משתמש:אסתי ברוכי/שירות לאומי בישראל

השירות הלאומי בישראל (שנקרא גם שירות אזרחי) מהווה שירות תחליפי לשירות בצה"ל, והוא מוסדר באמצעות חוק שירות אזרחי, תשע"ז-2017. העוסק בכל אזרח או אזרחית ישראלים שקיבלו פטור משירות בצה"ל, למעט בחורי ישיבות.

על פי החוק בישראל, רשאי להתנדב לשירות לאומי כל אזרח ישראלי או תושב קבע, בגילאי 24-18 (או עד 27 אם למד במוסד לחינוך מיוחד), שקיבל פטור משירות צבאי או שלא נקרא לשירות סדיר. נכון לשנת 2021 בישראל מתנדבים כ-18,000 צעירים וצעירות בשירות לאומי. אוכלוסיית המתנדבים כוללת נשים וגברים, ביניהם יהודים, ערבים ופטורי גיוס מסיבות שונות, כגון מסיבות רפואיות או דתיות. כמחצית ממתנדבי השירות הלאומי בישראל הן בנות דתיות לאומיות ששוחררו מחובת השירות בצה"ל מטעמי דת, כרבע מהם חילונים, כרבע מהם מגיעים מהחברה הערבית, כ-8 אחוזים שייכים לקבוצות אוכלוסייה מיוחדות (מתנדבים עם מוגבלות, נוער בסיכון ונערות במצוקה).

ניהול השירות הלאומי בישראל מבוצע על ידי שמונה עמותות (גופים מוכרים): האגודה להתנדבות, בת עמי, העמותה לשוויון חברתי ושירות לאומי, עמינדב, ש"ל, שלומית, אופק וחיבור חדש. עמותות השירות הלאומי אחראיות על איתור המועמדים, שיבוצם במקומות שירות וליווי המתנדבים במהלך השירות. המדינה מפעילה סמכויות פיקוח ותכנון אסטרטגי מקיף לכל נושא השירות, באמצעות רשות השירות האזרחי-לאומי.

מסלול נוסף וייחודי של שירות לאומי, נועד לבחורי ישיבות המצהירים כי "תורתם אומנותם". שירות זה מעוגן בחוק נפרד, חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014 שנועד ליצור מסלול לשירות לאומי-אזרחי לבחורי ישיבות מעל גיל 21, כתחליף לשירות בצה"ל.

מסגרות השירות הלאומי עברו תהליכים התפתחותיים מאז קום המדינה ועד הקמת הרשות לשירות לאומי אזרחי.

היסטוריה

השירות הלאומי (או אזרחי) מעסיק את הציבור בישראל, ובמיוחד בכנסת, מאז הקמת המדינה. בעבר הוא היה קשור למחלוקת אידיאולוגית בין דתיים לחילונים על שאלת גיוס נשים בכלל, וחובת גיוס בנות צעירות להתנדבות בשירות אזרחי. בשנות 2000 נוסף דיון ציבורי העוסק בגיוסם של בני מיעוטים לשירות אזרחי במקום שירות צבאי.

שנות ה-50

חוק שירות ביטחון, 1949 שנחקק בכנסת הראשונה הסדיר את חובת שירות הצבאי לכל אזרחי ישראל, כולל נשים. בלחץ המפלגות הדתיות נוסף לו סעיף המעניק לשר הביטחון סמכות לפטור בנות שמצהירות כי מטעמי דת ומצפון אינן יכולות לשרת. עם הפטור הזה באה לעולם "ההצהרה" המפורסמת (הקיימת עד היום בגירסה שלא השתנתה בהרבה) ובאמצעותה בנות דתיות משוחררות משירות סדיר.

בלחץ של גורמים חילונים, ולאחר שהתברר כי יש ניצול מוגזם של ההצהרה וכי גם צעירות חילוניות עושות בה שימוש, יזם דוד בן גוריון את חוק שירות לאומי 1953, המחייב כל בת שקיבלה פטור מצה"ל לשרת שירות לאומי. החוק עורר הפגנות סוערות לאחר שפורסמו התנגדויות של גדולי הרבנים בציבור החרדי ביניהם החזון איש, ר' איסר זלמן מלצר ואף הרב יעקב משה חרל"פ, מגדולי תלמידי הרב קוק שאף הכריזו כי השירות אסור באיסור "יהרג ובל יעבור" (אליהם הצטרף גם הרב הראשי דאז יצחק אייזיק הלוי הרצוג). נציגי המפלגות הדתיות לאומיות (המזרחי והפועל המזרחי) הצביעו בעד החוק, רק לאחר שהובטח להם כי לא יותקנו תקנות לחוק וממילא הוא לא ימומש. ואכן, לא הותקנו תקנות והחוק לא מומש במשך עשורים רבים לאחר מכן.

