השמורה ההסכמית
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | שמורת טבע |
| נתונים ומידות | |
| מאפיינים עיקריים | שמורת טבע, שטח B |
| מיקום | |
| מיקום | מזרח מדבר יהודה |
|
השמורה ההסכמית (למפת הרי ירושלים רגילה)   השמורה ההסכמית | |
השמורה ההסכמית היא מקטע ממדבר יהודה שנמסר במסגרת הסכם ואי לידי הרשות הפלסטינית במעמד של שטח B, שפירושו שליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית ישראלית. לפי ההסכם, השטח שנמסר הוגדר כשטחים ירוקים או שמורות טבע.[1]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הסכם ואי
בספטמבר 1993 נחתמו הסכמי אוסלו, במסגרתם חולקו שטחי יהודה ושומרון לאזורי A, B ו-C, כאשר שטח A נתון לשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית, שטח B נתון לשליטה ביטחונית ישראלית ומוניציפלית של הרשות, ושטח C נתון לשליטה ביטחונית ומוניציפלית ישראלית. כחמש שנים לאחר מכן, במסגרת הסכם ואי, הוחלט בין השאר להעביר 12% משטח C לשטח B, כאשר 3% מתוך שטח B זה יוגדרו כשטחים ירוקים ו/או שמורות טבע. הצד הפלסטיני הודיע שיפעל בהתאם לסטנדרטים מדעיים מבוססים, ולא יחולו שינויים במעמד של השטחים האלה, מבלי לפגוע בזכויותיהם של התושבים המתגוררים כיום בשטחים אלה כולל בדואים; בעוד שסטנדרטים אלה אינם מתירים בנייה חדשה בשטחים אלה, תחזוקתם של כבישים ובנינים קיימים תוכל להמשך.[1]
מצב[עריכת קוד מקור | עריכה]
היות שהשמורה מוגדרת כשטח B, אין למנהל האזרחי סמכות לפעול בה ללא הנחיה מהדרג המדיני, ואילו פעילות של המשטרה הפלסטינית בה דורשת תיאום ביטחוני עם ישראל.[2][3][4] כתוצאה מכך, שוררת באזור הפקרות שלטונית, המאפשרת הרס נרחב ופגיעה בטבע. סיורים של אנשי רשות הטבע והגנים בשטחי השמורה ובסביבתה מראים שבאזור יש אתרי פסולת וחציבה פלסטיניים פיראטיים, ציד בהיקף נרחב וזיהום נחלים.[5]
זיהום סביבתי ופגיעה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבר בשנת 2006 דווח כי מסביב לנחל ערוגות נפרצו דרכי עפר על ידי פלסטינים העוסקים בכרייה ובחציבה, תוך פגיעה בנוף ובבעלי החיים.[5] חומרי הכרייה והחציבה מועברים למנסרות פלסטיניות הפועלות באיזור, ואבק המנסרות מכסה שטחים נרחבים ומזיק לצמחייה. בצמוד לשטחי שמורת הטבע פועלים אתרי פסולת פיראטיים שבהם משליכים ושורפים הפלסטינים פסולת, בהעדר אתרים מוסדרים.[5]
בשלהי 2016 ניסתה הרשות הפלסטינית להקים מפעל מלט במעלה נחל חצצון בשטח 3,500 דונם, אולם לאחר התנגדות של בני השבט הבדואי המקומי, שבט רשאידה, ופנייתם לרשויות בישראל, לעמותת רגבים ואף לירדן, הניסיון סוכל.[6][7][8][9]
ב-2017 משאיות של חברה העוסקת בפינוי, מיון, טיפול ומיחזור של פסולת בניין, שפכו את הפסולת בלב שמורת הטבע בנחל ערוגות.[10]
באותה שנה התבצעה באזור נחל דרגה עליון שבמדבר יהודה פעילות חציבה אינטנסיבית שגרמה נזק סביבתי הן בשל החציבה עצמה והן בשל זיהום הנחל כתוצאה מפסולת העפר. המנהל האזרחי החרים לחוצבים שני טרקטורי זחל ובאגר, לאחר שבקשות מהרשות הפלסטינית למנוע את ההרס לא נשאו פרי.[11]
