קצרין (יישוב עתיק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
חורבות הכפר הקדום קצרין - במרכזו בית הכנסת
בית הכנסת העתיק בקצרין
רחוב בכפר וברקע - הבית המשוחזר
הכפר המשוחזר
שחזור בית בבנייה בכפר התלמודי

קצרין העתיקה (קיסרין) הייתה יישוב יהודי שהתקיים בתקופת המשנה והתלמוד בין המאות ה-2 עד ה-7 לספירה. היישוב נהרס ברעידת האדמה של שנת 749. בחפירות הארכאולוגיות באתר נמצאו שרידי בית כנסת, מבני מגורים, בית בד ורחובות.‏[1]

הארכאולוג דן אורמן סבור כי שמו הקודם של היישוב הוא "קיסרין" כשם שנרשם במפות שהופיעו בשנות השלושים למאה ה-20, וממנו באו החכמים הידועים כ"רבנו דקיסרין" אשר היו שסברו כי באו מקיסריה שלשפת הים התיכון.

בחורבות הכפר נתגלו עוד ארבע כתובות בארמית[2]. רק אחת מהן שלמה: " רבי אבון משכבו בכבוד". הארכאולוג, דן אורמן, סבור שזו מצבה מקברו של האמורא רבי אבון שחי בסוף המאה ה-3 ובמחצית הראשונה של המאה ה-4.

בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת נחשף מזרחית לעיר קצרין על ידי שמריהו גוטמן בשנת 1968. רשות העתיקות המשיכה את החפירות: ד. אורמן (1971– 1972), מ.בן ארי (1976 – 1977). אחרון החופרים היה צבי מעוז אשר חקר את האתר יחד עם אן קלברו.

בית הכנסת משוחזר בחלקו. לידו, שוחזר חלק מהכפר היהודי שהיה במקום. אחד הבתים צויד בחפצים מאופיינים לתקופת התלמוד. בית הכנסת השתמר יפה באופן יחסי ומפעם לפעם נערכים בו גם כיום טקסים דתיים. לפי הערכת צבי מעוז, החוקר האחרון של האתר, היו בכפר 75 משפחות ו-300 נפש‏[2].


לדעת החוקרים בית הכנסת נבנה בשלבים:

בכפר נמצאו אבנים מעוטרות נוספות והחוקרים סבורים כי היה במקום מבנה ציבורי נוסף, אולי בית מדרש.

התיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת הוא מהתקופה הביזנטית. תקופה שבה היו בתי כנסת רבים בגולן. הוא מהווה דוגמה המבטאת את עושרו ההתיישבות היהודית באותה תקופה. מידות בית הכנסת הן 15.4 X 18 מטר. לבנין היו שתי קומות. שער הכניסה גדול יחסית ופתחו לכיוון צפון.

בחלקה הדרומי של בית הכנסת, לכיוון ירושלים, הייתה הבימה. ליד הבימה נמצא חדרון קטן, אולי שימש כגניזה. האולם חולק לשני שורות עמודים, בראש כל עמוד כותרות יווניות. אחד המאפיינים של התיאור הוא "דגם" ביצים משני הצדדים: הביצה המרכזית מוארכת ומשני עבריה ביצים מעוגלות וקטנות יותר‏[2]. לאורך הקירות היו שני שורות של ספסלים מאבן. מתחת לספסל העליון נמצאו 180 מטבעות.

חריתות וכתובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיר המערבי חריתה של מנורה בת חמישה קנים. בבניין נמצאה חריתה של "עץ חיים" על אבן, חריתה של שלוש רגלים. לתיאורי "עץ החיים", סבור צבי אילן, יש משמעות והאמינו כי יש בה כדי לשמור על הבריאות ולהרחקת עין הרע ומזל ביש.

בבניין נמצאו פריטים אלו‏[2]: • מיאנדר צלב קרס כפול, ובתוכו פרצוף אדם, וציפורים • אבן שיש עליה חרוטה מנורת שבעת הקנים ואולי גם שולחן הפנים • חלקי משקוף, עם תבליט שריגי גפן. • אבן עם רוזטה, כנראה משקוף הכניסה הצדדית לבית הכנסת.

בבית הכנסת נמצאה כתובת בארמית: "עוזי עבד הדן רבועה ...תרין מנין". מדובר באדם שתרם סכום כסף (שני מנים) להקמת ה"ריבוע" חדר או אולם לסעודות או למסיבות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קצרין (יישוב עתיק) בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פארק קצרין העתיקה באתר מפה
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 מקור: צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ-ישראל


בתי כנסת עתיקים ברמת הגולן
בית הכנסת העתיק בחמת גדרבית הכנסת העתיק באום אל-קנאטרבית הכנסת העתיק בגמלאבית הכנסת העתיק בקצריןבית הכנסת העתיק ביהודיהבית הכנסת העתיק בדבורה טראם