בית העלמין העתיק בחברון
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: אתם מוזמנים להרחיבו ולתקן שגיאות, אך נא לא למחוק פסקאות בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
=
בית העלמין העתיק בחברון הוא בית עלמין יהודי פעיל מהעתיקים בארץ ישראל, השוכן בשכונת אדמות ישי שבתל רומיידה בחברון.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בראש התל מצוי מבנה מהתקופה הצלבנית. במבנה זה נמצא על פי המסורת קברו של ישי אבי דוד המלך, וכן קברה של רות המואביה. אתר נוסף הנמצא בראש התל הוא מערת כוכים, עליה הוקם מבנה בו ממנו נוהגים לצפות על קברו של עתניאל בן קנז הקבור בחברון[1]. בעקבות מסורת זו נקבע סמוך למקום בית הקברות היהודי.
[עריכה] איזכורים קדומים
המקור הראשון שמזכיר את המקום הוא נוסע אלמוני תלמיד הרמב"ן שביקר בארץ ישראל בשנת ה'ן' (1290) וכתב אודות המקום באגרת "תוצאות א"י:"בחברון שם מערת המכפלה... וחברון החדשה הנה היא סמוך למערה. וחברון הקדומה היתה למעלה בהר, שם בית הקברות לישראל, ושם מצד אחד מערה שם קברו של ישי..." [2]. בשנת רצ"ז (1537) נכתב בספר "ייחוס האבות והנביאים" :"למעלה בהר בנין נאה, שם קבר ישי אבי דוד המלך עליו השלום ומול לו בית החיים מישראל"[3]. ר' גרשון בן ר' אליעזר סגל מספר באגרת "ארץ הקודש" ה'שפ"ד (1624) "ובשיפוע ההר קבר ישי אבי דוד, על בית החיים, שם מצבות מצדיקים אין מספר, באמצע הבית חיים מצבת הרב הגדול בעל ספר ראשית חכמה, הוא ר' אליהו די ווידס..."[4]
[עריכה] התקופה העותמאנית, התקופה הירדנית ותקופת המנדט הבריטי
בתקופות אלו לא נמצאו עדויות על יחס או פעילות לאתר של ערבים (אף שהיסטוריונים ערבים כן מזכירים אותו) וגם בתקופה הירדנית לא התייחסו כלל למקום. כאשר דנו שלטונות המנדט הבריטי בתכנית החלוקה, תבעו היהודים זכות על המקומות הקדושים ברחבי ארץ ישראל. בשנת ה'תרצ"ז (1937) הוגש על-ידי יצחק בן צבי, יושב ראש הועד הלאומי, מסמך המפרט את המקומות הקדושים ובהם "קבריהם המסורתיים של ישי אבי דוד ואבנר בן נר..." [5]
[עריכה] לאחר מלחמת ששת הימים
לאחר מלחמת ששת הימים ביקשו שרידי הקהילה היהודית שחיה במקום לפני פרעות תרפ"ט לפקוד את קברי יקירהם. בהגיעם למקום גילו כי ערביי חברון מחקו כליל חלקות שלמות וחיללו רבים מן בקברים. לחלקת הספרדים המאוחרת, חלקת "קדושי תרפ"ט" והחלקה האשכנזית לא נשאר זכר. במקום החלקה הספרדית וחלקת "קדושי תרפ"ט" נטעו כרוב וגידולי שדה שונים ובחלקה האשכנזית נטעו גפנים ותאנים. השטח שהיה בשליטת הממשל הצבאי הועבר לידי משרד הדתות. כאשר הגיע לביקור בחברון שר הדתות ד"ר זרח ורהפטיג הזדעזע גם הוא ממצב בית העלמין המחולל וכשמצא בחומת אבן שנבנתה באבני הקברים עצמות אדם, הורה לקצין הקשר של משרד הדתות לטפל מיד בליקוט העצמות ולקוברן בכבוד במקום ולהפסיק את עבודת החקלאות במקום[6]. בבדיקה שנערכה בשנת ה'תשכ"ח עלה כי בחלקה האשכנזית ובחלקה הספרדית המאוחרת נפגעו המצבות בלבד והקברים עצמם נשארו בעומק הקרקע. לאור העובדה שקבורי חלקת "קדושי תרפ"ט" לא נקברו בעומק והעובדה שעצי זית עתיקים שהיו בין הקברים נעקרו בהכשרת החלקה לשימוש חקלאי, רב היה חשש שחוללו הקברים עצמם. בבדיקות שנערכו בשטח אכן לא נמצאו עצמות אדם אך כן נמצאו בשטח מספר עמודים אשר זוהו כשרידי הגדר שהקיפה את החלקה. בדיקות אלו בצירוף רמיזות של ערביי המקום אושש החשש שעצמות הקבורים הוצאו אך לא נמצא מי שיצביע על מיקומן הנכחי[7]. כתוצאה מבדיקה זו הוחלט בהתיעצות עם רבנים להפסיק את החפירות ובמקום נבנתה מצבה לזיכרון. בשנת ה'תשל"ו התברר כי תוצאות הבדיקות היו שגויות וכי פרט למספר קברים אשר נבנה בית עליהם בתקופת השלטון הירדני, לא נגרם נזק נוסף.
