יכיני
| יכיני | |
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | שער הנגב |
| גובה ממוצע | 134 מטר |
| תאריך ייסוד | 1950 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010: | |
| - אוכלוסייה | 607 תושבים |
יכיני הוא מושב דתי בצפון הנגב ליד העיר שדרות השייך למועצה אזורית שער הנגב. הוא משתייך, מבחינה ארגונית, לתנועת המושבים. המושב נמצא בגובה מאה ועשרים מטר מעל פני הים וכחמישה קילומטרים מצפון לעיר נתיבות. ביישוב כשבע מאות תושבים. במושב קיימים כיום 78 משקים.
תוכן עניינים |
[עריכה] שם המושב
היישוב יושב בשטח נחלת שבט שמעון על פי התנ"ך. שמו כשם אחד מבני שמעון: "בני שמעון, למשפחתם לנמואל משפחת הנמואלי, לימין משפחת הימיני; ליכין, משפחת היכיני" ספר במדבר, (פרק כו , פסוק יב).
[עריכה] היסטוריה
המושב הוקם ב-25 ביולי 1950, תחת השם הזמני "מוחרקה ב'", בגלל קרבתו לכפר הערבי אל-מוח'רקה, שתושביו גורשו במהלך מלחמת העצמאות. ביום העלייה למקום הובאו אליו 174 עולים מפרס וכורדיסטן ששהו במחנה העולים בפרדס חנה. עם הגעתם למקום התברר שלא היו מספיק אוהלים עבורם ואף לא מים ואוכל. רק לאחר מספר ימים קיבלו העולים לחם ואוכל והמקום חובר לרשת המים[1].
עקב הקשיים הרבים עזבו חלק מהתושבים את היישוב. לפי המסופר באנציקלופדיה 'מפה', המושב סבל מסכסוכים פנימיים קשים, ועקב כך החליטה הסוכנות היהודית לפרק את המושב ביוני 1952. לפחות חלק מתושבי הכפר לא עזבו את המקום מרצונם אלא פונו על ידי כוחות משטרה.[דרוש מקור]
בשנת 1952 יושבו במקום עולים מתימן שעלו ארצה במבצע מרבד הקסמים והתאכסנו עד אז במעברות עין שמר וצמח. בינואר 1952 היו במושב 100 משפחות מעולי תימן מלוא הקיבולת המתוכננת של המושב[2].
בנובמבר 1953 נותק המושב בגלל גשמים והוצנחה לו אספקה מהאוויר[3].
בנובמבר 2006 נחנך ביישוב כפר סטודנטים של תלמידים ממכללת ספיר. המושב סובל, ביחד עם שאר יישובי הנגב המערבי, ממתקפות של טילי קסאם.
[עריכה] כלכלת היישוב
עד לשנות השבעים עסקו מרבית תושבי המושב בענפי החקלאות ובמיוחד בגידול סלק סוכר. עקב המשבר בענף החקלאות עברו חלק מתושבי המושב למצוא את פרנסתם מחוץ למושב.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מושב יכיני באתר המועצה האזורית שער הנגב
- מושב יכיני במרכז המידע להתיישבות בנגב
- ק. שבתאי, הצבא ויהודים מעבר להרי החושך, דבר, 1 במרץ 1951 המשך
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ק. שבתאי, אזור אזור וענייניו, דבר, 10 באוגוסט 1950
- ^ יצחק קורן, האמת על התיישבות התימנים, דבר, 23 בינואר 1952
- ^ כך קבלנו את הגשם הראשון, דבר, 27 בנובמבר 1953
[עריכה] גלריית תמונות
|
||||||||||