אכסאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אכסאל
אכסאל, כפי שנראית מנצרת עילית
אכסאל, כפי שנראית מנצרת עילית
שם בערבית إكسال
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה עבד אלסלאם דראושה
גובה ממוצע ‎157‏ מטר
תאריך ייסוד המאה ה-18
סוג יישוב יישוב עירוני בעל 10 - 20 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 13,007 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.4%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 1,450 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 8,971 דונם
מיקום אכסאל
אכסאל
אכסאל
דירוג חברתי-כלכלי 2 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3871
פרופיל אכסאל נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

אִכְּסָאלערבית: إكسال) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.

השם וגלגוליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסכם לזהות את אכסאל עם כסלות תבור, המוזכרת בספר יהושע בתאור נחלת שבט יששכר‏[1] על גבול שבט זבולון‏[2], פעם כהכְּסוּלֹת ופעם בסמיכות ככִּסְלֹת תָּבֹר. בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, בניגוד לכתבי היד ולמהדורות מדויקות המתבססות עליהם, מופיע השם עם דגש בלמד - כְּסוּלֹּת.

יואל אליצור משער שהשם המקורי היה כְּסָלֹת על אותו משקל כמו עטרות וכִּסְלֹת תָּבֹר הוא שם המקום בסמיכות ביחד עם כינוי מזהה שנועד להבדילו ממקום עם שם דומה, אולי כסלון. עד יוסף בן מתתיהו מופיע בשם הסיומת ות, אולם בתקופה הביזנטית השם התקצר בסופו, ל"כסלו" או "כסלוס" ומנגד השווא היה לשווא נח והחלה להתווסף לעתים א' פרוסתטית שיצרה את השם "אכסלו" המופיע בבראשית רבה פרשת ויחי‏[3][4]. בכפתור ופרח מצוין שקוראים למקום "כסל"‏[5].

ישנם הגורסים ששמה נגזר מהמילה כסל, שם נרדף למותן, ומשמעותו שהעיר יושבת כביכול על מותני ההר ("היהודי הקדמון השווה את ההר לגופו של האדם"[6]. אחרים טוענים שהשם נובע מהמשמעות של "מבטח" כמופיע בפסוקים שונים בתנ"ך‏[7].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר יהושע מוזכרת כסלות בתאור נחלת שבט יששכר על גבול שבט זבולון. אצל יוסף בן מתתיהו היא מוזכרת כגבול הדרומי של הגליל התחתון[8] וככל הנראה כגבול הדרומי של ההתיישבות היהודית בגליל‏[9]. במאה השישית היא הייתה מושב של בישוף[10]. בשנת 946 ניצחו צבאות השושלת האיח'שידית את סייף אל-דאולה, בקרבת אכסאל. הצלבנים בנו במקום מבצר שזוהה על ידי המשלחת של אדוארד רובינסון שביקרה במקום ב-1837‏[11].

בכפר נמצאו שרידים מהתקופה הרומית‏[12], אולם אלברכט אלט שיער שמיקומה המקורי של אכסאל העתיקה היה 2 קילומטר צפונית מאכסאל היום, בחרבת טירה, הנמצאת בפאתיה של נצרת עילית[13].

במחצית השנייה של המאה ה-19 התגוררו בכפר כ-400 נפשות, כולם מוסלמים, בבתי אבן בבנייה גסה. במפקד האוכלוסין של שנת 1922 התגוררו בכפר 621 נפשות‏[14]. במפקד האוכלוסין של 1931 נמנו בכפר 166 בתים מיושבים ב-752 נפשות, כולם מוסלמים‏[15]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל צויין מספר תושבי הכפר כ-1110 ושטחו נרשם כ-16,009 דונם, מתוכם 2,343 דונם של אדמה ציבורית‏[16].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים באכסאל 13,007 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה המקומית מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 47.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 5,450 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[17]

בריאות ורווחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באכסאל פעיל הסניף הראשון של יד שרה ביישוב ערבי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אכסאל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק יז-כ"ב.
  2. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק י-י"ב.
  3. ^ גאורג קמפפמאייר ציין שהא' נוספה בתקופה הערבית, אולם הדבר אינו מסתבר שכן הא' מופיעה בכתבי יד של יוסף בן מתתיהו, בבראשית רבה וברשימה כנסייתית משנת 536, ראו יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגולם, עמ' 7
  4. ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגולם, יד יצחק בן צבי, תשס"ט, עמ' 190-192
  5. ^ אישתורי הפרחי, ‏כפתור ופרח, ספר א', ירושלים תרנ"ט, עמ׳ רצג, באתר HebrewBooks
  6. ^ זאב וילנאי
  7. ^ למשל: תהילים מ"ט יד, ע"ח ז, איוב ח, יד. אנציקלופדיה מקראית, כרך ד' ערך כסלות תבר, עמ' 224
  8. ^ מלחמות היהודים, ג', ג', א'
  9. ^ Steve Mason, Life of Josephus, BRILL, 2003, page 196
  10. ^ Bellarmino Bagatti, Ancient Christian villages of Galilee, 2001, page 214
  11. ^ The land of Israël: a journal of travels in Palestine, pages 125-126
  12. ^ Yardenna Alexandre, Iksal: Final Report, Hadashot Arkheologiyot: Excavations and Surveys in Israel, Journal 120, September 26, 2008
  13. ^ אנציקלופדיה מקראית, כרך ד' ערך כסלות תבר, עמ' 224
  14. ^ יהושע בן אריה ועמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, בתוך: ארצות הגליל, כרך א', אוניברסיטת חיפה, 1983, עמ' 339-340
  15. ^ Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932 באתר ה- Internet Archives קובץ PDF, עמוד 73
  16. ^ הדאווי, סקר הכפרים, עמוד 62
  17. ^ פרופיל אכסאל באתר הלמ"ס