[עריכה] חידוש הקבורה
בתקופה בה התגוררו יהודים בבית הממשל הצבאי בעיר נפטר ילד לאחת המשפחות. למרות שלא הייתה התנגדות מצד הממשל לקוברו בבית העלמין העתיק, נקבר בירושלים מסיבות שונות. משחודש היישוב היהודי בקרית ארבע, לא ניתן אישור ממשלתי דומה עד לקבורת התינוק אברהם ידידיה נחשון.
נחשון נולד בקריית ארבע בחורף תשל"ה (1975) לצייר ברוך נחשון ושרה נחשון ממחדשי הישוב היהודי בחברון ותושבי קריית ארבע. בהיותו התינוק הנימול הראשון במערת המכפלה מאז חודש הישוב היהודי בחברון נקרא על שמו של אברהם. כארבעה חודשים לאחר מכן מת אברהם ידידיה נחשון מוות בעריסה. האם החליטה שכשם שהיה הראשון להימול בחברון מאז חודש הישוב היהודי יהיה גם הראשון להיקבר בבית העלמין העתיק. מסע הלויה התקיים ביום כ"ב תמוז התשל"ה ויצא מקריית ארבע לכיוון חברון בטנדר עם מניין גברים. ביציאה מקריית ארבע עצרו חיילים את השיירה בשל הוראת שר הביטחון דאז שמעון פרס, שאסר את הקבורה בחברון. מפקד שהובא למקום הביע בפני האם שרה את צערו על אובדנה וביקש אותה לקבור את בנה בירושלים או בקריית ארבע. כששאלה מדוע לא תוכל לקוברו בחברון היא נענתה על ידי המפקד "הרי את חברון יחזירו". שרה הבהירה שלא תסכים שלא לקבור את בנה בחברון והחלה לצעוד עם גופת בנה בזרועותיה לכיוון חברון. כעבור זמן מה שר הביטחון, הורה להתיר את קיום הלויה. התינוק נטמן באזור הגדר הצפונית של חלקת "קדושי תרפ"ט" שבאותה תקופה היה זה המקום היחיד שניתן היה לקבוע בוודאות כי הוא נקי מקברים. עם קבורתו ניתנה הסכמה לחידוש הקבורה בבית העלמין. לצורך כך בוצעו בדיקות יסודיות לאיתור אזורים פנויים וכך נקבע כי ממזרח לחלקת "קדושי תרפ"ט" קיים אזור פנוי המשמש כיום לקבורה. באזור זה נקברו ספרי תורה בשנת ה'תשל"ז ובחנוכה ה'תשל"ח נחנך המקום בקברה של יהודית אלכסנדרוני מראשונות היישוב היהודי המחודש בעיר.
