ועידת אנאפוליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל ועידת אנאפוליס

ועידת אנאפוליס הייתה ועידה שהתקיימה בין התאריכים 27 עד 28 בנובמבר 2007 באקדמיה הימית שבעיר אנאפוליס שבמדינת מרילנד, ארצות הברית. בהשתתפות נציגי ישראל, ארגון השחרור הפלסטיני, הקוורטט - האיחוד האירופי, ארצות הברית, האו"ם, רוסיה ונציגים ממרבית הליגה הערבית ביניהם מצרים וירדן ומדינות ללא קשר דיפלומטי עם ישראל ביניהן סעודיה, מלזיה, סודאן, לבנון ואף סוריה.

הוועידה התקיימה באצטדיון הכדורסל של אקדמית הצי. ביום הראשון, לאחר הפתיחה הטקסית, נאמו נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש, ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט ויושב ראש אש"ף ונשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס. ביום השני נאמו שרי החוץ של שאר המדינות המוזמנות.

בניגוד להסכם אוסלו ולועידת ואי, ובדומה לועידת מדריד, לא היוותה ועידת אנאפוליס סיכום של משא ומתן, אלא ניסיון לפתיחתו. מטרת הוועידה הייתה לנסות להניע מחדש את תהליך השלום, ולסלול את הדרך למשא ומתן אינטנסיבי לקראת הסכם קבע ישראלי-פלסטיני.

ועידת אנאפוליס הייתה הוועידה המשמעותית הראשונה בין הישראלים לפלסטינים מאז פסגת קמפ דייוויד בשנת 2000 ופריצתה של האינתיפאדה השנייה.

בראש המשלחת הישראלית עמדו ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט ושרת החוץ ציפי לבני ובראש המשלחת הפלסטינית עמדו נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בתפקידו כיו"ר אש"ף, וראש ממשלת הרשות סלאם פיאד.

המשתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינות והישויות שהשתתפו בוועידה לפי סדר א"ב:

הצהרה משותפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא ארצות הברית פתח בהקראת הצהרה משותפת, המוסכמת על ישראל ועל הפלסטינים, ועיקרה קריאה להכרה הדדית ושלום והקמת שתי מדינות לשני עמים. המשא ומתן המעשי יתחיל ב-12 בדצמבר 2007, יימשך ברציפות, תוך שאיפה לסיימו עד סוף 2008. שני הצדדים התחייבו ליישם מיידית את התחייבויותיהם למפת הדרכים, וארצות הברית תבקר ותבדוק האם הצדדים אכן ימלאו את חלקם.[1]

Cquote2.svg

אנו מביעים את נחישותנו להביא קץ לשפיכות הדמים, לסבל ולעשורים של קונפליקט בין העמים שלנו, ולצעוד במסלול אל עידן של שלום המבוסס על חופש, על ביטחון, על צדק, על יושרה ותוך הערכה והכרה הדדית, כדי לקדם תרבות של שלום ואי-אלימות ולהתעמת בחזית מול הטרור ועל כך אנו מתחייבים, הישראלים והפלסטינים..." ...בהמשך למטרה של שתי מדינות - ישראלית ופלסטינית - שחיות זו בצד זו בשלום ובביטחון אנו מסכימים להשיק מיידית מתוך רצון טוב, משא ומתן בילטראלי במטרה להגיע להסכם שלום, תוך קיום משא ומתן מתמשך בו נפעל בנחישות כדי להגיע לכלל הסכם לפני סוף 2008.

Cquote3.svg
– עיקרי ההצהרה המשותפת בנאום בוש בוועידה.

אישור הצהרת אנאפוליס על ידי ממשלת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצהרה המשותפת אושרה בישיבה של ממשלת ישראל בתאריך 2 בדצמבר 2007.‏‏[2]

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אמר:

Cquote2.svg

הצורך בנורמליזציה של מדינות ערב עם מדינת ישראל, הוא לא צורך לעתיד הרחוק אלא דבר שצריך להתממש כבר עכשיו. אני מברך את ההשתתפות הרחבה של מדינות העולם בוועידה ובהן גם מדינות ערב שאינן מכירות בישראל.

Cquote3.svg
– אהוד אולמרט, דצמבר 2007

ביקורת על כינוס הוועידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר הביקורת כנגד הוועידה הגיעה הן מהימין הפוליטי בישראל מצד אחד והן מחמאס ואיראן מצד שני, אולם גם חלקים בשמאל הישראלי הביעו ביקורת כלפי כינוס הוועידה ללא הכנה מקדימה מספקת לטענתם. הימין הישראלי טען כנגד הוועידה שישראל מגיעה לוועידה לאחר שהסכימה על ויתורים מראש ומעמדה נחותה, ומנגד טענו בחמאס ובאיראן כי הפלסטינים ויתרו על כל דרישותיהם לפני הוועידה וישראל לא הבטיחה דבר. סוריה הגדירה את הוועידה ככישלון פלסטיני בשל הצהרת בוש כי מדינת ישראל היא מדינת היהודים וטענה כי מדובר בניצחון ישראלי, בעוד הימין הפוליטי בישראל טען כי דווקא ישראל היא זו שלא יצאה עם דבר מהוועידה. זאת עקב שחרור המחבלים שליווה את הוועידה והן עקב הנכונות הישראלית לוויתורים בעוד ירי הקאסם לעבר יישובים ישראלים נמשך. את כינוס הוועידה ליוו הפגנות של ארגוני ימין יהודיים, כגון תנועת חב"ד, שהביעו את התנגדותם לוויתורים ישראליים עתידיים אפשריים כלפי הפלסטינים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רוני סופר ויצחק בן חורין, ישראל והפלסטינים: נחתור להסכם לפני סוף 2008, באתר ynet‏, 27 בנובמבר 2007
  2. ^ ‏רוני סופר, אנאפוליס אושרה בממשלה עם ביקורת קשה, באתר ynet‏, 02.12.2007‏