בית הממשל הצבאי בחברון
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מצודות טגארט  |
| מיקום | חברון |
| מדינה |
הרשות הפלסטינית |
| בעלים | משטרת המנדט, צבא ירדן, הממשל הצבאי הישראלי, הרשות הפלסטינית |
| הקמה ובנייה | |
| תאריך פתיחה רשמי | שנות ה-30 של המאה ה-20 |
| תאריך פירוק | 30 ביוני 2002 |
| קואורדינטות | 31°32′09″N 35°05′42″E / 31.535902887438°N 35.095004226053°E |
|
(למפת הר חברון רגילה)   בית הממשל הצבאי בחברון | |
  | |
בית הממשל הצבאי הוא מצודת טיגארט בעיר חברון ששימש את גורמי המשטר השונים בחברון, בהם משטרת המנדט, המטרה הירדנית והממשל הצבאי הישראלי. הבניין, ששימש את ראשוני מתיישבי היישוב היהודי בחברון, הוחרב במהלך האינתיפאדה השנייה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבנה הוקם כמצודת טיגארט בשנות השלושים של המאה העשרים, לשימוש משטרת המנדט[1]. לאחר השתלטות ירדן על חברון ב-1948, הפך המבנה למטה של המשטרה הירדנית והמשמר הלאומי הירדני. עם כיבוש יהודה ושומרון בידי ישראל במלחמת ששת הימים, הוסב המבנה לשימוש הממשל הצבאי הישראלי.
בפסח 1968 שכרה קבוצה שהורכבה מאנשי התנועה למען ארץ ישראל השלמה, המטה להחזקת השטחים, ותלמידים מישיבת מרכז הרב, את מלון "פארק" בחברון[2], במטרה לחדש את היישוב היהודי בחברון[3]. הקבוצה מנתה בין היתר את הרב משה לוינגר, הרב אליעזר ולדמן, אליקים העצני והסופר אהרן אמיר. לאחר פסח לא הראתה הקבוצה סימן שכוונתם לעזוב את המלון.
במאי החלו מחאות מאישי ציבור ערבים בעיר על ההתיישבות[4]. בי"ד באייר דנה ממשלת ישראל בנושא וקיבלה החלטה ליישב יהודים בסביבות העיר עצמה, בנפרד מתושביה הערביים, באמצעות הקמת שכונה עירונית יהודית על גבעה ממזרח לעיר. הממשלה החליטה כי עד להקמת השכונה, יעשו כל הסידורים הנדרשים לשמירת ביטחונם של המתנחלים דיירי 'מלון פארק', כולל העברת למתחם אחר. בעקבות כך הורה שר הביטחון משה דיין לתושבים לעבור אל מתחם בניין הממשל הצבאי[5].
קבוצת המתנחלים התגוררה במתחם במשך כשנתיים עד לאכלוס קריית ארבע, באלול תשל"א (1971).
המבנה שימש את צה"ל עד להסכם חברון ב-1997, אז הועבר לרשות הפלסטינית.
ב-30 ביוני 2002, במהלך מבצע חומת מגן, פוצץ המבנה בידי צה"ל על מנת לפנות מחבלים שהתבצרו בו[6][7].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עדינה אמתי, בואי חברונה - סיפורה של ציפי לבני (ז"ל) וחידוש ההתיישבות בחברון, הוצאת עלים, תשפ"ב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ היסטוריה על המפה | פרויקט טיגארט – תחנת משטרת חברון (מצודת טיגארט), באתר היסטוריה על המפה |, 2019-08-24
- ^ חגי סגל, אחים יקרים, עמ' 20; עתיה זר, כשהרב לוינגר עשה פסח במלון, באתר ערוץ 7.
- ^
עופר אדרת, זיכרונותיהם של ילדי דור המייסדים, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2022
- ^ כינוס נכבדי חברון נגד התישבות יהודית, דבר, 24 במאי 1968.
- ^ הוברמן, עמ' 41.
- ^ מרכז השלטון הפלסטיני - מצודת טיגארט לשעבר - עמוד ענן, באתר amudanan.co.il
- ^ אטילה שומפלבי והסוכנויות, פוצץ בניין הממשל בחברון; האם המבוקשים נמלטו?, באתר ynet, 30 ביוני 2002
| היישוב היהודי בחברון | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| שכונות | שכונת אברהם אבינו • אדמות ישי • רובע חזקיהו • בית שניאורסון • בית הדסה • בית השלום • בית רומנו • בית המכפלה • בית רחל ובית לאה • בית החירות | ||||
| אישים ופעילים | נעם ארנון • הלל הורוביץ • בן ציון טבגר • מרים לוינגר • משה לוינגר • דוב ליאור • אליהו ליבמן • ברוך מרזל • אורית סטרוק • נועם פדרמן | ||||
| היסטוריה |
| ||||
| אתרים | בית העלמין היהודי העתיק בחברון • קבר ישי ורות • קבר אבנר בן נר • קבר עתניאל בן קנז • מצפה חברון • תל רומיידה • מעיין אברהם אבינו • מעיין שרה | ||||
| מבנים | מערת המכפלה • בית הכנסת אברהם אבינו • בית שפירא • מוזיאון חברון • מרכז גוטניק • ישיבת שבי חברון • בית התקומה | ||||
| שונות | ציר המתפללים • ציר ציון • הסכם חברון • פרשת אלאור אזריה | ||||