חלזון הגינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgחילזון הגינה
חלזון גינה בישראל
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: רכיכות
מחלקה: חלזונות
תת־מחלקה: שבלולים
סדרה: שבלולי יבשה
משפחה: קדמומיים
סוג: Helix / Cornu / Cantareus‏[1]
מין: חלזון הגינה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Cantareus aspersus

חלזון הגינה, (שמות מדעיים: Helix aspersa או Cornu aspersum או Cantareus aspersus[2]), הידוע גם כשבלול הגינה, הוא חילזון ממשפחת הקדמומיים וסדרת שבלולי יבשה בעל ריאות החי ביבשה. זהו אחד החלזונות המוכרים ביותר לאדם.

חילזון זה נפוץ בטבע באגן הים התיכון ומערב אירופה, מצפון מערב אפריקה וחצי האי האיברי עד למזרח אסיה הקטנה וצפונית לאיים הבריטים, ובכלל זה גם בישראל. מין זה התפשט לאזורים אחרים בעולם ונהפך לנפוץ גם בהם‏[3][4].

המין תואר לראשונה על ידי O.F. Müller ב-1774 באיטליה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלזון הגינה (שבלול)

חלזון הגינה הבוגר הוא בעל קונכייה דקה מסידן פחמתי בקוטר 25-40 מילימטר ובגובה 25-35 מילימטרים, עם 4-5 פיתולים, או דורים. צבע הקונכייה משתנה ונע בין חום כהה לערמוני עם פסים וכתמים בצבע צהוב.

גוף החילזון רך ורירי, בצבע אפור-חום. גוף החילזון יכול להיכנס כולו לתוך הקונכייה כאשר החילזון לא פעיל או מאוים. בזמן מזג האוויר יבש או קר, פתח הקונכייה נאטמת בקרום דק של ריר מיובש - שידוע בשם אפיפרגם (epiphragm) - העוזר לחילזון לשמור על לחות. בזמן שהחילזון פעיל, הראש והרגל יוצאים מהקונכייה. על ראש החילזון 4 בחנינים, כאשר הזוג העליון מצויד בעיניים והזוג התחתון קטן יותר ומכיל איברי מישוש וריח. חלזון הגינה יכול לכנס את הבחנינים שלו אל תוך ראשו. פה החילזון ממוקם מתחת לבחנינים ומכיל מגרדת (radula) מכיטין שמשמשת לגירוד, פירוק ובליעת מזון.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלזון גינה אוכל בשבי

הרגל השרירית של חלזון הגינה מתכווצת כדי להניע את החילזון, ומפרישה ריר כדי להקל על התנועה בכך שהוא מפחית את החיכוך עם המצע אליו הולך החילזון. מהירותו המקסימלית של חלזון הגינה היא 1.3 סנטימטר לשנייה (כ-47 מטר לשעה או 0.047 קמ"ש) .‏[5]

לחילזון חוש התבייתות חזק, והוא חוזר מדי שנה לאותו אתר בו הוא נם את שנתו.‏[6]

החילזון צמחוני וניזון מחומר אורגני הנמצא באדמה, קליפות עצים וצמחייה. הוא יכול לאכול כמעט כל צמח או פרח.

החילזון פעיל בדרך כלל בלילה, כאשר מזג האוויר לח והטמפרטורה היא 5-21 מעלות צלזיוס[7] אך לעתים ניתן לראות אותו גם ביום, בעיקר אחרי גשם.

בקיץ נכנס השבלול לתרדמת, לשם הקטנת אבדן הנוזלים הוא מתחפר בקרקע ויוצר ציפוי על פתח הקונכייה.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצי חלזון הגינה בתוך חור באדמה

כמו חלזונות אחרים בעלי ריאות, הוא הרמפרודיט, ובעל תאי רבייה (גמטות) הן של זכר והן של נקבה. מין זה יוצר ומשתמש בחצי אהבה. ההזדווגות נמשכת מספר שעות (בדרך כלל 4-12) ובמהלכה שני החלזונות מחליפים זרעונים. ההטלה מתרחש כ-3 עד 6 ימים אחרי ההפריה. בכל הטלה מטיל החילזון בממוצע כ-86 ביצים כדוריות ולבנות בתוך גומה בעומק מספר ס"מ אותה הוא חופר באדמה ‏‏‏[7] . הבצים מכוסות באדמה, ריר וצואה. כעבור שבועיים נולדים הצאצאים ותוך שנה-שנתיים מגיעים לבגרות.‏[4] תדירות ההטלות תלויה בתנאי מזג האוויר, טמפרטורה ולחות. במזג אוויר נעים ולח החילזון יכול להטיל ביצים פעם בחודש.‏[8]

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Helix aspersa

חלזון הגינה הוא צמחוני ובעל מגוון רחב של צמחים המשמשים למגורים ולמזון. הוא מזיק למספר סוגים של עצי פרי, ירקות, פרחי גינה ודגנים.

