הנביאים, נולד בעיר מכה וגדל בה. בעיר מכה הוא גם החל לשאת את נבואותיו. נבואות אלה הן חלק מהקוראן ומכונות "הסורות של מכה". הטפותיו של מוחמד הביאו למתיחות רבה בינו לבין שליטי מכה, עד שנאלץ למצוא מקום מקלט לו ולחסידיו.
כמקום מקלט בחר לו מוחמד את ית'ריב. זאת לאחר שבני שבט ח'זרג' מית'ריב הציעו לו לעבור ולהתגורר בשכנותם. הם האמינו כי מוחמד, מנהיג רוחני שבא מין החוץ, עשוי לאחד את בני ית'ריב המסוכסכים ביניהם ולשמש להם מנהיג ובורר. בנוסף, הם שמעו מין היהודים שנביא עומד להופיע, וסברו שכדאי להקדים ולהחבר עמו, לפי שיעשו זאת היהודים.
מוחמד הגיע להסכם מחייב עם קבוצה גדולה וייצוגית יותר של בני שבטים מית'ריב שהכירו בנבואתו, נשבעו לו אמונים והתחייבו להגן עליו כאילו היה בן משפחתם.
ראשונים היו אלו חסידיו שהיגרו בקבוצות קטנות ממכה לית'ריב, ובשנת 622, הצטרף אליהם מוחמד. מסע זה, מוצג במסורת האיסלמית כמסעו של מנהיג ומושיע למקום בו חיכו לו בכליון עיניים. מסע זה מכונה הג'רה, ולוח השנה המוסלמי קובע אותו כשנה הראשונה לספירה המוסלמית. העיר ית'ריב תיקרא לימים "מדינת אלנבי", כלומר "עיר הנביא", או בקיצור "מדינה" וזה מקור השם (הקידומת "אל" בשם "אל-מדינה", משמשת בערבית כמו ה' הידיעה בעברית).
בית'רב היו למוחמד תומכים וחסידים שמכונים "אל-אנצאר", העוזרים, שהצטרפו לתומכיו שהיגרו איתו ממכה. יחדיו הפכו שתי קבוצות המאמינים לאמה, קהילה דתית-פוליטית אחת אשר נבדלת מן החברה האלילית ונלחמת בה כאיש אחד.
בעיר זו התבסס מוחמד, והחל לגבש את חוקי האסלאם. חוקים אלה נחשבים אף הם לנבואות, הם מהווים חלק מן הקוראן ומכונים: "הסורות של אל-מדינה".
בית'רב ישבו שלושה שבטים יהודיים גדולים, ויש הסבורים שחוקי האסלאם הראשונים הושפעו מדיני ההלכה שלמד מוחמד בית'רב. דוגמאות לכך הן קביעתו שיש לצום ביום העשירי של החודש הראשון בשנה המוסלמית, וכן ההנחיה לפנות בעת התפילה לכיוון ירושלים. בסופו של דבר הסתכסך מוחמד עם השבטים היהודיים ואף נלחם בהם. לכללים דלעיל אין כיום מעמד מחייב באסלאם, והם הוחלפו עוד בימיו של מוחמד בחובת הצום בכל ימי חודש רמדאן, ובהוראה לפנות לכיוון מכה בעת התפילה.
בעיר אל-מדינה נמצא עד היום מסגד המכונה "ד'וּ אל-קִבְּלַתַיְן", בעל שתי הקִבְּלוֹת. קִבְּלה היא הכיוון אליו מפנה המוסלמי את פניו בזמן התפילה, וזהו גם המקום שבו יש לבנות את ה"מִחְראבּ", גומחה בקיר המסגד שאליה פונים המתפללים. במסגד באל-מדינה יש שני מחראבים - האחד פונה אל מכה והאחר אל ירושלים.
מוחמד נקבר באל-מדינה, ובה נקברו גם שלושת הח'ליפים המוסלמים הראשונים. העלייה לרגל לאל-מדינה אינה חובה על המוסלמים, אולם מקובל לבקר בקברי הנביא והח'ליפים לאחר העלייה לרגל למכה ולהתפלל עליהם. מנהג זה אינו מקובל על השיעים: הללו רואים בח'ליף הרביעי, עלי אבן אבי טאלב את יורשו הלגיטימי היחיד של מוחמד, ומחשיבים פחות את קברו של מוחמד לעומת קברי עלי ובניו.
[עריכה] אתרים בעיר
בעיר מצויים שלושת המסגדים העתיקים בעולם: מסגד קובה (המסגד העתיק בעולם, הוקם על ידי מוחמד לאחר ההג'רה), מסגד הנביא, ומסגד אל-קיבלתיין (בעל שתי הקיבלות).
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
 |
פורטל המזרח התיכון | ||
 |
האסלאם | ||
| אתרי עלייה לרגל באסלאם | |||
|---|---|---|---|
|