[עריכה] מלאכת שיקום בית העלמין
מתוך חשש לפגיעה בקבר הטרי הוצבה בשבועיים הראשונים לאחר הלויה שמירה התנדבותית במקום של תושבי קריית ארבע. בתום השבועיים הוחלט למסד שמירה מאורגנת על בית הקברות. בין השומרים היה הפרופסור בן ציון טבגר שהיה אז מובטל וחיפש מקור הכנסה. טבגר, תושב נוסף בשם שלתיאל גם הוא מקריית ארבע ושומר ערבי תושב חברון בשם חוסיין שהועסק על ידי הממשל הצבאי החל משנת ה'תשכ"ח היו מהשומרים הקבועים במקום. למרות שמירתו של חוסיין מצא טבגר את בית העלמין מוזנח ונכרו בו עדיין החבלות שבוצעו במקום בפרעות תרפ"ט. המצבות לא ניצבו במקומן והיו מנותצות (מאוחר יותר התברר כי שברי המצבות שימשו כלבנות בנייה), חלקים נרחבים מבית הקברות שימשו לצרכי חקלאות: כרמים וירקות בבית הקברות המרכזי ועצי תאנה נשתלו בחלקה האשכנזית. כל הפירות והירקות נקטפו על ידי חוסיין שהיה מוכרם. מייד עם בואם החליט טבגר לשקם את בית העלמין. בו במקום טבגר ושותפו השמידו את הענבים וכרתו את עצי הפרי. במהלך משמרותיהם החל שלתיאל לפרק את אחת מטראסות האבנים שהוקמו במקום למניעת סחף אדמה בימי הגשמים למורת רוחו של טבגר. תוך בחינת מעשיו של שלתיאל הבחין באבן משוייפת ועליה אותיות עבריות. טבגר הבין כי מדובר בשבר ממצבת קבר האחים של חלקת "קדושי תרפ"ט" (שכן בחברון לא נהוג היה לחרוט שמות על מצבות למעט על מצבות קבר אחים שעליהן היו חרוטות רשימת הקבורים) וכן שכל שאר חלקי המצבות שימשו כלבנים לבניית הטראסות וכדי למצוא אותן יהיה עליו לפרק את הגדרות הרבות שהקיפו את בית העלמין. טבגר ביקש את עזרת השומר הערבי, חוסיין בפירוק הגדרות וכך שלושתם עסקו במלאכה תוך שמירה על מישוריות הקרקע למניעת סכנת סחף. עצי ברוש שגדלו פרא במקום נעקרו ונשתלו מחדש על ידי שלתיאל עם עצי ברוש נוספים במקומה של הגדר שפורקה. הייתה זאת תחילתה של גדר חיה שניתן לראות היום בבית העלמין. עם שתילת עצי הברוש התעוררה בעיית השקייתם שנפתרה על ידי רעיון שיזם שלתיאל והוא לחפור במקום בור מים לאגירת מי גשמים וכך חוסיין המיומן חפר והם פינו את האדמה ויצרו את בור המים במקום. לאחר הטיפול בעצי הפרי בחלקה האשכנזית התפנו לטפל בכרם שניטע במקום על ידי תושבי המקום. את הענבים כבר השמידו אך במקום נותרו שורשי הגפנים. טבגר ושלתיאל עקרו מן האדמה את השורשים, ייבשו אותם ואז שרפו אותם. חוסיין שדעתו לא נחה על שכרתו את עצי הפרי והשמידו את הענבים ששימשו אותו ניסה לקחת מן המקום את גזרי העצים לשימוש כהסקה אך טבגר שהתנגד שאלו:"האם גם בבתי קברות של ערבים מגדלים גפנים?". לאחר שיח זה הסיר חוסיין את בקשתו לקחת מבית העלמין גידולים לשימושו האישי וכן היה האחראי על מלאכת העקירה שהייתה קשה לטבגר שלא היה מורגל בעבודת כפיים. עם הזמן היחסים בין השלושה התהדקו ולעיתים קרובות היו אף מכבדים זה את זה במזונם. בספרו חברון שלי מרחיב טבגר לתאר את תרומתו של חוסיין לשיקום בית הקברות.
