גורדון אולפורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גורדון וויליאם אלופורט

גורדון ו. אולפורט (אנגלית: Gordon W. Allport;‏ 11 בנובמבר 1897 - 1967), פסיכולוג אמריקני. אולפורט הדגיש את היסודות הבריאים בנפש האדם, בניגוד לפרויד, והיה בעל השפעה על הפסיכולוגיה של האישיות.

את התכונות חילק אולפורט לשלושה סוגים: אלו אשר מקרינות על האישיות כולה (למשל הסאדיזם עבור אישיות סאדיסטית), אלו בעלות השפעה רחבה על מגוון מצבים, אם כי ייתכנו מצבים שבהם אינן דומיננטיות (למשל חביבות, תקיפות ועוד) ואלו אשר מופיעות במצבים מוגבלים בלבד. תדירותה ועוצמתה של תכונה ומספר המצבים שבהם היא ניכרת קובעים את חשיבותה באישיות.

אולפורט הרבה לעסוק במחקר אידיוגרפי, מחקר הממוקד באדם אחד. הדגש אינו על השוואה בין תכונות של בני אדם, אלא על בחינת האופן שבו מאורגנות ומובנות התכונות באותו אדם. לדעתו, תכונות רבות הן ייחודיות לאחד ועל כן מדע כללי של השוואת תכונות כמעט בלתי אפשרי.

מושג מרכזי אחר במשנתו של אולפורט הוא אוטונומיה פונקציונלית. מושג זה מתאר מצב שבו התנהגות שמקורותיה בדחפים מרמה נמוכה הופכת למופנמת. למשל, התנהגות טובה שמטרתה השגת אהבת הורים יכולה להימשך ולעבור הפנמה, גם לאחר שסיבתה הראשונה כבר אינה רלוונטית.

גורדון יצר כמה סולמות ערכים. בספרו הקלאסי הפרט ודתו (1950) מדגים אולפורט כיצד אנשים יכולים להשתמש בדת בצורות שונות,‏[1] ומודד את ההיבטים הללו של הדת בסולם האוריינטציה הדתית (אולפורט ורוס, 1967). ההגדרה הקלאסית של דעה קדומה מקורה בעבודתו של אולפורט, "טבעה של דעה קדומה" משנת 1954. לפי גורדון, יש לדעה קדומה שני מרכיבים, יחס ואמונה, והיא באה לידי ביטוי ברמות הולכות וגדלות של אינטנסיביות; הוצאת דיבה, הימנעות, אפליה, אלימות והרס פיזיים, (ראו סולם אולפורט).

לאולפרט הייתה ביקורת על הפסיכואנליזה. כאנקדוטה הוא תיאר מפגש שלו עם פרויד, שבו הציג לפניו מקרה שמצא בו עניין על ילד שסבל מחרדת לכלוך. פרויד תהה מיד: "והילד הזה הוא אתה ?", למורת רוחו של אולפורט הנבוך. אולפורט הציג סיפור זה כדוגמה ללהיטותה של הפסיכואנליזה לשייך כל דבר אל הנסתר והחולני (שאלתו של אולפורט כביטוי למצוקה נפשית) ולא אל הגלוי והבריא (שאלתו כביטוי לסקרנות מדעית).

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרגום לעברית;

  • גורדון ויליאם אולפורט, דגם האישיות וגדילתה, תל אביב, יחדיו, 1969.
  • Studies in expressive movement (with Vernon, P. E.) (1933) New York: Macmillan.
  • Attitudes, in A Handbook of Social Psychology, ed. C. Murchison, (1935). Worcester, MA: Clark University Press, 789–844.
  • Personality: A psychological interpretation. (1937) New York: Holt, Rinehart, & Winston.
  • The Individual and His Religion: A Psychological Interpretation. Oxford, England: Macmillan, 1950.
  • Letters from Jenny. (1965) New York: Harcourt Brace Jovanovich.
  • Becoming: Basic Considerations for a Psychology of Personality. (1955). New Haven : Yale University Press. ISBN 0300002645
  • The Nature of Prejudice. (1954; 1979). Reading, MA : Addison-Wesley Pub. Co. ISBN 0201001780
  • The Nature of Personality: Selected Papers. (1950; 1975). Westport, CN : Greenwood Press. ISBN 0837174325
  • The Person in Psychology (1968). Boston: Beacon Press
  • Pattern and Growth in Personality. (1961). Harcourt College Pub. ISBN 0030108101
  • Personality & social encounter. (1960). Boston: Beacon Press
  • Psychology of Rumor. [with Leo Postman] (1948). Henry Holt and Co. ASIN B000J52DQU

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Leak, Gary K (2002). "Exploratory factor analysis of the religious maturity scale". BNET UK. CBS Interactive Inc. Retrieved 22 March 2010.