שנות ה-60

באמצע שנות ה-60 יזמו בני נוער מתיכונים דתיים באזור המרכז דיון ציבורי בשאלה האם בנות צריכות לשרת בשירות לאומי. את הכנס ניהל שאול יהלום, אז תיכוניסט בן 17, שעמד בראש "פרלמנט הנוער הדתי בתל אביב". ובסיומו התקבלה החלטה: "הפרלמנט מחייב שירות לאומי לבנות שאינן משרתות בצבא, קורא לבנות לצאת לשנת שירות, וקורא להקים גוף שינהל ויארגן את תחומי השירות ויעמוד תחת פיקוח דתי ואזרחי". בעקבות הדיון, יזמה "המשמרת הצעירה" של המפד"ל, בקיץ 1965, את יציאת הקבוצה הראשונה של צעירות דתיות בוגרות תיכון לשנת התנדבות בעיירות פיתוח בדרום, הנושאת את הכותרת "שירות לאומי".

בחמש השנים הבאות יצאו קבוצות נוספות, שהתארגנו בחסות המפד"ל וגורמים אחרים - מחנכים וארגונים פרטיים. בחצור הגלילית אף הוקמה ב-1970 מדרשה למתנדבות דתיות ובה 35 צעירות דתיות בוגרות תיכונים דתיים ואולפנות. בראשה עמד הרב אברהם בהר"ן.

שנות ה-70 – האגודה להתנדבות בעם

ב-1971, בלחץ של גורמים חילונים, קיבלה ממשלת ישראל בראשות גולדה מאיר החלטה לממש את חוק השירות הלאומי, ולהקים גוף ממשלתי שיגייס מתנדבות ויפעל בהתאם לתקנות שיותקנו לחוק הקיים בספר החוקים. ההחלטה עוררה התנגדות עזה במגזר החרדי, שנציגיו התנגדו לכל שירות חובה של צעירות דתיות. בציבור הדתי-לאומי נחלקו הדעות בין השוללים שלילה מוחלטת של שירות לאומי תחת מסגרת ממשלתית, לבין כאלה המחייבים שירות לאומי ואפילו צבאי לכל בת.

לאחר מאבק ציבורי, שנגרר לפסים אלימים, יזם השר מיכאל חזני מהמפד"ל "מסלול עוקף" להחלטת הממשלה – הקמת אגודה עות'מאנית (המסגרת שקדמה למסגרות העמותות כיום) שתפעל כמסגרת שירות לאומי ממוסדת ומאורגנת. זו היתה פשרה בין הצדדים למחלוקת: מצד אחד יוקם גוף ציבורי ברוח החלטת הממשלה, אך הוא יפעל ללא פיקוח ממשלתי, אלא של נציגי הציבור הדתי לאומי. הוא הטיל את המשימה על עוזרו, עו"ד דב פרומן, שהכין את מתווה העמותה ודרכי פעולתה ורשם אותה ברשם האגודות בחודש נובמבר 1971. העמותה נקראה: האגודה להתנדבות בעם וברשימת מייסדיה, הוועד המנהל שלה, נמנו אנשי ציבור מכל כל הפלגים והזרמים של הציבור הדתי-לאומי.

מאז הקמתה של האגודה, ובמשך כ-25 שנים, היא מיסדה את השירות הלאומי והפכה אותו לחלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית. במהלך תקופה זו, התחולל מהפך בקרב הציבור הדתי-לאומי: שירות לאומי היה לברירת המחדל של בנות המגזר כולו.

למרות העובדה שהאגודה פעלה ללא פיקוח ממשלתי, הכירו מוסדות המדינה הכרה דה-פקטו במסלולי השירות ואפשרו להן הטבות שונות בדומה לזכויות חיילים משוחררים.

