בית הכנסת העתיק בקצרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית הכנסת העתיק בקצרין
חורבות הכפר הקדום קצרין - במרכזו בית הכנסת
רחוב בכפר וברקע - הבית המשוחזר
הכפר המשוחזר
שחזור בית בבנייה בכפר התלמודי

בית הכנסת העתיק בקצרין מצוי באתר, מזרחית לעיר. בית הכנסת משוחזר בחלקו. לידו, שוחזר אף חלק מהכפר היהודי שהיה במקום. בין השאר, אחד הבתים צויד בחפצים מאופיינים לתקופת התלמוד. בית הכנסת השתמר יחסית יפה ונערכים בו עד היום, מפעם לפעם, טקסים דתיים. לפי הערכת צבי מעוז, החוקר האחרון של האתר, היו בכפר 75 משפחות ו-300 נפש‏[1].

הארכאולוג דן אורמן סבור כי שמו הקודם של היישוב, בו התגלה בית הכנסת, הוא "קיסרין" – כשם שנרשם במפות שהופיעו בשנות השלושים למאה ה-20. וממנו באו החכמים הידועים כ"רבנו דקיסרין" – אשר היו שסברו כי באו מקיסריה לשפת הים התיכון.

הגילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת התגלה על ידי שמריהו גוטמן בשנת 1968. רשות העתיקות המשיכה את החפירות: ד. אורמן (1971– 1972), מ.בן ארי (1976 – 1977). אחרון החופרים היה צבי מעוז אשר חקר את האתר יחד עם אן קלברו.

לדעת החוקרים בית הכנסת נבנה בשלבים:

בכפר נמצאו אבנים מעוטרות נוספות והחוקרים סבורים כי היה במקום מבנה ציבורי נוסף, אולי בית מדרש.

התיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת הוא מהתקופה הביזנטית. תקופה שבה היו בתי כנסת רבים בגולן. הוא מהווה דוגמה המבטאת את עושרו ההתיישבות היהודית באותה תקופה. מידות בית הכנסת הן 15.4 X 18 מטר. לבנין היו שתי קומות. שער הכניסה גדול יחסית ופתחו לכיוון צפון.

בחלקה הדרומי של בית הכנסת, לכיוון ירושלים, הייתה הבימה. ליד הבימה נמצא חדרון קטן, אולי שימש כגניזה. האולם חולק לשני שורות עמודים, בראש כל עמוד כותרות יווניות. אחד המאפיינים של התיאור הוא "דגם" ביצים משני הצדדים: הביצה המרכזית מוארכת ומשני עבריה ביצים מעוגלות וקטנות יותר‏[1]. לאורך הקירות היו שני שורות של ספסלים מאבן. מתחת לספסל העליון נמצאו 180 מטבעות.

חריתות וכתובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיר המערבי יש חריתה של מנורה בת חמישה קנים. בבנין מצאה חריתה של "עץ חיים" על אבן, חריתה של שלוש רגלים. לתיאורי "עף החיים", סבור צבי אילן, יש משמעות והאמינו כי יש בה כדי לשמור על הבריאות ולהרחקת עין הרע ומזל ביש.

בבניין נמצאו פריטים אלו‏[1]: • מיאנדר צלב קרס כפול, ובתוכו פרצוף אדם, וציפורים • אבן שיש עליה חרוטה מנורת שבעת הקנים ואולי גם שולחן הפנים • חלקי משקוף, עם תבליט שריגי גפן. • אבן עם רוזטה, כנראה משקוף הכניסה הצדדית לבית הכנסת.

בבית הכנסת נמצאה כתובת בארמית: "עוזי עבד הדן רבועה ...תרין מנין". מדובר באדם שתרם סכום כסף (שני מנים) להקמת ה"ריבוע" חדר או אולם לסעודות או למסיבות.

בחורבות הכפר נתגלו עוד ארבע כתובות בארמית[1]. רק אחת מהן שלמה: " רבי אבון משכבו בכבוד". הארכאולוג, דן אורמן, סבור שזו מצבה מקברו של האמורא רבי אבון שחי בסוף המאה ה-3 ובמחצית הראשונה של המאה ה-4.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 מקור: צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ-ישראל


בתי כנסת עתיקים ברמת הגולן
בית הכנסת העתיק בחמת גדרבית הכנסת העתיק באום אל-קנאטרבית הכנסת העתיק בגמלאבית הכנסת העתיק בקצריןבית הכנסת העתיק ביהודיהבית הכנסת העתיק בדבורה טראם