חלזון הגינה משמש כמזון למספר רב של בעלי חיים אחרים בהם יונקים קטנים, ציפורים, לטאות, צפרדעים, נדלים וחרקים טורפים.

ישנו מגוון של אמצעים לבקרה על כמות החלזונות, שנמצאים בשימוש בידי גננים וחקלאים כדי להפחית את הנזק שהוא גורם. קוטלי מזיקים מסורתיים עדיין נמצאים בשימוש, אך גם אמצעים פחות רעילים כגון תמיסות שום מרוכז או לענה (wormwood). הנחושת משמשת כדי לדחות חלזונות, על ידי התקנת רצועת נחושת סביב גזע של עץ ניתן למנוע מהחלזונות להגיע לעלווה ולפירות של העץ.

חילזון ממין Rumina decollata צדים ואוכלים חלזונות גינה, ולעתים מופצים על ידי חקלאים וגננים כמדבירים ביולוגים.

חלזון הגינה והאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלזון הגינה בישראל
חילזון הגינה זוחל בתל אביב

חלזון הגינה נחשב למזיק לחקלאות ולגינה. בתרבויות מסוימות הוא נחשב כמעדן אכיל ולעתים אף כחיית מחמד.

במטבח הצרפתי הוא ידוע כ-petit gris ומוגש כאסקרגו. חלזונות אלה מורבים ומגודלים בחוות או מורבים בתור תחביב, ומוגשים עם חמאת שום או רוטב קרם. המרקם שלהם לעיס במקצת. המנהג של גידול חלזונות עבור מזון ידוע באנגלית כ-Heliciculture.

לאחרונה צבר חלזון הגינה פופולריות כמרכיב העיקרי בקרמים וג'לים לעור, הנמכרים בקרב הקהילה הלטינית ומשמשים לטיפול בקמטים, צלקות, עור יבש ואקנה.

חלזון הגינה התפשט לעבר מקומות רבים בעולם, בהם אפריקה, אוסטרליה, ניו זילנד, אמריקה הצפונית ודרום אמריקה הדרומית.‏[9] החילזון הובא לקליפורניה כמאכל בשנות ה-50 של המאה ה-19 אך הפך שם למזיק לחקלאות, במיוחד להדרים. בתגובה לכך הוטל הסגר על אזורים רבים המונעים את ייבוא החילזון בתוך חומר צמחי.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ ישראל קיים תת-המין megalostomum שהובא בעבר הרחוק לצורכי מאכל. בחפירות ארכיאולוגיות נמצא גם תת-המין הנומינלי שגם הוא הובא בעת העתיקה למאכל אך לא שרד בארץ בגלל האקלים החם והיבש. תת-המין megalostomum הוא מין פולש ששורד רק במקומות שבהם יש אדם, כגון גינות ופרדסים, בזכות השקיה ולכן נקרא חילזון הגינה (בניגוד לשבלול השדה).

מיון טקסונומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור סווג חילזון הגינה תחת הסוג Helix ושמו היה Helix aspersa. בעשורים האחרונים ישנה מחלוקת על סיווג זה ונהוג לשייכו או לסוג Cornu ואז שם המין מתוקן ל-Cornu aspersum או לסוג Cantareus ואז שם המין מתוקן ל-Cantareus aspersus.‏[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יש מחלוקת על הסוג, ראו #מיון טקסונומי.
  2. ^ 2.0 2.1 The Cornu problem (html). The Living World of Mollusks. אוחזר ב־2007-03-05.
  3. ^ Pfleger, V. & Chatfield, J. (1983). A guide to snails of Britain and Europe. Hamlyn, London.
  4. ^ 4.0 4.1 Arkive: Helix aspersa
  5. ^ Velocity Measurement Units Conversion
  6. ^ Attia, J. (2004). Behavioural Rhythms of Land Snails in the Field. Biological Rhythm Research 35: 35-41. Abstract.
  7. ^ 7.0 7.1 ‏Capinera JL. 2001. Handbook of Vegetable Pests. Academic Press, San Diego. 729 pp.‏
  8. ^ חלזון הגינה, באתר ifas.ufl.edu
  9. ^ UF/IFAS Featured Creatures: Helix aspersa
  • Cranshaw, Whitney. (2004). Garden Insects of North America. Princeton University Press ISBN 0-691-09561-2