שנות ה-90

באמצע שנות ה-90 הוקמו עמותות נוספות אשר הפעילו מסלולי שירות לאומי. בעקבות התערבות בג"ץ, החלה המדינה להקצות תקנים של מתנדבים לעמותות הנוספות, ביניהן עמותת שלומית שגייסה בנות חילוניות, בנים שנפלטו מהשירות הצבאי וכן מתנדבים מבני המיעוטים.

באותן שנים חלו תמורות בחברה הישראלית, ביניהן ירידה באחוזי הגיוס לצבא, ופנייה של בנות שאינן דתיות, ובנים, להתנדבות לשירות הלאומי, ונוצר לחץ ציבורי לפתיחת שורות השירות הלאומי לכלל אזרחי המדינה.

שנות 2000

מתחילת שנות 2000 התנהל שיח ציבורי על האפשרות לפתוח את השירות הלאומי לכלל מגזרי האוכלוסייה בישראל, גם לבני המיעוטים. הדובר הבולט היה ראובן גל שפרסם מאמרים על כך וכן ארגן כנסים ויזם פניות לממשלות ישראל. כתוצאה מכך, הקימה המדינה מספר ועדות, ביניהן ועדת עברי, שאת מסקנותיה אימצה ממשלת ישראל בסוף 2006, ובמרכזן פתיחת השירות הלאומי לכלל האוכלוסיות הפטורות משירות צבאי, כולל בנות שאינן דתיות, בנים, וערבים.

בשנת 2007, יזם ראש הממשלה אהוד אולמרט הקמת "מנהלת שירות לאומי אזרחי", שיהיה הבסיס לרשות הממשלתית העתידה לקום. בראש המנהלת עמד ראובן גל. שלוש שנים לאחר הקמת התשתית למנהלת התפטר גל ובמקומו התמנה שר שלום ג'רבי שהמשיך לפתח את התשתית עד שנחקק חוק שירות אזרחי, 2017, הוקמה הרשות והוא התמנה להיות המנכ"ל שלה.

במהלך השנים האלה הורחבו מסלולי שירות לכלל המגזרים באוכלוסייה הישראלית. שילוב אוכלוסיות אלו בשירות לאומי התבצע דרך העמותות השונות ובהן האגודה להתנדבות (ש.ל.ם), שלומית, בת-עמי, עמותת ש"ל ואחרות. עמותות אלה אפשרו קליטת אלפי חילונים במסגרות השירות הלאומי השונות. כמו כן נפתחו מסגרות המשלבות את האוכלוסייה הערבית והדרוזית בשירות הלאומי. החל משנת 2000 ואילך מתקיימת עלייה רצופה וחדה במספר בני המיעוטים המשרתים שירות לאומי-אזרחי. בשנת 2010 התחילו את השירות 1,350 בני מיעוטים, בנים ובנות, בהשוואה לכ-100 בשנת 2003.

במרץ 2017 אישרה הכנסת את חוק שירות אזרחי, המסדיר לראשונה את המסגרת והתנאים לביצוע שירות לאומי / התנדבותי מטעם המדינה למי שאינו משרת בשירות סדיר בצה"ל (למעט אלה שקיבלו פטור משירות מטעמי דת, הכלולים בחוק אחר). החוק נכנס לתוקף ב-1 באפריל 2018.

החוק קובע כי השירות יארך בין שנה לשנתיים, ניתן יהיה לבצע את השירות גם בארגוני צער בעלי חיים (כולל בגני חיות), בגנזך המדינה ובהסברה ממשלתית בעניין זכויות ומענה לפניות ציבור, זאת בנוסף לביטחון פנים, הגנת העורף, בריאות, חינוך, רווחה, בטיחות בדרכים, תרבות ועוד. בחוק נכללת ההגדרה "התנדבות קהילתית", לצורך התאמתו גם למגזר הערבי. עוד נקבע כי מתנדב לא ימלא את מקומם או את תפקידם של עובדים קבועים. המתנדבים לא יקבלו שכר בעד השירות, אבל יהיו זכאים לדמי כיס לתשלום הוצאות אישיות ובחלק מהמקרים אף למגורים. המתנדבים לא ישתתפו במסגרת השירות בפעילות בעלת אופי פוליטי-מפלגתי. מנהל הרשות יוכל לאשר למתנדבים לבצע חלק מהשירות הלאומי מחוץ לישראל, בתנאי שיעסקו בתחום החינוך או בתחום עידוד העלייה.