באותה תקופה עסקו חוסיין וטבגר בפירוק הטראסות ובמציאת שברי מצבות מקבר האחים. לאחר תקופה בה צברו מספיק שברי מצבות, החלו במלאכת ההרכבה טבגר ומבקרים במקום שנתבקשו לעזור, שבסופה הושלמו כמעט לחלוטין 26 מהמצבות.
[עריכה] בעלות
[עריכה] מתאר בית העלמין
כמקובל בבתי עלמין יהודים עתיקים אחרים (בית העלמין בהר הזיתים, מדרונות טבריה הצופה לכנרת), נוסד גם בית עלמין זה במקום הנחשב כיפה נוף בחברון, בלב חורשת זיתים עתיקה שאיננה קיימת כיום.
כמקובל בשיטות קבורה עתיקות, המצבות העתיקות בחברון הצטיינו בכך שהיו פשוטות. הן היו עשויות לוחות אבן גדולים ובלתי מסותתים ולרוב בלי כתובת. המסורת המקומית השיבה בעניין זה "האיך נוכל אנו לחרוט כתבות על מצבותינו, בשעה שקברות האבות אין עליהם כל כתובת?" [9]. יש שמניחים כי כי זוהי הצורה הראשונית והמקורית של המצבה היהודית[10]. יוצאת מן הכלל היא מצבתו של ה"ראשית חכמה" אשר בשנים האחרונות לפני פרעות תרפ"ט נבנתה כמצבה גבוהה וגדולה. מצבה זו חרבה בתקופת השלטון הירדני.
סדר החלקות ממזרח למערב בחלקה המזרחית ביותר נמצאים קברי בני הקהילה הקראית שהתקיימה בחברון בימי הבניים. מערבית לה חלקת הרבנים הספרדים הישנה, חלקת ספרי התורה, מערבית לה ישנו שטח פנוי מקברים ומערבית לו חלקת "קדושי מאורעות תרפ"ט" ומערבית לה "חלקת הספרדים המאוחרת".
[עריכה] חלקת הקראים
בחלק המזרחי ביותר של בית העלמין נמצאים קברי בני הקהילה הקראית שהתקיימה בחברון בימי הבייניים.
[עריכה] חלקת הרבנים הספרדים הישנה
חלקת הרבנים מהווה כשליש משטח בית הקברות ונקראת על שם חיבורו של רבי אליהו די וידאש הקבור בה. ישנה סברה הטוענת כי בחלקה זו קיימת שכבת קברים עתיקה מתחת לשכבה הנוכחית. בחלקת הרבנים קבורים, בין השאר:
- רבי אליהו די וידאש- התמנה לרבה של חברון בשנת 1566 נפטר בשנת 1587.
- רבי אברהם אזולאי -נולד בפאס, מרוקו הגיע לחברון בשנת 1600 ונפטר בשנת 1644.
- הרב שלמה עדני- חיבר את הפירוש "מלאכת שלמה" בחברון. נולד בשנת 1567 היה לרבה של חברון בשנת 1624 נפטר בשנת 1630.
- הרב אליהו מני (הרא"ם) - 1818 - 1889.
- הרב יהודה ביבאס - נולד בגיברלטר בשנת 1777. הגיע לחברון בשנת 1852 ונפטר כעבור חודשים אחדים.
- רבי משה בן רבי אברהם פרירה - עלה לארץ ישראל בשנת 1851 התקבל כרבה של חברון בשנת 1853 ונפטר בשנת 1865.
- רבי חיים רחמים יוסף פרנקו - החרי"ף - נולד ברודוס בשנת 1835, הגיע לחברון בשנת 1878 ונפטר בשנת 1901.
- רבי חיים חזקיהו מדיני נולד בירושלים - בשנת 1833, עבר לחברון בשנת 1891 והתמנה לרבה של חברון, נפטר בשנת 1905.
- רבי אליהו מני - נולד בבגדד בשנת 1850, רבה של חברון משנת 1905 נפטר 1924.
[עריכה] חלקת ספרי התורה
בחלקה זו טמונים שמונה ספרי תורה ותשמישי קדושה שחוללו על ידי ערבים במערת המכפלה בערב יום הכיפורים ה'תשל"ו.
