ועדת הייקראפט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ועדת הייקראפט הייתה ועדת חקירה שהוקמה ביוזמת הבריטים ב-1921, בעקבות מאורעות תרפ"א, ומטרתה לחקור את הסיבות שהובילו למאורעות. בראש הוועדה עמד השופט סר תומאס הייקראפט, שעמד בראש בית המשפט העליון של ארץ ישראל שתוארו Chief Justice (במינוח העברי של אותם ימים "זקן השופטים").

מסקנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום שמיעת העדויות של כל הצדדים פורסמו מסקנות הוועדה:

לגבי הערבים טענה הוועדה, כי אמנם הערבים פתחו במאורעות, אולם ההתפרצות נבעה כתוצאה מחשש אמיתי בקרב הערבים לפגיעה בפרנסתם. הוועדה טענה כי הערבים חוששים משינוי האופי הערבי של א"י, מהשתלטות היהודים על האדמות ומאותם צעירים בעלי תפיסה קומוניסטית. המסקנות היו כי כל עוד הבריטים ימשיכו לעודד עלייה יהודית באמצעות אישורי עלייה והתיישבות יהודית, תימשך אלימות הערבים.

מסקנות אלו חיזקו את הקיצונים הערבים. במקביל בעיתונות הערבית ובעיתונות האנגלית הופיעו מאמרים קיצוניים נגד העולים הקומוניסטים שמסכנים את האינטרסים הבריטיים באזור.

את מנהיגי "ועד הצירים" מבקר הדו"ח על כך שהם נתנו פרשנות קיצונית לכתב המנדט מזו שניתנה על ידי הממשלה הבריטית. בסיום הדו"ח נכתב -"צריך להסביר למהגרים את זאת! תהיינה תביעותיהם הדתיות וההיסטוריות אשר תהיינה - סוף סוף הן מחפשים הם בית בארץ שלפי שעה יש בה רוב ערבי, וכי עליהם להאחז בעמדה של מתינות כלפי העם אשר בקרבו רוצים הם בוודאי לשבת בשלוה ובידידות. מצד שני צריכים נכבדי הערבים להסביר די באר לערבים, שבשום אופן אין כפרה למעשי רצח, שוד, כפיה וביזה."

מסקנות הוועדה הובילו לפרסום הספר הלבן הראשון בשמו של צ'רצ'יל. במקביל להוצאת הספר הציע הרברט סמואל לערבים להקים "מועצה מחוקקת". ב"מועצה המחוקקת" ישבו יהודים, ערבים ובריטים. היהודים קיבלו את הרעיון אולם הערבים סירבו לקבל קיום יהודי בא"י. לאחר דחיית רעיון ה"מועצה המחוקקת", פורסם הספר הלבן הראשון.


ועדות חקירה לארץ ישראל

ועדת הייקראפטועדת שוועדת פילועדת וודהדועידת השולחן העגולהוועדה האנגלו-אמריקאיתמוריסון גריידיועדת אונסקו"פ

פורטל:היישובP kkl.png

פורטל היישוב