משתמש:Slav4/ארגז חול/משמרות כהונה
כ"ד משמרות כהונה הם 24 קבוצות של כוהנים, אשר עבדו בבית המקדש בתורנות, וכל אחת נקראה משמרת. כל בני המשמרת, היו בני משפחה אחת, והתגוררו ביחד באחת מערי ישראל.
השתלשלות חלוקת הכוהנים למשמרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלוקת הכוהנים למשמרות נעשתה לראשונה, על ידי משה במשכן, אשר פעל כך במצוות הקב"ה. וכך כתוב בספרי "אֵלֶּה פְקֻדָּתָם לַעֲבֹדָתָם, לָבוֹא לְבֵית-יְהוָה כְּמִשְׁפָּטָם, בְּיַד, אַהֲרֹן אֲבִיהֶם: כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ, יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל[1]." מלמד שהיתה מצווה זאת ביד משה ואהרן. בימי משה היתה החלוקה ל-8 משמרות בלבד כמו שכתוב בתלמוד: "אמר רב חמא בר גוריא, אמר רב: משה תיקן להם לישראל שמונה משמרות, ארבע מאלעזר וארבע מאיתמר[2]. בא שמואל והעמידן על שש עשרה, בא דוד והעמידן על עשרים וארבעה"[3].
משה רבנו חילק את הכהנים לשמונה קבוצות, ארבע קבוצות של כהנים מבני אלעזר בן אהרן, וארבע קבוצות מבני איתמר בן אהרן. כל קבוצה כזאת נקראת 'משמרת'. שמואל הנביא חילק את משפחות הכהונה לשש עשרה משמרות, ואחריו דוד המלך חילק את משפחות הכהונה לעשרים וארבע משמרות. חלוקות נוספות אלו היו צורך השעה עקב הריבוי הטבעי בעם, ובמקביל בכהנים.
עבודת המשמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
העבודות שהיה על המשמר לבצע בשבוע שנקבע לו, היו כדלקמן:
- הקרבת כל קרבנות הציבור והיחיד.
- תרומת הדשן.
- הדלקת המנורה.
- הקטרת קטורת הסמים.
- כל שאר העבודות שהיו מבוצעות בבית המקדש מידי יום ביומו.
משמרות הכהונה היו מתחלפות מידי שבת.
עבודת המשמרות ברגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברגלים, באו לעבודה בבית המקדש כל משמרות הכהונה יחדיו. המשמר שתורנותו חלה בשבוע זה, ביצע את כל העבודות שהיה צריך לבצעם באותו שבוע, גם אלמלא היה חל בו הרגל, כולל נדרים ונדבות שהובאו לבית המקדש שלא לצורך הרגל. לעומת זאת כל העבודות הקשורות ברגל כגון מוספי החג, ואף קורבנות שהובאו על ידי אנשים פרטיים לכבוד הרגל כגון עולות ראיה ושלמי חגיגה, בוצעו על ידי שאר כל המשמרות. בהתאם לכך קיבל המשמר שתורנותו חלה באותו שבוע את מתנות הכהונה של הקרבנות אותם הקריב, ואילו שאר המתנות ניתנו ליתר המשמרות. יוצא מן הכלל הוא לחם הפנים שאת העבודות הקשורות בו ביצע המשמר התורן באותו השבוע, אבל הוא נאכל על ידי כל המשמרות[4].
עליית עזרא ונחמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לא כל 24 המשמרות עלו בעליית עזרא ונחמיה. על פי המסופר בספר עזרא בין העולים היו משפחות ידעיה, חרים, פשחור ואמר בלבד, (4289 נפש), והמשפחות האחרות נשארו בבבל[5]. חלק ממשפחת בני הקוץ עלו אף הם, אך היות ולא מצאו את כתבי הייחוס שלהם, הם שוחררו מן הכהונה, ונאסר עליהם לאכול ממתנות הכהונה. לאחר חנוכת בית המקדש השני קמו הנביאים חגי וזכריה וחילקו מחדש את ארבעת המשמרות, לעשרים וארבע משמרות, אשר עבדו על פי מתכונת המשמרות במקדש שלמה.