[עריכה] חלקת "קדושי תרפ"ט"
בחלקה זו נמצאים קברי אחים של 59 מתוך 67 נרצחי פרעות תרפ"ט שנקברו במקום בלילה שבין י"ט לכ' אב ה'תרפ"ט. הבריטים הורו ליהודים לערוך לחללי הטבח הלוויה מזורזת, עוד באותו לילה, כשמנין יהודים בלבד מורשה להצטרף ולומר "קדיש". מפאת הזמן הקצר לעומת ריבוי המתים שינו ממנהגם לקבור בעומק של 120 ס"מ מתחת לפני הקרקע. המתים נקברו בתעלות בעומק חצי מטר בלבד (כלומר כ-25 ס"מ קרקע בלבד כיסו את הקברים מלבד מקום הגוויות). על פי עדויות של נוכחים נחפרו חמש תעלות ובתוכן הונחו הגוויות, כאשר שורת אבנים מפרידה בין תעלה לתעלה. הגויות כוסו בלוחות עץ או דלתות עץ שנעקרו מבתים לצורך זה ועל גבי הלוחות שכבת העפר[11]. קבר נוסף נכרה לחלקי האברים הקטועים, לעפר, לבגדים ולחפצים ספוגי הדם שהוצאו מבתי היהודים. כעבור שנה נבנו חמש מצבת בטון על גבי כל שורת קברים וכן נבנתה גדר גבוהה שהקיפה את הקברים. בניגוד למקובל בשאר החלקות נקבעו בחלקה זו לוחות אבן על מצבותיהן כן היה כיתוב. בשנים בהם לא הייתה קהילה יהודית בחברון שדדו ערבים את מוטות הברזל של חומת החלקה וחללו את הקברים עצמם[12]. בבדיקה שנערכה בשנת ה'תשכ"ח עלה כי בחלקה האשכנזית ובחלקה הספרדית המאוחרת נפגעו המצבות בלבד והקברים עצמם נשארו בעומק הקרקע. לאור העובדה שקבורי "קדושי תרפ"ט" לא נקברו בעומק והעובדה שעצי זית עתיקים שהיו בין הקברים נעקרו בהכשרת החלקה לשימוש חקלאי, רב היה חשש שחוללו הקברים עצמם. בבדיקות שנערכו בשטח אכן לא נמצאו עצמות אדם אך כן נמצאו בשטח מספר עמודים אשר זוהו כשרידי הגדר שהקיפה את החלקה. בדיקות אלו בצירוף רמיזות של ערביי המקום איששו את החשש שעצמות הקבורים הוצאו אך לא נמצא מי שיצביע על מיקומן הנכחי[13]. כתוצאה מדיקה זו הוחלט בהתיעצות עם רבנים להפסיק את החפירות ובמקום נבנתה מצבה לזיכרון. לאחר חידוש הקבורה בשנת ה'תשל"ה נעשו ניסיונות נוספים לקבוע את המיקום המדוייק של הקברים תוך שימוש בתצלומים של הקברות, תצלומים אויר סטריאוסקופים שעשו הבריטים בשנת 1945 וכן על פי סימון הקברות על גבי מפת ערים מנדטורית. בעזרת אלו סומן בשנת ה'תשל"ו שטח שסברו כי הוא מקום הקבורה והחלה חשיפה לעומק של הקברים. החפירות הביאו את החוקרים לגילוי לוחות עץ שנרקבו בעומק של 80 ס"מ, חפירות נוספות שנעשו הצביעו על קריסת הלוחות בין שורות האבנים שהפרידו בין נפטר לנפטר וכן סומנו בדייקנות כל מקומות הקבורה. יום הזיכרון לפרעות תרפ"ט שלאחר הזיהוי היה במרובה במשתתפים שבאו לחזות בגילוי מחדש של האתר. זיקני חברון שנכחו בלוויה אישרו את זיהוי המקום והוצבו מחדש המצבות ששוחזרו על ידי פרופסור בן ציון טבגר[14].
