אשל אברהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אשל אברהם
מיקום אשל אברהם
אשל אברהם
אשל אברהם
אשל אברהם, תמונה של סוף המאה ה-19
תלמידי ישיבת חברון באשל אברהם תרפ"ז

אשל אברהם הוא עץ אלון הנטוע במערב חברון דרומית לאלוני ממרא, הקרוי "אשל אברהם"‏[1] או "אלון אברהם"‏[2] . מסורות מזהות את העץ עם העץ הידוע בעבר בשם "עץ אברהם אבינו", שנקרא על שם האשל שנטע אברהם אבינו[3]. היקף גזע העץ הוא כ-10 מטר‏[4].

"אשל אברהם" נותר בשטחה של הרשות הפלסטינית בעקבות הסכם חברון. על פי ההסכם המשטרה הפלסטינית אחראית לאפשר גישה חופשית של יהודים ל"אשל אברהם"‏[5]. המשטרה הפלסטינית לא קיימה את התחיבותה, ומאז מסירת השטח לידיה לא התאפשרה הגעת יהודים ל"אשל אברהם"‏[6].

תוכן עניינים

עדויות עתיקות על "עץ אברהם אבינו"[עריכה]

התיעוד החיצוני הראשון ל"עץ אברהם אבינו בחברון", הוא של יוסף בן מתתיהו[7][8]. קיימים תיאורים רבים של "עץ אברהם אבינו בחברון", מעולי רגל בימי הבינים. הירונימוס (חי במאה ה-4) מספר על אשה באיטליה שהיה לה בענף "מעץ אברהם מחברון"‏[9].ארקופולוס שביקר בחברון ב-670 מספר על עץ אלון עתיק שקרוי "עץ אברהם אבינו" שממנו לקחו קיסמים עבור קמעות. רבי פתחיה שביקר בחברון ב-1087 מתאר אלוני ממרא, רחוק משם, יושב זקן אחד. וכשבא ר' פתחיה לשם נטה הזקן למות. וציוה לבניו להראות לר' פתחיה העץ שנשענו בו המלאכים"[10].

ב"לוח ארץ ישראל" שיצא לאור בשנת תרפ"ה תואר "אשל אברהם":

"במשעול הצר העובר בין דרך ירושלם ובין דרך עזה, נמצא עץ אחד נפלא במינו, והוא אלון זקן ורענן מאוד, אשר על דברת המסורה הוא'אלון ממרא'. האלון הזה וכל ענף מענפיו נושאים עליהם חותם הזיקנה. היקף גזעו בתחתית הוא עשרה מטר, ובגובה תשעה מטר. מעל העץ ישתרג לארבעה שריגים גדולים, אשר בהתאחדם למעלה יהיה הקפם חמשה ותשעים צעד. לפנים היה לו שריג חמישי, אך זה כארבעים שנה נפשח על ידי השלג הרב אשר ירד אז, והשריג הזה הובל בריטניה. המון העם יקרא לעץ הזה 'אשל אברהם'.

– "לוח ארץ ישראל", לורנץ, תרפ"ה‏[11]

אגדות על העץ[עריכה]

לפי האגדה‏[12], עץ זה הוא העץ באזור אלוני ממרא עליו מספר המקרא: "וירא אליו ה' באלוני ממרא, והוא יושב פתח האוהל כחום היום. וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים ניצבים עליו, וירא וירץ לקראתם מפתח האוהל וישתחו ארצה. ויאמר: אדוני, אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך. יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ... ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם, והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו...".

אגדה אחרת מספרת כי "עץ אברהם אבינו בחברון" צמח ממטה שהביא מלאך‏[13].

קישורים חיצוניים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ אנציקלופדיה ynet
  2. ^ באתר "מקרא גשר"
  3. ^ מתוך "אגדות ארץ ישראל", סעיף ז'/ זאב וילנאי
  4. ^ [1]
  5. ^ פרוטוקול הסכם חברון
  6. ^ [2]
  7. ^ "ואברהם ישב על יד עץ האלון הנקרא "אוגיגי" (=בראשיתי, קדמוני), מקום סמוך לחברון העיר שבארץ כנען" (קדמוניות היהודים, א' י' א'). "העיר הזאת הייתה משכן אברהם אבי היהודים... מצבות קברותיהם נראות בעיר הזאת עד היום הזה והן עשויות שיש יפה לכבוד ולתפארת. ובמרחק ששה ריס מן העיר נראית שם אלה גדולה, ולדברי האנשים האלה הזאת עומדת מראשית בריאת העולם ועד עתה" (תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ד, פרק ט, ז).
  8. ^ מתוך "אגדות ארץ ישראל", סעיף ז' סעיף קטן ג'/ זאב וילנאי
  9. ^ מתוך "אגדות ארץ ישראל", סעיף ז' סעיף קטן ד'/ זאב וילנאי
  10. ^ מתוך "אגדות ארץ ישראל", סעיף ז' סעיף קטן ד'/ זאב וילנאי
  11. ^ וילכו שניהם יחדיו, רבי דב כהן, הו"ל פלדהיים, ירושלים 2009, עמוד 187
  12. ^ מתוך "אגדות ארץ ישראל", סעיף ז' סעיף קטן א'/ זאב וילנאי
  13. ^ מתוך "אגדות ארץ ישראל", סעיף ז' סעיף קטן ב'/ זאב וילנאי