שתויי יין[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברמב״ם פ״א מביאת המקדש הל״ז כל כהן שיודע מאיזה משמר הוא ומאיזה בית אב הוא, ויודע שבתי אבותיו קבועין בעבודה [היום], אסור לו לשתות כל אותו היום וכו׳, לא היה מכיר משמרתו ולא בית אבותיו, הדין נותן שאסור לשתות יין לעולם, אבל תקנתו קלקלתו והרי הוא מותר לשתות יין תמיד, שאינו יכול לעבוד עד שיקבע בית אב שלו ובמשמרתו, עכ״ל
סנהדרין כב ע"ב שאינו חושש] שמא ייבנה פתאום
ובהשגות א״א הלכה כרבי שתקנתו קלקלתו שאין עכשין שעת עבודה, ולמהרה יבנה לא חיישינן, ובין מכיר ובין שאינו מכיר מותר לשתות יין, דסתמא אמר אביי כמאן שתו כהני האידנא חמרי כרבי, עכ״ל. ובכ״מ ביאר פלוגתתם דהרמב״ם ס״ל דכל דברי רבי קאי רק על אינו יודע משמרתו, ובזה קאמר רבי תקנתו קלקלתו, אבל על הרישא לא פליג, והראב״ד ס״ל דרבי אתי לחלוק על כל הדין דבזמן הזה ליכא כל האיסור, משום זה דתקנתו קלקלתו וכפרש״י עיי״ש בדבריו. והנראה בדעת הרמב״ם דהנה כל עיקר האיסור של שתיית יין, הלא הוה זה דין
התלוי בשעת המשמר, וכמבואר בסוגיא דהוא מפני שעםוקין בעבודה ומפני שמא תכבד העבודה, א״כ כל זה תלוי אם הוא כהן קבוע במשמרתו, דזהו כל האיסור ששעת משמר אוסרתו ביין, והגע עצמך הרי אם יהי׳ כהן ראוי לעבודה, כגון כהן שיש [לו] קרבן דבא ומקריב קרבנותיו בכל עת שירצה, האם יאסר בשתיית יין מטעם זה דשמא יבוא לעבוד, וגם ברגלים דכל המשמרות שוות, ג״כ לא הוזכר שיהיו אםורין בשתיית יין, והיינו דכל העיקר תלוי רק בדין משמר, דאם הוי כהן במשמרתו (ואיכא עליה חובת עבודה מדין משמר), אסור הוא ביין משום דכל האיסור הוא חלות איסור של אנשי משמר, ודבר זה מבואר ברמב״ם הנ״ל ״שאינו יכול לעבוד עד שיקבע בבית אב שלו ובמשמרתו״, והראב״ד השיג וז״ל וכי כשיבנה המקדש לא היה שם מצרף ומטהר ומודיע המשמרות הראויות ושבתם ויומם ואיזה שהות יהיה שם לקביעותם, עכ״ל. ובכ״מ שם דהרמב״ם ם״ל דמ״מ כיון דעכשיו אינו קבוע אינו ראוי לעבודה ומותר בשתיית יין, עיי״ש.
רשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמותיהם של המשמרות מופיעים לראשונה בספר דברי הימים[6].
- יְהוֹיָרִיב
- יְדַעְיָה נקראה ציפורים (ציפורי).
- חָרִם (מפשטה - פסוטה[7]).
- שְׂעֹרִים (עיתה לו)
- מַלְכִּיָּה (בית לחם)
- מִיָּמִן (יודפת)
- הַקּוֹץ (עילבו)
- אֲבִיָּה (כפר עוזיאל)
- יֵשׁוּעַ (ארבל)
- שְׁכַנְיָהוּ (כבול)
- אֶלְיָשִׁיב (אלקנה)
- יָקִים פשחור (צפת)
- חֻפָּה (בית מעון)
- יֶשֶׁבְאָב
- מעדיה - נקראה קודם לכן "בִּלְגָּה"
- אִמֵּר (יונית)
- חֵזִיר - נקראת גם "ממלח"
- הַפִּצֵּץ (נצרת)
- פְּתַחְיָה
- יְחֶזְקֵאל (מגדל נוניה)
- גָמוּל (בית חוביה)
- יָכִין (כפר יוכנה)
- דְּלָיָהוּ, גנתון
- מַעַזְיָהוּ
משמרת בילגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משמרת בילגה הייתה אחת מכ"ד משמרות כהונה, ונודעה בכך שהמירה את דתה והתייוונה.
הסיבות שהביאו את בית בלגה להמיר את דתם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר
רשימת משמרות הכהונה, ומקומותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמותיהם של המשמרות מופיעים לראשונה בספר דברי הימים[8].
