ברוך מרזל
ברוך מאיר מרזל (נולד בשנת 1960 בארצות הברית), פוליטיקאי המזוהה עם הימין הרדיקלי בישראל. בעבר היה מזכיר סיעת כ"ך בכנסת ויו"ר התנועה לאחר הרצחו של הרב כהנא, עמד בראש מפלגת חזית יהודית לאומית, וכיום עומד בראש מפלגת ארץ ישראל שלנו.
מרזל היה פעיל בהקמת מספר התנחלויות, בהן עפרה, מצפה יריחו, קדומים, עצמונה, חצר אדר ובהקמת התנחלות בעיר שכם. השתתף בנסיון למנוע את פינוי ימית. ב־1984 עבר לחברון שם הוא מתגורר עד היום בקרוון, עקב העדר אישור להקים שם בית קבע.
נעצר פעמים רבות בידי המשטרה ואף הורשע בפלילים.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
מרזל נולד בבוסטון ועלה לישראל עם משפחתו כתינוק . לאחר סיום לימודיו בישיבת הסדר בימית והוא בן 20 התגייס לצה"ל. במלחמת לבנון נלחם בגזרה המרכזית כחייל בחיל השריון והשתתף בכיבוש כביש ביירות-דמשק. בסיום שירותו הצבאי נשלח על ידי הצבא לארצות הברית כשליח הסברה וגיוס עולים ומתנדבים, במסגרת פרויקט 'שראל'.
[עריכה] פעילותו הפוליטית
מצעירותו היה מרזל פעיל שטח של כ"ך, תנועתו של הרב מאיר כהנא. כילד השתתף בפעילות התנועה, ולטענתו כהנא אף השתתף בחגיגת בר המצוה שלו. מרזל שימש דובר התנועה במשך קרוב לעשור. כאשר נבחר כהנא בבחירות לכנסת האחת עשרה (1984), מונה מרזל למזכיר הסיעה בכנסת. בבחירות לכנסת השתים עשרה בשנת (1988) נאסר על כ"ך להתמודד בנימוק שמצעה גזעני.
לאחר רצח כהנא ב־1990 התפצלה כ"ך לשתי תנועות: "כהנא חי" בראשות בנימין זאב כהנא (בנו של מאיר כהנא) וכ"ך, בראשות מרזל. כיו"ר התנועה ניסה לרוץ לכנסת, אך הרשימה נפסלה שוב על ידי ועדת הבחירות המרכזית ולא הורשתה להתמודד. מרזל השתייך למנהיגות התנועה עד שהתנועה הוכרזה כארגון טרור בשנת 1994 לאחר טבח מערת המכפלה.
בבחירות לכנסת השש עשרה חבר למיכאל קליינר כמספר 2 ברשימת "חירות - התנועה הלאומית". מספר גורמים ערערו על זכותו להתמודד לכנסת, עקב עברו כפעיל כ"ך, אך הערעור נדחה על ידי בית המשפט העליון. המפלגה קיבלה כ־36,000 קולות, והייתה רחוקה מרחק של למעלה מ־11 אלף קולות מאחוז החסימה, ולא נכנסה לכנסת. בשנת 2004 ייסד את מפלגת חי"ל – חזית יהודית לאומית, והוא עמד בראש רשימתה בבחירות לכנסת השבע עשרה, אך הרשימה לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה, שהועלה ל-2%.
במסגרת מערכת הבחירות לכנסת ה-17 ובמחאה על אירועי עמונה הכריז מרזל כי יבקר בסכנין, במטרה 'לבחון את הבניה הערבית הבלתי חוקית במקום'. שיירתו של מרזל נבלמה על ידי משטרת ישראל במבואות העיר, והאירוע זכה להד תקשורתי.
מרזל עצמו לא התמודד בבחירות לכנסת ה-18, אך תמך במפלגת ארץ ישראל שלנו שהתאחדה עם האיחוד הלאומי ושלח נציג מטעמו, מיכאל בן ארי, שנבחר לכנסת.
לעתים קרובות הוא מבקר חברי כנסת, שרים וגופי שלטון ושופטים באופן חריף. במסגרת זו אף קיים הפגנות רבות נגד חברי הכנסת של מפלגות הימין - האיחוד הלאומי והמפד"ל, ששיאן נרשם בימי המאבק בתוכנית ההתנתקות. כמו כן הוא נוהג, ביחד עם איתמר בן גביר, להגיש מספר גדול של עתירות ציבוריות לבית המשפט העליון בעניינים שונים.
[עריכה] מעצרים והרשעות פליליות
מרזל נעצר לראשונה בגיל 14. הרשעתו הראשונה הייתה בגיל 17 ומאז הורשע עשרות פעמים[דרוש מקור]. בין השאר, לדבריו הוא נעצר בחשד להצתת דירה כפעיל שטח של כ"ך והשתתף פעמים רבות בניסיונות להקמת מאחזים לאחר פינוי התנחלויות באופן שגרם לפינוי חוזר. מרזל השתתף בהתבצרויות על גגות ימית בעת המאבק על פינויה, על כך גם הועמד לדין. הוא נעצר או עוכב לחקירה פעמים רבות בחשד לתקיפת ערבים. בעת שירותו הצבאי סירב פקודה מספר פעמים בשל התנגשות הפקודות עם אמונותיו הדתיות והשקפותיו הפוליטיות. ב-1992 היה בין מארגני המהומות בבת־ים לאחר רצח הלנה ראפ ועל כך נידון ל-8 חודשי מאסר על תנאי[1]. באותה שנה קרא לפייסל חוסייני רוצח בבית משפט ועל כך נידון לשלושה חודשי עבודות שירות[2]. ב-1994 היה עצור מינהלית לכמה חודשים לאחר הטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה. לאחר ששוחרר היה נתון במעצר בית מנהלי במשך שלושה חודשים[3]. ב-2003 הורשע בתקיפת שוטר בעת פינוי חוות גלעד ונידון לחודשיים וחצי עבודות שירות ולקנס על סך 5000 ש"ח[4].
[עריכה] משפחה
ברוך מרזל הוא בנו של שלמה מרזל, שהיה מנהל ישיבת נתיב מאיר ולאחר מכן מנהל מוסדות חורב, ויקיר ירושלים[5][6].
מרזל נשוי לשרה ואב לתשעה ילדים[7].
[עריכה] הערות שוליים
- ^ הארץ, 8 ביולי 1996
- ^ הארץ, 18 בפברואר 1997
- ^ הארץ, 28 בספטמבר 1994
- ^ משה ריינפלד, עבודות שירות למרזל על תקיפת שוטר, באתר הארץ, 06/05/03
- ^ שלמה מרזל באתר עיריית ירושלים
- ^ איטל קציר, ברוך דיין האמת: איש החינוך, שלמה מרזל ז"ל, 14 במאי 2011, באתר כיכר השבת
- ^ משפחת מרזל מפגינה נגד ההרחקה, באתר ערוץ 7, 2 בדצמבר 2002 - "שרה מרזל, רעיתו של ברוך מרזל מראשי פעילי כך ותשעת ילדיהם, קיימו ביום ב' משמרת מחאה..."
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