בניית עיר פלסטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי דו"ח של עמותת רגבים, מאז 2009, בה פרסם סלאם פיאד ראש הממשלה הפלסטיני, את תוכנית פיאד, החלה הרשות הפלסטינית בבנייה מאסיבית של יחידות דיור וסלילת כבישי גישה אליהן ברחבי השמורה ההסכמית, במטרה להקים עיר פלסטינית במקום ותוך פגיעה אקולוגית בשמורה, וזאת בניגוד להסכם ואי.[12] על פי העמותה, עד שנת 2020 נבנו מעל 500 מבנים בשמורה, ועד 2022 נבנו סה"כ כ-2,000 מבנים לא חוקיים.[13]
ב-2023 הגיעו חברי שדולת ארץ ישראל בכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, ח"כ לימור סון הר מלך וח"כ שמחה רוטמן, יחד עם ח"כ עמית הלוי, ח"כ אוהד טל, ח"כ אתי עטיה וח"כ אריאל קלנר, בשיתוף יו"ר מועצת יש"ע שלמה נאמן ונציגי תנועת רגבים, לסיור בשמורה, על מנת לסקור את היקפי העיר הפלסטינית הנבנית בתחומיה.[14] מספר ימים לאחר מכן סייר במקום גם שר הביטחון יואב גלנט,[15] וראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לכנס דיון בראשותו אודות התקדמות בניית העיר הפלסטינית בשטחי שמורת הטבע.[16]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלמה פיוטרקובסקי, הנתונים נחשפים: המנהל האזרחי לא אוכף פגיעה בשמורה ההסכמית ברמת מדבר יהודה, בעיתון מקור ראשון, 18 בנובמבר 2022
- חנן גרינווד, רחוק מהעין: העיר החדשה שהפלשתינים מקימים בלב שמורת טבע, באתר ישראל היום, 31 במאי 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 מזכר וואי (1998), מזכר וואי (1998), באתר יוזמת ז'נבה, 2015-03-12
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, הנתונים נחשפים: המנהל האזרחי לא אוכף פגיעה בשמורה ההסכמית ברמת מדבר יהודה, בעיתון מקור ראשון, 18 בנובמבר 2022
- ^ פרופ' אריה אלדד, להציל את מדבר יהודה: ישראל יצאה מהשטח, הערבים נהרו אליו, באתר מעריב אונליין, 26 במרץ 2019
- ^ Justus Weiner, Co-Existence Without Conflict: The Implementation of Legal Structures for Israeli-Palestinian Cooperation Pursuant to the Interim Peace Agreements, Brooklyn Journal of International Law 26, 2000-12-01
- ^ 1 2 3 צפריר רינת, שמורת הטבע במדבר יהודה שהועברה לרשות בהסכם וואי הפכה לשממה אקולוגית, באתר הארץ, 23 ביולי 2006
- ^ קרני אלדד, ים המלח יצבע באפור: מפעל המלט של אבו מאזן מאיים על הסביבה, באתר מעריב אונליין, 4 בנובמבר 2016
- ^ אלישע בן קימון, חשש לסביבה ממפעל פלסטיני במדבר יהודה, באתר ynet, 4 בנובמבר 2016
- ^ אלירן אהרון, כך משתלטת הרש"פ על מדבר יהודה, באתר ערוץ 7, 15 בנובמבר 2016
- ^ שמעון כהן, בדואים ביקשו עזרה מ'רגבים' מול הרש"פ, באתר ערוץ 7, 6 בנובמבר 2016
- ^ אילנה קוריאל, זיהמו את שמורת נחל ערוגות - ולא ייענשו, באתר ynet, 2 במרץ 2017
- ^ אפרת פורשר, המינהל האזרחי פעל ב"שמורה הסכמית" נגד פלשתינים הפוגעים בטבע, באתר ישראל היום, 15 ביוני 2017
- ^ שלומי הלר, מתחת לאף של ממשלת ישראל: עיר פלסטינית חדשה מוקמת בשטח מדבר יהודה, באתר וואלה!, 28 בספטמבר 2023
- ^ דו"ח של עמותת רגבים, עמ' 22
- ^ חזקי ברוך, שדולת ארץ ישראל התארחה בלשכת שלמה נאמן בשמורה ההסכמית: "יוצאים בתחושה קשה", באתר ערוץ 7, 21 בספטמבר 2023
- ^ "אסון במדבר יהודה": האיום החדש על תושבי גוש עציון, באתר אייס, 26 בספטמבר 2023
- ^ בנצי רובין, נתניהו יכנס דיון מיוחד על הרס 'השמורה ההסכמית' בגוש עציון, באתר "סרוגים", 27 בספטמבר 2023