| שם משפחת המשמר | שם נוסף | משמעות השמות על פי פירוש ב"קינות לתשעה באב"[9] | המיקום בימינו של מגורי המשמר |
|---|---|---|---|
| יְהוֹיָרִיב | מסרבי מרון | מסרבים ומורדים ביושב מרום. | מירון |
| יְדַעְיָה | ציפורים | ידע הקב"ה מחשבה רעה שבלבבם, והגלם. | ציפורי |
| חָרִם | מפשטה | שמעלו בחרם, והנחית הקב"ה מכתו עליהם והופשטו מכל טוב. | פסוטה |
| שְׂעֹרִים | עיתה לו | שעורים לשון - שערוריה, עיתה לו לשון - עיוות. | אולי הכפר הלבנוני עייתא א-שעב הנמצא צפונית לבירנית. |
| מַלְכִּיָּה | בית לחם | על שם המלך מנשה שהעביר בנו למולך, והיה מבית לחם. | בית לחם הגלילית |
| מִיָּמִן | יודפת | על שם שנתפתו אחר יצר הרע, השיב הקב"ה ימינו אחור. | יודפת |
| הַקּוֹץ | עיילבו | הוקצו, הוכרתו. ובגללם הושמה הארץ לקוץ ודרדר. | עיילבון |
| אֲבִיָּה | עִידּו | שלא אבו (רצו) לשמוע לתורת השם. | כפר עוזיאל מזוהה עם ח´רבת אם אלעמד[11] |
| יֵשׁוּעַ | נשדף | שבעטיו נשרף ארון בית אלוקינו. | חירבת אירביד |
| שְׁכַנְיָהוּ | כבול | שכנים רעים לקב"ה. | כאבול |
| אֶלְיָשִׁיב | קנה | ששבו מאחורי האל. | כפר כנא |
| יָקִים | פַּשְׁחוּר | שלא נשאה עיניה וצפתה למרום. | צפת |
| חֻפָּה | בית מעון | שהיו מחופים בשקר, מראים עצמם כשרים מבחוץ, ומבפנים מרמה. | תל מעון (טבריה) צלע ההר עליה קבר רבי עקיבא |
| יֶשֶׁבְאָב | חוצפית - שוחין | שעמדה בחוצפה לפני הקב"ה, ולכן נשחתה. | שיחין |
| מִעַדְיָה | בִּלְגָּה | ככתוב בספר ירמיהו[12]: "מַבְלִיגִיתִי, עֲלֵי יָגוֹן; עָלַי, לִבִּי דַוָּי" - לשון יגון. | מע'אר |
| אִמֵּר | יבנית | כיוון שהתגאו לפני הקב"ה, מסרם בידי יוונים. | [[חרבת יבנית בין ביריה לעמוקה. |
| חֵזִיר | ממלח | משום שהפרו ברית מלח [13] - ברית הכהונה. | כפר ממלח |
| הַפִּצֵּץ | נצרת | נפוץ - לשון פיזור. | נצרת |
| פְּתַחְיָה | אכלה ערב | כיוון שלא שקדו על פתחי בית המדרש, אכלום בני קידר (ערב). | עראבה |
| יְחֶזְקֵאל | מגדל נוניה | כי החזיקו בעבודת אל נכר, לכן הגדיל עליהם את חרב היונה. | מגדל אשר על שפת ים כנרת ועסקו בה בדיג. דג בארמית = נון |
| גָמוּל | בית חוביה | עשו מעשיהם בהיחבא, וגמלו רעה לנפשם. | כוכב הירדן - כאוכב אל הווא |
| יָכִין | כפר יוכנה | שהכינו את עצמם לעבירה. | כפר ענאן |
| דְּלָיָהוּ | גנתון | לא דלו עיניהם למרום, וגינו כלפי שמיא. | תל צלמון |
| מַעַזְיָהוּ | אריח | כיוון שלא החזיקו בתורה ובעבודה שהם מעוזם של ישראל, נעשו כאורחים בין האומות. | אולי "עין עריך" 5 קילומטר מערבית לרמאללה |
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דברי הימים א', פרק כ"ד, פסוק י"ט.
- ^ מחלוקת תנאים אם משה תיקן 8 משמרות או 16, ורב חמא בר גוריא סובר כאחד מן החולקים.
- ^ בבלי, מסכת תענית, דף כ"ז, עמוד א'.
- ^ בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ה, עמוד ב' (ראו גם תוס' ד"ה ובחילוק
- ^ עזרא, פרק ב' פסוקים ל"ו עד ל"ט
- ^ דברי הימים א', פרק כ"ד, פסוק ז'.
- ^ פסוטה, אתר אדם בגליל
- ^ דברי הימים א', פרק כ"ד, פסוק ז'.
- ^ קינות לתשעה באב זולצבאך, ה'תקצ"ד. על פי פירוש זה, שמו של כל משמר ניתן לו על שם העבירות שעבר ובגללן נענש.
- ^ נערך בעזרת (סיור בעקבות משמרות הכהונה) מאמרו של גיל ברנר מדריך טיולים, תושב הגליל, בעל חברת טיולים "גיל גליל". ואנציקולופדיה "ארץ ישראל ושכנותיה".
- ^ חורבת עמודיםבאתר SYT
- ^ ירמיהו פרק ח', פסוק י"ח.
- ^ ויקרא, פרק ב', פסוק י"ג: "וְכָל-קָרְבַּן מִנְחָתְךָ, בַּמֶּלַח תִּמְלָח, וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ, מֵעַל מִנְחָתֶךָ; עַל כָּל-קָרְבָּנְךָ, תַּקְרִיב מֶלַח".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גיל ברנר, טיול בעקבות משמרות הכהונה בגליל, אתר מאמרים.
- הרב יהודה אייזנברג, משמרות העבודה שבמקדש, אתר דעת.
- יוסף סטפנסקי, הכתובת 'יוסף בן אלעזר בן שילא איש חורשה', מטבריה, אתר רשות העתיקות.
- רבי אלעזר הקליר, קינות לתשעה באב, "איכה ישבה חבצלת השרון" - קינה מבוססת על סדר א"ב, בנויה על כ"ד משמרות כהונה, (עמוד 14).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלמה יהודה לייב רפופורט, המעמר, מאמר: משמרות, לונץ, ירושלים, ה'תרע"ב