בית נטיף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית נטיף
بيت نتّيف
Beit Natif 1948.jpg
הכפר בית נטיף לאחר כיבושו
מחוז ירושלים
נפה חברון
שטח נכון ל-1945 44,587 דונם עות'מאני
אוכלוסייה נכון ל-1945 2,150‏[1]
שפה ערבית
דת מוסלמים
סיבת עזיבה מלחמת העצמאות
תאריך עזיבה 21 באוקטובר 1948
יישובים יורשים נתיב הל"ה, אביעזר, נווה מיכאל, רוגלית, חלק מזנוח
מיקום בית נטיף
בית נטיף
בית נטיף

בֵּית נָטִיף או בית נתיףערבית بيت نتّيف) היה כפר ערבי גדול בעמק האלה, בגבול הרי יהודה ושפלת יהודה, כ-20 קילומטרים מערבית לבית לחם וכ-7 קילומטרים דרומית להר-טוב, בגובה 420 מטר מעל פני הים. במלחמת העצמאות נכבש הכפר ותושביו נמלטו. במפה (ישראל 1:50,000) המקום מכונה חָרְבַּת בֵּית-נָטִיף.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המנדט הבריטי הכפר היה שייך לנפת חברון, מחוז ירושלים (1945). על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל שטחי אדמותיו היו 44,587 דונם ובשנת 1945 מנה 2150 נפשות[2].

בסמוך לבית נטיף עברה מחלקת הל"ה[3] שיצאה מהר-טוב כדי לסייע לגוש עציון הנצור ולתגבר אותו בלוחמים ובאספקה, אור ליום 16 בינואר 1948 המחלקה התגלתה בדרכה על ידי ערבים מהכפר צוריף, כותרה על ידי המוני ערבים מהסביבה וכל לוחמיה נפלו בקרב שנמשך כל היום. כ-6 קילומטרים דרומית מזרחית לבית נטיף נמצאת היום "גבעת הקרב" מקום הקרב האחרון של מחלקת הל"ה.

במהלך מבצע ההר ב-22 באוקטובר 1948 נכבש הכפר ותושביו נמלטו לכיוון בית לחם וחברון‏[4].

לאחר כיבוש הכפר, שימשו בתי הכפר כמקום מגורים עבור חברי קיבוץ נתיב הל"ה בימיו הראשונים. לאחר שאלו עברו לבתים החדשים שהקימו, היה במקום מחנה צבאי במשך שנים אחדות. באדמות הכפר הוקמו היישובים נווה מיכאל, אביעזר ונתיב הל"ה, חורבות הכפר מצויות עד היום בגבעות שבין בית שמש לנתיב הל"ה. כיום[דרושה הבהרה] מתנהל מאבק של תושבי בית שמש ורשות הטבע והגנים להפיכת האזור לגן לאומי ולא להפוך את המרחב לשכונות חדשות של העיר.

ממצאים ארכאולוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלמית נער מ"טיפוס בית נטיף". פלג גופו העליון מתואר בצורה סכימטית בלא התייחסות לפרטים אנטומיים, את הצוואר מקשט ענק עם מדליון. אוסף המוזיאון הימי הלאומי

בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום בשנים 1933-1934 נמצאו פסיפסים, פסלים וצלמיות שזוהו לראשונה כקבוצה באתר זה. הקבוצה כונתה "צלמיות בית נטיף". צלמיות אלה מתאפיינות בעיצוב פנים סכמטי וחסר הבעה. כן נמצאו בורות מים. הממצאים מתוארכים למאה ה-3. עוד נתגלה כי הכפר היה עיר מחוז בתקופת בית שני, אשר הוחרבה על ידי אספסיאנוס, אז הוקם במקום היישוב הרומי בית לתפא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  2. ^ ‏נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, ספרי נובמבר, 2008, עמ' 146.
  3. ^ כל-מקום, פנקס כיס להכרת הארץ, הוצאת מטכל/אכא, ענף השכלה, אוגוסט 1953 בערך: "בית נטיף" עמ' 41 ‏
  4. ^ צבא ישראל מתקדם בהרי יהודה - נכבש בית נטיף, כפר רוצחי הל"ה, דבר, 22 באוקטובר 1948