גוף המפעיל מתנדבים לשירות אזרחי יוגבל בהיקף פעילויות אחרות, כך שלא יעלו על 20 אחוז מכלל עיסוקיו. בנוסף, גוף כזה לא ישלול את קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, ולא יתמוך בטרור. החוק קובע כי: "היה הגוף המפעיל המבקש מימון... גוף שעיקר פעילותו זוכה למימון מצד ישות מדינית זרה – תותנה בקשתו בקבלת אישור מטעם השר". החוק מפרט עיצומים כספיים לגופים המפנים מתנדבים לשירות אזרחי, אשר יפעלו בניגוד לחוק. על כל הפרה ייקנס הגוף ב-3,000 ש"ח.

החל מ-2019, מנכ"ל הרשות הוא ראובן פינסקי.

רשות השירות הלאומי-אזרחי

ערך מורחב – רשות השירות הלאומי-אזרחי

לוגו הרשות לשירות לאומי- אזרחי

בשנת 2007 הוקמה מנהלת שירות אזרחי-לאומי במשרד הרווחה. בחודש ינואר 2008 קיבלה הממשלה החלטה המעבירה את סמכויות השירות הלאומי ממשרד הרווחה למשרד ראש הממשלה. בחודש אפריל 2009 העבירה הממשלה במסגרת הסכם קואליציוני את סמכויות המנהלת למשרד המדע והטכנולוגיה שבראשו עמד דניאל הרשקוביץ ממפלגת הבית היהודי. בשנת 2008 הפכה המנהלת לרשות השירות הלאומי-אזרחי במשרד המדע והטכנולוגיה, המטפלת הן בשירות הלאומי הוותיק, והן ב"שירות הלאומי-אזרחי" לתלמידי ישיבות. בשנת 2013 עברה רשות השירות הלאומי-אזרחי למשרד הכלכלה, שבראשו השר נפתלי בנט ממפלגת הבית היהודי, ולאחר מכן למשרד לאזרחים ותיקים, שבראשו עמד אורי אורבך ממפלגת הבית היהודי. בשנת 2015 עברה הרשות לשירות האזרחי למשרד החקלאות בראשות השר אורי אריאל.

גופים מומחי אוכלוסייה (גופי מעטפת ציבורית)

מעטפת השירות הלאומי היא תוכנית ליווי, תמיכה והעשרה אשר נועדה למקסם את חוויית השירות של המתנדבים מהאוכלוסיות המיוחדות (צעירים עם מוגבלות, נוער בסיכון, נערות במצוקה, וצעירים ערבים) ולאפשר להן להתקרב למימוש עצמי, מעורבות חברתית, להשכלה ולתעסוקה. במסגרת המעטפת זוכים המתנדבים לליווי אישי, לתוכנית קבוצתית המתמקדת בהכנה לתעסוקה במגוון מתודות.

את התוכניות מעבירות עמותות המתמחות בכך (כדוגמת עמותת אלווין ישראל, עמותת גוונים והחברה למתנ"סים) במימון רשות השירות הלאומי-אזרחי וקרן הזדמנות.

תנאי המתנדב בשירות הלאומי בישראל

תנאי השירות של מתנדב לשירות לאומי מוסדרים בחוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), תשנ"ח–1998. השירות הלאומי לבנות מוסדר בתקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), תשס"ב-2002 בו מפורטות חובות וזכויות המתנדבים. השירות הלאומי לבנים מוסדר בחוק שירות לאומי בהתנדבות (תוכנית ניסיונית לבנים) (הוראת שעה), תשס"א-2001, והוא מתבסס על כללי השירות הלאומי לבנות.

משך השירות הלאומי יכול להיות שנה אחת או שנתיים, וניתן להפסיקו בכל עת. עם זאת, על מנת לקבל את מלוא תנאי השחרור (כגון מענק שחרור), יש לשרת שנה אחת מלאה.

