אשל אברהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אשל אברהם
מיקום אשל אברהם
אשל אברהם
אשל אברהם
אשל אברהם, בסביבות 1900-1890
תלמידי ישיבת חברון באשל אברהם תרפ"ז

אשל אברהם הוא עץ המוזכר במקרא. אחד מזיהויו המקובלים הוא עץ אלון הנטוע במערב חברון דרומית לאלוני ממרא, והקרוי "אשל אברהם"‏[1] או "אלון אברהם"‏[2].

העץ, המזוהה כ"אשל אברהם", נמצא בשטחה של הרשות הפלסטינית בעקבות הסכם חברון. על פי ההסכם המשטרה הפלסטינית אחראית לאפשר גישה חופשית של יהודים ל"אשל אברהם"‏[3]. המשטרה הפלסטינית לא קיימה את התחייבותה, ומאז מסירת השטח לידיה לא התאפשרה הגעת יהודים ל"אשל אברהם"‏[4].

זיהוי העץ במקורות קדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסורות קדומות מזהות את העץ עם העץ הידוע בעבר בשם "עץ אברהם אבינו", שנקרא על שם האשל שנטע אברהם אבינו[5]. היקף גזע העץ הוא כ-10 מטר‏[6].

"עץ אברהם אבינו בחברון" מוזכר לראשונה בכתבי יוסף בן מתתיהו[7][8]. עולי רגל ונוסעים בימי הביניים כתבו בחיבוריהם על "עץ אברהם אבינו בחברון". הירונימוס (חי במאה ה-4) מספר על אישה באיטליה שהיה לה ענף "מעץ אברהם מחברון"‏[9]. ארקופולוס שביקר בחברון ב-670 מספר על עץ אלון עתיק שקרוי "עץ אברהם אבינו" שממנו לקחו קיסמים עבור קמעות. רבי פתחיה שביקר בחברון ב-1087 מתאר אלוני ממרא, רחוק משם, יושב זקן אחד. וכשבא ר' פתחיה לשם נטה הזקן למות. וציוה לבניו להראות לר' פתחיה העץ שנשענו בו המלאכים"[10].

בלוח ארץ ישראל שיצא לאור בשנת תרפ"ה (1925) תואר "אשל אברהם":

"במשעול הצר העובר בין דרך ירושלם ובין דרך עזה, נמצא עץ אחד נפלא במינו, והוא אלון זקן ורענן מאוד, אשר על דברת המסורה הוא 'אלון ממרא'. האלון הזה וכל ענף מענפיו נושאים עליהם חותם הזיקנה. היקף גזעו בתחתית הוא עשרה מטר, ובגובה תשעה מטר. מעל העץ ישתרג לארבעה שריגים גדולים, אשר בהתאחדם למעלה יהיה הקפם חמשה ותשעים צעד. לפנים היה לו שריג חמישי, אך זה כארבעים שנה נפשח על ידי השלג הרב אשר ירד אז, והשריג הזה הובל בריטניה. המון העם יקרא לעץ הזה 'אשל אברהם'.

– "לוח ארץ ישראל", לונץ, תרפ"ה‏[11]

אגדות על העץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי האגדה‏[12], עץ זה הוא העץ באזור אלוני ממרא עליו מספר המקרא: "וירא אליו ה' באלוני ממרא, והוא יושב פתח האוהל כחום היום. וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים ניצבים עליו, וירא וירץ לקראתם מפתח האוהל וישתחו ארצה. ויאמר: אדוני, אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך. יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ... ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם, והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו...".

אגדה אחרת מספרת כי "עץ אברהם אבינו בחברון" צמח ממטה שהביא מלאך‏[13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אשל אברהם בוויקישיתוף

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנציקלופדיה ynet
  2. ^ באתר "מקרא גשר"
  3. ^ פרוטוקול הסכם חברון
  4. ^ [1]
  5. ^ מתוך "אגדות ארץ ישראל", סעיף ז'/ זאב וילנאי
  6. ^ [2]
  7. ^ "ואברהם ישב על יד עץ האלון הנקרא "אוגיגי" (=בראשיתי, קדמוני), מקום סמוך לחברון העיר שבארץ כנען" (קדמוניות היהודים, א', י' א'). "העיר הזאת הייתה משכן אברהם אבי היהודים... מצבות קברותיהם נראות בעיר הזאת עד היום הזה והן עשויות שיש יפה לכבוד ולתפארת. ובמרחק ששה ריס מן העיר נראית שם אלה גדולה, ולדברי האנשים האלה הזאת עומדת מראשית בריאת העולם ועד עתה" (תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ד, פרק ט, ז).
  8. ^ מתוך "אגדות ארץ ישראל", סעיף ז' סעיף קטן ג'/ זאב וילנאי
  9. ^ מתוך "אגדות ארץ ישראל", סעיף ז' סעיף קטן ד'/ זאב וילנאי
  10. ^ מתוך "אגדות ארץ ישראל", סעיף ז' סעיף קטן ד'/ זאב וילנאי
  11. ^ וילכו שניהם יחדיו, רבי דב כהן, הוצאת פלדהיים, ירושלים 2009, עמוד 187
  12. ^ מתוך "אגדות ארץ ישראל", סעיף ז' סעיף קטן א'/ זאב וילנאי
  13. ^ מתוך "אגדות ארץ ישראל", סעיף ז' סעיף קטן ב'/ זאב וילנאי