מועצה אזורית הגלבוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מועצה אזורית הגלבוע
מועצה אזורית גלבוע.jpg
2010.11.06 03 Gilboa Regional Council.JPG
בנין המועצה
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
ראש המועצה דני עטר
תאריך ייסוד 1949
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:‏‏[1]
  - אוכלוסייה 27,400 תושבים
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3970
פרופיל מועצה אזורית הגלבוע נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.hagilboa.org.il
האוטובוס הצהוב של המועצה

מועצה אזורית הגלבוע היא מועצה אזורית במחוז הצפון, השוכנת בחלקו המזרחי והדרומי של עמק יזרעאל, למרגלות הר הגלבוע. בשטח המועצה 33 יישובים, מהם 14 מושבים, 8 קיבוצים, 5 יישובים ערבים ו־6 יישובים קהילתיים. שטחה משתרע על כ־250,000 דונם. במליאת המועצה 45 חברים ובראשם עומד כיום דני עטר.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים במועצה אזורית הגלבוע 27,400 תושבים. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה האזורית מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 55.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 7,342 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[2]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הר הגלבוע

גבולות שטח השיפוט של המועצה:

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1921 הוקם בידי 75 חברי גדוד העבודה על שם טרומפלדור מחנה אוהלים ליד מעין חרוד. רובם היו חלוצי העלייה השנייה, אליהם התווספו חברים מהעלייה השלישית שהצטרפו לגדוד העבודה, ביניהם אנשי "השומר". התוכנית הייתה "בניין הארץ על ידי קומונה כללית של פועלי ארץ ישראל". לאחר חודשיים עלתה קבוצה גדודית נוספת לגבולו המזרחי של עמק יזרעאל ונאחזה בגבעת תל חסן, היא תל יוסף. בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת הוקמה שורה של יישובים נוספים בעמק חרוד. לאחר מלחמת העצמאות הוקמו, בשנות ה-50, מושבי חבל תענך באזור המערבי של המועצה.

המועצה האזורית קיבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1949.

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישובי המועצה מרובים ענפי החקלאות. בעיקר נפוצים: הכותנה, החיטה, החמניות וגידולים תעשייתיים נוספים, חממות פרחים, פלחה, ברכות דגים, רפתות ולולים.

תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישובים שבתחום המועצה הוקמו מפעלים רבים: שימורים בבית השיטה, מפעלי מתכת ופלדה בבית אלפא, במולדת, בעין חרוד ובתל יוסף, נגריות בבית השיטה ועין חרוד, אלקטרוניקה ביזרעאל, פיצוחים בגבע, פלסטיק בחפציבה וברם און, הדפסות וחפצי נוי במולדת ובתל יוסף ומפעל לייצור מיצים בדבורה.

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]