במהלך השירות הלאומי מקבל המתנדב דמי כלכלה בסך כמה מאות שקלים. מתנדבי השירות הלאומי מקבלים החזר מלא על נסיעות באוטובוסים במהלך השירות, והחל מ-1 בינואר 2001 הם זכאים לנסיעות חינם ברכבת ישראל. השירות הלאומי מספק לכל מתנדב אשר מתגורר במרחק רב ממקום השירות דירה בה יוכל לגור במהלך השירות.

עם תום השירות הלאומי זכאי המתנדב להטבות על-פי חוק קליטת חיילים משוחררים, בדומה להטבות הניתנות למי ששירת בצה"ל במשך אותו זמן.

שירות לאומי-אזרחי לבני ישיבות

ערך מורחב – חוק שירות לאומי-אזרחי

במקביל לשירות לאומי ובנפרד ממנו, מתקיים בשנים האחרונות מסלול של "שירות לאומי-אזרחי" (שכונה בעבר "שירות אזרחי"). חוק טל איפשר לבני ישיבה להתגייס לשירות אזרחי כתחליף לשירות הצבאי, וכיום מוסדר השירות הלאומי-אזרחי בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014, שחוקק יחד עם תיקון לחוק שירות ביטחון שהחליף את חוק טל.

השירות הלאומי-אזרחי, החל מיום 1 ביולי 2014, מוצע לבני ישיבות מעל גיל 21, השירות הוא במסלול של 30 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים, או 20 שעות שבועיות בממוצע במשך שלוש שנים. מוצע גם מסלול של "שירות אזרחי-ביטחוני" בו משרתים 36 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים.

בחצי השני של שנת 2015 הצטרפו לשירות לאומי-אזרחי 421 משרתים.

תחומי השירות הלאומי בישראל

השירות הלאומי בישראל פועל במגוון תחומים, בין השאר:

• תגבור כוח ההוראה והסיוע בבתי ספר ובגני הילדים.
• סניפי תנועות נוער
• העברת שיעורי יהדות לבית ספר חילוניים.
• עזרה בבתי חולים ובמרפאות.
• טיפול באנשים עם מוגבלויות פיזיות, נפשיות או שכליות (במסגרת ארגונים כגון קו לחיים, שמחה לילד, חברים לרפואה, עמותת על"ה, עמותת אלווין ישראל ועוד).
• סיוע חברתי לאזרחים ותיקים במסגרת פרויקט "והדרת פני זקן"
• איוש מוקדים טלפוניים ואמבולנסים בארגון מגן דוד אדום.
• עבודות פקידותיות במוסד, במשטרת ישראל ובשב"כ.
• שירות ב'גופים הירוקים' (רט"ג, קק"ל, החברה להגנת הטבע ונאות קדומים) בהדרכה, חינוך ופיקוח בנושאי טבע וסביבה.
• במוקדי הביטחון ביו"ש במסגרת "צופות יש"ע".
• הדרכת טיולים.
• עבודה משרדית או פקידותית במקומות מגוונים, ביניהם קופת חולים, בית המשפט ועמותות שונות.
• שירות לאומי בתפוצות.
• מרכזי זהות יהודית

עם הזמן התפתח השירות הלאומי וכיום ניתן לשרת בתחומים שונים ומגוונים, החל מעבודה פקידותית ועד עבודה חינוכית וחקלאית. השינוי נובע גם מהפעלת עמותות שונות הפועלות לקידום השירות בקרב כלל האוכלוסייה בארץ.

הפולמוס סביב השירות הלאומי בישראל

ישנם מספר רבנים דתיים לאומיים (כדוגמת הרב זלמן מלמד ובנו הרב אליעזר מלמד) אשר ממליצים לבנות לוותר על השירות הלאומי על מנת להקדים ללמוד מקצוע ולהקים משפחה, דבר אותו רואים רבנים אלו כמסייע לעם ישראל יותר מאשר השירות הלאומי.

בקרב הציבור הערבי ומנהיגיו קיימת התנגדות ליוזמות של שירות אזרחי לערבים, בנימוק שמדובר ב"זרוע ישירה של צבא הכיבוש" ובפגיעה בזהותם של בני הנוער הערבים כחלק ממיעוט לאומי.

