טבח חברון (מאורעות תרפ"ט)

העיתון "חדשות בולטימור" בארצות הברית מדווח על טבח חברון בכותרת הראשית.

ניצול מהטבח בחברון

החורבן בבית בחברון

מודעת אבל בעיתון דבר ובראשה ההרוגים בחברון, כ"ז באב, 2 בספטמבר 1929

טבח חברון בוצע על ידי ערבים מוסלמים תושבי העיר חברון והסביבה ביהודי העיר בשבת, י"ח במנחם-אב תרפ"ט, 24 באוגוסט 1929, כחלק ממאורעות תרפ"ט בארץ ישראל.

רקע

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

באותו חודש החלו מהומות אלימות בין ערבים ליהודים ברחבי הארץ. מספר ערבים ניסו להזהיר את יהודי חברון מההמון השואף לפרעות, ויעצו להם להתכונן מבעוד מועד להתנגשות אלימה. אך היהודים לא שמעו להם, ואף גיחכו לשמע הרעיון ששכניהם וחבריהם הערביים יפגעו בהם.^{[דרוש מקור]}

מפקד משטרת חברון בעת הטבח היה הבריטי ריימונד אוסוואלד קפראטה, שהגיע לחברון שלושה שבועות לפני הטבח,. הוא לא הכיר את נכבדי הערבים, ולא הייתה לו שפה משותפת עם היהודים. על השוטרים הערבים שעמדו לפקודתו לא יכול היה לסמוך, ובמשטרת חברון שירת רק שוטר יהודי אחד. ביום שישי, 23 באוגוסט, כשנתגברה ההסתה בעיר ונראה היה כי עומדת להתרחש התפרצות, חזר וביקש קפראטה בטלפון כי תשלח אליו עזרה, אך לא נענה. על יהודי חברון השקיף בבוז על כי אינם מראים נכונות להגן על עצמם. באותו ערב הורה ליהודי העיר להסתגר בבתיהם.

הטבח

אלפי ערבים נאספו, מצוידים בסכינים, גרזנים, קלשונים ועוד והתנפלו על בתי היהודים. הם פרצו לבית הרב הזקן, חכם יוסף קאשטיל (קסטל), רצחוהו ושרפו את הבית. הרב חנוך חסון, רב הקהילה הספרדית, נרצח עם כל משפחתו. בן ציון גרשון, הרוקח במרפאת "בית הדסה" שהגיש עזרה רבה לחולים - יהודים וערבים, נהרג בעינויים, לאחר שבִּתו נאנסה לעיניו על ידי עשרות פורעים. ידי רעייתו נקטעו והיא מתה בייסורים. פורעים רבים הסתערו על ביתו של אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ"ק וחבר מועצת עירית חברון. יהודים רבים נמלטו לביתו בתקווה למצוא בו מקלט. הפורעים רצחו את היהודים בבית תוך כדי עינויים. מלבד רעייתו ובנו של סלונים נרצח גם חותנו - הרב אברהם יעקב אורלנסקי, רבה של זכרון יעקב ואשתו. ניצל רק בנו הקטן, שלמה, בן השנה, אשר שכב פצוע מתחת לגוויות בני משפחתו. מנהל בית ספר "תל נורדוי" בתל אביב, הסופר חיים אליעזר דובניקוב ואשתו, שבאו עם ילדיהם לחופשה בחברון, נרצחו בעינויים. ילדיהם, בן שמונה ובת שתים עשרה, הסתתרו בארון סמוך, ושמעו לידם את רצח הוריהם. האופה נח אימרמן נשרף למוות, כשהרוצחים הכניסהו בכח לתוך תנור האפיה.

זעקות אימה מלאו את הרחובות, ודם ונוצות כיסו אותם. לאחר מספר שעות של פרעות דמים שהבריטים לא התערבו בהן, נשמעו יריות באוויר: קפראטה, ששני אחים יהודים: אליהו-דב וישראל-אריה חייכל נרצחו ליד המקום בו רכב על סוסו, חשש שעומדים להתנפל גם עליו. הוא הזעיק את חבריו, ואלו ירו באוויר. הפורעים החלו לנוס. היהודים ששרדו החלו לצאת ממחבואיהם, המומים מגודל הזוועה. הם הצטוו על ידי הבריטים להתאסף בבית המשטרה. למקום זה הובאו גם הפצועים, אך לא הייתה כמעט כל אפשרות להעניק להם טיפול רפואי, לאחר שהמרפאה ב"בית הדסה" הושמדה כליל.‏

