אלוני ממרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלוני ממרא
מיקום אלוני ממרא
אלוני ממרא
אלוני ממרא
ראמת אל ח'ליל - ציור משנת 1833, לערך

אֵלֹנֵי מַמְרֵאערבית: חירבת רמת ח'ליל) הוא אתר ארכאולוגי המצוי כשני ק"מ מצפון-מערב לחברון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר ראמת אל ח'ליל זוהה כאלוני ממרא המקראית, מקום מגוריו של אברהם.‏[1] משערים שבמקום הייתה חורשת אלונים בנחלתו של אדם בשם ממרא שהיה מבעלי בריתו של אברהם במלחמתו נגד מלכי המזרח.‏[2] לדעת פרופ' בנימין מזר אין לזהות את אלוני ממרא המקראית באזור רמת אל ח'ליל בשל ריחוקה היחסי מהעיר חברון עצמה ובשל חוסר ממצאים מלפני תקופת הורדוס.‏[3]

בשל מיקומו של המקום בצומת דרכים חשובות נערך בו בתקופה הרומית וביזנטית אחד משלושת הירידים הגדולים בארץ ישראל. על פי חז"ל היריד שכונה "ירידה של בוטנה"‏[4] נחשב כמקום אלילי מובהק המשמש לעבודה זרה ומשום כך אסרו לסחור בו: "שלושה ירידין הן: יריד עזה, יריד עכו, ירידה של בוטנה, והמחוור שבכולן - ירידה של בוטנה".‏[5] במקורות אחרים נקרא המקום בשם "בית אילנים".‏[6] בפי הנוצרים כונה היריד "טרבינתוס אברהם" (=אלת אברהם).‏[7] היריד המשיך לפעול גם לאחר חורבן בית המקדש, ולאחר דיכוי מרד בר כוכבא נמכרו בו אלפי שבויים יהודים שנשבו על ידי הקיסר אדריינוס.‏[8]

במאה ה-4 נבנתה במקום כנסייה ביזנטית על ידי קונסטנטינוס הגדול על חורבות המקדש האלילי מהתקופה הרומית. הכנסייה ציינה את האלון שתחתיו קיבל אברהם את שלושת המלאכים בפתח אוהלו. כנסייה זו נבנתה לבקשת אמו של קונסטנטינוס, הלנה, כדי להחליף את היריד השנתי שהתקיים שם שנשא אופן פגאני מובהק.‏[9] הכנסייה חרבה בתקופה המוסלמית.

על פי תיאורים רבים היה באתר עץ גדול ומרשים שכונה "אשל אברהם". העץ מוזכר בכתבי יוספוס פלביוס, פעם כאלון[10] ופעם כאלה.‏[11] במפת מידבא מהמאה ה-6 מתוארים האתר, הכנסייה והעץ העתיק שעדיין היה קיים. מסוף המאה ה-19 מזוהה "אלון אברהם" בחצר המוסקוביה (הכנסייה הרוסית) בחברון הממוקמת רחוק מאלוני ממרא.‏[12]

האתר מוזכר גם בתיאוריו של הנוסע המפורסם מימי הביניים, פתחיה מרגנסבורג. בתיאורו הוא מזכיר זקן אחד שמצאו יושב "באלוני ממרא רחוק משם [מערת המכפלה] וכשבא רבי פתחיה לשם, נטה הזקן למות וציווה לבנו להראות לרבי פתחיה העץ שנשענו בו המלאכים...".‏[13]

האתר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוני ממרא

השרידים הקדומים ביותר הנמצאים נכון לשנת 2013 באתר הם שרידי חומה הרודיאנית מהתקופה הרומית הדומה בתבניתה לכתלי המבנה הנמצא מעל מערת המכפלה ולכתלי הר הבית, ושרידי הכנסייה הביזנטית. בחצר הכנסייה קיימת באר מים המכונה "באר אברהם". בחפירות הארכאולוגיות שנערכו בשנות העשרים על ידי החוקר הגרמני מאדר‏[14], ובשנות התשעים על ידי ד"ר יצחק מגן התגלו מטבעות רבים, המלמדים על עברו של המקום כמקום מסחר מרכזי. נכון לשנת 2010 מוקף האתר בבנייני מגורים.

ב-1997, בעקבות הסכם חברון הועבר האתר יחד עם אתרים עתיקים נוספים לשליטת הרשות הפלסטינית. על פי ההסכם הייתה אמורה להישמר גישה חופשית של יהודים לאתר, אך בפועל כמעט ולא התאפשר ליהודים לבקר בו.‏[15]

בשיר "שלושת המלאכים", שנכתב על ידי יהונתן גפן והולחן על ידי מתי כספי, נזכר אלוני ממרא כמקום שאליו באו שלושת המלאכים לבשר לשרה על הולכת בנה יצחק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר בראשית, פרק י"ג, פסוק י"ח. ספר בראשית, פרק י"ד, פסוק י"ג
  2. ^ ראו ספר בראשית, פרק י"ד, פסוק כ"ד. למשמעות השם "אלוני ממרא" ראו גם: בראשית רבה, פרשה מ"ב
  3. ^ בנימין מזר, קריית ארבע היא חברון, בתוך: ספר חברון, הוצאת כתר תש"ל 1970
  4. ^ בוטנה הוא פרי האלון
  5. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק א', הלכה ד' (דפוס וילנא: דף ד, עמוד עמוד "א). בראשית רבה, פרשה מ"ז, פסקה י"ב
  6. ^ ספרי לדברים שו; ראו גם: שמואל קליין, ארץ יהודה, עמ' 167
  7. ^ הירונימוס בפירושו לירמיהו לא, טו וספר זכריה יא, ד
  8. ^ שם
  9. ^ Sozomen, in: Migne, 1857a, LXVII, pp. 941-945; Eusebius, Vita Constantini, in: Migne, ibid, vol. XX, pp. 1112-1117; Pilgrim of Bordeaux, in: CCSL, 1953, CLXXV ,p. 20; Egeria, in: CCSL, 1953, CLXXV ,p. 97; Wilkinson, 1977, pp. 173- 174.
  10. ^ "ואברהם ישב על יד עץ האלון הנקרא "אוגיגי" (=בראשיתי, קדמוני), מקום סמוך לחברון העיר שבארץ כנען" (קדמוניות היהודים, א' י' א').
  11. ^ "העיר הזאת הייתה משכן אברהם אבי היהודים... מצבות קברותיהם נראות בעיר הזאת עד היום הזה והן עשויות שיש יפה לכבוד ולתפארת. ובמרחק ששה ריס מן העיר נראית שם אלה גדולה, ולדברי האנשים האלה הזאת עומדת מראשית בריאת העולם ועד עתה" (תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ד, פרק ט, ז).
  12. ^ עצים קדושים וקשישים בישראל, כמעט 2000, גיליון 12, קיץ 1996
  13. ^ אברהם יערי, מסעות, עמ' 14. ראו גם: יצחק אלפסי, עודד אבישר, ישוב שלא פסק, בתוך: ספר חברון, הוצאת כתר תש"ל, 1970 עמ' 42
  14. ^ Mader, Andreas, Altchristliche Basiliken und Lokaltraditionen in Südjudäa: arcäoologische und topographische Untersuchungen, Studien zur Geschichte und Kultur des Altertums: Paderborn, 1918; Mader, ANdreas, "Mamre", Rivista di Archeologia Chrstiana, vol. 6, pp. 249- 312.
  15. ^ ביקור נדיר באלוני ממרא, באתר ערוץ 7, 11 באוקטובר 2010