העלות הישירה של הפעלת בת שירות לאומי, כולל התשלום הישיר אליה ועלות ליוויה על ידי עמותת השירות הלאומי הוא 27,700 שקלים לשנה, שהם כ-2,300 שקלים לחודש. עו"ד אמנון דה הרטוך טען שעלות בת שירות לאומי אשר שירתה במשך שנתיים ולאחר מכן עובדת בשירות הציבורי, למשל כמורה, במשך 35 שנה (כולל אובדן תשלומי מס מאותן שנתיים שבהן לא עבדה), שווה ערך ל-5,500 שקלים לכל חודש שירות, ללא עלות העמותה המלווה. הרטוך מסיים את מאמרו בשאלה: "שמא כדאי לוותר על כל העניין?".

בעקבות מבצע צוק איתן בקיץ 2014, שבו גברה הביקורת הציבורית על עמותות שמאל דוגמת בצלם ושוברים שתיקה שעיקר תקציבן מגיע ממדינות זרות ופעילותן נתפשה כאנטי-ישראלית, יזמו שרים בממשלה החלטה השוללת מעמותות אלה תקני שירות לאומי. ההחלטה בוטלה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר. בעקבות ביטול זה, החלה הממשלה בהליך חקיקה השולל תקני שירות לאומי מעמותות שעיקר תקציבן מגיע מיישויות מדיניות זרות וארגונים השוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או תומכים בטרור. ב-22 במרץ 2017 עבר חוק זה בקריאה שנייה ושלישית.

קישורים חיצוניים

• חוק שירות אזרחי, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
• חוק שירות לאומי-אזרחי, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
• רשות השירות האזרחי-לאומי, עמוד הבית
• עמותות השירות האזרחי-לאומי
  • עמותת ש"ל, עמותה להפעלת מתנדבים חילונים, דתיים, מגזר ערבי
  • האגודה להתנדבות, עמותה לשירות לאומי-אזרחי (דתיים, חילוניים, ערבים, בעלי מוגבלויות, נוער בסיכון, מתנדבים מחו"ל)
  • בת עמי, עמותה לשירות לאומי-אזרחי
  • עמינדב, אגודה תורנית להתנדבות
  • שלומית, עמותה להפעלת מתנדבים לשירות לאומי
  • חיבור חדש, עמותה לשירות לאומי-אזרחי
  • אופק, עמותה לשירות לאומי-אזרחי
  • העמותה לשוויון חברתי, עמותה לשירות לאומי-אזרחי להפעלת מתנדבים מהחברה הערבית
• זכויות השירות אזרחי - לאומי, באתר כל זכות
• חוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), תשנ"ח–1998.
• תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), תשס"ב-2002.
• אתר אתר מתת - מפגש צעירות דתיות לפני ואחרי שירות לאומי וצבאי
• אוריאנה אלמסי, ‏השירות הלאומי-אזרחי בישראל, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 30 בספטמבר 2014
• דנה ויילר-פולק, מה עושות בנות השירות הלאומי בארגון אמנסטי?, באתר הארץ, 12 ביוני 2010
• אבישי מזרחי, תנו להן מדים, באתר ynet, 2 בפברואר 2010
• גילי כהן, השירות הלאומי ימנע התנדבות ל"בצלם" בשל "פעילותו נגד מדינת ישראל", באתר הארץ, 14 באוגוסט 2014
• רויטל חובל, היועמ"ש הורה על הקפאת ההחלטה לבטל את השירות הלאומי ב"בצלם", באתר הארץ, 17 באוגוסט 2014
• חיים ביאור, "מתנדבי השירות האזרחי-לאומי עלולים לאיים על עובדים קיימים", באתר TheMarker‏, 26 במרץ 2015
• אילנה שטוטלנד, ‏בודדות במערכה: מאבקן של בנות השירות הלאומי, באתר מעריב אונליין, 11 ביוני 2018
• חוות דעת על שירות לאומי באיכילוב- עמותת מתת.
• שירות לאומי - סיפור של אגודה והתנדבות, מאת שלומי רוזנפלד, מחבר ספר היובל של האגודה להתנדבות ותולדות השירות הלאומי בכלל

לקריאה נוספת

• שלומי רוזנפלד, האגודה להתנדבות : חמישים שנות שירות לאומי. לוד : האגודה להתנדבות (ע"ר),‏ תשפ"ב 2022.

הערות שוליים

* קטגוריה:גיוס לצה"ל קטגוריה:צבא: מגדר ונטייה מינית