היו ערבים שהגנו בגופם על יהודי העיר לרוב ללא הצלחה. על-פי עדותה של זמירה מני שפורסמה בעיתון הארץ ב-12 בספטמבר 1929, הציל אבו עיד זייתון, ערבי מחברון, כמה משפחות של יהודים בכך שיצא חמוש להגן עליהם, ונתן להם מקלט במרתף ביתו. הוא הזעיק את המשטרה הבריטית שהעבירה אותם וכמה יהודים ניצולים נוספים לתחנת המשטרה. גם משפחת עזרא ניצלה מהטבח בזכות ערבים ידידים. מכיוון שהיישוב היהודי בחברון היה מבודד ומנותק, לא יכלו כוחות "ההגנה" להגיע לעזרת התושבים ולמנוע את הטבח. במקום לא היו כוחות הגנה מקומיים בשל השתייכותם של התושבים היהודיים ליישוב הישן ואמונתם ביחסיהם הטובים עם שכניהם הערביים.

תוצאות

באותו יום נטבחו 59 יהודים: עוד שמונה מתו מפצעיהם מאוחר יותר. כשליש מן ההרוגים (24 במספר) היו תלמידי ישיבת חברון. 263 יהודים ניצלו על ידי שכניהם הערבים, 44 נפצעו קשה ו- 21 נפצעו קל. הבריטים הורו ליהודים לערוך לחללים הלוויה מזורזת, עוד באותו לילה, כשמנין יהודים בלבד מורשה להצטרף ולומר "קדיש". הקורבנות נקברו בקבר אחים, בארבע שורות ארוכות בבית העלמין העתיק בחברון. קבר נוסף נכרה לחלקי האברים הקטועים, לעפר, לבגדים ולחפצים ספוגי הדם שהוצאו מבתי היהודים. לאחר שלשה ימים, החליטו הבריטים לחסל את היישוב היהודי בחברון. היהודים הועלו למשאיות שהובילו אותם לירושלים. כל רכושם ובתיהם של היהודים נגזל בידי הפורעים: בית הדסה הוסב על ידי ערביי חברון לבית ספר לבנות, בית הכנסת "אברהם אבינו" הוחרב ובית העלמין העתיק חולל. בעקבות הפרעות עברה הישיבה בחברון לירושלים.

היישוב היהודי בחברון חודש שוב בשנת תרצ"א 1931; אולם בתקופת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936) שוב ניטש. העיר לא יושבה ביהודים במשך 31 שנה, עד לחידוש היישוב היהודי בעיר אחרי מלחמת ששת הימים.

הנצחה

ב-5 באוגוסט 2009 החליטה ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים כי מידי עשור, במלאת תאריך עגול, יצויין הטבח בטקס ממלכתי. המשמעות היא, בין היתר, שבטקס ישתתפו נציגים של שלוש הרשויות, המחוקקת, המבצעת והשופטת. בישראל מתקיימים מידי שנה כשלושים טקסים ממלכתיים. את קבלת ההחלטה בנושא קיום טקס ממלכתי קידמו נציגי היישוב היהודי בחברון ויושב ראש הוועדה, השר יולי אדלשטיין‏‏.

ב-2005, בארגונה של מפלגת חד"ש-תע"ל, התקיימה בעיר עכו תהלוכה לזכר 3 מהרוצחים שהשתתפו וטבח והוצאו להורג ע"י הבריטים. כ-150 איש השתתפו בתהלוכה.

קישורים חיצוניים

• טבח חברון - פרעות תרפ"ט, עם פתח-דבר מאת רחבעם זאבי.
• תמונות הנצולים והיישוב מתוך האתר של היישוב היהודי בחברון ** יש תמונות קשות לצפיה **
• תום שגב, שיעור היסטוריה, באתר הארץ, 21/08/09
• "הירגו ביהודים!", מאמר של אורי קציר באתר אפלטון.
• ערבים שהצילו יהודים במאורעות תרפ"ט מתוך האתר של הישוב היהודי בחברון
• פלשתינית בת 92 על הטבח בחברון, תרגום מאת ממרי.