גרופינא
| גרופינא | |
| תמונות ומפת מיקומים שונים משוערים | |
 |
 |
 |
 |
| משמאל למעלה, בכיוון השעון: 1. בניאס; 2. כוכב הירדן; 3. מערב הרי הגלבוע - ערבונה (אנ'); 4. הר ע'רפון - אם אל-דרג' (ער') (ממוקם בהמשך הרכס המופיע באופק); | |
גְּרוֹפִּינָא (לעיתים אגריפינה) הוא הר שעל גביו הועלו בימי בית שני משואות כחלק משרשרת העברת הידיעה על קידוש החודש לגולה. מיקומו אינו מזוהה בוודאות, והוא נע בין מרגלות הר החרמון ועד סביבות עמק הירדן (במובנו הרחב): הגליל התחתון, צפון השומרון או עבר הירדן.
שם המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם המקום מופיע במספר גרסאות של כתבי היד והדפוסים של ספרות חז"ל המציינים את המקום: גרופינא, גריפינא, אגרופינא (או אגריפנה), גרופיא, גרופנא, אגריפינא[1].
באשר למקור השם, חנוך יהודה קאהוט בחיבורו ערוך השלם, סובר כי "אגרופינא" נקראה כך על שם המלך אגריפא. באנציקלופדיה אוצר ישראל מובאת הגרסה "אגריפינא", ונטען שהמקום נראה על שם על שם אגריפינה הצעירה, אשתו של קלאודיוס ואמו של נירון קיסר, שנחשבה אוהדת יהודים[1].
זיהוי גאוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוקרים העלו הצעות שונות לזיהויו הגאוגרפי של האתר[2]:
- רבי יהוסף שוורץ מזהה את גרופינא עם הר ע'רפון, כיום אם א-דרג' (ער') (במרכז גבולו המערבי של מחוז ג'רש שבירדן), כ-14 ק"מ צפונית לנחל יבוק, וכ-5 ק"מ דרומית-מזרחית לעג'לון; ההר הגבוה מבין הרי עג'לון (ער') ושמתנשא לגובה של 1,247 מטר. פנחס נאמן מקבל את הזיהוי הזה על פני שאר ההצעות, בין היתר משום קרבתו של המקום לתחנה שלפני כן, סרטבה (מרחק של פחות מ-40 ק"מ). זוהי גם דעתו של מאיר בן-דב[3].
- אדולף נויבאואר, בספרו "La Géographie du Talmud" (1868) מזהה את המקום עם אחד מהרי הגלבוע, עם היתכנות לסביבת יישוב ערבונה (אנ') הממוקם כ-6.5 ק"מ צפונית מערבית למעלה הגלבוע.
- מרקוס יסטרוב מציע את אתר הבניאס שלמרגלות הר החרמון, שבימי בית המקדש השני היה שמו "קיסריה-פיליפי", ושאגריפס השני בנה בו מגדל או שהרחיב מגדל קיים. לפי זיהוי זה, המרחב בין סרטבה לגרופינא עומד על כ-130 ק"מ.
- הזיהוי המודרני לגרופינא, הוא של מיכאל אבי-יונה באטלס כרטא, שבו מזוהה המקום עם אתר כוכב הירדן שבשולי הגליל התחתון; רמה בת קרוב ל-300 מטר, ושבה נמצאו שרידיו של יישוב עברי קדום, ושל בית כנסת עתיק שהיה בו. במקום זה נמצאות גם חורבות המבצר הצלבני "שאטו בלווואר". פנחס נאמן טוען כי השערה זו תואמת את גרסת התוספתא[4], המציינת תחנה נוספת בין גרופינא לבין חוורן: תבור, בשל סמיכותו של כוכב הירדן להר תבור, כ-15 ק"מ דרומית-מזרחית להר; אך אינה תואמת עם גרסת המשנה, שבה לא מופיע תבור, שכן בין כוכב הירדן להרי חוורן מפרידים הרי עג'לון וגובהם מסתיר את הרי חוורן (על פי זיהויו, הר הדרוזים שבמחוז א-סווידא) מאופק כוכב הירדן.
הדלקת המשואות[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרופינא מוזכרת כתחנה השלישית בשרשרת התחנות, שבהן הודלקה משואה להעברת הידיעה על קידוש החודש בימי בית המקדש השני. תחנות אלו הוקמו על פסגות הרים בולטות, ואיפשרו העברה מהירה של הודעות מירושלים לשאר חלקי הארץ ואף ליהודי בבל:
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיר בן-דב, שרידי בית הכנסת בכוכב הירדן ובעיית מיקומה של גרופינה מול השומרון בגלעד. בתוך: יוסף אבירם (עורך) ארץ שומרון: הכינוס הארצי השלושים לידיעת הארץ, ירושלים: החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, תשל"ד-1974, עמ' 86–98.
- יובל קמרט (עורך), יודאיקה: לקסיקון, מהדורת דבר, ירושלים: כתר, 1976, עמ' 8. הערך אגריפינה.
- פנחס נאמן, אנציקלופדיה לגאוגרפיה תלמודית, כרך א', ערך גרופינא, תל אביב תשל"ב, טור 337–340
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גרפינא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- התחנה השלישית בקו המשואות- חידת "גרופוניא/אגריפינה", בעמוד הפייסבוק של ארכאולוגיה תלמודית, 5 בספטמבר 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 פנחס נאמן, גרופינא, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית, תל אביב תשל"ב, כרך א', טור 337–338., באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ פנחס נאמן, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית, כרך א', ערך גרופינא, תל אביב תשל"ב, טור 339–340.
- ^ מאיר בן-דב, "בית הכנסת בכוכב הירדם וזיהויה של גרופינה", קדמוניות ו [ב] (תשל"ג), עמ' 62. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- ^ תוספתא ראש השנה, פרק א', הלכה י"ז.
- ^ המרחק בין הר הזיתים לסרטבה הוא כ-50 ק"מ אווירית.
- ^ ראו גם את גרסת התוספתא ראש השנה, פרק א', הלכה י"ז, שלפיה תבור היה תחנה נוספת אחר גרופינא לפני חוורן. על השפעת גרסה זו בזיהוי הגאוגרפי של גרופינא, ראו בפרק זיהוי גיאוגרפי.