[עריכה] חלקת הספרדים המאוחרת
חלקה זו שימשה את קהילת בני ספרד בעיר במשך השנים. בתקופת השלטון הירדני חוללה החלקה וכיום לא נותרה בה מצבה אחת. הקברים ככל הנראה לא חוללו.
[עריכה] חלקת בית העלמין האשכנזי
לאחר שחרור חברון במלחמת ששת הימים נמצאה החלקה כמשמשת למטע תאנים ענבים. בעל הכרם מזמין היה את המבקרים הרבים שפקדו את חברון לטעום מן הפירות ולשאלת גורלם של הקברים השיב כי אכן היו במקום מצבות אך הוא גרף עפר רב וכיסה אותן ורק לאחר מכן שתל את כרמו. כיום נמצאת בחלקה זו רק אוהל הרבנית מנוחה רחל סלונים. שיקום ובנייה מחדש של הקבר בוצע בשנת תשנ"ח על ידי הרב יוסף יצחק גוטניק ורעייתו ממלבורן, אוסטרליה.
[עריכה] חילול בית העלמין
במרוצת השנים חולל בית העלמין פעמים רבות באמצעות ניפוץ מצבות, גניבת ציוד והצתות חוזרות ונשנות מצד פלסטינים. [15]==קישורים חיצוניים==
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- בית העלמין העתיק בחברון באתר מאגר בתי העלמין היהודים הבינלאומי (באנגלית).
- http://www.youtube.com/watch?v=djUAmqc2XeA&feature=player_embedded
- וידאו של פרופסור טבגר המתאר את בית העלמין העתיק בחברון -Google Video
[עריכה] לקריאה נוספת
- בן ציון טבגר, חברון שלי, בהוצאת שמי"ר.
- עודד אבישר, ספר חברון.
- "עשור לשחרור ירושלים וחברון", בהוצאת "מנהלת קרית ארבע חברון", עמודים 5-8, הרב זלמן קורן וחיים מגני. אוסף מאמרים בעריכת משה עוזרי.
- "לקט מאמרים, עדיות ותמונות במלאת 50 שנה למאורעות תרפ"ט בחברון" בעריכת חיה ברנס וע. ארליך, הוצאת קרית ארבע-חברון, ה'תשל"ט.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ "הר חברון לקט מאמרים", יגאל שני ודוד עמית, הוצאת חטיבת בני האחוד, ה'תשל"ז.
- ^ מסעות ארץ ישראל עמ' 88
- ^ זאב וילנאי, אנציק' לידיעת הארץ
- ^ ספר חברון, עמוד 241.
- ^ עותק המסמך נמצא במשרד הדתות.
- ^ עודד אבישר, ספר חברון, עמוד 467.
- ^ "קריית ארבע היא חברון-קובץ מאמרים ותמונות במלאת עשור לחידוש הישוב היהודי בחברון",עמ' 32, מנהלת קרית ארבע
- ^ ספר חברון עמוד 450, עודד אבישר.
- ^ יעקב פינקרפלד, "בשבילי אמנות יהודית", עמ'96, הוצאת "ספריית פועלים".
- ^ יעקב פינקרפלד, "בשבילי אמנות יהודית", עמ'96, הוצאת "ספריית פועלים".
- ^ "קריית ארבע היא חברון-קובץ מאמרים ותמונות במלאת עשור לחידוש הישוב היהודי בחברון", מנהלת קרית ארבע.
- ^ העתק דו"ח משלחת של הועד הלאומי שבדקה נושא זה בשנת 1945, ספר חברון, עודד אבישר, עמוד 509. המקור נמצא בארכיון הציוני
- ^ "קריית ארבע היא חברון-קובץ מאמרים ותמונות במלאת עשור לחידוש הישוב היהודי בחברון",עמ' 32, מנהלת קרית ארבע
- ^ הרב זלמן מ.קורן, "קריית ארבע היא חברון-קובץ מאמרים ותמונות במלאת עשור לחידוש הישוב היהודי בחברון", עמ' 35, מנהלת קרית ארבע
- ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם.D7.A9.D7.9D-.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94
| קברי צדיקים בחברון | ||
|---|---|---|
|
