זרעית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זרעית
שלט בכניסה ליישוב
מחוז הצפון
מועצה אזורית מעלה יוסף
גובה ממוצע ‎640‏ מטר
תאריך ייסוד 1967
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 243 תושבים
מיקום זרעית
זרעית
זרעית

קואורדינטות: 33°5′59.96″N 35°17′18.74″E / 33.0999889°N 35.2885389°E / 33.0999889; 35.2885389 זַרְעִית (כְּפַר רוֹזֶנְוַלְד) הוא מושב בגליל העליון בגובה של כ-650 מטר מעל פני הים, סמוך לגבול ישראל-לבנון, בתחומי המועצה האזורית מעלה יוסף. במושב מתגוררים כיום כ-250 תושבים.

בניית המושב החלה ב-30 בינואר 1966[1], והוא נחנך בשנת 1967 על ידי בני מושבים בגליל, במסגרת מבצע סו"ס (מבצע "סוף סוף")‏[2], שנועד לתגבר את ההתיישבות היהודית בגליל. כעבור שנתיים שונה שמו מ"זרעית" לכפר רוזנוולד, על שמו של הנדבן היהודי-אמריקאי ויליאם רוזנוולד (אנ'), ממייסדי המגבית היהודית המאוחדת. השם הלועזי עורר התנגדות עזה של התושבים, ולכן שונה השם חזרה לזרעית.

ישנן מספר אפשרויות לפירוש השם:

  • עברות של "מזרעה" - היישוב השכן.
  • על שם הציפור זרעית (Alauda) בעלת הגוף השחור והמקור הצהוב שאת שירתה ניתן לשמוע ברחבי המושב.
  • פעולת הזריעה, בעת הקמת היישובים שתולה, נטועה וזרעית הם נקראו כולם על שם הפעולות החקלאיות הבסיסיות: נטיעה, שתילה, וזריעה.
  • יהודה זיו, מי שהיה יושב ראש ועדת השמות הממשלתית הציע כפשרה לקבוע כי זרעית פירושו זכר רוזנוולד עמנו ישאר תמיד.‏[3]

אין אחדות דעים על פירוש השם עד היום. ברוב המקומות נקרא המושב 'מושב זרעית', למעט פורומים רשמיים הקוראים לו בשמו המקורי, כפר רוזנוולד.

בכניסה למושב ממוקמת אנדרטה לזכר חללי מוצב כרכום, שהוקם ברצועת הביטחון שבדרום לבנון, בסמוך לזרעית. האנדרטה, אשר נקראת "קריעה", הוקמה על ידי הפסלת שלומית אברבוך.

באזור זרעית נחטפו בשנת 2006 שני חיילי צה"ל על ידי חזבאללה, פעולה שהחלה את מלחמת לבנון השנייה.

מערת נטיפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערה קרסטית עם נטיפים וזקיפים התגלתה בשנת 2007 ברמת זרעית. זו המערה הקרסטית העשירה ביותר בנטיפים וזקיפים שהתגלתה בגליל המערבי. גילו את המערה ינון שבטיאל מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר-אילן וולדימיר בוסלוב, מצוות מלח"ם (המרכז לחקר מערות) - המרכז לחקר מערות ליד האוניברסיטה העברית.

אורך המערה כ-500 מטר, עומקה כ-62 מטר וקוטר הכניסה אליה אינו עולה על מטר אחד. במערה מערכת מחילות ואולמות בגודל של עשרות מטרים. בין התצורות גם "וילונות, פגודות, אוזני פיל, אלמוגי מערות והלקטיטים (נטיפים שכורעים מכוח הכובד ונוטים הצידה)"[דרוש מקור].

מגלה המערה ביקש להתריע כי:

"הגליל מסתיר במעמקיו ארץ ומלואה של נופי טבע בראשיתיים מהיפים בעולם. זהו עולם של מערות נטיפים וזקיפים, פירים אנכיים, מחילות מסועפות ואולמות ענק, שנוצרו בתהליך של המסה והשקעה של סלעי הגיר, אשר הותירו את רישומן בטבע בצורות מרהיבות עין. מערות הנטיפים הייחודיות שהתגלו לאחרונה מחייבות התייחסות רצינית של הרשויות מעבר להתעניינות המדעית הטהורה. עבודות תשתית המתבצעות בימים אלה באזור גילוי המערות, מסכנות את המערות החדשות ויכולות להביא להריסתן לעד"

[דרוש מקור]

מערות מסתור תת-קרקעיות ומערות מפלט הולכות ונחשפות בגליל. גילוין מצביע על הדמיון הרב למערכות המסתור של בר כוכבא שנתגלו באזורי שפלת יהודה, ומדבר יהודה. החוקר סבור כי יש סימנים מעידים על כך שיהודי הגליל, כאחיהם ביהודה, הכשירו מערות טבעיות כמקלטים בתקופת המרד ברומאים. עם זאת במערה בזרעית לא נמצאו ממצאים התומכים בהשערה זו.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות למערת הנטיפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יובל לישראל מאת חיים יבין- בתאריך הנקוב.
  2. ^ "מיבצע סוס" – החל לדהור, מעריב, 24 באוגוסט 1964; יואל דר, זרעית – מושב שני במסגרת "מבצע סוס", דבר, 8 בספטמבר 1967.
  3. ^ ערוץ שבע - על מקור השם זרעית